קצת לפני ראש השנה שלחו עשרות ארגוני סביבה ובראשם עמותת ״קשת״ מכתב לשר התיירות, ח״כ יואל רזבוזוב, בדרישה לעצור את קידום התכנית להקמת אמפי הופעות ואירועים בלב מכתש רמון בשם "אמפיסטאר". התוכנית, המקודמת ביוזמת המועצה המקומית מצפה רמון ומשרד התיירות, נמצאת בשלבי תכנון מתקדמים על ידי החברה להגנות ים המלח (חל״י) ומיועדת לאכלס כ-3,000 צופים שיגיעו לשטח מחצבת הגבס המשוקמת, בלב מכתש רמון.
חרף התנגדותם של תושבי המקום ופעילי סביבה מכל הארץ שאליהם הצטרפו בחודש שעבר גם המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים הלאומיים – נראה שיזמי התוכנית ובראשם ראש מועצת מצפה רמון, רוני מרום, נחושים להוציאה אל הפועל. כל ניסיון למצוא חלופות פוגעניות פחות לסביבה, לתושבים, למטיילים ולבעלי החיים נתקל בהתנגדות נוקשה.
״שטח מופר״, זו המנטרה שחוזרים עליה אנשי משרד התיירות ואנשי המועצה המקומית, בהתייחסם לטענות העולות נגד המיזם החדש. הכוונה בביטוי היא כי משום שמדובר במחצבה ישנה ושהנזק לטבע כבר קרה, לא מדובר בשמורת טבע – לא סטטוטורית ולא נופית, ולכן אפשר להמשיך להרוס ולבנות בה. אלא שההיסטוריה הלא רחוקה של המקום מראה איך מכבסת מילים וכוונות רווח לכאורה – יכולים להפוך החלטת ממשלה לשיקום ערכי הטבע לכזו המאפשרת לכאורה את הפגיעה החמורה בו.
קו פרשת המים של התנופה התיירותית
העשור האחרון היה עשור של תנופה במצפה רמון. העיר הפכה מעיירת פיתוח בדרך הישנה לאילת לפנינת טבע ותיירות המציעה מגוון רחב של אפשרויות לינה ברמות שונות והצליחה להפוך, באמצעות יזמים ובעיקר אלו של מלון בראשית, למוקד המשיכה החשוב ביותר בדרום הארץ מלבד אילת. כעת, יזמים נוספים מגיעים למצפה רמון ותוכנית ה״אמפיסטאר״ מסמנת אצל רבים מתושבי האזור קו פרשת מים, שבו התנופה התיירותית מאיימת על משאבי הטבע והסביבה.
התוכנית הנוכחית מקודמת מכוח תכנית ישנה יותר, משנת 2012, להקמת ״מתחם קמפינג משולב מדברי במחצבת גבס״. מחצבת הגבס שפעלה במקום נסגרה לאחר החלטת הממשלה לשיקום וצמצום נזקי האדם על הטבע ב״ארץ המכתשים״ משנת 1994. ב-27 השנים שחלפו מהחלטת הממשלה ועד עצם היום הזה לא הוגשה ולו התנגדות אחת כנגד עבודות הפיתוח בלב המכתש, שנים בהן יכלו להעמיד לרשות הציבור מתחם טיולים וחניון לילה בחיק הטבע שמסוגל היה לסייע לענף התיירות המקומי לא פחות ממלונות היוקרה.
התוכנית שאושרה ב-2012, כאשר היזמים החתומים עליה הם דובי רול, אז הבעלים של חברת טיול אחר בע״מ (שהפכה ללב רמון מאז; ד"ז) עם רשות הטבע והגנים, היא זו שבזכותה טוענים אנשי משרד התיירות ואנשי המועצה המקומית מצפה רמון כי הם פועלים כשורה ואכן האפשרות להקמת האמפי מופיעה עוד בתוכנית ההיא. אלא שמאז 2008, עת הוגשה לראשונה למוסדות התכנון, המציאות במכתש השתנתה לבלי הכר. מכתש רמון הוכרז כשמורת אור כוכבים היחידה המזרח התיכון והשנייה באסיה. מספר התיירים באזור זינק וגם כיום בתקופת הקורונה נראה שתיירות הפנים לאזור רק הולכת ומתחזקת.
