א' נולד בחבל דרפור בסודאן.
הוא בן 33.
א' ברח מסודאן בגיל 23, לפני כעשר שנים.
כשהמליציות של עומאר אל בשיר הגיעו לכפר שבו גר א' ב-2004 הם הרגו את אח שלו ורבים אחרים, ושרפו את כל הכפר שבו חי. אביו ואחיו הקטנים נמלטו למחנה פליטים בגבול סודאן. א' ברח לעיר אחרת בדרפור ומשם ברח ללוב. בלוב היה פחות משלוש שנים אך כאשר התחילו לכלוא את החברים שלו בלוב ולהעביר אותם בחזרה לסודאן, הוא ברח מלוב למצרים. גם שם רדפו את הפליטים מסודאן, כך שאחרי חודשיים הוא ברח לישראל.
א' נכנס לישראל ב-2007, לפני כשמונה שנים ונכלא בכלא לשלושה חודשים.
הוא הגיש בקשת מקלט לארגון הפליטים של האו"ם בישראל וקיבל נייר המאשר את שהותו בישראל לשישה חודשים. אחר כך, כמו שאר הפליטים, הועבר לטיפול מדינת ישראל ומשרד הפנים. א' גם הגיש בקשת מקלט לישראל ועד היום לא קיבל מענה לבקשתו.
א' גר כל השנים באשדוד ועבד כמכונאי.
א' מעולם לא עבר על החוק בישראל.
א': "למה אנחנו בכלא? מה עשינו? ברחנו משואה ורצח עם, אנחנו פליטים. למה אנחנו בכלא בלי כלום? וגם כאן בכלא אומרים לנו תחזרו לסודאן. אם אחזור עכשיו לסודאן אני מת".
א' כלוא בחולות עשרה חודשים.
א' לא יחתום לחזור "מרצון" למותו.
החלום של א' בחיים הוא שהמדינה שלו תהיה מדינה טובה שיוכל לחזור לחיות בה. הוא רוצה לחיות בסודאן כמו שצריך ולהפסיק לנדוד, א' אומר: "בכל מקום הורגים אותנו, וכאן שמים אותנו בכלא, אז החלום שלי הוא לחזור למדינה שלי, וצריך שהמדינה שלי תהיה מדינה שלא יהרגו אותנו בה".