"מהרגע שהתחלתי לקחת אטנט אני מכונה", אומר אסף, הייטקיסט בכיר מתל אביב. "אני מגיע למשרד בבוקר, לוקח כדור, ותוך חצי שעה מתקתק לא רק את המשימות של היום ומחר, אלא גם של שבוע הבא. הוא עוזר לי להתקדם ולקדם דברים. התפוקה שלי יותר טובה משל הצעירים במשרד. זה מופלא".
את האבחון כבעל הפרעות קשב וריכוז הוא קיבל בגיל מאוחר יחסית. "כשהרגשתי שאני לא בתפוקה מלאה פניתי לניורולוג. הוא שלח אותי למבחן 'טובה', עבר על התוצאות ולא הבין איך הצלחתי לתפקד בצורה תקינה. התחלתי עם ריטלין כי הוא הכדור הדיפולטיבי. זה היה משנה חיים, היו לי דמעות בעיניים. אמרתי, 'איפה הוא היה כל החיים שלי?'.
"החיסרון של ריטלין הוא השיפטינג בסדר היום. לקח לי כמה שניות להתאפס ולהביע את דעתי בישיבות חשובות, ואם אתה רוצה להוביל זה לא מתאים. לפני שנה חזרתי לנוירולוג, שאלתי מה חדש בשוק והוא אמר לי לנסות אטנט. זהו. מאותו רגע מצאתי את הכדור, בה' הידיעה. אטנט עונה לי על כל הצרכים: הוא מתוחכם, ורסטילי, אני יכול לעבוד איתו ארבע שעות ברציפות, להתמודד עם טבלת אקסל ענקית, לדלג לדבר הבא. אני לוקח כדור של 30 מ"ג פעם ביום, גם בשישי והוא מספיק לי לשמונה שעות עבודה".
גם לילך, בעלת עסק פרטי מגדירה את האטנט ככדור פלא. "קיבלתי אותו אחרי ששני סוגים של ריטלין עשו לי רע", היא אומרת. בניגוד לאסף היא לא נוטלת את הכדור מדי יום, אלא בתקופות של לחץ בעבודה. "אני יכולה להגיד שאטנט מביא אותי ליכולות של גיבורת על".
מהלך שיווקי מתוחכם
אטנט, או בשמה המסחרי "אדרל", נכנסה לסל התרופות בישראל ב-2016 ונרשמה תחת פקודת הסמים המסוכנים כחלק מהתרופות המכונות בעגה המקצועית "תרופות כספת".
היא נראתה לראשונה בארץ ב-2004, לאחר שהגיעה מבית היוצר של תרבות ההמונים האמריקאית, שם היא משווקת במאות מיליוני דולרים בשנה כתרופת פלא עם מינימום תופעות לוואי ומקסימום תוצאות אפקטיביות. כזו שכל מי שרוצה להצליח בחיים לא פוסח עליה.
"עד 2014 הייתי היבואן הבלעדי של התרופה", מעיד חגי שור הבעלים של רשת החנויות שור טבצ'ניק. "התחלתי לייבא אותה בעקבות פניה של רופאים שמתמחים בהפרעות קשב וריכוז. אחר כך אנשי חברת טבע נכנסו לתמונה. הם נתקלו בקשיים רבים וככל הנראה היו צריכים להפעיל קשרים כדי שהתרופה תכנס לסל התרופות".
לילך, בעלת עסק עצמאית: "אני יכולה להגיד שאטנט מביא אותי ליכולות של גיבורת על"
לפי שור, משום שהאדרל לא הייתה רשומה כפטנט, אי אפשר היה לרשום את האטנט כתרופה גנרית. נראה כי במהלך שיווקי מתוחכם הפכה טבע את האטנט לתרופת מקור בישראל וכך הצליחה להכניס אותה לסל התרופה. "התרופה הזו היא מקרה מיוחד", אומר שור. "רק בזכות סגן שר הבריאות יעקב ליצמן, שבקדנציה הראשונה שלו דחף ולחץ באופן אישי שהתרופה תיכנס לסל – זה קרה".
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "ועדת סל התרופות היא ועדה עצמאית וממלכתית, ואין לסגן השר שום זיקה או השפעה להחלטות שמתקבלות בה. כך היה בעבר וכך יהיה גם בעתיד".
הופכים תרופה לאופנה
ככל שסגן השר באמת לא היה מעורב כלל בתהליך, ולמרות שהכדור קיבל מעמד מיוחד בישראל, נראה מדובר במערכת שיווק משומנת וחזקה, שאדם פרטי כמו שור לא יכול לה. "חברה כמו טבע לא היתה משקיעה באטנט אם התרופה לא היתה רווחית ואם החברה לא היתה מזהה את הפוטנציאל העצום בתחום הפרעות הקשב והריכוז, תחום שרק הולך וגדל", אמר בכיר מענף השיווק הרפואי. לדבריו, מאז שהאנטנט נכנסה לסל התרופות היא חולשת על 30% מהשוק.
