באוקטובר האחרון התעוררה בית שמש לשחר של יום חדש. אחרי קרב צמוד מאוד בין משה אבוטבול, שכיהן כראש העיר במשך עשור, לבין המועמדת, ד"ר עליזה בלוך – הצליחה אשת החינוך הוותיקה, להביס את ראש העיר על חודם של קולות ספורים.
"אני חושבת שמי שניצח זאת בית שמש כי היא חיפשה תקווה", אמרה בלוך לאחר הניצחון. "חרדים רבים הצביעו עבורי. אני יודעת מה המצב בקלפיות. אין ספק שאלפי חרדים אמרו 'אנחנו רוצים לחיות בחברה בריאה'". ואכן, העובדה שאלפי חרדים הצביעו עבורה ודיל שסגרה עם חסידים שלא יצאו להצביע – הטו את תוצאות הבחירות.
כניסתה לתפקיד הביאה לשינוי כל הצוות הבכיר בעירייה ולהחלפתו בידי נשים. לסגנית ראשת העיר מונתה רינה הולנדר, למנכ"לית מונתה מירה מינס כהן ולמנהלת אגף הרווחה גילה רונן. "גם העוזרת האישית שלי והנהגת הן נשים – אבל מנהל המטה הוא גבר והגבר היחיד בלשכה", היא מתהדרת, אבל מיד מסייגת: "בעלות התפקידים לא נבחרו בגלל מגדר – אלא כי הן מעולות. הן נבחרו בלי קשר להיותן נשים. נכון שאם לא הייתי נבחרת, לא היתה אישה מנכ"לית ולא סגנית אישה. אבל אני לא אשת מהפכות, אלא חושבת שמתוך נורמליות ניתן לייצר תהליכים. אין ספק שאני אישה במועצה שרובה מורכבת מגברים, אבל העובדה שאנשים מקבלים את השינוי הוא כי אני משדרת נורמליות – ולא באה לעשות מלחמה".
לבלוך, שניהלה את תיכון ברנקו וייס בעיר ומתגוררת בה כבר 27 שנה, חשוב לשדר ממלכתיות. אולי זה קשור לאישיותה ואולי קשור לעובדה שבית שמש היא עיר רווית סכסוכים פנימיים ומגדריים, שהפכו לפנים שלה בשנים האחרונות. בלוך מתעקשת ללכת בין הטיפות ולהיות ראשת העיר של כולם.
"רצון לצאת מהשבלונה"
למרות שהצבעת המחאה בעיר היא זו שהביאה את בלוך לראשות העיר, היא לא מתכוונת לעשות מהפכות רק על רקע היותה אישה, או להתייחס בגלוי לנושא שגרם לכל כך הרבה רעש בתוך העיר ומחוצה לה.
כשאני שואלת על נושא הדרת נשים היא נוזפת בי בחביבות ועונה: "אלה שאלות של פעם. אני לא רוצה לדבר על זה, כי עצם העיסוק מקטין את בית שמש. אנחנו מוציאות את השאלות על הדרת נשים מהלקסיקון. את מוזמנת לשאול את רון חולדאי ומשה לאון על הדרת נשים. במבחן התוצאה דווקא הערים שנחשבו לליברליות הן אלה שאין להן ייצוג נשי הולם בראשות העיר. מסתבר שדווקא תושבי בית שמש הם יותר ליברלים במהותם ממרבית תושבי ישראל".
