מריה ואלכנסדר גלצ׳ינסקי עלו לארץ יחד עם בנם היחיד זלמן ב-1989. שני שורדי שואה ממולדובה, חסרי רכוש, בסוף העשור השישי לחייהם. הם הועברו למרכז קליטה במבשרת ציון והתגוררו שם במשך כעשור, מנסים לפלס את דרכם במציאות הישראלית.
כדי לסייע לאוכלוסיית הקשישים העולים העצמאיים (שאינם סיעודיים) כמו מריה ואלכסנדר, ייסד משרד הקליטה בסוף שנות התשעים את "מקבצי דיור": פרוייקט דיור מסובסד ב-74 בנייני דירות בארץ שמיועדים לכך. העולים הופנו לדירות חדר או שני חדרים בבניינים שבהם בין 50-150 דירות, ומשלמים 750 שקל שכירות חודשים לדירת חדר בת 25 מ"ר ו-1,075 שקל לדירת שני חדרים בגודל 36 מ"ר המיועדת לזוג.
במסגרת המיזם, מתקשר משרד הקליטה באמצעות חברת עמידר עם יזמי נדל״ן ובעלי נכסים מתאימים, שמשכירים את הדירות לזכאים באמצעות חוזה שכירות בתעריף מוזל. משרד הקליטה מעביר ליזם את יתרת התשלום המסובסד. כך, ב-1998 חתמו מריה ואלכסנדר על חוזה לדירה עם חברת "פנטהאוז" בפסגת זאב בירושלים ושילמו מדי חודש 1,075 שקלים, שמועברים ישירות מחשבון הבנק שלהם, בהוראת קבע שאינה מוגבלת בסכום.
ב-2006 נפטר אלכסנדר. מריה המשיכה להתגורר בדירה בגפה. אלא שחברת פנטהאוז המשיכה לחייב את מריה מדי חודש בתעריף הזוגי. באוקטובר 2020 פנה זלמן לחברת פנטהאוז בניסיון לברר את פשר החיובים, שכעבור 14 שנה הצטברו לכ-42 אלף שקל. פנטהאוז הפנתה את זלמן לעמידר.
בהתכתבות ביניהם, ציינה עמידר כי החיוב מוצדק משום שהוא מתייחס לגודל הדירה ולא למספר האנשים המתגוררים בה. אלא שקריטריון זה לא מופיע בחוזה השכירות כבעל השפעה על המחיר – רק מספר האנשים המתגוררים בדירה. מריה מעולם לא התבקשה לעבור לדירה קטנה יותר, ובינתיים פנטהאוז המשיכה לגבות את הסכום הגבוה.
לאחר שבנה של מריה חזר והדגיש בפני עמידר כי לחיוב העודף אין שום ביסוס בחוזה בין הצדדים, התקשרה אליו האחראית על מקבצי הדיור בחברת עמידר, פזית סרוסי, והפנתה אותו לסעיף בחוזה שבו כתוב: ״דמי השכירות יגבו בהתאם להנחיות משרד הקליטה״. כאשר ביקש לקבל העתק של ההנחיות שעליהן היא מסתמכת, נאלצה סרוסי להודות: ״אין הנחיות כתובות, ככה זה בנהלים״.
זלמן גלצ׳ינסקי לא התייאש ופנה למשרד השיכון המחזיק בחברת עמידר, שם הפנו אותו למשרד העלייה והקליטה, האחראי על המיזם. לטענתו, זכה להתעלמות מהאחראים במשרד הקליטה.
משלא הצליח לעצור את הגבייה העודפת במשך חודשים, הגיש ב-2021 עתירה מנהלית נגד משרד הקליטה בשמה של אמו מריה, אז כבר חולה סיעודית בת 84. בית המשפט פסק לטובתה של מריה החזר כספי של הפרש הגבייה משנת 2011, בכפוף לחוק ההתיישנות
עם זאת, הוא אומר, לדיירים אחרים – רובם עולים קשישים, אלמנים ואלמנות, שמתקיימים מקצבת זקנה או קצבת נכות והשלמת הכנסת – אין תמיכה משפחתית שתוכל לסייע להם למצות את זכויותיהם. ״העוול שנגרם להם לא תוקן, אפילו לא במקצת״, הוא אומר.
