תיירת מגרמניה מגיעה לאיביזה. היא קצת שיכורה והיא נכנסת לשחות בים בעירום עם חבריה. כאשר היא יוצאת מהמים היה מגלה לדאבונה שהסמארטפון שלה נגנב. לאחר ארבעה חודשים היא נכנסת לענן שבו נשמרות התמונות שלה באופן אוטומטי ובאורח פלא מוצאת בו, בין היתר, תמונות שצילם הגנב – חפיד שמתגורר בדובאי ואוהב ללכת לים. מאז היא מעלה בטאמבלר ששמו“life of astranger who stole my phone” את התמונות שהוא מצלם באמצעות הטלפון הנייד מבלי לדעת כי הן מגיעות גם אל הבעלים המקוריים שלו. את התמונות היא מלווה בהערות סרקסטיות, מבלי לחתום עליהן בשמה. הבלוג הפאסיבי-אגרסיבי הזה כולל הרבה סלפיז, תמונות עצמיות של חפיד על רקע הים, על רקע ארון גביעים, תמונות של עוף צלוי וסרטון וידאו שבו הוא נראה מתאבק עם חבר.
לפני ששמעתי על פוטנציאל ההצצה המעוות והנפלא הזה נגנב גם לי הנייד. כעבור יום-יומיים נכנסתי לזרם התמונות, לפוטו-סטרים דרך הנייד החדש שלי ונדהמתי לגלות בין התמונות שלי צילומים של האדם שגנב או מצא או רכש את האייפון שנגנב ממני. בתמונות הופיע בחור, כנראה אפריקאי, אולי פליט, בהחלט לא מודע לכך שצופים בו מן העבר השני – שבעצם הוא נצפה ומקבל חיים גם בכף יד של אדם זר. הימים עוברים והדימויים שלו מתערבבים בדימויים שלי: זו אותה העמדה בפריים, רק הרקע שונה: אקזוטיקה בורגנית שהסתלסלה מן הצילומים שלי אל מול צילומים שלו מחייך בגינת לוינסקי או משתובב עם חברים בדירה מעופשת שלתוכה נדחסים 20 איש.
דווקא באותה תקופה לצד הצילומים של הכנראה-פליט והצילומים הסתמיים שלי אפשר היה למצוא בסטרים שלי צילום של כנראה-פליט אחר: הלכתי יום אחד ברחוב באמצע היום, הכל היה רגיל מדי, עד שהבחנתי בגבר עירום שצועד לפני כמו חייזר שנחת עכשיו או כמו סצינת הפתיחה של "שליחות קטלנית". הוא שייט לאורך הרחוב באטיות, אדיש לתדהמה שאחזה בעוברים ובשבים בשדרות רוטשילד.
הורים לא כיסו את עיני ילדיהם, שוטרים לא עטו עליו, אף אחד לא פנה אליו. כולם שלפו פלאפונים וצילמו. גם אני. רק אחר כך השתמשתי באותו מכשיר כדי להתקשר לארגוני סיוע. בינתיים נשמעו צפירות וחריקת מכוניות. הוא חצה כביש סואן באותה אטיות ונעלם. הצילום נשאר.
זה כל מה שנשאר לי אחרי שנעלמו הצילומים מהסטרים
באחד הימים הגיח חתלתול בין התמונות. בצילום נראה היצור האפרפר-מפוספס מתכרבל בין סדינים ורדרדים ושולח יד בזווית מתפנקת. בעליו של חתול אחר אמר לי פעם שכאשר לגבר יש חתול זה תמיד קשור לבחורה, לא הפעם. משום שמאוחר יותר התברר שלא הכנראה-פליט צילם את החתול אלא שחיית המחמד הקסומה שייכת לבחורה: חברה ששלחה לי צילום בוואסטאפ של החתול שלה שמתפנק דרך קבע בין סדינים ורודים בגבעתיים, והצילום נשמר אוטומטית בסטרים שלי. נראה שמתוך מצוקת חומרים השלמתי את הפערים בסיפור בעזרת החיים שהדהדו מבין הדימויים שעלו עוד קודם מהנייד שלי. רציתי להרחיב את חור ההצצה וכך יצא שכפיתי רבות על דמותו של הבחור: חתולי פלא למשל.
למחרת העלה הכנראה-פליט צילום נוסף: בתמונה חייכה בחורה חמודה במיוחד אשר בישרה את השינוי שיחול בחייו. יום אחר כך עלו עוד צילומים שלה וכך גם ביום שלאחר מכן. עוד ועוד צילומים שטפו את הפיד. הוא לא צילם שום דבר מלבדה: ביום, בלילה, בזווית נמוכה, גבוהה, בגובה העיניים, במסעדה, בחדר, בגינה, בים ובמקומות אחרים שטרם ביקר בהם בזמן שהצצתי אל תוך חייו או שלא צילם בהם לפני לכן. עד שלפתע פתאום הכל נגמר. לא הופיעו צילומים נוספים ואיכשהו הכל נמחק. כאילו לא קרה דבר. אולי הכנראה-פליט גורש בן לילה, אולי כיבה את הפונקציה של הסטרים, אולי האייפון שוב נאבד או נגנב והוא בעצמו מקבל לסטרים שלו צילומים של הגנב. ואולי נשבר לו הלב.
מבחר צילומי מופת של חפיד, כוכב הבלוג "life of a stranger who stole my phone".