האם טבע מייצרת את הצורך או רק מספקת אותו? "הכסף הגדול לא מגיע ממי שבאמת זקוקים לטיפול תרופתי, אלא ממיליוני אנשים שנוטלים תרופות פסיכוטרופיות כי החיים קשים", אומר ד"ר ערן רולניק, פסיכיאטר, פסיכואנליטיקאי והיסטוריון. "המוני צעירים חיים בתחושה שלא אבחנו אותם בזמן הנכון ולא נתנו להם את הכדור הנכון. לא סיימו תיכון, לא גמרו את התואר, לא הסתדרו בעבודה, לא מצאו אהבה, רבו עם האישה – הכל בגלל 'טעות באבחנה'. כלומר, בגלל שלא זכו שירשמו להם את התרופה שהיתה מסדרת להם את הראש".
"הכסף הגדול מגיע ממיליוני אנשים שנוטלים תרופות פסיכוטרופיות כי החיים קשים"
התזה של ד"ר רולניק אינה מופרכת כמובן. ואת הנתון הזה חברות התרופות יודעות כאשר הן משקיעות מאות אלפי דולרים במחקר ופיתוח.
אז איך בעצם הופכים תרופה לאופנתית ומבוקשת? האטנט יכולה לשמש כמקרה בוחן. היא ממוצבת גבוה ביחס לריטלין: היא יקרה הרבה יותר (פי שניים מהריטלין); משווקת כתרופה שמאפשרת פעילות ארוכה עם פחות תופעות לוואי; ובעיקר, היא ניתנת כקו טיפול שני ושלישי. כלומר רק לאחר שהמטופלים מיצו טיפול תרופתי אחר. כך, מי ש"זכה" להחליק את הכדור בגרון כבר יעשו לבד את עבודת השיווק.
הכי קרוב לקוקאין
האטנט מופיע בסל התרופות כתרופה הניתנת לילדים בלבד. מבוגרים מוזמנים לרכוש אותה עם מרשם באופן פרטי. אסף רוכש חבילה ובה 30 כדורים של אטנט 30 מ"ג תמורת 220 שקל, כמעט פי חמשה מחבילה של ריטלין.
כמו לכל תרופה נחשקת, גם לאטנט יש שוק שחור, שם ככל שהכדור מבוקש יותר, כך מחירו מרקעי שחקים. האטנט מבוקש למדי. מחיר כדור של 30 מ"ג מגיע ל-75 שקל. כלומר, חבילה של 30 כדורים ללא מרשם תעלה 2,250 שקלים.
השוק השחור, כמו של תרופות רבות אחרות, מתנהל בטלגרם. לקראת הסוף שבוע, הכדור נמכר בקבוצות ייעודיות בטלגרם לכל דורש ללא מרשם ובאופן בלתי חוקי. העובדה שיש הגבלת מכירה לשתי חבילות בלבד מדברת בעד עצמה. בין אם הפרסום מיועד לקהל של בלייניים, לוורקוהוליקים שמתארגנים לעוד שבוע עמוס, או סתם לחובבי אמפטמינים – נראה שהאטנט נסחר ככדור לוהט בשוק התרופות.
"אם אתה מבין את ההרכב של הכדור אתה מבין שזה ספידים לכל דבר ועניין", מסביר ד"ר רביד דורון, חוקר מוח וראש המעבדה לפסיכוביולוגיה בהדסה עין כרם. "השפעתם של ארבעה כדורים של אטנט היא כמו של סם ממריץ. ריטלין, אטנט וקוקאין עובדים על אותו חלק במוח. אלא שקוקאין הוא סם ואטנט תרופת מרשם".
ד"ר דורון מסביר איך עובד הכדור: "האדרל מעלה מהר את רמת הדופומין ואת נוראנדרלין. עלייתם מחדדת את הריכוז והופכת את האדם לחד וממוקד. רעשי הרקע והסחות הדעת נעלמים ולא מפריעים. אנשים שנוטלים אטנט מציינים שהם יכולים לעשות הכל".
"היה לי הספק היסטרי"
בדוח של הוועד הבינלאומי לפיקוח על נרקוטיקה שיצא במרץ האחרון מטעם האו"ם, פורסם היקף השימוש בתרופות המוגדרות נרקוטיות במדינות ה-OECD ב-2017. מהדוח עולה כי ישראל מדורגת במקום הראשון בעולם (ביחס לגודל האוכלוסייה) בצריכת תרופות הרגעה, ובמקום השני בעולם בשימוש בריטלין או בקונצרטה.
"אנו פוסעים בצעדי ענק בעקבות ארה"ב", אומר ד"ר ראול רודריגז, רופא קונבנציונלי ומומחה לרפואה טבעית. "שם אדרל הוא התכשיר הנפוץ ביותר, הרבה יותר מריטלין". אנו רואים היקפי צריכה של מיליון וחצי גרם ריטלין בשנה", אומר ד"ר רודריגז. "אני מאמין שבתוך זמן קצר זו תהיה כמות הצריכה של אדרל".