התוכנית ביקשה להקים במחצבת הגבס המשוקמת, על בסיס מסמך התקנים לתכנון וסיווג מתקני אכסון תיירותי של משרד התיירות, חניון לילה העונה על ההוראות של מתחם קמפינג משולב. מדובר על מתחם המאפשר לינה בתשלום ברמות מחירים ונוחות שונות. העיקרון המנחה הוא השתלבות בנוף, ״תנאים של בידוד ופרטיות ממתקנים בנויים או בעלי אופי מזהם, רועש, או פוגע ויזואלית בסביבה״. עוד מוסיפים במסמך ההוראות של משרד התיירות כי ״הקמת חניון קמפינג תכלול התייחסות קפדנית לסביבה ולהשתלבות בה, תוך הפרה מינימלית של תוואי הקרקע ומאפייניו הטבעיים של האתר״.
הציבורי יהפוך לפרטי בתשלום
עיון בתמלילי הישיבות והפרוטוקולים של וועדות התכנון מראה כי במהלך יותר מ-30 שנה עמדו כל חברי הוועדות, מוסדות התכנון ורשויות הטבע והסביבה בישראל על כך שיש לאסור לחלוטין פעילות אכסנה מלונאית במכתש רמון, ובמיוחד הדגישו זאת בהתייחס לתכנית שהוגשה ב-2008. בכל זאת, בחסות הקביעה הבעייתית כי מדובר בשטח מופר אושרה התוכנית ב-2012 וב-2018 הוקם לראשונה במחצבה מתחם לינה עם אוהלים בדואים גדולים, מבנה מרכזי, שירותים ומקלחות ומבני אחסנה ותפעול.
״בחסות הקביעה הבעייתית כי מדובר בשטח מופר אושרה התוכנית ב-2012 וב-2018 הוקם לראשונה במחצבה מתחם לינה עם אוהלים בדואים גדולים, מבנה מרכזי, שירותים ומקלחות ומבני אחסנה ותפעול״
בסוף 2020 הגיש היזם חברת לב הרמון לוועדה המקומית בקשה להיתר בנייה בניה והקלות במתחם. ההקלות אושרו וכך המבנה המרכזי גדל, מספר תאי השירותים, החדרים, חומרי הבנייה עבור מבני הקבע הקלים הפכו לכבדים יותר ומשתלבים בסביבה פחות, כדי לשרת עד 960 אורחים. את המתחם חוכרים כיום מידי רמי"י חברת לב הרמון. חברת "סלינה" השוכרת מלב הרמון את המקום, הקימה שם באפריל 2021, מתחם גלמפינג, קמפינג משודרג, שהופעל עד לאחרונה על ידי חברת ״גלואו״ הארצית, שלה מיזמים במצפה רמון.
בחסות פרסום מאסיבי ומגיפה שסגרה את השמיים הפך המתחם ללהיט שסגור שבועות מראש ולכזה המאכלס הופעות מוזיקליות רועשות ומלאות תאורה. מה הבעיה בכך? המשותף לרעש ולאור הוא שהם שני אלמנטים של הטבע שלא יודעים להישאר בתחומים הלא טבעיים של ״השטח המופר״. וכך, כבר היום המתחם, שאז אנשיו הספיקו להגיע לדיון בוועדה המקומית לתכנון ובניה בנוגע הקלות בנייה משמעותיות שיהפכו אותו למלון לכל דבר, מהווה מטרד משמעותי למטיילים הלנים במכתש, לבעלי החיים ותיירים המגיעים במיוחד לשמורת הכוכבים החשוכה והשקטה של המכתש. יש לציין שלדרישת פעילים מקומיים שתעדו את המתרחש ואת חציית סף הדציבלים המותר, חברת סלינה הפחיתה משמעותית את התאורה והרעש במקום.
