בחודשים האחרונים עולה שוב ושוב לכותרות נושא אלימות השוטרים, בין אם כלפי המפגינים בהפגנות נגד ההפיכה המשטרית ובין אם במהלך העבודה השוטפת, כפי שראינו רק השבוע כשצעיר משועפט נחבל במהלך מעצר ובפניו הוטבע סימן של מגן דוד.
המחלקה לחקירות שוטרים (מח״שׁ) שהיא חלק ממשרד המשפטים זוכה פעמים רבות לביקורת על טיפול לקוי בעבירות שנעשו על ידי שוטרים, אלא שמרבית העבירות כלל לא נמצאות בסמכותה אלא בסמכות המשטרה עצמה – ביחידה לתלונות הציבור.
במענה לבקשת חופש מידע שהגיש עו"ד איתי מק, נחשף כי בין 2018-2022 התקבלו ביחידה לתלונות הציבור של המשטרה כ-45 אלף תלונות ופניות, וממוצע של כ-8,000 פניות בשנה. במענה לבקשה מסרה המשטרה את מספר התלונות שהוגשו מדי שנה בסעיף של "אופן ביצוע התפקיד" וכן בסעיף "התנהגות לא הולמת", הכולל בתוכו גם תלונות על אלימות.
לפי הנתונים שהציגה המשטרה, מספר התלונות שהוגשו בגין התנהגות שאינה הולמת הולך ופוחת עם השנים. כך, בין 2018 ועד 2020 הוגשו 530 תלונות בסעיף זה, ב-2021 עמד מספר התלונות על 384 וב-2022 התקבלו רק 250 תלונות.
המחוז המוביל במספר התלונות של "התנהגות לא הולמת" הוא מרכז, עם כמאה תלונות מדי שנה, כעשרה אחוז מתוך כלל התלונות שהגיעו למחוז. הירידה החדה ביותר במספר התלונות בסעיף זה נרשמה במחוז חוף: מ-92 תלונות ב-2018 ל-4 תלונות בלבד ב-2022, מתוך כאלף תלונות שהגיעו למחוז באותה שנה. ובמחוז ירושלים חלה ירידה של כ-80 תלונות מדי שנה בין 2018-2020 ל-17 תלונות בלבד ב-2022 מתוך כ-440 תלונות שהגיעו למחוז באותה שנה.
מהמידע שמסרה המשטרה עולה כי כוח האדם העוסק בנושא דל בצורה שמעלה חשש כבד באשר ליסודיות ואיכות הבדיקה שנעשית בתלונות הציבור. כך, במחוז ש״י (יהודה ושומרון) הוקצו לנושא שני עובדים ובמחוז ירושלים מועסקים שלושה עובדים – שני קצינים ורכז אחד. במחוז תל אביב מעסיקה המשטרה ארבעה קצינים ומחוז דרום מחזיק בשיא עם חמישה קצינים האמונים על טיפול בתלונות הציבור. במטה הארצי של היחידה מרכזים עשרה אנשים את מערך פניות הציבור המשטרתי כולו, לשם הגיעו בשנה שעברה 2,200 פניות.
ומה עלה בגורל אותן תלונות? במענה לבקשת חופש המידע השיבה המשטרה כי אין להם דרך להשיג את הנתון מלבד לפתוח תלונה אחר תלונה ולאסוף את הנתונים ידנית. לפי דוח מבקר המדינה ממאי, עולה כי בגין העבירות שבסמכותה של היחידה לתלונות הציבור לא הוגש אף כתב אישום בהליך פלילי נגד שוטרים.
נתון נוסף שסיפקה המשטרה הוא העררים שהוגשו ליחידה לתלונות הציבור, ובמקרה הזה חלה עלייה. ב-2018 הוגשו 28 עררים על ההחלטות של היחידה, אף אחד מהם לא התקבל. 19 נדחו והיתר הופסקו, בין אם על ידי הפונה ובין אם בשל הליך משפטי. ב-2019 הוגשו 39 ערעורים, 35 נדחו ו-2 התקבלו. ב-2020 מתוך 38 ערעורים אחד התקבל. ב-2021 התקבלו 6 ערעורים מתוך 37 שהוגשו ובמקרה אחד נערך גישור וב-2022 מתוך 41 ערעורים שהוגשו התקבלו 6 ובשני מקרים נערך גישור.
פיצול חסר תועלת
הקמת המחלקה לחקירות שוטרים לפני 31 שנה, על ידי ממשלת הליכוד, אמורה הייתה לתת מענה לביקורת נגד היחידה המשטרתית לחקירות פנים, שטיפלה עד אז בעבירות של שוטרים. מח״שׁ הוקמה לאחר שהוכח כי אנשי היחידה לחקירות פנים שיבשו חקירות ומסמסו עשרות תיקים חמורים לפחות נגד שוטרים. הקמתה, תחת הפרקליטות שבמשרד המשפטים, מחוץ למשטרה, אמורה הייתה לספק את המענה הבלתי תלוי שישקם את אמון הציבור במשטרה.
