"התלוננתי ב-2014 ועד היום אני בהליכים משפטיים", אמרה מאיה פירסט בדיון מיוחד שנערך אתמול בנושא ההטרדות המיניות במוסדות להשכלה גבוהה, בועדה לקידום מעמד האישה. "הקריירה של 16 שנים באקדמיה נקטעה, ואין לי דוקטורט". פירסט סיפרה כי היא התלוננה נגד חבר סגל בכיר באוניברסיטת חיפה, "ובסוף נזרקתי ומאז אני לא עובדת והוא עדיין באוניברסיטה".
מבין 447 תלונות על הטרדות ופגיעות מיניות באקדמיה – שהתקבלו ב-2022 ומהווים עלייה של 50 אחוז לעומת הדיווחים ב-2021 – רק תשע תלונות הגיעו למשטרה, כך עלה אתמול בוועדה. "איך יכול להיות שרק תשעה מקרים הגיעו לטיפול משטרתי?", שאלה יו"ר הוועדה ח"כ פנינה תמנו-שטה, "איפה ההכלה של המוסדות וההכוונה של סטודנטיות להגיש תלונה במשטרה?".
"המשטרה הייתה סוגרת את התיק", השיבה עו"ד פפי יקירביץ היועצת המשפטית באוניברסיטה העברית. כשתמנו-שטה התרעמה על התשובה, אמרה יקירביץ כי לרוב המתלוננות אין עניין להגיש תלונה. "הן באות אלינו שנטפל", הוסיפה. היועצת המשפטית לוועדה ונציגת הפרקליטות הבהירו כי יש חובה לדווח ליועמ"ש בכל חשד לעבירה פלילית".
בישראל ישנם 183 מוסדות להשכלה גבוהה שמחוייבים מאז שנת 2014 בדיווח שנתי לוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי על הפעולות שנקטו למניעת הטרדה מינית ועל אופן טיפולם בתלונות שהוגשו. שניים מהמוסדות כלל לא דיווחו השנה לוועדה כמתחייב. 108 מוסדות דיווחו כי לא היו בהם תלונות, פניות או שמועות על הטרדות מיניות. 16 מוסדות טענו כי קיבלו תלונה או פנייה אחת. רמות הפירוט בין הדיווחים שהוגשו לוועדה השתנו מאוד ממוסד למוסד.
"יש פה תת דיווח וניתוק מהמציאות", אמרו תמנו-שטה. "באותה שנה למדו בכל המוסדות המדווחים למעלה מ-300 אלף סטודנטים. כשידוע שכל אישה חמישית נפגעת, המספרים צריכים להיות אחרים לחלוטין".
״במקום שבו יש אוכלוסייה כל כך גדולה של סטודנטיות, 447 תלונות זה כלום", הסכימה איילת רזין בית אור, מנהלת הרשות לקידום מעמד האשה. "אין דבר כזה אפס הטרדות אבל יש אפס רגישות, וכנראה אותם מוסדות לא מהווים כתובת עבור אלו שנפגעים".
סביבה או אווירה מטרידה
הרשות לקידום מעמד האישה, שהציגה את הנתונים, הבהירה כי 54 תלונות, כ-12 אחוז, התקבלו בגין מעשים מגונים. מרבית התלונות, 158 סך הכל, התקבלו בגין ״סביבה או אווירה מטרידה״, 71 תלונות הוגשו בעקבות ״התייחסויות חוזרות המופנות לאדם, המתמקדות במיניותו". תלונות נוספות היו על התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו או למיניותו, לרבות נטייתו המינית ועל הצעות חוזרות בעלות אופי מיני. מהנתונים עולה כי 79 אחוז מהתלונות התקבלו על ידי נשים ו-80 אחוז מהנילונים הם גברים.
מהנתונים שהועברו לרשות עולה כי ב-38 מקרים הוחלט על הפסקת עבודה של אנשי הסגל שנמצאו אשמים בהטרדה ועל הרחקת סטודנטים מהלימודים. בניגוד לשנה הקודמת, אין בדוח חלוקה לגבי מספר הסטודנטים ומספר המרצים שהורחקו.
במכללת ספיר, כאשר סטודנטית התלוננה על מרצה שמציע הצעות חוזרות ונשנות בעלות אופי מיני, הוחלט רק לנזוף בו ולהפריד בינו לבין הסטודנטית. נזיפה והפרדה היו גם ההחלטה במקרה של איש סגל אקדמי באוניברסיטת בר אילן, שסטודנטית התלוננה נגדו על ניצול יחסי מרות.
באוניברסיטת תל אביב, בשני מקרים שונים חשף מרצה את הסטודנטים והסטודנטיות שלו לתמונות פורנוגרפיות שהיו על מחשבו האישי בזמן שיעור שנערך בזום. הוא הוזמן לשימוע ושם הובהר לו כי במקרה של עבירת משמעת נוספת, ישקול הרקטור את סיום העסקתו באופן מיידי.
על מרצה באוניברסיטת חיפה התקבלה פנייה אנונימית הכוללת דיווח על התנהגות מילולית מטרידה, שאותה הוא הסביר "כגישת למידה הומניסטית היוצרת מרחב למידה פתוח"
מקרה אחר שהגיע מאוניברסיטת חיפה, דומה מאוד למקרה מ-2021, שתואר בכתבה ב"המקום". אז כתבנו כי "באוניברסיטת חיפה הושעה מרצה לאחר שסטודנטית התלוננה על שליחת הודעות וואטסאפ מצידו שכללו שירי אהבה ותכנים בעלי אופי מיני". בדיון שנערך אתמול הובא מקרה של מרצה מאוניברסיטת חיפה אשר "העביר פניות מיניות לסטודנטיות וכתב להן וואטסאפים עם שירי אהבה".
