״לקראת יום העצמאות משרד החקלאות מפרסם – אלו נתוני צריכת הבשר המקומיים״, כך נכתב בהודעה שהפיץ המשרד בתחילת השבוע. ״צריכת הבשר בישראל לפי נתוני משרד החקלאות עמדה בשנת 2022 על כ-20.9 ק"ג לנפש״. אלא שדוח מרכז המידע והמחקר של הכנסת, שפורסם בדצמבר האחרון חושף – למדינה פשוט אין מושג מהם נתוני צריכת הבשר בישראל.
״מניתוח של החטיבה למחקר, כלכלה ואסטרטגיה במשרד החקלאות, עולה כי הישראלים צרכו בשנת 2022 כ-196 אלף טון בשר", המשיכו להתגאות בהודעה החגיגית. "כמות צריכת בשר הבקר בישראל לנפש עומדת בממוצע על גידול של כ-6 אחוז ביחס לשנת 2021״.
נתונים עדכניים על שוק הבשר נאספים על בסיס חודשי במשרד החקלאות ובלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ונועדו לשקף את נתוני הצמיחה של השוק שקידומו נמצא באחריות משרד החקלאות. אלא שנתונים אלו עוסקים בנפח שוק הבשר ובכמויות האספקה (כלל כמות הבשר בארץ לחלק לכל האוכלוסייה).
דוח מרכז המידע של הכנסת אמור היה להציג תמונת מצב של צריכה הבשר בארץ אל מול הצריכה בעולם ולהשוות את ההמלצות הבריאותיות ביחס לבשר לעומת אלו של מדינות אחרות אך נאלץ להסתפק בנתוני אספקה בלבד.
מלבד העדר נתוני הצריכה התברר כי קיימים פערים גדולים בין נתוני האספקה שמציג משרד החקלאות לאלו שמוצגים בלמ״ס: ״במהלך כתיבת המסמך מצאנו כי נתוני הלמ״ס על אספקת בשר בקר לנפש נמוכים באופן משמעותי מנתוני משרד החקלאות״ נכתב שם.
לאחר פניית כותבת הדוח תיקנה הלמ״ס את נתוניה שעדיין היו נמוכים מאוד מאלו שסיפק משרד החקלאות: על פי הלמ״ס ב-2020 אספקת הבשר עמדה על 14.9 ק״ג לנפש בשנה, בעוד שבמשרד החקלאות היא עמדה על 16.4 ק״ג לנפש. פער של ״רק״ קילו וחצי בשנה מטריד לא רק מבחינת אמינות הנתונים שהממשלה מספקת אלא גם מבחינה בריאותית.
רק 300 גרם בשר
אחד האיומים החמורים שישראל מתמודדת עמם בשני העשורים האחרונים הוא זינוק במספר החולים במחלות כרוניות, והנטל על מערכת הבריאות והקופה הציבורית שהם יוצרים. נתוני התחלואה מתבטאים גם בנתוני תמותה למרות מערכת הבריאות המתקדמת יחסית בישראל.
על פי משרד הבריאות צריכת נתרן שומן רווי וסוכר מהווה גורם ראשון לתחלואה קטלנית. על פי נתוני משרד הבריאות וארגון הבריאות העולמי מחלות כרוניות ומחלות הקשורות באורח חיים אחראיות ל-71 אחוז ממקרי התמותה בארץ.
סיבת המוות השכיחה ביותר היא מחלות לב וכלי דם, סרטן היא סיבת המוות השנייה בשכיחותה כשסרטן המעי הגס הוא השני הנפוץ מבין סוגי הסרטן הקטלניים ומחלות כליות, הנגרמות בדרך כלל כסיבוכים של סכרת או לחץ דם גבוה נמצאות במקום השלישי. שבץ ומחלת הסכרת נמצאות מיד לאחר מכן בעשרת סיבות המוות הנפוצות ביותר בישראל, יותר מתאונות דרכים, פיגועים, מלחמות, התמכרויות או אלימות.
ב-2015, הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן סיווגה את צריכת הבשר המעובד כמסרטנת. את הבשר האדום סיווגה כעלול לגרום סרטן, כאשר הכוונה היא לסרטן המעי הגס.
