אתמול בערך ב-23:00, כאשר כמעט לא נשארו מפגינים באיילון ובקרבתו, והאזרחים שנשארו באזור עשו את דרכם חזר למרכז העיר, השתולל נהג המכת״זית המשטרתית בצומת קפלן-בגין והתיז מים על מי שצעד על המדרכות ולא הפריע לאיש. לא מדובר בטעות אלא בפקודה ישירה של מפקד הכוח בשטח, שקרא מספר פעמים ״קדימה מכת״ז לפנות אותם, מי שנשאר נעצר״.
הפגנת מתנגדי ההפיכה המשפטית אתמול החלה כמו כל אחת מ-13 הקודמות – נאומים, מוזיקה, קהל מעורב של הורים וילדים ובני גיל הזהב. אבל אתמול היא הסתיימה כשהמשטרה ממשיכה את הקו האגרסיבי והאלים נגד המפגינים שהתחיל ביום ראשון, עם ההפגנה הספונטנית בעקבות פיטורי גלנט.
מלבד המכת"זית, שהתיזה גם על מערכת הסאונד וציוד ההגברה על הבמה המרכזית בקפלן בזמן שהפועלים עדיין פרקו אותם – היו שם פרשים שדחקו את האנשים תוך הפעלת כוח, ושוטרים שדחפו מפגינים, הטיחו אותם על הרצפה וגרמו חבלות. כל זה כשהאירוע למעשה נגמר.
מוקדם יותר, כשמפגינים צעדו סמוך לאיילון, כל ירידה של אדם בודד נענתה בהתזת מים. כאשר הצליחו מספר מפגינים לרדת לכביש, הכוחות השתוללו. היון שם גם פרשים חמושים באלות, כוחות מג״ב ומכת״זית. כאשר רואים חיילות מג״ב עם תגיות מסלול על הכתפיים דוחפות אנשים מבוגרים וצורחות ״טוס מפה, יאללה״, או כאשר פרש מכה באלה צעירה בת 24 – לא ניתן להתבלבל. מדובר בשינוי מדיניות.
האלימות של ליל אמש צרמה במיוחד לנוכח לחיצות הידיים של השוטרים עם המפגינים תומכי ההפיכה המשטרית ביום חמישי. אז הם חסמו נתיבים באיילון וגם צמתים בעיר, כאשר ברוב המקרים המשטרה לא נכחה. ההכלה של המשטרה היתה יכולה להיות ראוייה להערכה, אם לא היה נודף ממנה ריח של אכיפה בררנית.
נהג עם סכין ביד
השבוע שעבר לא ייזכר בזכות התפנית של הקואלציה והעצירה הפיקטיבית של החקיקה, אלא כשבוע שבו האלימות היא שהכתיבה את סדר היום ברחובות ישראל.
ונדליזם; נסיונות דריסה; נסיונות דקירה; אלימות כלפי עיתונאים; אלימות של שוטרים כלפי מפגינים, כולל כאלו שנעצרו, נאזקו ונמצאו בניידת; אלימות של תומכי הרפורמה נגד מתנגדיה ולהפך; אלימות כלפי שוטרים ואלימות כלפי סוסי המשטרה.
מאות האלפים שיצאו לקפלן לאחר ההודעה של פיטורי שר הביטחון יואב גלנט גלשו במהרה לאיילון להפגנת זעם שתפסה את המשטרה לא מוכנה. ממחלף השלום ועד לה גארדיה מדורות הוצתו, אבנים הונחו על הכביש וגדרות נפרסו במטרה לחסום את המשטרה מפינוי הכביש.
כוח משטרה מצומצם נשאר על גשר לה גארדיה, ממש מעל אחד האירועים החריגים ביותר באותו ערב, ובחר שלא להתערב למרות שמדובר היה בסכנת נפשות מובהקת.
מספר של מפגינים במחלף עקרו צינורות השקייה וקשרו אותם בין גדרות ההפרדה במטרה לחסום את הדרך לרכבים. הלחץ שהצטבר בין הנהגים למפגינים תורגם לשני ניסיונות דריסה, באחד יצא הנהג עם סכין בידו, בשני התפתחה קטטה אלימה.