לפי הנתונים של משרד הקליטה, מספרם של העולים שנמצאו זכאים לדיור ציבורי, וממתינים לפתרון דיור עומד על כ-25 אלף איש, מהם כ-18 אלף קשישים.
אתמול חתמו הדיירים במתחם בפסגת זאב על חוזה חדש מול פנטהאוז, שבו מופיע רק תעריף אחד – הגבוה יותר. החל מפברואר, גם אדם שמתגורר בגפו בדירת חדר יידרש לשלם 1,075 שקלים. "הם למדו את הלקח מהמשפט", אומר גלצ׳ינסקי.
"ככה הנהלים"
בעתירה שהגיש גלצ׳ינסקי הופיע נושא נוסף, מקומם לא פחות. ״החל מחודש מאי 2020 חברת פנטהאוז מחייבת את חשבונה של אמי בלי הסכמתה בעוד 250 שקל לחודש בגין 'מטפלת סיעודית׳, עבור 3-5 חודשים מראש".
גלצ׳ינסקי הבהיר כי אמו זקוקה למטפלת סיעודית, על פי הוראת הרופאים ובאישור ובמימון הביטוח הלאומי, ושהמטפלת שלה אינה קשורה לחברת הנדל"ן, למשרד הקליטה או לחברת עמידר.
גם באשר לחיוב הזה גלצ׳ינסקי שלח פניות רבות לחברת פנטהאוז, לעמידר ולמשרד הקליטה בבקשה להבין את מהות החיוב: מתי הוחלט עליו, מי קבע את גובהו, מה סעיפיו ובעבור מה נגבה הכסף. גם הפעם נענה על ידי אנשי עמידר כי "אלו הנהלים״. "במשך כמה חודשים ובמספר פניות ביקשתי לקבל סימוכין ל'ככה הנהלים'", הוא אומר. "ביקשתי לראות הנחיות, פרוטוקולים, כל מסמך רשמי שמהווה יסוד משפטי ואפילו תיעוד כלשהו לגביית הסכומים המדוברים, אך לא נעניתי. החיוב נעשה ללא הסכמה של הדיירים ולא ברור בכלל מהי התמורה שהם מקבלים עבור אלפי שקלים בשנה״.
"ביקשתי לראות הנחיות, פרוטוקולים, כל מסמך רשמי שמהווה יסוד משפטי ואפילו תיעוד כלשהו לגביית הסכומים המדוברים, אך לא נעניתי"
בעתירה הוא מפרט כי מעולם לא נאמר לאמו דבר על הנהלים הללו, לא במעמד חתימת החוזה או בחידושו לאורך השנים, ובכך נמנעה ממנה זכות הטיעון אל מול החיוב והזכות לבחור האם להסכים או לסרב לשלמו.
״רק לאחר שהוגשה העתירה נגד משרד הקליטה, צורף לכתב ההגנה מטעמם מכתב של חברת עמידר המורה למנהלי מקבצי דיור לגבות 250 שקל עבור מטפלות סיעודיות״.
אלא שעל פי נהלי משרד הקליטה, תקנון המיזם והחוזה בין הצדדים, חברת עמידר אינה מוסמכת לחייב דיירי מקבצי דיור בתשלומים נוספים מעבר לתשלום עבור דמי השכירות החודשיים. גם בחוברת הנהלים של משרד הקליטה, שצורפה לכתב ההגנה, לא מוזכר תשלום נוסף עבור טיפול סיעודי.
״בסופו של דבר, בעצת עורך הדין שלנו, ויתרנו על הטענה הזו למרות שכל מה שהיה למשרד הקליטה, לעמידר ולפנטהאוז לומר להגנתם זה שהמסמכים אבדו. מגוחך שמשרד ממשלתי בכלל טוען דבר כזה בבית משפט", אומר גלצ'ינסקי. "לא ברור מדוע משרד הקליטה דואג לחברת פנטהאוז כאשר הם אמורים לדאוג לדיירים״.
