הפעם האחרונה שאור יהודה עלתה לכותרות בענייני שחיתות היתה בתקופתו של ראש העיר הקודם דוד יוסף שנדון ל-38 חודשי מאסר בגין עברות מין ועברות שחיתות. קשה לשכוח את סמטת באלי הידועה לשמצה, שנקראה על שם המאהבת של יוסף. האם העובדה שיוסף כבר אינו ראש העיר הביא לניקוי השחיתות מהעיר?
דיון בוער שמתקיים בימים אלה בעניין פרויקט העצמאות בעיר חושף פתח הצצה להתנהלותו ומידת השפעתו של אחד הקבלנים המוכרים בעיר, אליהו עזרא, או עזרא אלה כפי שהוא מכונה בעיר.
אלה נכנס לאור יהודה לפני כשני עשורים ובנה בה עשרות פרויקטים, הכוללים שני מתחמי בילוי גדולים, תחנות דלק, בית כנסת על שם אימו, חניות וחנויות פרטיות, שטחים להשכרה ועוד, בשווי המוערך בעשרות מיליוני שקלים.
אלה נחשב לטייקון מקומי. הוא בעל מניות בחברה להשקעות בארץ ובחו"ל, יש לו חברת כנסים ואירועים, הוא בעליו של מלון אוויה ביהוד, הוא שותף בחברות נדל"ן ודלק, וכן שותף בחברת השקעות ויזמות מקומית בשם א. דורי אור יהודה אותה הוא חולק עם יו"ר מנהל מקרקעי ישראל לשעבר, אבי דרקסלר שהורשע בעברות מס ועם הקבלן עמוס לוזון שהורשע בעברות בנייה.
על האהדה שזכה לה במסדרונות עיריית אור יהודה, שוודאי לא הזיקה לקידום אותם פרויקטים, ניתן למשל ללמוד מהשיחה הבאה. בפרוטוקול הועדה לתכנון ובנייה משנת 2006 שהגיע לידינו מעלה חבר מועצת העיר יוסף סבח תהייה על אופן התנהלותו של אלה בעיר: "אני מקווה שהוא לא יתחיל לבנות או לעשות … דברים לא חוקיים, בלי לקבל היתר מהעירייה, כי כבר נוכחנו שהוא התחיל לעשות עבודות בלי לקבל היתר מהעירייה ופלש לשטח ציבורי… (הכוונה לאזור התעשייה החדש של אור יהודה. א"א).
על כך השיב לו ראש העיר המורשע דאז דוד יוסף: "הלוואי והיו לנו עוד מספר בעלי עסקים כמו אליהו עזרא … כפי שהספקתי להכיר אותו בקדנציה הקודמת ולאורך השנים הבאות, מר עזרא נוהג על פי המוטו "חיה ותן לחיות".
מעבר לעובדה שדוד יוסף משבח את פועלו של אלה, ייתכן ששפע החברות והקשרים העסקיים של אלה אולי מעוורת את עיני עיריית אור יהודה, שכן זו מעלימה עין מפלישתו לכאורה לשטחים ציבוריים באופן עקבי. כך למשל עולה הדבר במתחם העסקים והקניות הטרמינל שבבעלותו, שם קיבלה העירייה תלונות על כך שאלה סגר שטח ציבורי והפך אותו לחניה פרטית של הבניין. בפרוטוקול ועדת משנה לתכנון ובנייה משנת 2018 מתריע על כך היועץ המשפטי החיצוני לועדה עו"ד גל אוהב ציון כי סגירת השטח אינה חוקית. הוא קובע כי "יש פה התנגשות בין האינטרס הציבורי לאינטרס הפרטי … קיים ספק בכלל אם זה נכון לחסום דרך ציבורית באמצעות שער".