נקודת המפנה החלה כאן: בין השמירה על זכות המחאה להפקרת רחובות ישראל ושהחזק ביותר ינצח.
אחרי שעות של מה שנראה כהכלה, כוחות משטרה מתוגברים חזרו עם תכנית פיזור סדורה. כשההמון צעד לעבר השוטרים, הפרשים נכנסו לתמונה והחלו לדחוק את המפגינים דרומה, שם חיכו להם מכתז״יות וכוחות יס״מ. אחד הפרשים שלף אלה והיכה מפגין. מפגינים אחרים חטפו ממנו את האלה והבריחו אותו משם. על הפרשים הם זרקו בקבוקים והשליכו גדרות לרגלי הסוסים.
״נתנו למפגינים חמש שעות של השתוללות בלי שהיה כוח שיטור ששמר על הסדר, ופתאום באו באגרסיביות ובבת אחת לפזר את המפגינים באמצעים הכי קשים", מספר עידו, סטודנט בן 30 מתל אביב. ״גם כשאנשים התפנו, השתמשו באלימות. כוח יס"מ נתן מכות כשהם היו בדרך החוצה. לא הייתה הדרגתיות בטיפול באירוע".
"היו המוני אנשים שניסו לטפס על מדרון החול התלול כדי לברוח מהפרשים והשוטרים וניסו לצאת דרך חורים קטנים בגדר ולטפס על חומות כדי לברוח בזמן שהמכתזיות ממשיכות להשפריץ עליהם", מספר אסף, מפגין מכפר סבא. אחת המפגינות נפצעה, וכוחות מד״א חבשו אותה במקום.
מהר מאוד הגבעה שממנה טיפסו המפגינים מהכביש לעיר הפכה למגלשת בוץ אחת גדולה, שעליה החליקו שוטרים ומפגינים יחדיו, בעוד המכתזיות ממשיכות לפעול.
יראו וייראו?
יום שני בשבוע שעבר התחיל עם הפגנות של תומכי ההפיכה המשפטית בירושלים, שם נרשמו מספר אירועים של תקיפת עיתונאים. אחר הצהריים רחובות תל אביב המו אדם. רגע אחרי שפרשים על סוסים דחקו אותם על הגדרות עד היה חשש שימחצו, הפכו שתי נערות את הסלוגן המושר "אנחנו לא מפחדות" ב-"אנחנו קצת מפחדות". הן עמדו רועדות, מחובקות ובעיקר לא מבינות איך ברגע אחד הפגנה נינוחה הפכה לזירת מלחמה.
רגע אחרי שפרשים על סוסים דחקו אותם על הגדרות עד היה חשש שימחצו, הפכו שתי נערות מחובקות את הסלוגן המושר "אנחנו לא מפחדות" ב-"אנחנו קצת מפחדות"
אחרי שכעשרה מפגינים חמקו מבעד למחסומי המשטרה לעבר נתיבי איילון, תוך רגע הגיעו שישה פרשים וניסו להרחיק את המפגינים מהגדרות, תוך שימוש בכוח.
רחוב קפלן וצומת עזריאלי התמלאו לאט לאט מהשעה שמונה בערב במפגינים משני הצדדים. ניכר שהמצב שברירי וכל אירוע קטן עלול להצית את השטח. ״הגענו ישר מירושלים״, אמר לנו אחד המפגינים, ״כיף לראות שאנשים באים להילחם ולא מתעייפים״. בתשע וחצי המכתזיות השפריצו לכל עבר, כשמאות מפגינים ניסו להידחק אל תוך תחנת רכבת השלום, כאשר השומר של התחנה חוסם אותם בגופו.
״היה ניסיון פריצה לאיילון, שהוביל לעימותים קצרים עם המשטרה, עיכובים של כמה דקות ושחרור מיידי. הייתה תחושה שזה יותר למען יראו וייראוֿ״, מספרת רותם, בת 32 מתל אביב. ״אחרי שעה המשטרה העלתה הילוך ושוטרים התחילו לזרוק רימוני הלם לפיזור ההפגנה״.
