אחרי פרק התשתיות הדרקוני, גם הפרק המוקדש לתכנון ובנייה בחוק ההסדרים מחזק את המדיניות הריכוזית של הממשלה, מחליש את מערכת התכנון, פוגע באינטרס הציבורי לטובת זה של היזמים, מבטל מגמות תכנון עדכניות ומקדם בנייה פרברית למגורים.
מבין כל הסעיפים בפרק, הבוטה ביותר הוא זה המאפשר לשר הפנים את הפקעת סמכויות הבנייה של הוועדות המקומיות והעברתם לועדת רישוי ארצית חדשה שתוקם. המשמעות היא הכרזת מלחמה של הממשלה על השלטון המקומי. "חוק דרעי 2", שסולל את דרכו של יו"ר ש"ס אריה דרעי למשרד הפנים יגיע מחר בבוקר לקריאה ראשונה במליאה.
תזכיר החוק לפרק העוסק בתכנון ובניה סיים בתחילת השבוע את שלב הערות הציבור ויעבור לוועדת השרים לענייני חקיקה כשהמטרה היא להעבירו להצבעה בקריאה ראשונה בכנסת עד ה-30 במרץ יחד עם תקציב המדינה ושאר הרפורמות בחוק ההסדרים.
בין הסעיפים שהוכנסו ניתן למצוא את צמצום הזכאים בהגשת ערר על החלטות ועדה מקומית, הדחת האדריכלים והמתכננים מתפקידי ייעוץ לוועדות מקומיות עצמאיות, תמריצים כלכליים לבנייה למגורים בלבד, קידום בנייה פרברית תוך הוצאת תכניות מסמכות מחוזית לסמכות מקומית, בתנאי שיכללו תוספת שטח למגורים בלבד והגבלה של השטח המותר בשימושים אחרים. וזוהי רשימה חלקית בלבד.
רשות הרישוי הארצית
הסעיף שמשקף בצורה הבוטה ביותר את נטילת הסמכויות של הממשלה הוא זה הקובע כי שר הפנים יהיה רשאי להפקיע למשך שנתיים את סמכויות הבניה מרשות מקומית ולהכריז כי זו ״רשות שאינה ממלאת את תפקידיה״. סמכויותיה יועברו לרשות רישוי ארצית שתוקם ובראשה יעמוד נתן אלנתן, מי שמונה לאחרונה על ידי אריה דרעי, מקורבו לתפקיד יו״ר המועצה הארצית. אלנתן עמד לפני כן בראש רשימת ש״ס במועצת עיריית תל אביב. לצידו יכהן ברשות הרישוי החדשה רפי אלמליח, מנהל מינהל התכנון ולשעבר בכיר ברשות מקרקעי ישראל.
הרשות הארצית תכריע בבקשות להיתרי בניה הכוללות 40 יחידות דיור ומעלה, בתחומי הרשויות שהוכרזו כלא מתפקדות. אלנתן ואלמליח יוכלו להכריע גם בהיתרי בנייה בשאר הרשויות, אם הבקשות עבורם לא הוכרעו בוועדה במקומית ״בתוך פרק זמן שיקבע שר הפנים״.
על פי החוק, הכרזת השר תתקבל בכפוף להמלצת מנהל מינהל התכנון שיבחן את כל 131 הוועדות המקומיות בארץ ביחס לשני פרמטרים בלבד: משך הזמן להליך קבלת היתרי בנייה ושיעור העררים שהתקבלו כנגד החלטות הוועדה המקומית.
הגדרת תפקודה של רשות מקומית דרך שני הפרמטרים של משך זמן הליכי הרישוי ושיעור העררים שולח מסר חד לכלל השלטון המקומי – ועדה שתמלא את תפקידה ותבחן לעומק בקשות להיתר בניה או ועדה שמצאה פגם ולא תאשר בצורה אוטומטית מה שעלול להוביל להגשת ערר נגד החלטה, תסכן את עצמאותה.
לא מדובר רק במסר, אלא במנגנון שיוכל לכפות את אותו סדר עדיפויות על הוועדות המקומיות תוך שלילת עצמאותן והעברת הסמכויות שלהן לשני אנשים הכפופים ישירות לשר הפנים כשאחד פעיל במפלגתו.