אבל לא רק תושבים מתלוננים על פועלו של עזרא בעיר. בהקלטה שהגיעה לידינו נשמע יוסי גנון, מנהל מחלקת נכסים בעירייה, ואחראי על ניהול מקרקעי הציבור – שהוא אובד עצות בנוגע ליחס האוהד שאלה מקבל מהעירייה וככל הנראה בתוך כך מזאת שעומדת בראשה עו"ד ליאת שוחט. כך הוא מתבטא למשל בעניין סגירת הכביש במתחם הטרנימל. "אנו זועקים יום יום על זה שהוא גנב לנו כביש. כביש. זה רחוב בבעלות עריית אור יהודה, אני ביקשתי כחול לבן שמה ולהעיף את המחסום… הוא זוכה להגנה ושלא מטפלים בעניין הזה, אז אני כבר התייאשתי".
"מה שהכי מפריע לנו זה שיתוף הפעולה של העירייה עם היזם"
אבל הכסף הגדול עבור אלה נמצא בפרויקטים לפינוי בינוי ברחבי אור יהודה שבהם הוא מעורב, והאתגר הנוכחי של אלה הוא פרויקט שכונות העצמאות הישנה. הסיפור מתחיל ב-2010, אז הונחה על שולחן ועדת תכנון ובנייה באור יהודה בקשה לתהליך הקפאה עבור הגשת תוכניות. הליך הקפאה המוגדר מטעם יזם פרטי שבעצם מביע נכונות להשקיע במקום ומחייב את העיריה לשמור על המצב הקיים, כלומר לא לאפשר כל בנייה באזור שעלולה לייקר את עלות ההשקעה. היזם המגיש הוא עזרא אלה, שמתכנן פרויקט חדש במקום.
"פתאום יום אחד מגיע אלינו היזם וקובע לנו עובדה בשטח, הוא רוצה שנחתום שאנו מעבירים לו את זכויות הדירה לטובת בניית שכונה חדשה", כך מעיד יאיר, תושב מתחם העצמאות (שם בדוי). "מה שהכי מפריע לנו פה זה שיתוף הפעולה של העירייה עם היזם. לא היה מכרז לא היה כלום, ככה פתאום שמים שלטים… פנינו לעירייה ושאלנו למה אין מכרז והם התעלמו מאיתנו". יאיר ודיירים נוספים שאליהם פנינו במתחם העצמאות סירבו להתראיין בשמם מחשש להתנכלויות הן מהעירייה והן מהיזם עצמו.
מנהל מחלקת הנכסים בעירייה על אלה: "אנו זועקים יום יום על זה שהוא גנב לנו כביש. כביש. זה רחוב בבעלות עריית אור יהודה, אני ביקשתי כחול לבן שמה ולהעיף לו את המחסום… הוא זוכה להגנה.. כבר התייאשתי"
מתחם העצמאות נמצא בציר ראשי באור יהודה. זהו אזור בניינים צמודי קרקע בני שתי קומות. לא מדובר באוכלוסייה חזקה ולוחמנית, רוב דיירי השכונה מבוגרים שגרים שם עוד משנות החמישים וחלקם בעלי משפחות. בכל אותה התקופה המדוברת עזרא עובר בין הדיירים ואוסף חתימות לאישור הפרוייקט שלו. החתימות נועדו להעביר לידיו את הזכויות על הבתים בכדי להרוס אותם ולבנות במקומם בניינים חדשים אלא שיש במתחם מתנגדים רבים שאלה לא מצליח לשכנע אותם. היזם אלה מחויב על פי חוק לרוב של 75 אחוזים. כלומר חתימות של לפחות 96 דיירים מבין 128 הגרים במתחם.