כך, גם תחת סעיף זה של טיפול סיעודי מתבצעת במשך שנים גבייה עודפת מדיירים הנסמכים על קצבאות קיום של ביטוח לאומי. כתנאי לקבלתם למיזם. זאת, מבלי שהוצג מסמך משפטי אחד המעניק תוקף להחלטה לעשות בחשבונות הבנק שלהם כברצונה של חברת פנטהאוז, ולהעביר אלפי שקלים בשנה למי שמחזיק באחת מחברות הנדל״ן הגדולות במשק הישראלי.
שלושה מיליארד שקל
"פנטהאוז חברה לבניין ולהשקעות", שממנה שכרו בני הזוג לצ׳ינסקי את הדירה נמצאת בבעלות יזם הנדלן שלמה דהוקי. בבניין, הממוקם בשכונת פסגת זאב בירושלים משכיר דהוקי 112 דירות. בכתבה בדה-מרקר מ-2013 פורסם כי "פנטהאוז לחצה על המדינה לשלם לדירות 40 מ"ר שאותן היא משכירה סכום אסטרונומי של כ-8,000 שקל בחודש. המדינה סירבה… לאחר משא ומתן ארוך שנמשך בין הצדדים, חתמה המדינה על הסכם עם החברה להשכרת המקבץ לפי מחיר של 4,800 שקל לדירה, בעוד שדירה דומה מושכרת בשוק תמורת כ-3,000 שקל בלבד".
חברת פנטהאוז עוסקת בנדל״ן מניב, שטחי מסחר ודיור מוגן. היא החלה את דרכה בפרוייקטים בירושלים והסביבה. החברה מחזיקה במספר נכסים המשמשים כמקבצי דיור עבור משרד הקליטה.
ב-2007 הקים דהוקי את חברת פאי-סיאם, שהתמקדה בפרויקטים מלונאיים ובדיור מוגן בירושלים גם כן. בשיא משבר הקורונה, היו מי שראו הזדמנות בענף המלונאי, בהם רוני צארום, בעל השליטה בחברת אספן גרופ. בדצמבר 2020 הוא רכש 50 אחוז ממניות פאי סיאם בהשקעה של 405 מיליון שקל. דהוקי מחזיק ב-50 אחוז הנותרים דרך חברת KFS, הרשומה באיי הבתולה הבריטיים, ומשמש כיו״ר פעיל בדירקטוריון.
שווי הפרויקטים הנוכחיים והעתידיים שברשות פאי סיאם הוערך ב"כלכליסט" באחרונה בשלושה מיליארד שקל. היא מחזיקה בשני מלונות איביס בירושלים ויזמה את פרויקט החבצלת בכיכר ציון בעיר, שבו אושרה תב״ע להגדלת שני מבנים קיימים בני 3 קומות ל-10 קומות בייעוד מלונאי, ואת הקמת מלון היוקרה פולמן בעיר הבירה. בתל אביב היא יזמה את פרויקט מרכזיית בזק-ההגנה בתל אביב ופרויקט המרד בנוה צדק בשיתוף עם עיריית תל אביב. ברשותה גם מגרש של 40 דונם בייעוד מלונאי בצפת ואת כפר הנופש המתוכנן והשנוי במחלוקת במפרץ אמנון בכנרת.
מחברת עמידר נמסר: "חברת עמידר הינה זרוע ביצוע של משרד הקליטה לצורך הפעלת המקבצים. משרד הקליטה ישיב בהתאם, גם בשם עמידר".