״משרד הבריאות בישראל תומך בעמדת הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן ואף מתגאה שהיה בין הראשונים בעולם מבין מקביליו לפרסם דף מידע לציבור ובו הסבר בנושא הקשר בין צריכת בשר לסרטן״, נכתב בדוח מרכז המידע והמחקר.
המלצות משרד הבריאות קובעות במפורש כי יש להמנע מבשר אדום ובכל אופן לא לצרוך יותר מ-300 גרם בשבוע בתצורה גולמית ובהכנה ביתית, וכי אין לצרוך בשר מעובד כלל. על פי המשרד בשר אדום נמצא כגורם מחלות לב וכלי דם, שכן הוא מכיל כמויות גדולות של שומן רווי ונתרן. פער של קילו וחצי בשנה שווה לחמש מנות שבועיות של בשר אדום. משום שנתוני הצריכה בפועל והרגלי התזונה של הישראלים לא נאספו קרוב לעשור, מספר הטבעונים, הצמחונים ומפחיתי הבשר לא ידוע ולכן צריכת הבשר לנפש בקרב אלו שאכן צורכים בשר אמורה להיות גבוהה בהרבה מהנתון המפורסם.
במחקר שמשרד הבריאות הסתמך עליו במסמך ההמלצות החדש אף נטען כי קיים קשר בין צריכת בשר אדום, לא מעובד, למחלות כבד כרוניות, סכרת, מחלות כליות ושבץ. הבשר המעובד מחוץ לתחום בהמלצות החדשות; על פי משרד הבריאות, כל 50 גרם של בשר מעובד מגדילים את הסיכוי לחלות בסרטן המעי הגס ב-18 אחוז.
הבשר המעובד מחוץ לתחום בהמלצות החדשות; על פי משרד הבריאות, כל 50 גרם של בשר מעובד מגדילים את הסיכוי לחלות בסרטן המעי הגס ב-18 אחוז.
המלצות אלו הן חלק מהחלטת הממשלה מ-2011 להפחתת התחלואה ולהקמת תכנית לאומית לקידום אורח חיים בריא. קשת התזונה החדשה שהשיק משרד הבריאות, לאחר כעשור של עבודה, מביאה אותן לידי ביטוי.
משרד הבריאות מצוטט בדוח מרכז המידע והמחקר של הכנסת, שהגיב לעניין צריכת הבשר וההמלצות הבריאותיות: ״יש לצמצם באופן משמעותי את צריכת הבשר, בראש ובראשונה את הבשר המעובד, אך גם את בשר הבקר והעוף הטבעי״.
לדברי המשרד, ״הסתמכות על צריכה יום יומית של כמויות גדולות של מזון מהחי אינה עולה בקנה אחד עם קשת המזון החדשה. יש לעבור לתזונה המבוססת בעיקר על מזון מהצומח, בשילוב כמויות קטנות יותר של מזון מהחי״.
תמהיל מסוכן לצרכן
על פי ה-OECD, אספקת הבשר בשנת 2021 עמדה על 23.2 ק״ג לנפש והציבה את ישראל במקום הרביעי בעולם, נתון שמשרד החקלאות התגאה בו ופרסם אותו בהודעה לתקשורת. אלא שאותו משרד דיווח נתון שונה לחלוטין ונמוך בהרבה על אותה שנה – 19.6 ק״ג לנפש.
״במהלך כתיבת המסמך, נתקלנו לא רק בפערי נתונים בין משרד החקלאות ללמ״ס, אלא גם בין נתוני שני גורמים אלה, לנתונים שפרסם ה-OECD ביחס לישראל, מה שמקשה על השוואת ישראל למדינות אחרות״, נכתב בדוח מרכז המידע והמחקר של הכנסת.
בדיעבד התברר כי ב-OECD חישבו את העגלים המיובאים גם בכניסה לארץ וגם בשחיטה. עד שכאוס הנתונים הבינלאומי יפתר, אין למקבלי ההחלטות יכולת לקבוע מדיניות שלוקחת בחשבון את בריאות הציבור.
