המשפט הכפול של נתניהו

השעה קרבה. כתב האישום הוגש ונקבע הרכב השופטים שידון בתיק. מדינת ישראל מאשימה אותו בקבלת שוחד, מרמה והפרת אמונים, אך אנחנו נשפוט אותו גם על 15 שנים בהם התעלל בנו.

ב-2011 יצאנו לרחובות בהמונים, בהתנגדות למציאות של הון שלטון שגרמו להאמרת יוקר המחיה. אנחנו מתקשים לשלם עבור שכירות דירה בזמן שקומץ בעלי הון שתה את משאבי הארץ. 

בזמן שזעקנו על סדרת מעשי השוד שביצעו האחים עופר, נוחי דנקנר, נוני מוזס, פישמן, אלוביץ, לבייב, תשובה ואחרים – חברי הממשלות שחו איתם בבריכת השחיתות ביחסי תן וקח. כאשר תגיע לבית המשפט המחוזי, אנחנו נשפוט אותך גם על החרב הכלכלית המונחת על צווארנו. 

אבל לא רק. הכנופיה שלך דחפה לחקיקה לאומנית – כזאת המדרגת בין בני האדם החיים בארץ. זעקנו ברחובות למען שוויון אזרחי, אך גאוות השררה אטמה את אוזניך. הכנופיה שלך המשיכה ודחפה להקמת מתקן כליאה למבקשי מקלט. אנשים שפשעו בכך שנסו על נפשם מפני משטרי דיכוי. כלאתם אותם, התעמרתם בהם, עשקתם אותם, ביזיתם, רמסתם את כבודם כבני אדם – וכל זאת למען הדגשת כוחכם השלטוני והאתני. 

---

בנימין בן צילה נתניהו, בזמן שמדינת ישראל תדון אותך על עבירות שחיתות, אנחנו נדון אותך על המאמץ בדירוג בין בני אדם, בין חזקים לבין חלשים, בין עשירים לבין עניים, בין אזרחים לבין פליטים. ואם יש בלבך חשש מפני התובעת ליאת בן ארי, הרשה לי להרגיע אותך – היא תהיה נחמדה ואדיבה כלפיך. אנחנו לא. 

במשך 15 שנים חמקת והתחבאת מאחורי מכונת תעמולה ואבטחה. למשפט אתה תתייצב, וגם אם יקיפו אותך מאות מאבטחים הקול שלנו יגיע – אליך, לאולם, לשופט, לתביעה, לתקשורת, לסנגורים ולציבור כולו. תבין ביבי, אתה עומד לפני משפט כפול שגם יתנהל במקביל. משפט אחד מול התביעה הפלילית ומשפט שני – מולנו, הזרם הדמוקרטי בו התעמרת במשך שנים ארוכות. ארוכות מדי.

הכנופיה שלך דחפה לחקיקה לאומנית – כזאת המדרגת בין בני האדם החיים בארץ. זעקנו ברחובות למען שוויון אזרחי, אך גאוות השררה אטמה את אוזניך

תהא זאת הזדמנות מצוינת עבורך להכיר את הזועמים ואת הרעבים. את החלשים שגרם להם להתבייש בחולשתם.  פתחנו יומנים בהם יירשמו כל מועדי הדיון בתיק הפשע החמור – "הציבור נגד בנימין בן צילה נתניהו".

איננו סומכים על בית המשפט. גם לא על הפרקליטות. מוסדות השלטון לא הגנו עלינו מעולם. ההיפך מכך. המשטרה, התביעה והשופטים רומסים אותנו על בסיס יומי. ננהל נגדך משפט ציבורי, בין היתר משום שאין לנו כל אמון בתביעה ובמשטרה. גם לא בהרכב השופטים שידון אותך. 

הכאוס השלטוני הצפוי

פעם, כאשר היינו תמימים, האמנו כי השופט ניחן ביושרה, בתבונה, באומץ וערכיות. כשנשיאת העליון, אסתר חיות, קובעת שאין באירועים בודדים, שנחשפו בפרשות נוה, כחלון וכרייף, כדי להכתים את הוועדה למינוי שופטים – ספק אם היא עצמה מאמינה לדברים.

