השבוע, בין פגישה של וועד עובדי הדואר על מתווה תוכנית ההבראה לעוד פגישה של ההנהלה עם נציגי האוצר, רשות החברות הממשלתיות ומשרד התקשורת על מסמכי המכרז המתקרב, נחשפו הדוחות הכספיים של הדואר למחצית 2022, והציגו את עומק המשבר.
לפי הנתונים, הכנסות החברה ירדו ב-8 אחוז וההפסד העמיק ב-176 מיליון שקל לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הערת "עסק חי" נרשמה, זו הפעם השנייה ברציפות. לטענת החברה, הסיבה לכך היא רגולציה שמחייבת אותם להפעיל סניפים שמייצרים הפסדים בעשרות מיליונים.
על הרקע הזה, נראית מכירת החברה למשקיע אחד, כפי שהוחלט ביולי השנה, לבלתי אטרקטיבית – אלא אם לוקחים בחשבון את מאות נכסי הנדל"ן, שנמצאים בבעלות הדואר.
אבל כמה נכסים נמצאים בידי הדואר ומה השווי שלהם? תלוי את מי שואלים. דוח מבקר המדינה ב-2021 על ההיבטים הפיננסיים בפעילות דואר ישראל טען כי "בהתאם לדוחות החברה לשנת 2019, טרם הסתיים רישום במרשם המקרקעין של 240 מ-339 נכסי החברה, והליך הרישום המשפטי הושלם במלואו רק לגבי 99 מהנכסים. אי-רישומם המלא של 71 אחוז מנכסי המקרקעין של החברה על שמה עלול לפגוע בזכויות החברה… נוכח ההפרטה הצפויה של החברה, מצב זה של היעדר רישום משפטי מלא של הנכסים השייכים לחברה, עלול להקשות על המדינה לקבל את המחיר המרבי עבור החזקותיה בחברה ומפחית את האטרקטיביות של ההשקעה בחברה בעיני המשקיעים הפוטנציאליים".
למעשה, גם המבקר לא מציג, או לא יודע, את הנתונים המלאים, וסביר כי היקף הנכסים שרישומם טרם הסתיים גדול יותר: ב-2018, בעקבות פנייה של התנועה לחופש המידע וכלכליסט, נחשף כי הדואר מחזיק 880 נכסים (ולא 339, כפי שכתב המבקר), בהם מבני משרדים בירושלים, מגרשים בחיפה ומאות סניפים ברחבי הארץ.
מאיפה נובע הפער? אולי משום שהרשימה הזו כוללת גם תאי דואר בגודל של 20 מ"ר ואולי משום שהדואר. מכר נכסי מקרקעין כדי לממן את הפעילות השוטפת של החברה. ואולי זה בדיוק הבעיה שמלווה את הפרטת החברה – חוסר שקיפות ואי סדרים ברשימות.
פער של 200 מיליון
בדיון שנערך בוועדת בוועדת הכספים של הכנסת ב-2018 התבקש מנכ"ל הדואר דני גולדשטיין לענות על השאלה מהו ערך החברה וכמה שווים נכסיה. מפרוטוקול הדיון עולה כי המנכ"ל העריך אז כי שווי נכסי הדואר מגיע לכמילארד שקלים, "מיליארד פלוס", בלשונו.
ההערכת השווי הזו דומה להערכות אחרות שפורסמו בכלי התקשורת באותה תקופה, ששמו תג מחיר של 1.2 מיליארד שקל על נכסי הדואר. אלא שמאז נמכרו נכסים כאמור וחלה עליית מחירים דרמטית בשוק הנדל"ן בכל הארץ, כך שההערכה זו רחוקה מלהיות נכונה כעת.
לפי תוכנית ההבראה, אמור הדואר להשיב לרשות המדינה 42 נכסים, זאת בתמורה לתזרים מזומנים שיאפשר לחברה להמשיך את הפעילות השוטפת שלה. אלו נכסים יחזרו למדינה? לא ידוע. מה העלות שלהם? לפי הפרסומים השונים בכלי התקשורת, שנשענו על הודעות לעיתונות, השווי שלהם ינוע 600-800 מיליון שקל. מקור הפער לא הוסבר.
"השאלה הגדולה היא מה יקרה עם מאות הנכסים האחרים במהלך ההפרטה ואלו גורמים ישימו עליהם יד", אומרת עו"ד זהר אלטמן-רפאל מלובי 99. "צריך לוודא גם שהנכסים הללו לא יגיעו לידיים של המונופולים הגדולים במשק וגם שתשולם תמורה ראוייה עבורם, לטובת הציבור".
ב-2019 מכר הדואר בניין הרחוב ההגנה בשכונת יד אליהו בתל אביב לחברת רמות תמורת 155 מיליון שקל. הנכס הוקצה לדואר בשנות ה-70 למטרות ציבוריות ומכירתו גרמה לראש מנהל מקרקעי ישראל עדיאל שמרון לצאת בצעד נדיר בפנייה למבקר המדינה יוסף שפירא במטרה לעצור את המכירה. גם מנהל רשות החברות הממשלתיות יעקב קווינט פנה למבקר באותו עניין ובשל "פגיעה באינטרסים הציבוריים".
כמו בניין הדואר ביד אליהו, נכסים נוספים של הדואר מוגדרים "שטחים חומים", כלומר שטחים שמיועדים למבני ציבור ושלא ניתן לבנות עליהם שטחים לשימוש יזמי פרטי. כמה נכסים יושבים על שטחים חומים? לא ברור.