כעת, בהודעה שהוציא משרד החקלאות לגבי נתוני 2022 עלה המיקום של ישראל בצריכת הבשר נותר כשהיה: ״ממוצע הצריכה במדינות ה-OECD נמוך מישראל ועמד על 14.2 ק"ג לנפש בלבד", נכתב שם. "אספקת 20.9 ק״ג בשר בקר לנפש מהווה גידול של 56 אחוז לאדם מ-2015, ו-6.7 ק״ג מעל ממוצע ה-OECD, ומציבה את ישראל במקום הרביעי בעולם אחרי ארגנטינה, ארה״ב וברזיל".
הגידול באספקה והגידול בצריכה גם מביאים עימם שינוי של תמהיל הרכב מקורות הבשר בשוק הישראלי. הבשר הקפוא המיובא לישראל ירד ב-12 אחוז בשש שנים לטובת שוק הבשר הטרי, ובכל זאת מהווה את מירב הבשר הנצרך בישראל עם 46 אחוז מכלל האספקה.
ברזיל היא יבואנית מרכזית של בשר לישראל, קפוא או מצונן, ובכך משתפת ישראל פעולה עם בירוא יערות האמזונס ומסייעת לנזק הבלתי הפיך שהוא יוצר לכדור הארץ ומשבר האקלים.
הבשר הטרי בישראל מגיע מעגלים במשק החלב, מבקר מרעה לבשר, אך בעיקר מיבוא העגלים במשלוחים חיים. בשר שמקורו במשלוחים חיים שובר שיאים ומהווה 65 אחוז מכלל הבשר הטרי.
על פי נתוני משרד החקלאות, מספר בעלי החיים שיובאו ארצה במשלוחים חיים ב-2022 גדל פי 4 תוך פחות מעשור, מאז 2014. גם השנה המגמה נמשכת, עם יותר מ-220 אלף עגלים וטלאים שהגיעו לישראל במשלוחים חיים, 20 אחוז יותר מהתקופה המקבילה אשתקד. עד סוף 2023 תחצה ישראל מספר אדיר של מיליון בעלי חיים מיובאים למשק הבשר. ״האוכלוסייה בטח לא גדלה פי ארבע בעשור, גם הגרגרנות לא גדלה פי ארבע", אומר ירון לפידות, מוביל יוזמת ישראל נגד משלוחים חיים בעמותת חופש לבעלי חיים, "מה שגדל זה עסקנות היבוא״.
השירות הווטרינרי במשרד החקלאות רואה בייבוא עגלים נקודת תורפה המסכנת את ישראל, כך הראינו בכתבה שעלתה ב"המקום הכי חם" השבוע. הסכנה טמונה ביבוא מחלות זיהומיות מארצות המוצא, ובהן כאלו שיכולות לעבור לבני אדם. השימוש הנרחב באנטיביוטיקה בקרב מפטמי ומגדלי הבשר, ומשק החי בכלל, כזרז גדילה וכמונע מחלות – יוצר תופעה מסוכנת של חיידקים עמידים.
דוח מבקר המדינה מ-2020 שעסק ביבוא עגלים חיים לבשר, מציין כי ביטול המכס, שהוביל לזינוק במספר המשלוחים החיים, הוא למעשה יוזמה של מועצת מגדלי הבקר ומועצת החלב בשיתוף משרד החקלאות. וזו, אולי, תשובה לשאלה מדוע משרד הבריאות שמביע נחרצות רבה ביחס לסכנות שבאכילת בשר, מסתפק בהמלצות רפות בלבד.
סבל לא הכרחי
ביום חמישי ערכה ועדת הבריאות דיון בפרק החקלאות של חוק ההסדרים המציע בין היתר צמצום רגולציה על יבוא בשר ועל יצרניות הבשר ובעיקר על השתיים השולטות בשוק. זאת תוך העברת סמכויות פיקוח עצמי, סימון מוצרים וקביעת אורך חיי מדף – תוך דחיקת משרד הבריאות מסמכויותיו בפיקוח על היבוא.
"השירות הוטרינרי עושה עבודתו נאמנה, חי את השטח, הם מתאימים את עצמם אלינו״, אמר חתאם דבאח, סמנכ״ל חברת באשם דבאח, אחת משתי החברות השולטות בשוק הבשר הטרי הכשר בארץ. ״אם אתם באמת רוצים להוריד את יוקר המחיה תורידו מיסים, תורידו מכסים, תורידו את האגרות על החיסונים בתחנות ההסגר. אנחנו משלמים עשרות מיליונים על הדברים האלה, מי שיהיה צריך בפועל להוציא את הכסף זה לא אני ולא המדינה, זה האזרח״.