מי שנכנס היום לבתי המשפט נתקל בעיקר בפקידים קטנים. פחדנים החוששים להכריע בסוגיות מורכבות. עצלנים המפצירים בצדדים להגיע להסכמות על מנת לחסוך בכתיבת פסקי דין. חנפנים לעורכי דין אמידים המקושרים למקבלי החלטות, ומבזים עורכי דין צעירים ואזרחים עניים ומוחלשים. על הרמה המקצועית אין מה לדבר, שהרי הבינוניות במשפט חוגגת. ערכים ועקרונות? מערכת המשפט לא מתיימרת כלל לחתור להגשמתם של אלה ואת המילה צדק – צריך להפקיד מחוץ לבית המשפט.

אכן, המצב השלטוני רעוע מכל בחינה. האמון במוסדות השלטון נמוך ביותר. המשטרה, התביעה, השיפוט, התאגידים הפיננסיים, התקשורת, הכנסת, הממשלה ואפילו הצבא – לא זוכים לאמון ציבורי, ברוך ה'. האמון הציבורי לא צפוי להתרומם גם לאחר הבחירות במרץ. ואולי אף להישחק עוד יותר. נתניהו וכנופייתו יתקפו, יפרסמו חומרים וירתמו סנטימנט ציבורי שלילי כנגד רשויות האכיפה.

מבחינת המתנגדים למשטר הבזוי שנוסד בארץ – יש לברך על כך. קואליציה בראשות בני גנץ תנסה להתמודד עם משבר האמון המחריף. מאמציה יעלו בתוהו. הציבור מבין כי השלטון פועל למען עצמו ולמען מקורביו – בלבד. הכרה זאת לא תישחק, אלא רק תלך ותתבהר. 

יתרה מכך, קואליציה בראשות גנץ עלולה להוביל להחרפת משבר האמון. אינני מקבל את הניתוח של דוקטור אבישי בן חיים על ישראל השנייה. יחד עם זאת, ציבור מזרחי רחב, תופס את עצמו מבחינה פסיכולוגית כחלק מהשלטון. אף על פי שבפועל לא נהנה כלל ממנעמיו ואולי אף נפגע ממנו מאוד. אותה תחושה פסיכולוגית בקרב אותו ציבור מזרחי שמצביע לכנופיית נתניהו, כאילו שהצבעתם הופכת אותם לחלק מהשלטון – תאבד עם בחירת גנץ. 

בכך עלול באמת אותו ציבור מזרחי המצביע לנתניהו לאבד את הזדהותו עם מוסדות השלטון. ממשלה בראשות גנץ תשחק עוד יותר את האמון בממסד, שכן אותו ציבור מזרחי רחב ירגיש כי איבד את אחיזתו המדומיינת בשלטון. גם על כך יש לברך. ככל שהחרדים לא ישבו בקואליציה, אז גם חלקים גדולים בציבור החרדי יגלו ניכור הולך וגובר. את הציבור הערבי גנץ עצמו מדיר ומנכר. 

ממשלה בראשות גנץ תשחק עוד יותר את האמון בממסד, שכן אותו ציבור מזרחי רחב ירגיש כי איבד את אחיזתו המדומיינת בשלטון

הייאוש הגובר ממוסדות השלטון חייב להוביל לגיבוש יוזמה רעיונית וארגונית ליום שאחרי. ליום שאחרי ההתגוששות בין חלקי החברה השונים. התגוששות שבה תניח כל קבוצה את תביעתה על השולחן המשותף. ממילא ביום שאחרי ההתגוששות, נחזור שוב ושוב לאותה הנקודה בה נידרש להכריע כיצד נוכל לחיות יחד, כל יושבות ויושבי הארץ. והדרך היחידה שתאפשר זאת – תעבור דרך עקרונות של שוויון אזרחי, חירות פרט וסולידריות בין מגוון הקהילות החיות בארץ. עקרונות שיימצאו את מקומם בחוקה. חוקת יושבות ויושבי הארץ.