בכל אותו הזמן עופר בוזי, יו"ר ועדת התכנון המקומית, כיום גם סגן ראשת העיר, ממליץ לפי הפרוטוקולים להוריד את שיעור החתימות הדרוש כדי להפקיד את התוכניות לאישור הועדה המחוזית ולהתקדם עמן, ככל הנראה מתוך חשש שאלה לא ישיג את הרוב הנדרש. כך למשל עולה בפרוטוקול ש-2010 הוא מבקש להוריד את רף החתימות ל-67 אחוזים מסך הדיירים במתחם, וב-2014 הוא פועל להוריד את הרף אפילו ל-40 אחוזים, כדי שהתוכנית תתקדם ואלה יעבור לשלב הבא עם התוכנית בוועדה המחוזית.
למרות שעולות שאלות וביקורת מבין חברי הוועדה, הוא ביושבו כיו"ר ממליץ ואף משיג את הרוב הנדרש. בשתי הישיבות נראה כי בוזי מאוד חיובי בלשון המעטה להפחתת אחוזי החתימה כדי שאלה יוכל לעמוד בדרישות הסף להגשת התוכניות. כך למשל באותה הישיבה עצמה בשנת 2014 מתבטא בוזי בעד אלה. כאשר נשאל מדוע הוא בוחר לעלות למחוזית עוד טרם השלמת דרישת החתימות הוא משיב, "כרגע אנחנו מתקדמים, על מנת שהיזם יוכל להמשיך בשלב התכנוני של הפרויקט מול הועדה המחוזית".
תוכנית שהוקפאה תשע שנים לטובת היזם
עורכת הדין מורן יל המתגוררת במתחם העצמאות ומייצגת את הדיירים המתנגדים, הצליחה לחשוף את התוכנית של בוזי להורדת מספר אחוזי החותמים כתנאי להפקדת התוכנית בוועדה המחוזית, אך מה שהטריד אותה יותר היא העובדה שבוזי ניסה לעקוף מראש את עניין החתימות. "עופר בוזי הנמיך בהדרגה את מספר האחוזים מ-75 ל-67 ל-40, העיקר שהתוכנית תתקדם, אבל חמור מכך הוא דאג להעביר את התוכניות של אלה ישר לוועדה המחוזית ללא כל בדיקה אם אכן יש את החתימות הנדרשות", אומרת יל. כאשר פנו עורכת הדין יל והדיירים לועדה המחוזית בבקשה להבין כיצד הם קיבלו את המלצת הועדה המקומית הם השיבו כי "היות והועדה המקומית הצטרפה כמגישה וכיזם ל'תכנית ראשית', הועדה המחוזית לא נדרשה לבחון את אחוז ההסכמות בקרה הדיירים כתנאי לדיון בתוכנית". אולם עד לאותו הרגע ובטח שלא בעת הגשת התוכניות העירייה לא הצטרפה כיזמית כפי שנפרט בהמשך.
בנוסף עו"ד יל גם חשפה ביחד עם דיירים ערניים נוספים שהעירייה תכננה להפקיע שטחים ציבוריים לטובת הפרויקט, כך למשל השטח של גוש 7240 חלקה 86 בה נמצאת ספרייה של מפעל הפיס וגם שטח המיועד לבניין הראשון ייעודו על פי חוזה החכירה בין מנהל מקרקעי ישראל לעיריית אור יהודה מתאריך 28.1.2002 הוא אך ורק "למטרות ספרייה עירונית, גני ילדים מעונות יום…" עוד נאמר בחוזה החכירה כי: "במקרה והמוחכר או חלק ממנו ייועד למטרה אחרת וכן אם יפסק או ישתנה שימושו שלא למטרה הנזכרת בסעיף 3 לעיל תבוא תקופת החכירה מיד לסיומה על אף האמור בסעיף 5."
"התחלתי להבין שלא רק שהוועדה המקומית מסייעת למצג שווא כאילו שיש רוב נדרש אלא יותר מכך, שיש אינטרס פנימי בעירייה לקדם את אלה ואת העסקים שלו בעיר" אומרת מורן, "ולא מדובר בעובדים זוטרים אלא בצמרת עצמה".