״המשותף לרעש ולאור הוא שהם שני אלמנטים של הטבע שלא יודעים להישאר בתחומים הלא טבעיים של ׳השטח המופר׳״
במסגרת ההקלות ביקשו דובי רול ושותפו בחברת ״לב הרמון״ סמי אלקרנאווי הגדלה של מספר האורחים במקום ל-960 אורחים בו זמנית, במקום 650 כיום. עוד מבקשים היזמים להרחיב את המבנה המרכזי במקום ולעבור משימוש בניה בחומרים קלים המשתלבים בנוף לבנייה רגילה ללא התחשבות בחומרים, בגובה המבנים ובמספר החדרים שיאכסנו מבקרים במבנים קבועים, אף שהגבלות אלו כתובות במפורש בתוכנית. אותה תוכנית אליה מקפידים מרום והיזמים להיצמד בכל הקשור להגדרת המקום כ"שטח מופר".
כך מתחם קמפינג תמים, חניון לילה קטן ומשודרג הופך, בחסות ועדת התכנון המקומית במצפה רמון, למתחם קמפינג גדול בהרבה וכעת גם עם אמפי הופעות צמוד. כל זאת בניגוד להחלטות הממשלה ומסמכים סטטוטטורים שביקשו לשמור על אופיו וטבעו של המכתש. כך בחלק הארי של המתחם מוגדר בייעודי הקרקע כשטח ציבורי פתוח, לצידו מגדירה התכנית שטח ציבורי פתוח עם ״הנחיות מיוחדות״. ומה מיוחד בהנחיות האלו?
מסמכי התוכנית מרבים להשתמש במלים מעורפלות. בתוכנית שמטרתה הראשונה היתה ״פיתוח חניון ולילה בעל אופי מדברי, ידידותי לסביבה״, צוינה אפשרות של ״הוספת הנחיות מיוחדות לחלק מהשטח הציבורי הפתוח״. אותן הנחיות מיוחדות הופכות את השטח הציבורי והפתוח – לפתוח הרבה פחות, כשיכיל הופעות פרטיות בתשלום בלבד. ההנחיות המיוחדות מ-2012 הן אלו המתירות את הקמת מתחם ההופעות שראש המועצה מרום חפץ כל כך בהקמתו.
האזנה לישיבות מליאת המועצה המקומית חושפות לא רק את האישיות הכוחנית של ראש המועצה מרום, שהתפרסם באחרונה עם מכתב הבלהות שלו כנגד קהילת הלהט״ב. כפי שבפרשה זו התמלא מרום בביטחון מופגן, מהסוג שמעיד בד״כ על בורות, וטען כי קהילת הלהט״ב היא ״צבא צללים שפועל בניגוד לרציונל אנושי״, כך גם הפעם מגיב מרום לכל התנגדות לפעולותיו בביטול כוחני. שיתוף ציבור? בחינה אמיתית של תלונות המתנגדים? ״אני רק רוצה להדגיש שלא יהיה כאן משאל עם״, אמר מרום. כשנשאל על התסקיר הסביבתי לתוכנית, השיב מרום בקוצר רוח שאלות מזלזלות לחברת המועצה עליזה כהן, כמו ״את יודעת בכלל מהו תסקיר סביבתי? תגידי לי מה זה תסקיר סביבתי בבקשה״, ובכך פטר עצמו מלענות לגופו של עניין בטענה כי היא אינה יודעת מהי שואלת.
כשנשאל מרום לגבי הקמת מתחם הופעות במחצבת הגבס ובייחוד באשר לחלופות טען כי ״מחצבת הגבס היא המקום המתאים ביותר לעניות דעתנו להקמת האמפיסטאר, אין צורך בבחינת חלופות. איזה סיבה יש לנו לחפש במקומות אחרים בזמן שיש לנו תב״ע שמאפשרת לנו לעשות את זה?״. בכך התייחס מרום לחלופת המחצבות הצפוניות, הנמצאות בשטח שבין מצפה רמון לבה״ד 1 הסמוך שהועלתה על ידי חבר המועצה זיו ספקטור, שגם התייחס לנגישות אל המתחם המתוכנן שהגעה אליו מחייבת נסיעת לילה דרך ירידה תלולה ומסוכנת למכתש. מרום הוסיף ״אם זאת החלופה אז היא לא זמינה… זה מרחק שמחייב להיכנס לרכב, מה זה משנה. כך או כך יהיה לאנשים קשה להגיע״.
