ליד עיריית שדרות, רגע לפני שהם חוזרים לכפר עזה להמשיך בפינוי ואיסוף גופות, עצרו מתנדבי זק"א אפרים גריידינגר ואהרון פורוש לשוחח איתנו על מה שראו ועברו בימים האחרונים. שניהם עורכי דין שעוסקים בנדל"ן, ותיקים בזק"א, התנדבו באסונות כמו הכרמל ופיגועים, שניהם נראים המומים ממה שעברו יום אחרי יום מאז ראשון בבוקר. המסיבה, כפר עזה, הכבישים בין היישובים, כמויות של גופות שלא ראו מעולם, חלקן במצבים המחרידים ביותר שניתן לדמיין.
"הגענו לכביש 232 ואני רואה ניידת משטרה עם אור כחול עובד", משחזר גריידינגר את המראות שהלמו בו. "הייתי בטוח שמדובר במחסום משטרתי, אבל אני מגיע ורואה את הרכב עם שתי גופות של שוטרים בתוכו, המנוע דלוק והקשר דלוק. זה היה מזעזע, כאילו אתה באמצע סרט, כמו שהילדים רואים סרטי אימה".
גריידינגר כבר מנוסה, 30 שנה מתנדב בזק"א, אבל גם הוא מודה שאסון כזה לא ראה מימיו. "אנחנו כבר 30 שנה נתקלים בגופות בכל האירועים, מאסון הכרמל ועד… אבל לא בכמויות כאלה ובשיטה כזאת, שאתה יודע איך הבנאדם מצא את המוות שלו… אתה רואה גופה של אדם שניסה לברוח והשיח שהיה בדרך שלו נשאר לו ביד".
לאחר פינוי הגופות מהכבישים, הם הגיעו לשטח המסיבה. "המצב שם היה נורא ואיום. זה היה בזמן של השינה בבוקר. הם ישנו באוהל, אחד ליד השני. היו כמה שברחו לרכבים בחוץ. מחבלים חיכו להם שם וגם בהם ירו. הם ברחו למיגוניות, הם נכנסו למיגונית, זרקו עליהם רימון בתוכו".
הם מלאים בסיפורי זוועה ומספרים לנו את סיפורי החללים כפי שמצאו את גופתם. "יש אישה שמצאנו אתמול אותה בודדה, עם חמישה כלבים שלה ירויים מחובקים", מספר גריידינגר. "אנחנו מחפשים לכלבים פתרון. יש הרבה כלבים שנשארו בחיים, מסכנים, בודדים וכל משהו שמזכיר להם את הבעלים שלהם הם פשוט רצים אחריו. הם מאוד מאוד מפוחדים. בגלל שבבארי סגרו את המים, אתה רואה אותם הולכים צמאים".
גריידינגר ופורוש הם חלק מכמאה מתנדבי זק"א שמסייעים בפינוי גופות הנרצחים. הם התחילו במסיבה ברעים, עברו לבארי והיום זה יום הפינוי השני של נרצחי כפר עזה. "לפי המידע שיש לנו, יש בכפר עזה בין 150 ל-200 גופות. הקצב איטי בגלל היתקלויות עם מחבלים. גם אתמול היה לנו היתקלויות בתוך השטח. המחבלים מתחבאים בכל מיני חורים, יש להם שבע נשמות, אני לא יודע איך הם שורדים את זה. הצלחנו לפנות אתמול רק 50 אזרחים ישראלים. 50 מתוך 200 גופות. אני מקווה מאוד לגמור את הכל היום, מקסימום מחר".
גריידינגר מבקש לענות לביקורת שנשמעת על העיכוב המשמעותי בפינוי הגופות. "יש כל הזמן לחימה. אנחנו עוברים בית בית והחיילים בודקים אם הבית נקי ומתקדמים איתנו. גל ראשון מגיע ומסלק את הפצצות ובודק שהשטח נקי. ואז מגיע גל שני… ככה, לאט לאט… שואלים אותי מה קורה עם שורה (מחנה צבאי שבו מתבצע זיהוי הגופות – מ.ה), אתם לא מבינים שלא כל הגופות הגיעו לשם. יש עוד הרבה גופות שאמורות להגיע. אתם חושבים שאם יזרזו שם זה יעזור? זה לא יעזור.
"אנחנו מגיעים עם כוח אבטחה, עם הצנחנים, עם האמרים. חרדים נוסעים בהאמרים, זה הזוי. אתמול עשינו מבצע, היו לנו ארבע גופות ארוזות והשעה היתה כבר מאוחרת והיינו אמורים לצאת, אבל בגלל כבוד המת רצינו להגיע. הצבא הבין את המשימה. היו לנו שתי דקות לאסוף את הגופות האלה ולברוח, הכל תחת אש".
פורוש מבקש להדגיש שתפקידה של זק"א, כפי שראשי התיבות מעידים, הוא לא רק פינוי החללים אלא זיהוי קורבנות אסון. "המטרה שלנו היא לעזור לזהות את הקורבנות ולעזור למשפחות כדי להוריד להם את הספק. אתמול במקרה ראינו אזרח מחפש משהו ושאלנו אותו מה הוא מחפש. הוא חיפש את החברה שלו. הוא הראה לנו צילום של קעקוע שלה. אמרנו לו שאם נמצא ונראה, נעדכן אותו. לצערנו אחרי שעתיים ראינו את הקעקוע".
את גופות המחבלים הם גם אוספים, כדי לא להפריע לחיילים בעבודתם. "אנחנו לא רגילים לעבוד עם צבא. לא מכירים את הסלנג. הוא אומר ג', אצלם זה גזרה, אצלנו ג' זה אגודת ישראל".
גריידינגר לא מצליח להחזיק ופורץ בבכי בשיחה איתנו. הוא מסביר שהם שומרים על כללי הבטיחות ו"לכן העבודה עשית לאט לאט". אבל הוא גם מבטיח: "אנחנו נביא את כולם לקבורה. אנחנו נדאג שכולם יגיעו".
אחרי השיחה הם צועדים בשקט לעבר הרכב שלוקח אותם לעוד יום של זוועות, שקים שחורים, ומצעד אינסופי של גופות לנקודת האיסוף והזיהוי בשורה.