שוק הבשר והבשר הכשר בפרט, הוגדר כדואופול ריכוזי הנשלט בידי חברת דבאח וחברת תנובה, להן גם אחיזה במועצת החלב והבקר. תחת מועצת הבקר נמצאים גם בעלי המפטמות.
בישראל כ-500 מפטמות, כשהגדולות שייכות לתנובה ולדבאח, בין אם באופן ישיר או דרך חברות קשורות. לחברת דבאח גם אוניה למשלוחים ומשאיות, ובבעלות המשפחה ישנו הסגר. לפי החוק, כל בעלי החיים המגיעים במשלוחים חיים חייבים לשהות בהסגר במשך שמונה ימים, על מנת לודא שאינם מביאים עמם מחלות מארצות המוצא.
סך הכל ישנם בארץ עשרה הסגרים פרטיים. עם סגירת שני הסגרים ממשלתיים, נותר הסגר ממשלתי אחד בחיפה, שעומד שומם וכמעט לא מאוכלס.
הלובי המשולב של משרד החקלאות, ענקיות שוק הבשר ומועצת החלב, מביא לעלייה עקבית באספקת הבשר לישראל, אשר יחד עם ניסיון להוריד את מחירי הבשר מבלי להקל על הדרישות בפתיחת בתי מטבחיים, ובפרט בתי מטבחיים כשרים, הופכים את ישראל לאחת הצרכניות הגדולות ביותר בעולם של בשר. זאת, בזמן שמדינות רבות כבר ביטלו את יבוא בעלי החיים לפיטום בשטחן.
בזמן שכל משרד ממשלתי מושך לכיוון שונה, וכאשר איסוף הנתונים מוטה לשיקוף מצב השוק ולא לבריאות הציבור, הצרכן הישראלי לא חשוף לסכנות הבריאותיות והסביבתיות הכרוכות בצריכת הבשר ההולכת וגדלה. בינתיים, הממשלה רצה להקלה נוספת לענקיות הבשר.
ממשרד החקלאות נמסר: מידי שנה, מרכז משרד החקלאות נתונים אודות אספקת הבשר בישראל. המידע הנאסף מגיע ממספר מקורות מהימנים כגון: שירותים וטרינרים, מועצת החלב, קנ"ט ועוד. הנתונים עוברים עיבוד ואינטגרציה על מנת לקבל תמונה על כלל אספקת הבשר בישראל ומשמשים להכנת סקירה נרחבת על ענף הבקר בישראל, המפורסמת באתר משרד החקלאות.
יש להדגיש, כי בעבודה המקצועית והמקיפה המפורסמת באתר, ניתן דגש על כך שהנתונים המוצגים הם נתוני אספקה, שכן לפי מתודולוגיות מקובלות צריכת בשר מחושבת באמצעות אומדן המתבסס על נתוני אספקה. גם באתר ה-OECD מוצגים נתוני "צריכה" למרות שגם הם מבוססים על אומדנים שחושבו על בסיס אספקה (https://data.oecd.org/agroutput/meat-consumption.htm).
בנוגע לפערים בין נתוני המשרד לבין פרסומי הלמ"ס וארגונים בינלאומיים: משרד החקלאות עובד בשיתוף פעולה שוטף עם הלמ"ס ואף יזם בדיקה מעמיקה מול גורמי המקצוע בלשכה לגבי פערים במודל החישוב. בעקבות זאת, הלמ"ס כבר תיקן חלק מהנתונים המפורסמים על ידו. במקביל, למרות שהלמ"ס הוא הגוף הממשלתי הממונה על הקשר לארגונים בינלאומיים בנוגע למידע הסטטיסטי שהם מפרסמים, המשרד הגדיל לעשות וערך בדיקה עצמאית למקורות המשמשים את הארגונים הבינלאומיים, איתר פערים וכפילויות ודיווח עליהם ללמ"ס על מנת שיפעל מול הארגונים לתקנם. כמו כן עדכן המשרד את מרכז המחקר של הכנסת בממצאים. המשרד ממשיך לעמוד מול הלמ"ס על מנת לגשר על פערים נוספים ככל שישנם.