על מרצה באוניברסיטת חיפה התקבלה פנייה אנונימית הכוללת דיווח על התנהגות מילולית מטרידה, שאותה הוא הסביר "כגישת למידה הומניסטית היוצרת מרחב למידה פתוח"
באוניברסיטת בן גוריון דוח באופן אנונימי על מרצה לספרות שדיבר על תכנים מיניים וגם לאחר שהסטודנטיות שלו פנו אליו בבקשה שיפסיק, הוא התעלם מפנייתן. לאור הדברים הוא קיבל אזהרה והופרד מהתלמידות. במקרה אחר במוסד, חשפה תלונה אנונימית מקרה של ניצול יחסי מרות מצד ראש מחלקה, שהתבררה כזוגיות בסתר שנקבע כי היו בה יחסי מרות. בעקבות זאת פסק נשיא האוניברסיטה על הפסקת כהונתו.
באוניברסיטה העברית חבר סגל התפטר בעקבות התייחסות מבזה לסטודנטית, ובמקרה אחר של איש סגל מהמוסד שביצע מעשים דומים הוחלט כי הוא לא יהיה עוד בעמדת סמכות כלפי סטודנטים.
מנתוני הדוח עולה כי רוב המתלוננים (328) הם סטודנטיות וסטודנטים. 44 תלונות הוגשו על ידי הסגל המינהלי, 25 פניות הוגשו על ידי הסגל האקדמי ו-23 תלונו הוגשו על ידי גורם חיצוני למוסד.
רבע מהתלונות הוגשו נגד הסגל האקדמי, 47 תלונות נגד הסגל המנהלי ו-40 נגד עובדי חוץ. מרבית התלונות הוגשו נגד סטודנטים. אחת התלונות היתה נגד סטודנט בקריה האקדמית אונו, שהעלה לקבוצת וואטסאפ הכיתתית תמונה אינטימית של סטודנטית, והושעה מהלימודים לשני סמסטרים.
במקרים רבים, 141 תלונות, נטען בדיווח האחראית למניעת הטרדה מינית במוסדות כי נמצא שלא התקיימה הטרדה מינית. ב-104 תלונות הומלץ על ידי האחראית לקיים הדרכה למתלונן או לנילון.
יו"ר הוועדה תמנו-שטה הבהירה כי תפנה לשרי המשפטים והחינוך, בדרישה להגביר אכיפה ויישום החוק.
התשמע קולי
בהודעת הוועדה לקראת הדיון, צוטטה השרה החדשה לקידום מעמד האשה מאי גולן באומרה: "פסק הדין המהדהד של השופט מישאל חשין ז״ל בפרשת האונס בקיבוץ שמרת זכור בעיקר בגלל קביעתו החד משמעית ׳כשאשה אומרת לא, היא מתכוונת ללא׳. הדבר היה נכון אז ועוד יותר רלוונטי היום, גם במסדרונות האקדמיה. המשרד בראשותי מחויב למשימה חשובה זו ובהתאם לכך גם אפעל״.
למעשה, המשרד לקידום מעמד האישה שגולן תעמוד בראשו הופך את הרשות לקידום מעמד האישה, הפועלת כיום כחלק מהמשרד לשוויון חברתי, למשרד נפרד. אבל בהצעת התקציב של הממשלה, שאושרה אתמול בוועדת הכספים לקראת הצבעה בקריאה שנייה ושלישית בכנסת, לא מופיע תקציב למשרד זה. לא בשנת 2023 או בשנת 2024.
בהצעת התקציב של הממשלה, לא מופיע תקציב למשרד לקידום מעמד האישה. לא בשנת 2023 או בשנת 2024.
תקציב המשרד לשוויון חברתי, אשר עמד כ-180 מיליון שקל ב-2022, יקוצץ ב–20.5 מיליון שקל בתקציב הנוכחי וב-19 מיליון נוספים ב-2024. גם תקציב הרשות לקידום מעמד האישה, שעמד על כ-4 מיליון שקלים ב-2022, יקוצץ ב-14 אחוז ויעמוד על כ-3.5 מיליון שקל.
עלויות הקמת המשרד הממשלתי החדש יושתו ככל הנראה על הסעיף התקציבי הזה של הרשות לקידום מעמד האישה, אשר 67 אחוז ממנו – 2.5 מיליון שקל מיועדים להוצאות שכר, כך על פי נתוני אגף תקציבים באוצר.
את הנתונים הללו השרה גולן לא ציינה בהודעה היח"צנית של דוברות הוועדה: ״הפיכת הרשות לקידום מעמד האשה למשרד ממשלתי תעניק לנו סט כלים נוסף ואמצעים רבים יותר כדי לענות על צרכי הנשים מכלל גווני האוכלוסיה ומכל חלקי הארץ ונוודא שקולן ישמע, שצרכיהן יענו ובעיקר ישמרו זכויתיהן". לא ברור איך יישמע קולם עם מיליון שקל לשנה.
ובינתיים, לאחר שהתנגדה לקידום החוק לאיזוק אלקטרוני, הממשלה החליטה בסוף השבוע שעבר לקדם את הצעת החוק של ח״כ לימור סון הר-מלך להחמרת ענישה בחוק למניעת הטרדות מיניות, אך להטרדות מיניות על רקע לאומני. ההצעה מגדירה הטרדות מיניות מסויימות כטרור ומעלה משמעותית את תקופת המאסר המינימלית.
הצעת החוק הפופוליסטית לא מיועדת למניעת הטרדות מיניות. בוודאי שהיא לא מיועדת לקידום מעמד האישה, שכן המסר המרכזי שהיא מעבירה לנשים הוא שהן נספרות וקולן ישמע רק אם הפגיעה בגופן תוכר כפגיעה בלאום.