פקודת המשטרה קובעת כי חקירה של כל עבירה ששוטר חשוד בביצועה, לא תיערך בידי המשטרה אלא בידי מח"ש. אלא שעל פי הפקודה, סמכות מח"ש תחול על כל עבירה שהיא, למעט עבירה שעונשה אינו עולה על שנת מאסר. מכאן שלמח"ש אין סמכות לחקור עבירות שדינן שנת מאסר או פחות מכך, והסמכות לכך נתונה בידי המשטרה.
הטיפול בעבירות קלות יותר, בין אם הן בהיבט הפלילי או המשמעתי נותר בטיפול פנים משטרתי, וזה מפוצל בין מספר גורמים ויחידות במשטרה, בהן היחידה לפניות הציבור. היא מהווה שער ראשי למרבית תלונות הציבור על עבירות של שוטרים ואנשיה מנתבים את התלונות לבדיקה משמעתית פנימית ובמידת הצורך לחקירה במח״ש שבמשרד המשפטים.
כך, תלונות רבות שמיועדות למח״ש מוצאות עצמן קודם כל ביחידה לפניות הציבור, משום שאזרחים רבים לא מודעים לעובדה שמח״ש איננה יחידה פנים משטרתית.
היחידות לתלונות הציבור מפוזרות בין המחוזות השונים של המשטרה, ביחידות הארציות ובמטה הארצי. בכל יחידה כזה נמצא קצין תלונות ציבור במשרד היועמ״ש המשטרתי של המחוז, ואיתו עובד רכז תלונות ציבור שאינו קצין.
קציני תלונות הציבור הם למעשה העוסקים באופן כמעט בלעדי בבירור וניתוב של אלפי התלונות המגיעות לתחנות ולאגפים השונים במשטרה, פיזית, דיגיטלית או טלפונית. ״מערך הטיפול בתלונות כלפי שוטרים מפוצל בין גורמים שונים, במשטרה ובמשרד המשפטים, ואין גורם אחד האחראי לתכלל את דרכי הטיפול השונות במערך כולו״, כתב המבקר בדוח האחרון.
חולשה של מערך הטיפול בתלונות
מבין אלפי התלונות שמגיעות ליחידה לתלונות הציבור, אין למשטרה אף נתון או אסמכתא המוכיחים כי הוגשו אי פעם כתבי אישום בגין עבירות פליליות בחומרה נמוכה.
לשם השוואה, המשטרה מגישה מדי שנה כעשרת אלפים כתבי אישום בגין עבירות שהעונש שלהן אינו עולה על שנת מאסר. עבירות אלימות, הפרות סדר, שימוש בכוח, תגרה והתנהגות פרועה הן השכיחות ביותר בגינן מגישה מחלקת התביעות המשטרתית כתבי אישום. בחמש וחצי שנים מאז 2017 ועד ספטמבר 2022 הגישה המשטרה יותר מ-8,000 כתבי אישום נגד אזרחים בעבירות אלימות ושימוש בכוח, בחומרה נמוכה, שהעונש שלהן עד שנת מאסר אחת.
״הביקורת העלתה כי בפועל המשטרה לא הגישה כתבי אישום בעבירות שדינן עד שנת מאסר כנגד שוטרים, ואף לא נמצאו כל נתונים לגבי חקירות שבוצעו בנוגע עבירות אלו״, נכתב בדוח המבקר. ״מצב דברים זה, שבו ככלל מח"ש אינה מוסמכת לטפל בתיקים אלו ולמשטרה אין כל אסמכתאות המעידות כי היא עוסקת בהם, מלמד על חולשה ניכרת של מערך הטיפול בעבירות שוטרים שדינן עד שנת מאסר״.
בסמכותה של היחידה לטפל בתלונות שעניינן בין היתר התנהגות בלתי נאותה של שוטר או מילוי תפקיד באופן לקוי, שימוש בסמכויותיו לרעה כגון ניצול מעמדו כשוטר או התנהגות באופן הפוגע בתדמית המשטרה. היחידה הארצית מטפלת בתלונות על שוטרים המשרתים ביחידות המטה הארצי או ביחידות הארציות, ובתלונות נגד קצינים בדרגת סגן ניצב ומעלה. נוסף על כך משמשת היחידה הארצית כערכאת ערעור על החלטות המחוזות בתלונות שבוררו על ידם.
במסגרת הליכי בירור התלונות שעורכים קציני תלונות הציבור, ואם נמצא שהתלונה מוצדקת, בסמכותם להמליץ על אחד ממסלולי הטיפול הבאים: העמדה לדין משמעתי בבית דין משמעתי משטרתי, העמדה לדין בפני דן יחיד, או הערת מפקד. אם במהלך הבירור עולה חשד לעבירה פלילית ובמידה וזו בסמכות מח"ש, התיק יועבר לטיפולה או שיועבר למחלקת התביעות המשטרתית.