לא מדובר רק במסר, אלא במנגנון שיוכל לכפות את אותו סדר עדיפויות על הוועדות המקומיות תוך שלילת עצמאותן והעברת הסמכויות שלהן לשני אנשים הכפופים ישירות לשר הפנים
בהסבר לחוק ההסדרים נכתב כי ״התארכות הליכי הרישוי מטילה עומס בירוקרטי רב על היזמים והקבלנים, מעלה את עלויות המימון ומהווה גורם נוסף לעליית מחירי הדיור״. שוב הבירוקרטיה והסרת חסמים בשירות נטילת סמכויות וריכוזיות יתר. רשות הרישוי הארצית למעשה תצטרף לוות״ל ולוותמ״ל ותהפוך לעוד מנגנון עוקף להיררכיית מערכת התכנון המרכזית, וירוקן מתוכן את השיקולים שהוכנסו בעיצובה. במקרה של רישוי הבנייה השיקולים האלו נכתבו בדם.
תיקון 101
הליכי הרישוי הקיימים בישראל כיום הם תוצר של מסקנות ועדת החקירה הממלכתית לאסון ורסאי והתמוטטות רצפת אולם האירועים, שהביאה למותם של 23 בני אדם ועוד 380 שנפצעו.
הדוח שפורסם ב-2003 עמד על הכשלים שהובילו לאסון, אשר רובם ככולם נגעו בהעדר פיקוח על הבנייה ועל איכותה וכן בהליכי רישוי לא מקצועיים ״שאינם תוצר של כשל נקודתי אלא חלק משרשרת כשלים מערכתית בענף הבנייה הישראלי״. הדוח כלל המלצות לפיקוח על איכות הבניה ושיפור הליכי רישוי.
רק לאחר 11 שנה מפרסום הדוח, בשנת 2014, מסקנותיו זכו להתייחסות מסודרת עם תיקון 101 לחוק התכנון והבנייה, שיצר רפורמה רחבה לשיפור וייעול הליכי הרישוי.
תשע שנים מאז נחקקה רפורמת הרישוי, לאחר דיונים בכנסת ותוך התחשבות במסקנות ועדות ציבוריות וממשלתיות ובדוחות מבקר המדינה – החליטו נתניהו, סמוטריץ׳ ודרעי להפוך את עקרונותיה ״לעומס בירוקרטי״.
אולם למרות המיצוב של הליכי הרישוי כ״חסמים״ שיש להסיר, הם נועדו להציל חיים ולהבטיח את שמירת האינטרס הציבורי.
למרות המיצוב של הליכי הרישוי כ״חסמים״ שיש להסיר, הם נועדו להציל חיים ולהבטיח את שמירת האינטרס הציבורי
החוק התקף כיום קובע כי כל בניה חייבת בהיתר. הבקשה להיתר תדון ברשות הרישוי המקומית שבתחומה תתבצע הבניה, גם אם התכנית שמכוחה מבוקש ההיתר אושרה בוועדה המחוזית או במועצה הארצית.
תוכנית מאושרת היא מסמך המדיניות הרשמי בשטח בו היא חלה והוראותיה מחייבות כמו כל חוק. היתר בנייה הוא למעשה מימוש המדיניות והוצאתה לפועל. תפקיד רשות רישוי מקומית לוודא כי הבניה תואמת לתכנית וכי היא תתבצע בהתאם לתקנות בטיחות, מיגון, יציבות מבנים, תברואה וכו׳.
קידום אגרסיבי של בנייה
בחסות חוסר הבנה בתהליכי רישוי הבנייה תפקידם וחשיבותם, מפעילה הממשלה מניפולציה שמסירה את האחריות של דרעי ונתניהו לחוסר היעילות במערכת רישוי הבנייה שהם אמונים על תפקודה.
מנהל מינהל התכנון הוא האחראי גם על פיקוח על הוועדות המקומיות, על הכשרת חבריהן, ווידוא התקנים והטמעה של הליכי ייעול הרישוי. אלא שחוק ההסדרים קובע כי במקום שיתעסק בשיפור הליקויים שמצא המבקר בכל 131 הוועדות המקומיות, מה שיעצים אותן ואת היכולת של התושבים בהן להשפיע על בניית ועיצוב המרחב ביישוב שלהם, הוא יעסוק במדידת שיעור העררים ואיזו רשות קיבלה כמה שיותר החלטות שהיזמים חיבבו.