ממשרד הקליטה נמסר: "היות והדיור הציבורי בכלל והדירות במקבצי הדיור בפרט, הינם משאב יקר, יש צורך ואף חובה לנהל את הקצאתו באופן מושכל ויעיל, גודל הדירה המוקצת לזכאים, נקבע עפ"י מספר הנפשות עבורן היא מוקצת. במקרה בו דייר התאלמן או שבן/ת הזוג עבר/ה למוסד סיעודי, הדייר איננו זכאי עוד לדירת זוג, ועליו לעבור לדירת יחיד, שתועמד עבורו, ולשלם כיחיד.
יחד עם זאת, מתוך התחשבות ברצונם של הקשישים להישאר בדירה בה התגוררו גם לאחר פטירת בן/ת זוגם, בהתאם להנחיית משרד העלייה והקליטה, החל מיולי 2002, ניתנת להם האפשרות, לפנים משורת הדין, להמשיך ולהתגורר בדירת זוג, בכפוף לתשלום דמי השכירות הנגבים עבור דירה זוג. במהלך שנת 2018, ניתנה הנחייה מאת משרד העלייה והקליטה, על-פיה יש להחתים קשיש המעוניין להמשיך ולהתגורר בדירת זוג, על תצהיר בעניין.
בעתירה שנדונה במסגרת עת"מ 1604-11-21, משרד העלייה והקליטה, הסכים לפשרה במסגרתה הושב לעותרת, אשר התגוררה כקשישה יחידה בדירה המיועדת לזוג קשישים, ההפרש בין דמי השכירות הנגבים עבור דירת זוג לבין אלו הנגבים עבור דירת יחיד, היות ותצהירה של העותרת לא אותר. על כן, השבת הכספים במסגרת הפשרה, נעשתה כמענה לאירוע נקודתי ואין בה כדי להשליך על עניינם של יתר הקשישים המתגוררים במקבצים.
בחוזה השכירות עליו חותם העולה מול מקבץ הדיור אותו מפעילה חברת פנטהאוז, נקבע כי בסמכות משרד העלייה והקליטה ו/או עמידר לעדכן את גובה דמי השכירות וכי חל איסור מוחלט לאפשר שימוש ו/או מגורים ו/או שהייה, למעט לצרכי ביקור קצר אך לא לינה במושכר, לכל אדם מלבד השוכר (ובני משפחתו הקטינים ככל שישנם).
מקרה בו קשיש המתגורר במקבץ דיור, איבד את היכולת לנהל משק בית באופן עצמאי ונזקק למטפל צמוד, הוא איננו זכאי לדיור במסגרת מקבצי דיור, אלא למסגרת מגורים התואמת למצבו הנוכחי, לאמור במסגרות דיור מוגן המנוהלים על ידי משרד הבריאות או משרד הרווחה.
בהתאם להנחיית המשרד שניתנה בשנת 2018, עד למועד בו תוענק לקשיש זכאות למסגרת מגורים חלופית, ובכפוף לקבלת אישור מאת הגורמים המוסמכים, מאפשר משרד העלייה והקליטה למטפל סיעודי להתגורר בדירת הקשיש, כפתרון זמני, למשך תקופה של עד 4 חודשים ובתשלום דמי שכירות חודשיים על-סך 150 שקל. בחלוף תקופה זו, במקרים מיוחדים, ניתן לאשר את המשך מגורי המטפל במקבץ הדיור למשך 3 חודשים נוספים, בכפוף לתשלום דמי שכירות חודשיים על-סך 250 שקל.
במסגרת עת"מ 1604-11-21 , הוסכם כי העותרת תשלם עבור מגורי העובדת הזרה, כפי הקבוע בהנחיות. המשרד, לפנים משורת הדין, ויתר לדיירת על תשלום בגין התקופה בה העובדת הזרה התגוררה עם העותרת, מבלי שמגוריה במקום הובא לידיעת הגורמים המוסמכים ומהלי שניתן לכך אישור. למשרד העלייה והקליטה, צר במיוחד כשבני משפחה של עולה קשיש, שהפך ללא עצמאי, מחליטים למנוע העברת קרוביהם למסגרות התואמות לצרכיהם".
חברת פנטהאוז לא הגיבה לשאלותינו.