לעליזה יש תוכניות גדולות מאוד עבור העיר. "הסיפור הגדול הוא בעיני קודם כל יצירת תקווה לתושבים שאפשר לחיות אחרת – בלי מאבקים וקונפליקטים. בדיוק טיפלתי בנושא של פרסום מודעות בעיר – לכלל המגזרים. הרבה פעמים אתה מייצר כעסים כי לא היית רגיש. והסיפור השני הוא שאני מנהלת עיר שהרבה פעמים התעסקה בדיור ויש לה מצוקה כלכלית מטורפת. בנו פה הרבה דירות ולא דאגו לתעסוקה. המחשבה היא איך לפתח כלכלית את המקום – לבנות קריית היי-טק, שהמדינה תבין שיש פה עיר מעורבת שיכולה להיות מצליחה כלכלית. אנחנו מסתערות על בניה של תשתית ארגונית, מסתערות על הגדלת התקציב, תעסוקת נשים. עשינו לאחרונה יריד תעסוקה – מפגש בין תעשיינים ונשים חרדיות. אנחנו עסוקות בלהביא כסף מהמדינה וגם יזמים ותעשייה ומנועי צמיחה פנימיים בתוך העיר, אתרי תיירות ומלונות והשכלה".
נראה שיש לך המון עבודה, אבל את מגיעה בגישה שלא לעצבן אף אחד.
"אני נכנסת לתוך ישיבות חרדיות בעיר ועומדת על הבמה ומדברת מול גברים וזה עובר ברוח טובה ובפרגון. ככה זה יכול להשיג יותר דברים. אם הייתי באה בכובע של 'בואי נראה לכם' זה היה עובר בהתנגדות. אנשים מבינים שזה בא מתוך יושרה וחיבוק ולא מתוך העדפה של מגזר אחד על פני אחר. התפקיד שלנו זה לא להיות בעמדה של שיפוט. שינוי הוא מורכב, קשה ודורש תהליכים ארוכים ומוציא את האנשים מתוך אזור הנוחות שלהם. יש פה רצון לצאת מהשבלונה התדמיתית, הכלכלית והמגזרית של בית שמש. ההזדמנות שלנו היא להגיד – אין לנו מדינה אחרת או חברה אחרת ואנחנו נעשה עבודה – כך שלכולם יש מקום וזכות לבחור איך יחיו את חייהם".
פגיעה בילדה ויריקות על נשים
מסע בזמן כמה שנים אחורה מזכיר למה נהפכה בית שמש לסמל מפוקפק של הדרת נשים. ב-2011, נעמה מרגוליס, אז רק בת 8, התמודדה עם התנכלויות מצד חרדים בשל לבושה. שנה וחצי אחרי הפרשה, משפחת מרגוליס עזבה את העיר. באותה שנה הותקפה גם אליסה קולמן, תושבת העיר בת 42, על ידי צעיר חרדי. הוא קרא לה 'שיקסע' וירק בפניה, כיוון שעמדה על מדרכה שמיועדת לגברים.
ב-2013 התרחבה ההדרה במרחב הציבורי של בית שמש. שלטי חוצות הוצבו בעיר וקראו לנשים להתלבש בצניעות ולהימנע מלהתעכב ליד בתי הכנסת. בשכונות מסוימות נאסרה מעבר נשים במקומות מסוימים וסומנו מדרכות לגברים בלבד.
באותה שנה התבקשה תושבת העיר שנסעה בקו 497 לעבור לסוף האוטובוס. אותו חרדי שביקש מהאישה לעבור אחורה נעצר ביחד עם אשתו ומאוחר יותר התפרצו מהומות על ידי תושבים חרדים שתקפו אוטובוסים של אגד בזריקות אבנים. בעקבות ההתפרעויות הורו לנהגים שלא לעבור באיזורים החרדים בעיר.
על רקע תקיפות מילוליות או פיזיות של נשים ברחבי העיר גרמו לקבוצת נשים להגיש תביעה ב-2012 נגד העירייה, בגין עוגמת נפש בגין תלייה של שלטי צניעות. התביעה הוגשה באמצעות המרכז הרפורמי לדת ומדינה ועל ידי עו"ד ארז -לחובסקי, ובית המשפט השלום בעיר הורה להסיר את השלטים ופסק פיצוי של כ-60 אלף שקל לטובת התובעות.