מבדיקה שלנו עולה שבוזי פועל לכאורה למען האינטרס של עזרא גם בנוגע להקפאת התוכניות הקיימות כפי שהגיש אותם היזם עוד בשנת 2010. כל עוד השטח מוקפא היזם שומר על ערך הקרקע נמוך באופן יחסי והדיירים שבויים וזכויותיהם מוגבלות. "צריך להבין שכאשר הוועדה המקומית מאריכה ליזם את תהליך ההקפאה היא בעצם לא מאפשרת לתושבים להרחיב את בתיהם כדין", אומרת יל. אם אנשים ירחיבו כדין בבוא היום היזם יצטרך לתת להם פיצוי גדול יותר, כלומר לאלה יש אינטרס מובהק לשמור על הסטטוס קוו של הדירות והמצב המשפטי שלהן. ואולם אף שעברו תשע שנים מאז האישור המקורי, ההקפאה מתחדשת שוב ושוב.
את השתלשלות ההקפאות ניתן לראות החל מפרוטוקול ועדת תכנון ובנייה משנת 2010 להקפאה הראשונה:
ממשיך בשנת 2012 , בהמלצה להקפאה השנייה עופר בוזי משמש כבר כיו"ר והוא מנמק את החלטתו כך: "התוכנית (ההקפאה, א"א) מובאת לדיון כדי להמליץ לוועדה המחוזית להאריך את תוקף הפרסום בשנתיים נוספות באותם התנאים".
והנה שוב השטח מוקפא לטובת היזם גם בשנת 2015 בוועדה המרחבית לתכנון ובניה אור יהודה:
נציין שהשטח נשאר באותו סטטוס מאז אלה הצהיר על כוונותיו כלומר תשע שנים מאז יצא לדרך. כך עולה שאלה נהנה משמירת הערך ההתחלתי וגם יכול להמשיך ולאסוף חתימות מהדיירים. אולם גם כאשר "אלה" מקבל רוח גבית מיו"ר ועדת התכנון הוא עדיין לא משיג את החתימות וככל הנראה בשיתוף עם גורמים בעירייה הוא מתחיל במאבק של ממש כדי להשיג את הרוב הנדרש לביצוע הפרויקט.
"זה מכתב איום לתושבי המתחם"
בתחילת שנת 2018 מגיע לתושבים המכתב הבא שמודיע להם שהחל מאותו היום הנקוב מי שימכור את הנכס יהיה חייב בהיטל השבחה. במילים אחרות מי שימכור, יאלץ לשלם היטלי השבחה גבוהים מאוד. כך, בישיבת מועצה שהתקיימה ביולי 2018 מאיר חבר המועצה אפי גוטמן את הבעיה בפני מנכ"ל העירייה. "מה אתה עושה עם הדיירים שאתה מטיל עליהם עונש שאתה לוכד אותם במידה והם לא יחתמו? מה שקורה היום בעצמאות שאנשים לא חתמו והם רוצים למכור את דירה ואתה דורש היטל השבחה של 800 אלף שקל, תבטל את היטל ההשבחה. מדבריו ניתן ללמוד שהיטל ההשבחה עלול להפוך את עסקת המכירה לדיירים המעוניינים בכך ללא משתלמת וכן לדרבן את אותם התושבים לחתום בסופו של דבר לאלה.
זה מכתב איום לתושבי המתחם", אומר עמית זינגר דייר שגר בסמוך למתחם ונכלל בין מתנגדי הפרוייקט. "העירייה בשירות היזם מאיימים על התושבים במכתב בוטה שאם יעזו למכור את דירתם – ייקנסו בהיטל השבחה. זו אוכלוסייה מבוגרת מאוד, רבים מהם – יש סיכוי רב שלא יזכו לראות בימי חייהם את הבנייה מסתיימת בכלל". תחושת התסכול הגדולה בקרב הדיירים עולה ככל שהם מבינים עד כמה ידה של העירייה במעל. כך למשל אומר לנו שאול (שם בדוי) דייר השכונה: "העירייה שלחה אלינו מכתב שהוא השקיע בתוכנית אדריכלית ותב"ע (תוכנית בינוי ערים, א"א) ועכשיו אנחנו צריכים לשים היטל השבחה, למה? זה סכומים עצומים בעבורנו. זה לא הוגן. עכשיו גם אם אנחנו רוצים למכור אי אפשר. מי אמר לו להשקיע, להביא אדריכל, אין לו בכלל את כל החתימות".