רבים מהמוחים התרכזו בירידה לאיילון דרום. חמישה פרשים הופיעו וניסו לפזר את ההמון, אך המפגינים, ככל הנראה חמושים באנרגיות של יום קודם פעלו באגרסיביות כלפי השוטרים, וזרקו לעברם פחיות ובקבוקים. השוטרים הגיבו בחריפות, והפעילו אמצעים כבדים בהם רימוני הלם, בואש, שתי מכתזיות וכוחות בילוש רבים, שהגיעו רעולי פנים ופעלו באלימות.
״עמדנו בצד, אני ועוד כמה בנות. סתם עמדנו, צעקנו 'בושה'. לא ניסינו לחסום כלום״. מספר טל, בן 32, סטודנט לרפואה. ״ואז הופעלה נגדנו מכתזית. ברחנו ממנה, הגענו לסוסים. ברחנו מהסוסים, הגענו ללה פמיליה. ואז היו גם רימונים. כבר לא יכולנו לצעוק כלום. שני חברים מלה פמיליה דחפו אותי ונתקעו בי בחוזקה עם הכתפיים. אמרתי לשוטר שאני רוצה להגיש תלונה, והוא ענה שאין לו כוח אדם שיתעסק עם זה עכשיו״.
"עברתי ליד ניידת ושלושה שוטרים תפסו אותי", מספר עידו (שם בדוי), בן 24 מתל אביב. "שאלתי על מה אני עצור, והשוטר אמר שזה בגלל שאני רעול פנים. אמרתי לו שלא שמעתי שיש חוק כזה, והוא לקח את הראש שלי וניסה להכניס אותי לתוך הניידת בכוח. הוא פשוט דחף אותי על הרגל ודפק את הראש שלי בניידת. הייתי עד ארבע בבוקר בחקירה".
אובדן אמון במשטרה
שחר בלינסון, מפגינה בת 32, אמא לילדה, שנמצאת במעצר בית, סיפרה למקום הכי חם על אלימות שחוותה ביום שני: ״זו הפעם הראשונה שיצאתי להפגין. אני עובדת לא רחוק מאיילון וכשראיתי הרבה אנשים יורדים לכביש, הצטרפתי. אחרי שלוש דקות כבר הייתי בניידת.
"היו בכביש מעט אנשים, השוטרים לא היו מבסוטים. הם ביקשו לזוז ופתאום הם לקחו מישהו צעיר שנראה כמו ילד שלא עשה כלום. התקרבתי להגיד להם למה הם לוקחים אותו, והוא לא עשה כלום והדגל שלי פגע כנראה באחד השוטרים. אז הוא פשוט העיף את הדגל והעיף אותי. קמתי והוא העיף אותי שוב באגרסיביות, אז פרקתי את הכתף. אחר כך תפסו אותי ארבעה שוטרים והרגשתי שהמכנסיים שלי יורדים והייתי חנוקה והתחלתי להילחץ, לא נשמתי. נתקלתי ברגל או יד של אחד השוטרים ונשכתי אותו מהלחץ. אז הם אמרו שאני מסוכנת ושתקפתי שוטר. עד עכשיו אני חבולה".
שני מפגינים, איתי כהן צלם בן 34 וחברתו שביקשה להשאיר את פרטיה חסויים, נפצעו מרימון הלם שנזרק לעברם. "עמדנו על המדרכה", הם אומרים. "הכבאית כיבתה את המדורה ונראה שמתקפלים. עישנו סיגריה והתכוונו ללכת. פתאום הגיעו מלא כוחות ואחד השוטרים צעק 'להתחיל פינוי בכוח'. התחלנו לרוץ לכיוון דרום, והם זרקו רימון הלם אחד לתוך הקהל שברח. הוא נחת לידנו. המשכנו לרוץ והרימון שני נחת בין הרגליים שלנו. אחרי שהתרחקנו קצת ראינו שנפצענו".
"תוך כדי הריצה אני רואה כדור אש טס לכיוון שלי", אומרת רות (שם בדוי). "היו לי צפצופים באוזנים, לא הצלחתי לדרוך על הרגל. הרמתי את הג׳ינס וראיתי שכל הרגל שלי דם. שוטרים צרחו עלינו שנלך, אבל לא יכולתי ללכת. אמרתי להם שנפצעתי. יום למחרת הייתי במרפאה וקיבלתי משחה לשבוע".