בזמן עריכת הדוח, צריכת האטנט בישראל (המסומנת בקטגוריה של "אמפטמינים" ו"דקסאמפטמין") עמדה על 48 אלף גרם. מדובר בכמות הגבוהה במאות אחוזים ממדינות כמו קפריסין (30 גרם בשנה), אירלנד (1,000 גרם), ספרד (100 גרם) ואנגליה (6,000 גרם), וקרובה למדינות כמו הולנד (100 אלף גרם) ונורבגיה (37 אלף גרם). בארה"ב נצרכים כ-26 מיליארד גרם אמפטמין לשנה.
נראה שמי שניסה את האטנט פעם אחת ירצה אותו לידו תמיד. ד', אשת תקשורת מספרת שלמרות שאינה מאובחנת כבעלת הפרעת קשב וריכוז – היא לא יוצאת מהבית בלי כדור. "באחד הביקורים שלי אצל הפסיכיאטר הוא אמר שהוא מכיר היטב את סביבת העבודה הלחוצה והתובענית שלי והמליץ לי על אטנט. הוא אמר שזו אחלה תרופה, שההרגשה כמו של קוק אבל בלי ההיי. מובן שמיד העיניים שלי זרחו באור יקרות. אני במקומו לא הייתי נותנת לעצמי את התרופה בקלות כזו".
הפעם הראשונה שבה נטלה את התרופה היתה עבורה בלתי נשכחת: "הייתי חייבת לעבוד על כמה טקסטים ברצף בבוקר, אז לקחתי את הכדור, התיישבתי וקמתי אחרי חמש שעות. היה לי הספק היסטרי. תוך שנייה התפקסתי ולא יכולתי לעשות שום דבר חוץ מעבודה".
גם ר', מתמחה בבית חולים גדול ועמוס, אינה מאובחנת. לדבריה בלי אטנט היא לא היתה מצליחה לעבור משמרת בשלום. "אני חייבת לקחת כדור כדי לעמוד בעומס של העבודה", היא משתפת. "להיות מתמחה בבית חולים זו עבודה מאוד רגישה שחיי אדם תלויים בה. אני חייבת להיות מאוד חדה ומאוד בעניין.
"לקחתי את הכדור, התיישבתי וקמתי אחרי חמש שעות. היה לי הספק היסטרי. תוך שנייה התפקסתי ולא יכולתי לעשות שום דבר חוץ מעבודה".
ר' מודעת להרכב הפארמקולוגי של הכדור ("אם בבית החולים ידעו שאני לוקחת כדורים זה יהיה מאוד בעייתי") ויותר מזה היא מודעת לכוח וליתרון שהוא מעניק לה. "אטנט מאפשר לי שמונה שעות של ריכוז על – וזה יתרון מטורף גם בעבודה וגם בלימודים. אם לא אקח את הכדור לאחרים יהיה יתרון עלי".
"יש תמיד בקנה כדור אושר חדש"
"מטרידה אותי התרבות שמעבירה מסר לאנשים צעירים שלפיו אושרם והצלחתם בחיים האלה הם פונקציה של מציאת הכדור הנכון עבורם״, אומר ד"ר רולניק. "יש בארץ רישום יתר של אדרל בקרב מבוגרים שאינם סובלים מהפרעת קשב. מדובר בסוג של השבחה ביו-רפואית, והיו כבר מי שמשווים את השימוש באדרל לצורך שיפור של ביצועים קוגניטיביים לשימוש שאנשים ללא בעיה בתפקוד המיני עושים בוויאגרה כדי לשפר את הביצועים המיניים שלהם. מעין ויאגרה למוח.
ד"ר ערן רולניק: "מטרידה התרבות שמעבירה מסר לאנשים צעירים שלפיו אושרם והצלחתם בחיים האלה הם פונקציה של מציאת הכדור הנכון עבורם״
"לדעתי יש משהו חולני, עצוב ולא נכון בפרדיגמה הפסיכיאטרית הביולוגיסטית שלוקחת חלק בפסטיבל הפסיכואקטיבי האינסופי שחברות התרופות עורכות למעננו", ממשיך רולניק. "זו הסיבה שכבר 20 שנה אני לא מאפשר לתועמלנים של חברות תרופות להגיע אלי לקליניקה ל'שיחת עדכון'. הגעתי למסקנה שלקבל שיחת עדכון מתועמלנית של חברת תרופות, זה כמו לקחת קורס על חידושים בתורת האבולוציה בבית מדרש רבני".
"הספרות המקצועית מראה בצורה ברורה ששום תועלת לא צומחת משימוש ארוך טווח בתרופות פסיכוטרופיות ושהוא כרוך בסיכונים מיותרים", מסכם ד"ר רולניק. "אלא אם כן יש לכם עניין בשגשוגן של החברות שמייצרות אותן. ולהן, אל דאגה, יש תמיד בקנה איזה כדור אושר חדש שרק ממתין לרגע שנתפכח מכדור האושר הקודם".