במקום שיתעסק בשיפור הליקויים, מנהל התכנון יעסוק במדידת שיעור העררים ובאיזו רשות קיבלה כמה שיותר החלטות שהיזמים חיבבו
היום הודיע פורום ראשי הערים ב-15 הרשויות הגדולות בישראל כי ״היה והממשלה לא תסיר מהצעת חוק ההסדרים את פרק הלאמת הארנונה, פרק התשתיות הלאומיות ופרק התכנון ובניה, לרבות עצירת הפגיעה בהגנה על הסביבה והבריאות, עד ליום ראשון, 19.3.23, ישביתו ערי פורום ה-15 באופן מלא את פעילותן של הועדות המקומיות לתכנון ובניה, לרבות פעילות התכנון והרישוי״
רון חולדאי, הגיב לשינוי יחד עם פורום ה-15 ואמר כי ״בחוסר אחריות משווע של השלטון המרכזי, הוא מקדם דורסנות של השלטון המקומי עד לכדי פשיטת רגל. בשלב הרישוי יש חשיבות רבה להכרה מדוקדקת של השטח, ואת זאת אי אפשר לעשות במשקפיים ארציים. יתר על כן, רישוי ופיקוח הם שני הצדדים של אותה מטבע; מי יפקח בשטח, על רישיונות שיוצאו על ידי רשות רישוי ארצית? הרי היא לא תוכל לפקח על מה שיקרה בשטח. זו הצעה שקוראת לבנייה שלא תתאם לרישוי בשל העדר אכיפה ראויה״.
ביחס לקידום האגרסיבי של בנייה למגורים הוסיפו בפורום: ״כיצד ניתן לקדם היתרים, ללא תכנית כלכלית מקיפה לרשות המקומית, הבוחנת את היקף ההיתרים, בהתאמה לגידול הכלכלי של הרשות? כפיית היתרי יח״ד, ללא מענה כלכלי הולם, עלול להביא רשות מקומית למצב כלכלי מסוכן. הדבר יביא גם לאבדן יכולת הרשויות המקומיות לוודא קיומן של תשתיות מתאימות, ובכלל זה מבני ציבור״
שליש מהתקנות הותקנו
בדברי ההסבר לחוק ההסדרים מצוטט דוח מבקר המדינה מ-2021 אשר ״מצביע על משך הזמן להוצאת היתר: 319 ימים ביתר ללא הקלות ו-407 ימים ביתר הכולל הקלות״. אולם כותבי תזכיר החוק לקחו ציטוט חלקי שלא משקף את מסקנות המבקר, להיפך. הדוח מ-2021 עסק בייעול תהליכי הרישוי דרך בדיקת מימוש הממשלה את התקנות של תיקון 101. המסקנות מראות בבירור הזנחה והתעלמות במופגן מהכשלים שיוצרים את העומס הבירוקרטי.
כך למשל, נמצא בדוח המבקר כי רק שלוש רשויות מקומיות קיימו בכל השנים שנבדקו את המניין החוקי של ישיבות הוועדה ורשות הרישוי וכי רק לשלוש ועדות מקומיות יש נהלים מסודרים המגדירים את הליכי הרישוי ורק שתי ועדות הכינו תוכניות עבודה בנושא.
המבקר מצא כי בכ-60 אחוז מהוועדות המקומיות יש מחסור בכוח אדם של יותר מ-30 אחוז במידענים ביחס לתקן המומלץ. המבקר מצא גם כי ״אף אחת מהוועדות שנבדקו לא הכינה תכניות הכשרה ופיתוח מקצועי עבור בודקי ההיתרים והמידענים״. קבלת מידע מקדים להיתר בנייה נקבע בתיקון 101 כשלב הראשון בהליך הרישוי.
עוד מצא המבקר כי נכון לשנת 2021 הותקנו כתקנות מחייבות רק ״חמישה מתוך 15 פרקי קוד הבנייה״ וכי התקנתם של ארבעה פרקים נוספים מצויה בשלבי עבודה. ״ניסוחם של יתר ששת פרקי הקוד טרם הסתיים ובהם פרקים העוסקים בשלד הבניין וביסוסו, בנגישות, בטיחות אש ובבטיחות המשתמש, ואף לא ידוע המועד הצפוי להתקנת כתקנות מחייבות״.
בתיקון 101 נקבע גם כי יוקמו מכוני בקרה שירכזו ויפקחו על התאמת תכנית הבנייה לדרישות החוק בכלל ההבטים וכן בנושא יציבות ובטיחות הבניין כמו גם על הביצוע במטרה לייעל ולרכז את כלל הגורמים המפקחים תחת גוף אחד. המבקר מצא כי בין 2018 ל-2020 טיפלו ששת מכוני הבקרה שהוקמו רק ב-58 בקשות, זאת שעה שמספר הבקשות שהתאימו לטיפול נאמד בכ-3,000. בזמן הזה הממשלה העבירה למכונים סכום של 13.7 מיליון שקל לאור פעילותן המצומצמת. נבעה בין היתר מכך שהמכונים לא הוכשרו ״לטפל בכלל סוגי הבקשות וכי אין בהם בקרים מוסמכים של משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה כקבוע בחוק התכנון והבנייה. בכך הם אינם מוקד בקרה שמרכז את כל תהליכי הבקרה תחת קורת גג אחת״.