"לא ברור לנו מה מבין השטחים הוגדר וסומן כשטח חום", אומרת ח"כ גבי לסקי ממרצ. "אני לא בטוחה שבדואר ידועים ואם כן, הם לא משחררים את הנתון הזה. שטח חום מיועד לגני ילדים, קופות חולים, זה לא נדל"ן מניב. מי ישמור על הציבור ויוודא שהמבנים הללו לא ילקחו ממנו לטובת צרכים אחרים? הרי הדואר כבר מכר מבנים בניגוד לעמדת רשות מקרקעי ישראל".
ח"כ לסקי: "שטח חום מיועד לגני ילדים, קופות חולים, זה לא נדל"ן מניב. מי יוודא שהמבנים הללו לא ילקחו מהציבור לטובת צרכים אחרים?"
לפני שבועיים פנתה ח"כ לסקי לשר האוצר אביגדור ליברמן בבקשה לחשוף את הנתונים הללו לאלתר. "יש חשש אמיתי שעסקת מכירת הדואר תהיה עסקת נדל"ן ולא עסקת שירות. הציבור יכול להפסיד כסף שיעבור לידיים פרטיות של בעלי הון. ואם לשפוט לפי העבר, יכול להיות שהמקרה של בזק יחזור על עצמו גם הפעם".
ב-2003 הגיעה המדינה להסדר פשרה עם בזק בנוגע למכירת הנכסים של החברה. ההסדר העביר לידי בזק את הנכסים שהיו עד אז בחכירה מהמדינה וחברת התקשורת יכלה לעשות בהן כרצונה.
בעת ההסדר בין המדינה לבזק, היה ברור כי מרבית נכסים אלו לא נדרשים לשימוש השוטף של החברה, וכי יימכרו לשוק הפרטי ברגע שהחברה תופרט, למרות שרובם היו בייעוד ציבורי. המדינה לא חייבה את בזק לבצע שערוך מסודר של נכסים אלו, וכתוצאה מכך בעת ההפרטה, בשנת 2005, הוערך שוויה של בזק כמעט תוך התעלמות מאוצר הנדל"ן שהיה בידיה.
העברת שטחים בייעוד ציבורי לשוק הפרטי באמצעות הפרטת חברת ממשלתית היא מתכון כמעט בטוח לבעיות. לפחות במקרה אחד, של מבנה בזק ברחוב יהודה הלוי בתל אביב שנמכר לידיים פרטיות, אושר ליזם להשתמש בחלק מהשטח כמבנה ציבורי (תחנת משטרה) ואת הקומות העליונות לבנות למלונאות. לאחר התנגדות עיקשת של התושבים, היוזמה נפלה. לעומת זאת, שינוי אופי של מבנה בזק בראשון לציון עבר מתחת לרדאר, והיזמים הצליחו להפוך אותו למבנה מגורים ומסחר. גורמים המעורים בפרטים חוששים שגם במקרה של הדואר יוכלו יזמים פרטיים לגרוף הון על חשבון מבנים שאמורים להיות לרווחת הציבור.
פנייה לשוק הבינלאומי
בתגובה לפניית המקום אמרו דוברת דואר ישראל ודובר רשות החברות הממשלתיות כי "בימים אלו מתבצעת הערכה של שווי המבנים". הם הוסיפו כי הם מקווים שההליך יסתיים מהר ככל האפשר על מנת לעמוד בלוח הזמנים למכרז, 15 חודשים מהיום, כפי שהתחייבה רשות החברות למשרד האוצר.
"הדחיפות שלהם מובנת", אמר גורם המעורה בפרטים. "ככל שעובר הזמן והדואר לא מופרט, זה עולה למדינה כסף. כפי שעולה מהדוחות מצב החברה קשה מאוד ומי שמשלם על זה הוא הציבור, בין אם במסגרת פגיעה בשירות או בתוכנית ההבראה".
ניסונות להבין מי הגוף שיוכל לרכוש את החברה לפי השווי של מילארד שקלים, מעלה את החשש שכמו במקרה של נמל חיפה שנמכר לחברה סינית? – גם הדואר יעבור לידיים זרות.
"תוכנית ההפרטה הקודמת דיברה על כך שרק 40 אחוז מהחברה תופרט ומחצית מזה תעבור למשקיע פרטי, הפעם מדובר בשחקנים אחרים לגמרי", אומר גורם בכיר לשעבר במשרד התקשורת. "אני מניח שיצטרכו לפתוח את המכרז לשוק הבינלאומי".
באותה תוכנית הפרטה עלה שמו של רמי לוי כמשקיע שירכוש 20 אחוז מהחברה. גורם המקורב ללוי אמר כעת ל"המקום" שבמתווה הנוכחי, של הפרטה מלאה, אין בכוונתו להתחרות על רכישת הדואר.
"טוב שהדואר ישתחרר מהמדינה, שעשתה לו רק רע", אומר גורם בכיר לשעבר בדואר. "זה שמכריחים את הדואר לפתוח סניפים בכל פינה כמעט, מהווה משקולת כבדה מאוד. הדואר חייב להרוויח, כי המדינה כבר מזמן הפסיקה לסבסד את השירות הזה לציבור".
כעת החשש הוא שבעקבות ההפרטה הציבור ייפגע פעמיים: גם בהמשך צמצום סניפים ושעות פעילות בשם ההתייעלות הנדרשת וגם במכירת נכסים שהוא היה אמור ליהנות מהם". שערוך מסודר של הנכסים טרם ההפרטה יוביל להחזרת חלקם לידי המדינה או לרשויות המקומיות, ולכל הפחות יבטיח שהדימוי הכושל של הדואר לא יאפשר את מסירת הנדל"ן הממשלתי במחיר אפסי במסגרת ההפרטה, כפי שקרה בעת מכירת בזק.