הכעס הגדול של עמית, שאול ודיירים רבים נוספים אינו עניין מקרי. נראה כי מאז שישנן התנגדויות ועולות שאלות קשות בנוגע לפרויקט, העירייה דואגת לבטא את כוחה גם בצורות נוספות. "הם מזניחים את הרחוב בכוונה, אין הדברה, אין תיקון של מדרכות שבורות, יש פה ג'וקים וחולדות ואנשים מכיסם עושים הדברה. העירייה ורצה לייאש אותנו", אומר אלון (שם בדוי). בניגוד לטענות האלה, גורמים שאיתם דיברנו בעירייה טוענים כי הם אלה השבויים בתנאים הראשוניים שקבע היזם. "איך העירייה בכלל מאשרת את היטלי ההשבחה המופקרים האלה, זה רק מראה שהעירייה יד ביד איתו", מציין אלון. בפניות רבות שהוגשו למוקד העיירה נאמר לתושבים להתאזר בסבלנות. אבל אחרי חודשים רבים נראה שהסבלנות שלהם כבר פוקעת. הנה למשל אחת ההתכתבויות מדף העירייה בפייסבוק.
אלון, תושב השכונה: "איך העירייה בכלל מאשרת את היטלי ההשבחה המופקרים האלה, זה רק מראה שהעירייה יד ביד איתו"
אבל היטלי ההשבחה והטענות להזנחה הם רק צעד קטן בדרך לשבירת ההתנגדות. אנשיו של אלה על פי עדויות עברו בין הבתים ותוך כדי מדידות גם בדקו לאילו מהבתים יש חריגות בנייה שככל הנראה עברו לידיעת העירייה. ומשכך על פי עדויות דיירים אלה היה עובר בין הדיירים ומציע להם דיל: לוותר על כתבי אישום בחריגה תמורת חתימה. "נוצר מצב שדייר עם חריגת בנייה שמסכים לחתום מעלימים ממנו עין וזה שלא – מקבל כתב אישום מטעם העירייה", אומרת עו"ד יל ומוסיפה. "אבא שלי למשל לא חתם לאלה וקיבל כתב אישום מהעירייה על תוספת בנייה שיש עליה התיישנות". במקרה אחר אומר עודד דייר השכונה "אחד הדיירים קיבל כתב אישום על תוספת של סככה, מיד אחרי שקיבל את גזר הדין, קרא לו אלה ואמר לו – אמרתי לך שתקבל כתבי אישום. תבוא תחתום לי ולא אהרוס לך". כך למשל עולה גם במקרה של ששי תמם דייר שעד 2017 התנגד לאלה – ולאחר שקיבל כתב אישום כנגד חריגה בביתו הוא משנה כיוון במאה שמונים מעלות וממתנגד לפרוייקט הוא הופך לאוהד מושבע של אלה." הוא בן אדם זהב לא נתקלתי איתו בתקל או בבעיות כל שהן בסך הכל הוא רוצה לעשות שכונה יפה אני לא יודע כמה זה יצליח אבל זה נראה טוב".
