השבוע איתרע מזלי להיתקל בח"כ נסים זאב מש"ס מתראיין ב"לונדון וקירשנבאום". הנ"ל נצפה מהלל את החלטת בית הדין הרבני לכפות על אשה למול את תינוקהּ על פי דרישת בעלה לשעבר, חרף התנגדותה העזה. הניסיון של האשה לערער על ההחלטה נדחה השבוע ונגזר עליה לשלם כופר תמורת הזכות לשמור על שלמות גופו של בנה.
על פי ההחלטה היא נדרשה לשלם 2,500 שקלים קנס על סרבנותו, וסכום זה תופח ב-500 שקלים נוספים בכל יום שמתעכבת המילה. לאשה אין הסכום הראשוני הדרוש לתשלום הכופר שנדרש ממנה, ומובן שאין בכוחה לגייס את סכומי העתק שאליהם יאמיר הקנס במהירות מסחררת.
חשבון זריז מלמד שכבר תוך חודש בלבד יתפח הסכום לכלל 17.5 אלף שקלים. תוך שנה הוא יעלה על 180 אלף שקלים. אם תרצה לאפשר לו להגיע לבגרות ולבחור בעצמו אם לעבור ברית מילה או לא, היא תצטרך לשלם בהגיעו לגיל 18 סכום של מעל 3 מיליון ו-240 אלף שקלים.
"ברית מילה היא פעולה כירורגית סטנדרטית הנערכת בכל ילד יהודי", כותבים הדיינים, ובהמשך: "עניינה של מצוות ברית המילה אינה אקט כירורגי רפואי. ברית מילה – כשמה כן היא – זוהי ברית שכרת אלוקים עם עמו הנבחר, עם ישראל".
כלומר, בהינתן אמא שאינה מאמינה באלוהים, היא ממילא אינה מאמינה בברית שנכרתה בינו לבין עם ישראל. מתוך כך – מצוות חיתוך וצילוק איבר המין של בנה היא חסרת משמעות רוחנית או דתית מבחינתה. אמא כזו נותרת, למעשה, עם דרישת בית הדין הרבני להטיל מום בבנה בהליך כירורגי שאינו נטול סיכונים ושאינו בעל נחיצות רפואית – או שתיענש באופן שאין היא יכולה לעמוד בו.
נדמה לי שמדובר באחת הסוגיות המרתקות ביותר בשאלת ההפרדה בין דת למדינה. האם יכולה הדת לכפות פגיעה פיזית טקסית בצאצאו של הורה אחד שאינו מעוניין בה והורה אחר שכן, בשם הדת, במדינה שמתיימרת להיות דמוקרטית ומתקיים בה רוב חילוני?
הסיפור הזה מזכיר לי מעין משפט שלמה מודרני: הורה אחד מבקש לחתוך את התינוק, והשנייה מבקשת שלא ייחתך. שלמה המלך בחר להעניק את התינוק לאם שהתחננה להותירו בשלמותו. דייני בית הדין הרבני של ישראל 2013 בוחרים בהורה שדורש לחתוך.
מעניינת הבחירה של לונדון וקירשנבאום במרואיין נסים זאב להצדקת הברית הכפויה הזאת. נסים זאב אמור היה להכיר על בשרו את טיעונה של האם בדבר הטלת מום בתינוקה. נסים זאב בעצמו היה בעברו מוהל. ככזה, הוא גרם לנמק באיברו של תינוק שאותו מל, ולנשירת שני שלישים מאיבר המין שלו. בבית המשפט התברר כי מל את התינוק מבלי שרשיונו כמוהל היה בתוקף כלל, וכי התרשל באופן עקבי כאשר ביצע מעקב כושל אחרי התינוק מבלי לאתר את סימני הנמק במועד.
רק במדינת ישראל אדם שהרס את חייו של תינוק מתוך רשלנות פושעת – אדם שהשאיר יצור אנושי אחר שרק החל את חייו עם שליש מאיבר המין שלו – יכול לכהן כחבר כנסת (בבחינת: מי שהרס נפש אחת בישראל כשיר להרוס עולם ומלואו?) ואם לא די בכך, כנראה שרק כאן הוא יכול להופיע כפרשן לענייני כפיית ברית מילה על אם חילונית, בתוכנית טלויזיה פופולרית, בערוץ תקשורת מרכזי.