השלטים לא הוסרו ולכן קבוצת הנשים יזמה ביוני 2016 עתירה מינהלית לבית המשפט המחוזי בירושלים, שהורה על הסרת השלטים עד יולי 2017. העירייה עירערה על החלטת בית המשפט וקבוצת הנשים הגישה תביעה נוספת לבית המשפט העליון על ביזיון בית המשפט.
יום לאחר שבלוך נבחרה, פסק בית המשפט העליון בערעור העירייה, שעליה להסיר את השלטים ושביזתה את החלטת בית המשפט. בפסיקה נכתב כי "המערערים לא קיימו את פסק הדין המוסכם במלואו ולא נקטו בכל סמכויות האכיפה העומדות לרשותם כדי להביא להסרת השלטים. המשרד לביטחון פנים אישר לעיריה תקציב עבור מצלמות אבטחה, אלא שהדבר טרם נעשה. על אף הפגיעה החמורה בזכויות היסוד של הנשים ועל אף ההתחייבויות שהמערערים קיבלו על עצמם – בית שמש עודנה מלאה שלטים, מדבקות וכיתובים בלתי חוקיים".
עוד נכתב כי "מדובר בפסק דין חשוב שעומד על חומרתה של תופעת הדרת הנשים בכלל, ושלטי הצניעות בפרט. על חובתה של הרשות המקומית להסירם כדי להגן על זכותן הבסיסיות של נשים לכבוד ולשוויון". בית המשפט נתן נתן לעיריה הארכה נוספת להסרת כל השלטים ולהתקנת מצלמות עד יוני 2019, לאור כניסתה של בלוך לתפקיד. נכון לרגע זה, השלטים עדיין קיימים בבית שמש.
ח"כ עליזה לביא (כחול לבן) הגיעה לפני כשנתיים לסיור בבית שמש עם הוועדה לקידום מעמד האישה, בעקבות עשרות פניות של התושבים והחרפה של אירועי הפרדה והדרת נשים. "ראינו בסיור תמונות קשות. גרפיטי על הקירות, תחנות אוטובוס שעליהן מרוססות כתובות נגד נשים, אזורים לנשים ולגברים ושלטי הפרדה ברחבי העיר", מתארת לביא. באחרונה פגשה את בלוך בפאנל ראשי ערים והתרשמה. "היא באמת יודעת להגיע ללב של התושבים ולדבר עם כל המגזרים בעיר. אני מאמינה שהיא באמת תצעיד את בית שמש קדימה".
ראייה מגדרית של תקציבים
הצוות הנשי של בלוך כולל את רינה הולנדר, שמונתה לסגנית ראש העיר. הולנדר הגיעה לבית שמש לפני 26 שנה, עו"ד במקצועה, חרדית ואם לחמישה ילדים. "כשהגעתי לעיר היא היתה מאוד מעורבת, היום כבר יותר התחרדה. פעלתי בשורה של מקרים בעוולות שנתקלתי בהם, כמו מחלקת רווחה לא מתפקדת או יחס מזלזל של העיריה".
הולנדר היתה פעילה מאוד בכל הנושא של הדרת נשים, כולל אותה תביעה שעסקה בשלטי החוצות בעיר. "בזמנו, העיתונים המקומיים לא פרסמו תמונות של נשים בעיתון, אז ניסינו להקים עיתון מתחרה שיתן מקום לאותם נשים".
אלי כהן, יו"ר האופוזיציה, פנה אליה לפני כשש שנים וביקש שתהיה מספר שתיים שלו ברשימה. "כהן שאל אותי מה השאיפות שלי בשביל העיר ואמרתי לו שתהיה אישה במועצה הדתית בעיר. הוא אמנם הפסיד באותה מערכת בחירות, אבל קיבל זכות לנציג במועצה. אני נכנסתי לתפקיד והייתי האישה הראשונה בה. היום יש חוק שמחייב שיהיה שליש ייצוג לנשים, אבל עד אז לא היו בכלל. המועצה מנהלת את כל מה שקשור לחיי הדת של העיר והיתה לי אג'נדה פמיניסטית – רציתי לשנות את ההתנהלות ולדאוג לזכויות הסוציאליות של הבלניות במקוואות. יו"ר המועצה הקצה לי תקציב לאירועים והכנסתי עוד שתי נשים למועצה".
