"אנחנו הנמלים החרוצות של המדינה בחו"ל", מכריזים על עצמם עובדי אית"ן בעמוד הפייסבוק שפתחו לטובת המאבק על אופי ותנאי העסקתם, שלדבריהם: "אינם הוגנים, אינם ראויים ופוגעים ביעילות המערכת כולה".
כ-900 עובדים יש באית"ן (אזרח ישראלי תומך נציגות), תת מחלקה במשרד החוץ שלה 108 נציגויות בעולם. הם אינם נחשבים חלק מהסגל הדיפלומטי ומטרתם לסייע לעבודת השגרירויות והקונסוליות. הם מאבטחים נציגויות, מנפיקים דרכונים, מקדמים את התרבות הישראלית ועושים הסברה. יש ביניהם בעלי תפקידים במשלחות הרכש הביטחוניות, יועצים מקצועיים מטעם המדינה בארגונים בינלאומיים, כלכלנים, אנשי אחזקה, משפטנים ואנשי מנהלה.
המשותף לכולם הוא הכעס על מדינת ישראל שמעסיקה אותם ועל ההסתדרות הכללית, שאמורה לייצג אותם מול המדינה אך לדבריהם לא עושה את תפקידה.
ב-2018, אחרי ארבע שנות מאבק, העבירה הממשלה תקנה מיוחדת להעסקת עובדי אית"ן בהתאם לסעיף 40 לחוק המינויים, שלפיה הפכו העובדים לעובדי מדינה. במסגרת הרפורמה חתמו העובדים על הסכם קיבוצי, הם זכו להעלאת שכר ולשינוי משמעותי בתנאים הסוציאליים שלהם.
בסוף 2021 פג תוקפו של ההסכם, וכעת הם מבקשים לחתום על הסכמי שכר שיהיו מעודכנים לעלייה ביוקר המחייה במדינות שבהן הם מתגוררים ולהסדיר את התנאים שלהם, בהם את קצבאות הדיור שהם מקבלים. לדבריהם, הבקשות שלהם לא זוכות למענה.
"היחס הוא כאילו עושים לי טובה שמעסיקים אותי", אומרת שירה (שם בדוי) עובדת שפרשה לאחרונה מאית"ן. "אני אשת מקצוע מתחום הפיננסים, עברתי תהליך קבלה לא פשוט אבל מתייחסים אלי כאילו אני בטיול של אחרי צבא ואני צריכה להגיד תודה שמממנים לי אותו".
שירה מספרת שפרשה בשל התנאים הבעייתיים, לדבריה. "עבדתי במדינה רחוקה, הרגשתי תלושה, מטרה ברמה הביטחונית. הייתי מצפה לקבל מענה כשאני מנסה לברר דברים במשרד החוץ לגבי ההעסקה שלי, לגבי תלוש השכר, שכתוב בצורה קשה להבנה, אפילו לי, שאני בתחום הכספים. אבל שוב ושוב נתקלתי בקיר אטום".
"משרד החוץ מנצל את העובדה שחלק גדול מהעובדים הם אנשים צעירים שלא מודעים לזכויות שלהם", אומר נווה (שם בדוי) עובד בכיר שפרש לאחרונה מאית"ן לאחר שפג חוזה העסקה שלו. "לכן הם מקצצים איפה שאפשר, לא מעדכנים שכר, לא נותנים קרן השתלמות לעובדים".
אנחנו כמו חיילים
לפי הנחיות נציב שירות המדינה, שהן פועל יוצא של החלטת הממשלה, עובדי אית"ן יהיו זכאים להתאמת יוקר המחייה ולהשתתפות בדיור. שני סעיפים אלו "כפופים להחלטת ועדת חוץ לארץ ולכללים שנקבעו על ידה". קצבאות הדיור מחושבות אמנם לפי מדד הדיור באותה מדינה, אבל העובדים מוגבלים בבחירת אזור המגורים ונדרשים להתגורר בקרבת השגרירות, שממוקמת לרוב במרכזי הערים. בנוסף, על קצבאות הדיור מוטל מס, ולטענתם הסכום הסופי המיועד לשכירות לא מספיק להם.
"יש עובדים שעברו להוסטלים כי קצבת הדיור כבר לא הספיקה להם לשכור דירה", אומרת דפנה (שם בדוי) עובדת במדינה במערב אירופה. "מעבר דירות הוא לא פשוט עבור עובדי אית"ן – צריך לקבל אישור ביטחוני כשעוברים דירה ואם רוצים לגור עם שותפים, הם צריכים לעבור תחקיר ביטחוני".
"ההורים מממנים רבים מאיתנו, במקרה הזה אנחנו כמו חיילים", אומרת ענת (שם בדוי) שהצטרפה לאית"ן בשנה האחרונה ועובדת במקום שבו יוקר המחייה גבוה במיוחד. "על קצבת הדיור, שהיא לא מספיקה לדיור נאות במדינה שבה אני עובדת, אני משלמת מס, כי זה מה שנקבע בהסכם השכר. שיהיה ברור – אלמלא קצבת הדיור, אני מרוויחה פחות משכר מינימום".
