בסוף השבוע, כשעה לפני שהיו אמורים להיפתח שערי מועדון הבלוק, הודיעו אנשי המועדון הפועל בתחנה המרכזית בתל אביב, בדף הפייסבוק שלהם, שהמקום לא ייפתח "בגלל שחברת נצבא, הבעלים והמפעילה של התחנה המרכזית החדשה, מונעת מאיתנו לפתוח את השערים בצעד לא חוקי בעליל, שהתבשרנו עליו שעה לפני פתיחת הערב, ובמסגרת סחיטה באיומים שהיא מפעילה עלינו בימים האחרונים".
בחודש שעבר החליט בית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב להוציא צו סגירה לתחנה המרכזית, שייכנס לתוקפו ב-5 בדצמבר, בשל היעדר אישור להפעלתה מהרשות לכבאות והצלה. מהדיון עולה כי הנהלת התחנה לא פעלה להשגת האישורים הנדרשים למבנה, ומאות בתי עסק הפועלים במתחם נעדרים סידורי כבאות אש בסיסיים המחוייבים בחוק.
זמן קצר לאחר החלטת בית המשפט התפטר מנכ"ל התחנה מיכאל (מיקי) זיו, שכיהן בתפקידו מאז 2010. לדברי בעלי מועדון הבלוק, ההנהלה החדשה פועלת מולם – "בבריונות בלתי נתפסת״.
מתוך כ-1,200 חנויות במתחם – חלקן בבעלות נבצא וחלקן בבעלות פרטית – רק כ-380 פעילות. לדברי בעלי הבלוק, מאות חנויות ומחסנים נטושים נפרצו בימים האחרונים, ותכולתם הושלכה אל מסדרונות המתחם, שם נבזזו. הם טוענים עוד שההנהלה הפסיקה את שירותי הניקיון ומיזוג האוויר, וסגרה את מרבית הכניסות לתחנה, תוך פגיעה בציבור הנוסעים באוטובוסים ובבעלי החנויות.
כל המהלכים הללו לוו, לטענת אנשי הבלוק, ב״הפחדות והתנהלות עבריינית לכאורה, הכוללת סחיטה באיומים, התפרצות לבתי העסק, דרישות לתשלומים ללא התראה מראש וללא הליך משפטי".
"ההנהלה של המקום חסמה את הגישה לבית הכנסת שלנו, כדי למנוע מלקוחות להגיע דרכנו ל'מדרשוק' הצמוד. הם גם סגרו להם את הדלת הראשית", מספר אוראל עובדיה מבית הכנסת נצח ישראל, שממוקם בקומת הקרקע של התחנה. "כתוצאה מכך לא היה לנו מניין. אחר כך ניתקו לנו את המים והחשמל. אחרי שהזבל נערם בכניסה לבית הכנסת ואף אחד לא אסף אותו, היינו צריכים להזמין פקחים של העירייה כדי לגרום לאנשי הצוות של התחנה להסכים לנקות את המקום. בעלי התחנה פוגעים בפרנסה של הסוחרים ועל הדרך פוגעים גם בנו".
בינתיים סיפרו ל"המקום" בעלי עסקים מהמתחם, שההנהלה שלחה להם הודעות כי איום הסגירה הוסר. מעיריית תל אביב נמסר כי לא ידוע להם על שינוי בסטטוס צו הסגירה והוא "עומד בעינו".
מפגע לטווח ארוך
מטה המאבק בתחנה המרכזית, שפעל במשך שנים לקדם את סגירתו, הוציא השבוע מכתב לראש העיר רון חולדאי, שבו נכתב: ״נראה, לכאורה, שחברת התחנה וחברת האם שלה – נצבא, עושות שימוש ציני בסיטואציה הנוכחית, ונעזרות בה כדי להמשיך ולהטיל אימה על בעלי החנויות ובאי התחנה, כל זאת כדי להמשיך ולדרדר את המקום עד שכולו יעבור לידיהם, כפי שכבר הראה בית המשפט שנוהגת החברה לעשות״.
עוד הוסיפו חברי מטה המאבק כי ״במידה וצו הסגירה שנקבע כאמור לתחילת דצמבר 2021 ידחה מסיבה זו או אחרת, ותאריך היעד לפינוי התחנה יהיה בשנת 2023, הרי שלעניין תקופת הביניים, אסור שהמבנה ישאר נטוש למשך שנים, עד שיקבע השימוש בו. זו אחריותה של העירייה למנוע מפגע שכזה, שעלול להיות חמור יותר מהמפגע הנוכחי (מלבד זיהום האוויר כמובן)״.