הולנדר רצה מטעם מפלגת הבית היהודי בעיר, אבל חתמה בהסכם תמיכה בבלוך. "עליזה מביאה איתה כושר מנהיגות, ראייה רחבה של המערכת ולא ראייה מגזרית", היא אומרת . "ראש העיר הקודם הוביל את העיר להתנגשויות, אף אחד לא רצה בזה. מאסנו בזה, רצינו עיר שמתנהלת כמו כל עיר בישראל. בנושא של הדרת נשים – ברור שאישה תעשה שינוי משמעותי, אבל פנינו לעליזה לא כי היא אישה. היו מלחמות חורמה כנגד הבחירה של עליזה. היא ניצחה בקולות בודדים, הציבור החרדי נלחם בזה והניצחון הזה ממש לא מובן מאליו. ההחלטה הנכונה פוליטית היתה לתמוך בראש העיר הקודם וההחלטה האידאולוגית היתה לתמוך בעליזה בלוך".
"סיפור של החברה הישראלית"
את התפקיד של מנכ"לית העירייה ירשה מירה
מינס-כהן, בעלת רקורד עשיר מאוד בתחום של חינוך. היא שימשה כסמנכ״לית ומנכ"לית "ברליץ" בישראל, חברת
הבת של החברה הבינלאומית, יועצת בכירה בחברת
הייעוץ האסטרטגי והארגוני TACK וניהלה את התוכנית האסטרטגית לפיתוח התיירות בירושלים.
שימשה כסגנית בכירה למנהל רשות החברות הממשלתיות במשרד האוצר. בין
תפקידיה הציבוריים הייתה חברת נשיאות לשכת המסחר ויו"ר ועדת ההסברה בלשכת
המסחר ת"א והמרכז, ממקימות ויו"ר פורום נשים בקריירה ועסקים.
מינס-כהן, היא חילונית תושבת אלפי מנשה שאינה מתגוררת בעיר, אלא מינוי מקצועי פרופר. מה שמשך אותה לתפקיד היה דווקא הגיוון בעיר והאתגר שעומד בפניה. "התחברתי לחזון של עליזה. היא מסתכלת על בית שמש כמקום שיש זו הזדמנות ולא על הקושי. תפיסת העולם שלי היא מאוד פרו-אקטיבית. בכל העולם מדברים על ,diversity גיוון – ובבית שמש זה נתון. יש פה כל כך הרבה קבוצות – חרדים, חילונים, מסורתיים. המיקום שלה מצוין והחיבור לכל חלקי הארץ. זו עיר יפהפייה שהנכסים שלה צריכים להתגלות.
"המקרים שהתפרסמו בנושאי הדרת נשים יצרו תדמית מסוימת לעיר, אבל זה לא הרתיע אותי בכלל. לפני שנכנסתי לתפקיד, פגשתי הרבה מאוד תושבים שאכפת להם והם מעורבים, מחפשים שינוי ומאמינים בעיר. בעיני הסיפור הוא יותר גדול מבית שמש עצמה. זה סיפור של החברה הישראלית".
עם זאת, סימני ההדרה עדיין נמצאים בעיר. "הגרפיטי שקורא להפרדת נשים וגברים עדיין מצוי בחלקים שונים של העיר ויש כמה שלטים לא קבועים שהוחזרו באופן בלתי חוקי", אומרת נילי פיליפ,תושבת העיר, אמא לחמישה ילדים מהמגזר הדתי-לאומי, שהפכה לאחת הפנים של המלחמה בהדרת הנשים בעיר. לטענתה, ואחרי שנים של מאבק, מתחיל סוף סוף שינוי. "בלוך אמנם רק התחילה לעבוד, אבל רואים שהמינויים שלה הם רציניים. היא מקדמת פרויקטים של נשים חרדיות בעיר, מתחילה לטפל בשיפור איכות החיים של האוכלוסייה. ההזנחה היתה פה רחבה מאוד – לא רק בהבט של זכויות נשים ואנשים".
