"אני הבאתי את ההורים שלך לארץ" אמר תת אלוף אמיר השכל לשוטרת מג"ב שארץ מוצא משפחתה, אתיופיה. השכל חבר בקבוצת מחאה בשם "אין מצב", שפועלת בעת האחרונה נגד המשך כהונת נתניהו בתפקיד ראש הממשלה, על רקע כתבי האישום המתנהלים כנגדו.
בעיני החברה הישראלית, בוודאי זאת המוגדרת כשמאלנית, אדם כמו השכל נושא זכויות רבות. אדם אשר שרת בעברו כטייס בצבא המשטר והגיע עד לדרגת תת אלוף. גנרל ציוני, אשר במסגרת שירותו הצבאי לקח חלק, כטייס, בהובלת יוצאות ויוצאי אתיופיה ארצה.
אין ספק כי בחברה לאומית מיליטריסטית, אדם כאמיר השכל, זכה להוקרה מתמדת. אדם שפועלו אפשר את חיי היהודים בארץ הקודש. אין לי ספק שאמיר גם מאמין בכך בתום לב. אני הבאתי אותך לארץ, הצלתי אותך ממוות, ובמקום הכרת תודה, את מעזה לשלול את חירותי? דבריו של השכל פתחו דיון ציבורי על גזענות, אדנות, הגמוניה, דמוקרטיה וכל זאת בהקשר לטענות נגד המחאה המתחוללת בעת הזאת בארץ.
למען הסדר, יצויין כי את הסרטונים ואת הגינויים כלפי השכל הפיצו גורמים אשר בינם לבין שוויון אזרחי אין דבר וחצי דבר, לא כלפי יוצאי אתיופיה ולא כלפי קבוצות מודרות אחרות. גורמים אשר במהלך השנים האחרונות רדפו מבקשי מקלט ומי שלא מעלים על דעתם את האפשרות לחיים בשוויון עם פלסטינים.
גורמים שלא נקפו אצבע למען השבת אברה מנגיסטו. גורמים שתקפו בחריפות את יוצאי אתיופיה כאשר הפגינו לאחר הריגת סלומון טקה ז"ל נגד האלימות המשטרתית והגזענות הממוסדת. גורמים אשר חפצים ב"סדר הטוב" שבו כל יוצא אתיופיה יודע את מקומו בהיררכיה המקומית. מאמר זה בכלל לא בא בדברים עם גורמים אלה.
אחת חותרת לרפורמה. שנייה שואפת למהפכה
הדיון כאן מכוון לאקטיביסטיות והאקטיביסטים העוסקים במחאה המבורכת המתחוללת בארץ, ובניסיון לאבחן את היסודות הפוליטיים הסמויים שבה. לכוחות המארגנים של המחאה. כאשר ממפים את ההתארגנויות השונות ניתן לזהות את קבוצת "קריים מיניסטר", "אין מצב", "הדגלים השחורים", "הלם תרבות", "הבעלבתים", "החזית הורודה", "קומי ישראל" ועוד. חרף המגוון ניתן לחתוך אותן לשתיים. אחת, המבקשת את "ארץ ישראל הישנה, הטובה והמתוקנת". שנייה, התופסת את המשטר כפגום מיסודו ומיום היווסדו.
אחת, מבקשת את תיקון הקיים. שנייה, תובעת הסדר שלטוני חדש. אחת, מאמינה במדינת ישראל ובאפשרות ריפויה. שנייה, יודעת שהמסגרת השלטונית שנוסדה בארץ פוגעת ברוב יושבות ויושבי הארץ. אחת, מאמינה שניתן ליצור הרמוניה בין לאומיות אתנית לבין דמוקרטית. שנייה, שדורשת את פירוק המבנה הלאומי אתני ומעבר להסדר אשר שוויון אזרחי ביסודו.
האחת חיה בתחושה חזקה של בעלות על הארץ עם תרומה מיוחדת לקיום של כלל היהודים. שנייה, מבינה שתחושת הבעלות יצרה מבנה של מיעוט השולט ברוב. אחת חותרת לרפורמה. שנייה שואפת למהפכה. אחת מעוניינת בראשו של נתניהו. שנייה מעוניינת בראשה של המדינה כולה.