הנספח הסביבתי לתוכנית מ-2012, כפי שמודה המשרד להגנת הסביבה, נעדר מפרמטרים חשובים כמו זליגת רעש או אור והשפעתם על בעלי החיים, הן אלו הפועלים בלילה והן אלו הנחים בלילה. כמו גם ההשלכות של הקמת התשתיות ובמיוחד של סידורי התחבורה בתוכנית על עוצמות האור והרעש וזליגתם אל שמורות הטבע הסוגרות על המתחם מכל עבריו. נתונים שנכון לכתיבת התוכנית ואישורה לא היו בנמצא. אלא שעל מרום ומשרד התיירות האזהרות של כל הגורמים המקצועיים לא עושות רושם והעובדה שהפגיעה בבעלי החיים בשמורת הטבע, כולל זו שמקודמת בימים אלו – תוכנית שמורת הטבע ״לב הרמון״ שמטרתה לייצר רצף כולל של שטחים מוגנים סטטוטורית במכתש, יהיה בלתי הפיך.
ההערכה המינימלית גורסת כי 3,000 מבקרים באמפי יגיעו בכ-1,500 רכבים. אלו יצטרכו מתחם חניה, תאי שירותים, דוכני שתיה ומזון, וההפקה תצטרך מתחם אמנים. בכניסה למתחם שכאמור נמצא בצמוד למתחם סלינה רמון, כבר היום מגיעים 650 אורחים שיגדלו לכ-960. כעת גם יצטרכו להקים במקום צומת חדש ומואר שיאפשר את הירידה מכביש 40 בבטחה, אך לא בלא פקקים בסמוך לתחילתם של המופעים. כלומר – אור כוכבים לא יהיה שם, גם מנוחה לבעלי החיים או לינה שקטה למטיילים בחניוני הלילה הסמוכים.
כאשר גיורא בן משי, חבר מועצה במצפה רמון, הסב את תשומת ליבו של ראש המועצה לשאלת בעלי החיים השיב מרום כי ״ההגעה למקום תהיה בשאטלים. אפשר להשתמש במקום 10 פעמים בשנה ללא נזק קולוסאלי. מדובר בכל זאת בשטח צמוד דופן לכביש 40 עם רכבים שנוסעים בו כל הזמן. המחצבה היא מקום מופר אקולוגית ושאף אחד לא יספר לי אחרת״. כמה רגעים לפני כן דיבר מרום על כך שההגעה תהיה ברכבים פרטים בכל מקרה, כעת הוא מדבר על שאטלים. מרום מרבה להתפתל כשהוא נשאל על ההשלכות של התוכנית, ייתכן משום שהתסקיר הסביבתי הקיים הוא, כאמור, ישן.
שאלת המימון והתועלת נותרה בערפל
בישיבת מועצה מתאריך ה-.3.3.21 סיפר מרום כי 5.85 מיליון שקל עבור מימון הפרויקט יגיעו ממשרד התיירות וכי עוד 650 אלף שקל באחריות המועצה לממן. את הכסף, אמר מרום, ״נשית על דובי וסמי, היזמים, וכך נוכל לממן את הקמת הצומת״. מימון הצומת המדובר הושת על היזם דובי רול על ידי המדינה, כתנאי לאירוח קבוצות במתחם כבר לפני יותר משנה. ההתעקשות של ראש המועצה להקמת האמפי גם בניסיון להכניס לתוכנית גם את הצומת, גם את תחנת האוטובוס, מתחם החנייה ואת יתר התשתיות שהיזם נדרש להקים – כך שאת רוב העלות הריאלית ישלם בפועל משרד התיירות.