לא לחוס על מפגינים
"זו היתה אלימות חריגה", אומרת גם ח״כ לשעבר ועו״ד גבי לסקי, ממערך המתנדבים המעניקים לעצורים סיוע משפטי, על שהתרחש בתחנת סלמה ביום שני בלילה. "כשהגעתי לתחנה, כל אחד מהעצורים והיו הרבה כאלה, נראה כאילו עבר תקיפה. היו עצורים שדיווחו שבזמן שהיו אזוקים, שוטרים תקפו אותם באגרופים. סיפרו לי על אדם מבוגר שהציע מים לאחר העצורים, ושוטר נתן לו בוקס בפה והוא נזקק לתפרים בבית חולים. הגיעו אנשים עם בגדים קרועים, עם סימני אלימות.
"נראה כאילו הייתה הוראה לא לחוס על המפגינים, שרובם נעצרו על חשד להפרת סדר ולא על תקיפת שוטר. אני לא זוכרת מצב של אלימות כל כך חמורה כלפי כל כך הרבה מפגינים בנסיבות שלא הצדיקו שימוש כלשהו בכוח".
"לא אלך יותר להפגנות", אומרת שחר בלינסון. "אני לא רוצה להיעצר שוב". "אני מתחיל להיות מפוחד", אומר עידו. "הרגשתי שהם סתם קוטפים אנשים למעצר, בצורה לא מידתית. ריסקו אותי, ומנסים לדכא אותנו אבל אני אמשיך ללכת להפגנות".
לא רק האלימות עלתה דרגה מול המפגינים, השבוע השוטרים פעלו בכוח גם מול עיתונאים. פאדי אמון, צלם עיתונות, נזרק לרצפה ביום שני שעבר למרות שעמד בצד ואי אפשר היה לפספס שמדובר באיש תקשורת. "עמדתי ביחד עם עיתונאים נוספים, כולנו עם מצלמות והמשטרה יודעת שאנחנו עיתונאים", הוא אומר. "צילמתי בנייד שלי סרטון קצר של ניסיון פינוי המפגינים, כשכוחות סמויים הגיעו מאחורי ודחפו אותי לרצפה. אין צלם ועיתונאי שלא נדחף, חטף מכות או זרנוק מהמכתזית״.
צלם המקום הכי חם ניסה לתעד מעצר בעזרת מצלמה, כאשר שוטר יס״מ הניח את ידו על עדשת המצלמה בניסיון למנוע תיעוד. לאחר שנשאל האם הוא יודע שמה שהוא עושה לא חוקי, דחף את הצלם בכוח.
״התחושה הכללית הייתה שאתה האויב", אומר טל. "אני מכיר איך זה להיות הצד שנלחם, כי הייתי בצבא. אני יודע איך זה להתכונן למפגש מול אויב. ועכשיו הרגשתי שאני האויב. גם מכתזיות, גם סוסים, גם שוטרים שדוחפים אותך, גם רימונים, לא היה מקום בטוח בהפגנה. זה הרגיש כמו התחלה של מלחמת אזרחים״.
ממשטרת ישראל נמסר: "בשלושת החודשים האחרונים מתמודדת משטרת ישראל עם עשרות רבות של מחאות, מרביתן לא מתואמות עם משטרת ישראל הכוללות חסימות צירים ראשיים, שיבוש מתמשך של מרקם החיים למשך שעות ארוכות, ולאחרונה אף גרימת נזק, הצתות וונדליזם. משטרת ישראל תמשיך לבצע את משימותיה ברגישות תוך איזון מתמשך בין זכות המחאה לבין שמירה על החוק והסדר הציבורי. ללא קשר לאירוע זה או אחר, התמודדות עם הפרת סדר לא חוקית מצריכה לעתים שימוש מידתי בכוח על פי חוק. כל טענה על התנהלות החורגת מן המקובל, ראוי שתיבחן ע"י הגורמים המוסמכים לכך".