קבוצה אחת, מאמינה שניתן ליצור הרמוניה בין לאומיות אתנית לבין דמוקרטית. שנייה, שדורשת את פירוק המבנה הלאומי אתני ומעבר להסדר אשר שוויון אזרחי ביסודו
המאבק נגד כהונת נתניהו בתפקיד ראש ממשלה – מבורך. בכך אין ספק. יחד עם זאת, לכתו של נתניהו לא תפתור את הבעיות היסודיות המלוות את חיינו המשותפים. אחרי שנתניהו ילך, יוצאות ויוצאי אתיופיה ימשיכו לחטוף מכות משוטרים. על כן, אנו חייבים לתור אחר כל שותף מבין יוצאי אתיופיה לטובת ניסוח הסדר חדש. הסדר שבגדרו אין יותר עליונות מטעמי צבע.
אחרי שנתניהו ילך, הפלסטינים ימשיכו להיחשב אויבים שיש להיפטר מהם באלגנטיות או באגרסיביות. על כן, אנו חייבים לרדוף אחר שותפות עם כל פלסטינית לטובת הסדר שלטוני חדש. הסדר המסיים את פרק העליונות היהודית הלאומית.
אחרי שנתניהו ילך ימשיכו נשים להירצח. על כן חייב לתור אחר כל כוח נשי להובלת מהפכה שמסיימת את פרק העליונות הגברית. אחרי שנתניהו ילך, חרדים ימשיכו להיתפס כטפילים המונחים על כתפי הנדיב החילוני.
על כן, חובה לרוץ אחר השותפות החרדית לטובת הסדר חדש המסיים את פרק העליונות הלאומית על החיים הרוחניים. הסדר המפריד את הדת מהשלטון באופן מלא. לא עוד "מדינה יהודית" רק משום שיהודים במוצאם שולטים בכוח. אחרי שנתניהו ילך, המזרחים עדיין יחושו ניכור לכל מה שמזוהה עם מייסדי המדינה, שצרבו בנשמתם את תחושת הנחיתות, הבוז התרבותי, העליונות האסתטית והכלכלית. על כן, יש לנהות אחר שותפות מזרחית, על כלל מאפייניה לטובת הסדר חדש – בו המזרחיות באה לכלל שלווה.
אחרי שנתניהו יילך
אחרי שנתניהו ילך – אשכנזים עדיין יזכו לבוז רק משום אשכנזיותם, וישלמו את מחיר חוויית הדיכוי של מי שהרימו את הפרוייקט הציוני, אשכנזים ברובם המכריע. אחרי שנתניהו ילך תמשיך ההתעללות התעשייתית והאנושית בבעלי חיים. אחרי שנתניהו ילך, יימשך פירוק הטבע לגורמים משיקולים כלכליים.
אחרי שנתניהו ילך, והוא הולך בקרוב, בין היתר משום המאבק הראוי והנחוש מצד כלל קבוצות המאבק – נידרש לשאלה – אם בכך תם המאבק? או שמא הולכים על כל הקופה לטובת חיים משותפים המעניקים מקום מכובד ומכבד לכלל יושבות ויושבי הארץ.
ה"בעלבתים", "קומי ישראל", "כאןתוקם", "הלם תרבות", "מגמה ירוקה", "החזית הורודה" אקטיביסטים יוצאות ויוצאי אתיופיה, אקטיביסטית למען פליטים, אקטיביסטיות מזרחיות, שותפים מבני "העדה החרדית", אקטיביסטיות למען בעלי חיים ופעילות ופעילים רבים מכוונים להעמדת הסדר חברתי חדש. מוצא לציין באופן מיוחד את ח"כ איימן עודה, אשר בכל הנוגע לשותפות הפלסטינית בהסדר חדש נוהג ומנהיג באומץ רב.
לסיום חשוב לי להדגיש את התרומה של הקבוצות שהניעו מאבק נגד נתניהו – החל מהמאבק במנדלבליט בפתח תקווה למען הפתיחה בחקירות הפליליות, בהמשך לטובת הגשת כתב האישום וכעת בתביעה להסתלקותו הפוליטית מחיינו. הנחישות ועקביות המחאה תרמו להסתלקותו הקרובה של נתניהו יותר מכל פתק שהשתלשל בקלפי. יחד עם זאת, יש לתת את הדעת על היסודות הפוליטיים המבחינים בין מי שמבקש מנתניהו – לך, לבין מי שתובעים מהמשטר כולו ללכת.
ואחרי ההבחנה הרעיונית – נצעד אחד לצד השני בכדי להעיף את נתניהו.