"לעבודה באית"ן יש אריזה נוצצת, אבל המציאות אפורה", אומר נווה. "המתבונן מהצד יכול לחשוב שהשכר – שנע סביב 2,000 יורו – גבוה, אבל הוא לא באמת מותאם ליוקר המחיה במדינות מערב אירופה. הוצאות הדיור גבוהות, ולא תמיד מכוסות. והשינויים שמתרחשים בשוק הדיור בכלל לא באים לידי ביטוי בתנאים שלהם. גם כיום, כמו בזמן שעבדתי באית"ן אין לעובדים עם מי לדבר. במשרד החוץ לא ספרו אותנו כי אנחנו לא מהסגל הדיפלומטי הבכיר, ומכיוון שלא מדובר בקבוצה גדולה של עובדים, ודמי החבר שהם משלמים לא מצטברים לסכום משמעותי – ההסתדרות לא משקיעה בייצוג שלהם".
סעיף "הוצאה ישראלית"
לפי ההסכם הקיבוצי שנחתם ב-2018, עובדי אית"ן מועסקים בחוזה מיוחד לתקופה קצובה – ארבע שנים עם אפשרות להארכה של שנה נוספת. "עיקר ההישג היה לאגד את העובדים, להגדיר אותם כקבוצה ייצוגית ולייצר הסכם קיבוצי", אומר נווה. "אבל התנאים שהושגו לא מספיק טובים".
"יש פער בין התנאים שהוצגו לי בתחילת הליך הקבלה לבין מה שאני מקבלת בפועל", אומרת דפנה. "קצין המנהלה אמר שאקבל משכורת שוות ערך ל-8,000 שקל בחודש ובנוסף החזר של כמה אלפי שקלים לדיור. אחרי שהתחלתי את העבודה, גיליתי שאמנם אנחנו מקבלים החזר, בסוף הקצבה נמוכה משמעותית ממה שהובטח לי בשל סעיף 'הוצאה ישראלית'. לדיפלומטים אין כזה סעיף בחוזה. קצין המנהלה טען שהוא לא הכיר את הסעיף הזה, לכן לא הציג לי אותו".
מדוח מעקב של מבקר המדינה ממאי 2022, שעסק בעובדי הנציגויות הישראליות מעבר לים, עולה כי בין 2018-2021 למעלה ממחצית מעובדי אית"ן עזבו תוך פחות משנתיים מתחילת מועד העסקתם. "ועדת חו"ל, האחראית על הרגולציה לא עקבה אחר אופן העסקתם ולא קיימה פיקוח ובקרה על תנאי שכרם ועל תנאי עבודתם בנציגויות", נכתב שם.
מבקר המדינה: "ועדת חו"ל לא עקבה אחר אופן העסקתם ולא קיימה פיקוח ובקרה על תנאי שכרם ועבודתם"
אמנם המבקר ציין כי ועדת השכר עדכנה את תנאי שכרם על פי תנודות בשוק העבודה, אך מדבריו עולה כי זה לא מספיק. המבקר המליץ כי המשרד, בשיתוף אגף התקציבים במשרד האוצר וּועדת חו"ל, "ישלים בחינה של שכר בכלל הנציגויות, ואת ההשפעות שיש לשכר הנוכחי על איוש משרות ברחבי העולם ועל יכולתן של הנציגויות למלא את תפקידן באופן מיטבי. עד להשלמת הבחינה הכוללת, על ועדת שכר לקיים בכל שנה בחינה שוטפת של השכר בכלל הנציגויות, כמתחייב בתקנון".
"לא עובדת זמנית"
העובדים, כאמור, מאוגדים תחת ההסתדרות הכללית. לשם פנתה ענת כדי לנסות לשפר את תנאי העסקתה. "רציתי שההסתדרות תנצל את פקיעת ההסכם הקיבוצי ותכניס בו עוד תנאים – יותר שכר, יותר תנאים ותגמול נאות על ימי ראשון", היא אומרת. "שבוע העבודה שלנו הוא שני עד שישי, אבל הרבה פעמים מבקשים מאיתנו לעסוק בענייני עבודה בימי ראשון, על חשבוננו.
"רציתי להיות פעילה במאבק הזה, רציתי להילחם על מה שאני חושבת שמגיע לי, שיפסיקו להתייחס אלי כעובדת זמנית, אבל הניסיונות שלי נהדפו. אני מאוד לא מרוצה מהייצוג שלנו: במה שההסתדרות מכנה ועד, מכהנים אנשים שמדברים בעיקר עם ההסתדרות אבל לא עם העובדים. אחד מהם אפילו לא עובד יותר באית"ן אבל בהסתדרות ממשיכים להתייחס אליו כאילו הוא מייצג אותי".