חברת נצבא, שמחזיקה 16 מתחמים שבהם פועלות תחנות מרכזיות בארץ, ידועה בסחבת שבה היא נוקטת בנכסים שהיא רוכשת. למשל מלון הנסיכה באילת שנקנה לפני שש שנים, נסגר לשיפוצים ומאז עומד סגור בעוד אילת חווה פריחה תיירותית. בנוסף, השנה נקנסה החברה על ידי רשות מקרקעי ישראל בסכום של 14 מיליון שקל משום שלא השלימה בניית מלון באזור שרונה בתל אביב, לאחר שהתחייבה שתשלום את הבנייה עד 2016.
במתחם כיכר אתרים מתרחש בשנים האחרונות מה שבעלי הנכסים בתחנה המרכזית חוששים שיקרה גם להם: שיטת ייבוש, הזנחה וסחבת שגורמת לכך שעוד ועוד בעלי חנויות במקום מוכנים למכור את אחזקותיהם במתחם במחיר נמוך מהשווי האמיתי של הנכס ובלי שיוכלו ליהנות מהפירות העתידיים של המתחם.
לנצבא עצמה יש קשר הדוק לכיכר אתרים: באוגוסט השלימה החברה, יחד עם איש העסקים ספי צביאלי, את רכישת הזכויות על חניון כיכר אתרים בתל אביב, במחיר נמוך בהרבה ממחיר השוק. הבעלים החדשים יחזיקו מלבד החניון גם ב-37.5 אחוז מהרכוש המשותף בכיכר.
מהלך דורסני
ימים ספורים לפני החלטת בית המשפט על צו הסגירה לתחנה המרכזית, הודיעה שרת התחבורה מירב מיכאלי כי בשנת 2023 תוצא הפעילות התחבורתית ממתחם התחנה ותועתק למסופים חלופיים, המרכזי בהם יוקם בצמוד למתחם בית פנורמה. על פי משרד התחבורה, מהלך זה נעשה בשיתוף ובתיאום עם חברת נצבא, שתשא בחלק מעלויות העברת התחנה.
״נראה שמרגע כי הוכרז בחודש שעבר על צו הסגירה של התחנה המרכזית, החברה המנהלת של התחנה החליטה להפקיר את בעלות ובעלי העסקים בתחנה", אומרת שולה קשת, יושבת ראש האופוזיציה בעיריית תל אביב ויו"ר ועד תושבי נווה שאנן. "בעוד שפינוי האוטובוסים מהתחנה הוא צעד מתבקש, הכרחי ומבורך, הוא לא יכול להיעשות כפי שהוא נעשה כעת – בגסות, בדורסנות, תוך התעלמות מזכויות הסוחרות והסוחרים, אשר הפינוי משפיע עליהם באופן הקשה ביותר ופרנסתם נפגעת באופן אנוש. אלו נשים וגברים שהשקיעו את מיטב כספם להקמת עסק ותפעולו – חוות וחווים התעללות והתעמרות קשה״.
דבריה של קשת עומדים על רקע ההתנהלות של משרד התחבורה, רמ״י, נצבא ועיריית תל-אביב, אשר רקמו את עסקת הפינוי בלא תיאום עם בעלי הנכסים בתחנה המרכזית או עם תושבי שכונת נווה עופר, אשר בתחומה יוקם מסוף בית פנורמה. תושבי השכונה פתחו במאבק למניעת המהלך.
מעיריית תל אביב נמסר:
מבנה התחנה המרכזית החדשה הינו בבעלות פרטית ובניהול של חברת נצבא. עם זאת, ועל אף כי העירייה מוגבלת ביכולתה לפעול במקום, מאחר ומדובר בעסקים שפועלים בתחום העיר, במידת הצורך תפנה העירייה להנהלת התחנה בבקשה כי זו תסדיר מול בעלי העסקים את הסוגיות שהועלו. נציין כי לעסקים שפנו אלינו פרטנית, סייעה העירייה כמיטב יכולתה המוגבלת. כך לדוגמא פנתה העיריה להנהלת התחנה על מנת שזו תסדיר את הגישה לבאי בית הכנסת, שכן דרך הגישה עצמה ממוקמת בשטח ציבורי".