לגבי הכתובות ושלטי ההדרה, אומרת פיליפ כי ביקשו להאריך את החלטת בית המשפט עד ליוני, כדי לתת לבלוך יכולת לעבוד. "מקרי התקיפה לא נעלמו לחלוטין, הבת שלי הוטרדה לפני כמה חודשים על ידי כמה ילדים שירקו עליה וקראו לה 'שיקסע' – אבל זה עניין של חינוך וזה במערכת החינוך שלהם וזה דורש עבודה מהקרקע. יש עדיין שתי שכונות בעיייתיות – נחל המלוכה ורמת בית שמש ב' שם תלויים אותם שלטים. הבת שלי, לדוגמא, עוברת שם בדרכה לאולפנה באוטובוס וזה מגעיל ובאופן כללי נראה כמו מחנה פליטים. אני גם משתדלת לא לעבור שם, למרות שאלו שכונות שיושבות על צירים מרכזיים. בעבר הייתי הולכת שם ברגל, אבל היום אני נמנעת ולרוב עוברת שם ברכב".
מירי שלם, שגם הצטרפה לעתירה כנגד הסרת השלטים, מודה שלא האמינה בכוחה של בלוך להיבחר. "כשעליזה ביקשה שאצטרף אליה אמרתי 'לא תודה' ושהיא מבזבזת את זמנה. לא האמנתי שהיא תזכה. המספרים היו לרעתה, אבל היא הצליחה למשוך אלפי קולות. זה מרגש יותר כי מדובר בהנהגה חדשה לא חרדית שמובילה אישה.
"האווירה בעיר הפכה מאז בחירתה לטובה יותר. היא מינתה צוותים מקצועיים, עושה מדי שבוע מפגשים בשכונה אחרת עם התושבים עם צוות הניהול הבכיר שלה, שלדעתי מעולם לא עשו את זה לפני. שמעתי שעשתה מפגש לתושבים בשכונה חרדית והיו שני חלקים – עבור גברים ונשים. פתאום לנשים היה יכולת להשמיע את קולן, לתאר את הקושי לסחוב עגלות על מדרכות לא סלולות, או קשיים בתחבורה הציבורית. העבודה שלה לא פשוטה בכלל, נפגשתי איתה כבר כמה פעמים, כולל ב-23:00 בלילה. היא עובדת בשעות לא נורמליות".
גם פיליפ נפגשה עם בלוך יחד עם השותפות שלה להגשת התביעה, בנוגע להסרת השלטים בעיר. "היא מצד אחד פוליטיקאית ומצד שני מכבדת את החוק ומתכוונת למלא את הוראות בית המשפט. היא רוצה לעבוד נכון וזה דורש עבודה בפינצטות כמו מנתח כירורגי ולא כמו בולדוזר, כמו הקודמים לה בתפקיד. אני סומכת עליה שתעבוד ברגישות. יש לנו הרבה סיבות להיות אופטימיות, כי אנחנו רוצות לשתף איתה פעולה לא רק בנושא של הסרת השלטים והנשים, אלא בקידום ומיתוג העיר", היא מסבירה.
"היא מנהלת שיחות מאחורי הקלעים עם הנהגות האוכלוסייההחרדית. זו עיר שהכל נפיץ בה זה ולכן אולי הגישה שלה היא דווקא נכונה. לפתור סכסוכים בדרכי שלום ולא במלחמה. אם היא תצליח – היא צריכה להיכנס לפנתיאון של מדינת ישראל", מוסיפה שלם.