"במה שההסתדרות מכנה ועד, מכהנים אנשים שמדברים בעיקר עם ההסתדרות אבל לא עם העובדים"
הוועד מונה ארבעה עובדים. אחד כאמור כבר לא מועסק באית"ן ואחת התפטרה מתפקידה. העובדים טוענים שכאשר בקשו להתנדב לוועד, נהדפו בטענה שיש לקיים בחירות אך אלו לא התקיימו במשך תקופה ארוכה. רק לאחרונה הם התבשרו שבחירות לוועד יתקיימו באמצע ספטמבר.
מי שאחראי מטעם ההסתדרות על ייצוג עובדי אית"ן הוא עו"ד שאול אידה. במענה לטענות הוא אומר: "קשה לייצר עבודה מאורגנת באופי העבודה של עובדי אית"ן, שמתנהלים באזורי זמן שונים. לך תארגן שיחת זום בין כולם, כשבחלק אחד של העולם אמצע הלילה ובחלק אחר צהריים".
אידה טוען כי משרדי הממשלה לא העבירו אליו את פרטי עובדי אית"ן. "משרד החוץ מתנהג איתם בצורה איומה הוא האשם במצב של עובדי אית"ן", הוא אומר. "הכרזנו על סכסוך עבודה לפני שנתיים, אבל יש בעיה עם ההיענות של העובדים לסכסוך. היו לנו הישגים רבים, בהם העלאת קצבת הדיור, שמראים על כוח ולא על חולשה. יש להם ביטחון תעסוקתי ומנענו גם מקרים של פיטורי עובדים".
עובדים בנציגויות שונות, שלא היו שבעי רצון מהייצוג שלהם, חשפו בפני "המקום הכי חם" חלופת מסרונים עם עו"ד אידה, שבהם הוא מבקש מהם שלא יפנו אליו ישירות. "אני לא יכולה לשבות, כי ההסתדרות לא תומכת בצעד הזה", אומרת דפנה. "רדפנו אחריהם במשך חודשים כדי שיעשו בחירות לוועד חדש. את עבודת הנמלים שמטרתה לייצר רשימת עובדים עשינו בעיקר אנחנו".
מספר עובדים פנו להסתדרות הלאומית וביררו אפשרות לעבור אליהם. "זה נודע לעו"ד אידה, שסירב לשתף איתנו פעולה מאז גם בנושא הוועד ותנאי ההעסקה שלנו", אומרת עובדת. "הוא חשד שאני מנסה להעביר רשימות של עובדים להסתדרות הלאומית, מה שלא ניסיתי לעשות – כי המהלך מולם עוד לא הבשיל".
"זה הדבר היחיד שסירבתי לשתף איתו פעולה", אומר עו"ד אידה. "אם העובדים יקבלו החלטה לעבור ללאומית, שיעברו על פי הדין. אני לא מפריע לאף אחד לעשות זאת או לפעול בעניין".
בהסתדרות הלאומית אישרו את המגעים עם העובדים.
למרות שהנושא בנפשן, לענת ולדפנה אין שאיפה להיות חברות בוועד העובדים החדש. "להתחבר לוועד כדי להיות זו שמדברת עם אותם גורמים? תודה, אבל לא תודה. אין לנו הרבה מה לעשות. אני עם העניין הזה סיימתי, אני מיואשת ומעדיפה לעזוב כשתיגמר לי ההתחייבות כלפי המעסיק".
ממשרד החוץ נמסר: "הסמכות ביחס לקביעת גובה השכר ותנאי השירות של עובדי האית"ן בעולם אינה בידי משרד החוץ ומעולם לא הייתה. נושאים אלו נקבעו תמיד על ידי הגורמים הרגולטורים, בראשם משרד האוצר. בהתאם, עובדי האית"ן, יחד עם ההסתדרות כגורם שמייצג אותם, נדרשים לנהל מו"מ לשינוי בתנאי ההסכם הקיבוצי הקיים שלהם, מול משרד האוצר. להבנת משרד החוץ, לאור הסכמות כלליות שיש כיום בין ההסתדרות למשרד האוצר לאי קידום דיונים על פתיחת הסכמים קיבוציים במהלך שנת 2021, זה עדיין לא התרחש.
"לצד האמור, משרד החוץ פועל נמרצות לקידום שיפור בתנאי השירות של עובדי האית"ן בנושאים אשר אינם תחת ההסכם הקיבוצי. דוגמא לכך הינה שבעקבות שיח שניהל משרד החוץ עם משרד האוצר הושגה הסכמה לפני מספר שבועות לשיפור משמעותי ברמות הדיור של רוב עובדי האיתן בעולם, אשר נכנס כבר לתוקף".
משרד האוצר מסר בתגובה: "בשנת 2018 הוחל על עובדי אית"ן מודל שכר חדש, במסגרתו שופר שכרם ושולמו להם לראשונה רכיבים כגון התאמת יוקר מחיה והשתתפות בדיור, שמתעדכנים מעת לעת בהתאם לרמות המחירים בעולם. כך, בחודש שעבר עודכנו קצובות הדיור לעובדי אית"ן בכלל הנציגויות, דבר המהווה שיפור משמעותי בתנאי שירותם".