ככל הנראה השיטה הזאת נובעת בשל המצב הכלכלי של דיירי השכונה. "אנשים יודעים שאלה עם הכסף והכוח והוא יכול לפגוע בהם", אומר עמית. "אנחנו אוכלוסייה חלשה", מוסיפה דיירת אחרת בשם אמירה (שם בדוי). "אתה יודע איזה עורכי דין יש להם? אני מבוגרת. גם ככה קשה לי להביא פרנסה. אתה רוצה שאני אביא עורך דין להילחם איתם?" בעדויות רבות של דיירים שמענו כי לכל אורך התקופה אלה עזרא ועורכי דין מטעמו דופקים בדלתות ומשכנעים בתקיפות את הדיירים לחתום על ביצוע הפרויקט. אלה שלא מוכנים חוטפים איומים קשים, כאשר יחס הכוחות תמיד לטובת היזם ואנשי שלומו. "אנשים פוחדים פה, הרבה מבוגרים לא יודעים קרוא וכתוב ומאיימים שיפנו אותם בכוח. נפלו עלינו כי אנחנו אוכלוסייה חלשה", מסביר עודד.
"אתה יודע איזה עורכי דין יש להם? אני מבוגרת. גם ככה קשה לי להביא פרנסה. אתה רוצה שאני אביא עורך דין להילחם איתם?"
אבל לא רק המבוגרים חווים את הלחץ גם אלה הצעירים יותר. "היה מקרה", עודד ממשיך, "הגיעה לדודה שלי, אישה מבוגרת, עורכת דין שאמרה שהיא ממשרד של תשובה. היא התחילה להגיד לדודה שלי, אם תחתמו הכל יהיה בסדר. אם לא יפנו אתכם בכוח. דודה שלי נבהלה ושאלה אותי, למה הם רוצים לפנות אותנו, מה עשינו? פניתי לעורכת דין. אמרתי לה שצריך שהחוזה יהיה ברור. היא הסתכלה עלי ואמרה – אהה אתה אגוז קשה אני צריכה לדבר איתך בנפרד". המקרים האלה ועוד רבים אחרים הצליחו להטיל מורא על חלק מהדיירים, אבל היו כאלה שנשארו בסירובם. אליהם הגיע היזם בעצמו ואיים שיוציא בכוח. בעקבות האיומים הוגשו כמה פניות למשטרה. אחת הבשילה לכדי כתב אישום במקרה של צדוק יל, אביה של מורן. לאחר ניהול הוכחות בתיק, הודה אלה בתיק המתנהל נגדו ונשלח לתסקיר שנקבע לדיון בספטמבר, שיבדוק את מידת מסוכנתו. צדוק יל סיפר בעדותו בתיק : "שכשלא הסכמנו לתנאים של הקבלן, נאמר לנו במילים כאלה ואחרות, ברמז, שאנחנו יכולים להצטער על הרגעים האלה, שהוא יפנה אותנו בכוח בלי בית משפט".
תשע שנים אחרי הקפאות חוזרות ונשנות, החליטה העירייה להיכנס בעצמה כיזמית לפרויקט אך לשם כך היא זקוקה לתמיכת מועצת העיר. היום צפויה להתכנס מועצת העיר כדי לדון ולאשר לראשונה את האפשרות הזאת. נציין כי במצב זה שבו העירייה הופכת ליזמית, זהו מצב שבו היא יכולה לאפשר לאלה להתקדם עם התוכניות ועם הפרויקט גם בלי החתימות.
אבל אליה וקוץ בה, שכן גם אלה וגם העירייה יודעים שכדי להרוס את המבנים הם חייבים את חתימות כל הדיירים. כך שגם במקרה הזה הם רק מתקרבים להשלמת המהלך. "הם בהחלט בדרך הנכונה", מציינת באכזבה עו"ד יל. "הם בעצם מקצרים טווחים. הם מנסים להריץ לאלה את כל השלבים קדימה כדי שבסופו של דבר הדיירים יבינו שהם עומדים מול שוקת שבורה ובעצם אין להם ברירה".