יודגש כי אין ליזמים במתחם הלינה הסמוך קשר חוקי למתחם האמפיסטאר הצמוד, מלבד הקביעה כי כל הופעה, כך על פי הוראות התוכנית מ-2012, מחוייבת באישור המפעיל של מתחם הקמפינג, מינוח שטרם הובהר אם מתייחס במקרה הזה לחברת סלינה או לחברת לב הרמון, החוכרת של השטח מידי רמ״י. לאחר מכן בשאילתה שנשלחה לקראת ישיבת המועצה מתאריך 7.7.21 שינה מרום את גרסתו בנוגע לעסקת המאצ׳ינג. שוב, גם הפעם ציין את שמם של היזמים, רול ואלקרנוואי ועליהם הוסיף את רט״ג, שהספיקה מאז למשוך ידיה מהפרויקט ולהעלות שאלות מהותיות בנוגע למחיר הסביבתי הכרוך בו.
6.5 מיליון שקלים בעבור מה? על פי מרום בעבור עשרה ימים בשנה שבהם האמפי יפעל. זה כל הסיפור לכאורה. מאז בשאילתות נוספות אמר מרום כי גם רשות הטבע והגנים יהיו חלק מתהליך המימון. כשעמותת קשת שלחה בקשות חופש מידע לחברת חל״י שביקשו לאמת את הטענה הזו, הן נדחו בטענה כי אין בידיהם את המידע הזה. מרום מאז הספיק לסתור את עצמו להתכחש לטענה הזו. מדוע נושא המימון נותר כל כך עמום? ומה ליזמים של מתחם הנופש ולמימון פרויקט עירוני לאמפי שיפעל ״רק עשרה ימים, זה הכל״?
״השאלה היא איך להקים את המתחם במחצבת הגבס, לא אם להקים אותו״, אמר מרום בסיכום אחת מישיבות המועצה. ההתעקשות של מרום וההקמה של המתחם על פי תוכנית שהגישו והגו היזמים דובי רול וסמי אלקרנוואי לפני כעשור, שתעמיד מתחם הופעות ענק שיהיה נגיש בעיקר לאורחי מתחם הנופש ומותנה בהסכמתם מעוררת תהיות על האינטרסים המימוניים והאינטרסים להקמת המתחם דווקא בלב שמורת טבע מהחשובות בישראל ובעולם כולו.
התושבים והפעילים המתנגדים להקמת המתחם בלב המכתש, שהספיקו להקים קבוצת פייסבוק עם אלפי עוקבים ומכתבים ובקשות חופש מידע לכל גוף מעורב ואלפי חתימות על עצומה לעצירת הפרויקט, זוכים בינתיים למתקפת נגד של דמוניזציה ברשתות החברתיות על ידי אנשיו של מרום. איתי הררי, תיירן מקומי סיפר כי ״הם טוענים שאנחנו בעלי עניין שמפחדים מתיירות, בכך הם מבטלים את כל הטענות שלנו ומנסים לסרס את המחאה. ההפך הוא הנכון, כתיירן כל אטרקציה שתמשוך הנה עוד מטיילים היא מבורכת אבל התיירים מגיעים הנה בשביל נוף בראשיתי, שקט וחושך״.
״הם טוענים שאנחנו בעלי עניין שמפחדים מתיירות, בכך הם מבטלים את כל הטענות שלנו ומנסים לסרס את המחאה״
השאלות הפתוחות במקרה של מתחם האמפיסטאר עוד רבות אבל מעל הכל הן מאירות זרקור על האופן בו הבירוקרטיה מיותרת במערכת התכנון הופכת תוכניות לא רלוונטיות לכאלה המעצבות את המרחב בצורה בלתי הפיכה בעוד הן עצמן כבר לא מותאמות למצב הדברים בשטח. זאת במקביל לאופן בו רשויות מקומיות נאלצות לתמרן בצורה עקומה מהלכים פוליטיים בכדי לא לאשר תב״ע נוספות או לסייע ליזמים מקומיים לעקוף היטלים דרקוניים שאין ביכולתם לעמוד בהם.
משרד התיירות ומצפה רמון סירבו להגיב לכתבה. מרשות הטבע והגנים נמסר: מדובר באיזור שאינו שמורת טבע או גן לאומי ולכן רשות הטבע והגנים אינה משקיעה במיזם ואין לה כוונה להשקיע בו. לפי הוראות התוכנית החלה במקום חל איסור על אכסון מלונאי.