יש לציין שבשיחות הרבות שקיימנו עם התושבים חלקם הגדול אכן רוצה בהתחדשות השכונה ובאיכות חיים טובה, אבל רובם ככולם מציינים שהיו רוצים להבין על מה הם חותמים ובעיקר שיהיה גורם רציני שישמור עליהם ועל האינטרסים שלהם ולא יקדש את האינטרס הכלכלי של היזם. בשעות הקרובות (יום א') צפויה להגיע לעירייה יו"ר הוועדה מחוזית דניאלה פוסק, כנראה לביקור שגרתי. לא ברור עד כמה היא מעורבת בנעשה במתחם העצמאות. ניכר שהתושבים היו רוצים שהיא תבין את המחדלים הגדולים שנעשו במתחם ואולי תשקול להתערב ואף לבטל את התוכנית הקיימת ותציע אופק חדש וטוב יותר לדיירי העצמאות.
"אור יהודה מתנהלת ללא משוא פנים"
מעיריית אור יהודה נמסר בתגובה: "ראשית, מניסוח השאלות שהגיעו אלינו נראה כי מערכת האתר מוזנת במידע שגוי שראוי וייבדק בטרם פרסומו. לגופו של עניין, פרויקט פינוי-בינוי העצמאות הינו תכנית שאושרה עוד בטרם כניסתה של ראש העיר, ליאת שוחט, לתפקידה. מרגע כניסתה לתפקיד, פעלה שוחט כדי למזער נזקים לציבור, תוך שמירה על האינטרס הציבורי (הכנסת כיתות גן, מבני ציבור, חניות ועוד). העירייה מצידה אף הגישה התנגדות בנושאים אלו לתכנית.
בארבע השנים האחרונות, אור יהודה מתנהלת ללא משוא פנים, ללא פחד להתעמת מול יזמים וקבלנים, והכי חשוב – ללא איפה ואיפה. אין כאלה שמותר להם ואין כאלה שאסור להם. בעיר פועלת מנהלת התחדשות עירונית שמציגה בשקיפות מלאה את כל תכניות ההתחדשות העירונית הקיימות בעיר, וכמובן שכל תושב רשאי להתקדם בהתאם לתכנית המדיניות שאושרה לא מכבר.
נכון להיום, פרויקט העצמאות מאושר בוועדה המחוזית, וכתנאי להוצאת היתרי בנייה יש על היזם להכין תכנית איחוד וחלוקה שנמצאת בסמכותה של הוועדה המקומית. התכנית נדונה בוועדה לפני מספר חודשים ונמצאת בהשלמת תנאים לצורך הפקדתה. לא ברורה הכוונה בשאלה 'האם הפרויקט הפך לפרויקט בינוי בלבד ואם כן מדוע'. התכנית כוללת בתוכה מענה לשטחים ציבוריים פתוחים לצד שטחים למבנים ולמוסדות ציבור.
את סוגיית החתימות על הפרויקט ראוי להפנות לוועדה המחוזית שהיא הגורם שאישר את התכנית ובדק את נושא הבעלויות. לעירייה לא ידוע על איומים מצד מאן דהוא כלפי עובדי עירייה או דיירים, ובכל מקרה – אם קיים דבר כזה – הכתובת לכך היא אחת, משטרת ישראל. אנו לא מכירים טענה כאילו ניתנו הקלות מיוחדות במסגרת התכנית או שימוש בשטחים ציבוריים. השאלה 'האם אין טעם לפגם בנתינת שטח ציבורי שמיועד לטובת הציבור לבניית מגורים ליזם פרטי' אף היא תלושה מהמציאות ולא ברורה. כל תכנית פינוי בינוי משנה את כל התכנון הקיים כאשר שטחים ציבוריים הופכים למגורים ושטחים למגורים הופכים לציבוריים, אך החשוב הוא שהיחס והתמורות לציבור נשארות זהות ואף גדלות, כמו במקרה הזה".
עד מועד פרסום הכתבה סירב עזרא אלה להגיב, ועורכי דינו מסרו כי הוא חולה במחלת לב.