"יש אירועים חמורים במתקני הקליטה, מכניסה של כל מי שרוצה למלונות, דרך מתנדבים עם עבר של פגיעות מיניות וכלה בפגיעות מיניות של ממש״, אמרה ורד וינדמן, מנכ״לית המועצה לשלום הילד, בדיון שהתקיים לפני יותר מחודש בוועדה לזכויות הילד בראשות ח״כ אלי דלל. חמישה שבועות לאחר מכן, בדקנו אילו צעדים ננקטו כדי להבטיח את שלום הילדים ובני הנוער במתקני המפונים ובתי המלון.
הדיון התקיים שבועיים לאחר פרסום מסמך המלצות להבטחת מוגנות הקטינים מטעם השולחן הבין מגזרי לילדים ונוער במלחמה, פורום משותף למשרדי ממשלה וארגוני חברה אזרחית. כפי שוינדמן טענה בפני חברי הוועדה, נכון למועד הדיון ב-20 בנובמבר לא נעשה עם ההמלצות דבר, הן לא הפכו למחייבות ולא הגיעו לאנשי הצוות במתקני המפונים.
כשבוע לאחר הדיון והפרסום במקום הכי חם, התכנס צוות מנכ״לים בין-משרדי ליישום ההמלצות בראשות מנכ״ל משרד המשפטים. בדיקה עם משרד המשפטים מראה כי הצוות התכנס מספר פעמים בחודש החולף, ״צוות המשימה התכנס למפגש ראשון ב-26 בנובמבר וקיים כבר שני מפגשים בהרכב מליאה מלא, וכן התקיימו מספר מפגשים נוספים של צוותי המשנה שהוקמו״.
הנושא המקומם ביותר שעלה בדיון הוועדה היה נוכחותם של עברייני מין בבתי המלון ומתקני המפונים, חלקם כמתנדבים או עובדים מטעם משרדי ממשלה. המלצת השולחן הבין מגזרי הייתה להסדיר את התקנות למניעת העסקה של עברייני מין, כך שיחולו גם על מתנדבים ולא רק על עובדים, ויחולו גם במתקני המפונים ולא רק במוסדות שהחוק הגדיר שהעבודה בהם מחייבת אישור העדר עבירות מין.
צוות המנכ״לים גיבש ופרסם הנחיות למשרדי הממשלה, לפיהן ״עובד או מתנדב מטעם משרד ממשלתי, המקיים קשר קבוע או סדיר עם ילדים או נוער במתקני הקליטה, נדרש באישור העסקה על פי ׳החוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים׳״. בנוסף, הצוות הורה על חובת זיהוי של המתנדבים והעובדים מטעם משרדי הממשלה במתקני הקליטה באמצעות תג עם שם מלא ותפקיד.
לטענת משרד המשפטים כל העובדים והמתנדבים מטעם משרדי הממשלה מחוייבים באישור היעדר עבירות מין טרם העסקתם.
״ההנחיות האלו עשו רענון לגבי החובה לעמוד בחוק ביחס לכל העובדים של משרדי הממשלה השונים הנמצאים במלונות. זה היה צריך להתרחש מהרגע הראשון אבל עובדה שהרענון נדרש״, אומרת וינדמן. ״האם זה הגיע לכל מקום בשטח? אני לא יודעת לענות על זה. אני יודעת שכל משרדי הממשלה יודעים שזו חובתם״.
בדיון בוועדה הסבירה נציגת המשטרה שאחת הבעיות היא דווקא המתנדבים שלא באים במגע קבוע או סדיר עם המפונים, אלא עברייני מין שמגיעים לפעמים בודדות, באופן לא סדיר, ונמצאים במגע עם הילדים.
הדוגמא שהביאה הייתה של מתנדבים שמגיעים להופיע בהצגות ילדים במתחמים השונים. משרד המשפטים השיב לשאלת המקום הכי חם בסוגיית המתנדבים שאינם מגיעים באופן סדיר – ״מתנדבים המקיימים התנדבות חד פעמית עם ילדים ונוער, אינם נכנסים תחת הגדרת החוק״. כלומר, עברייני מין עדיין יוכלו להתנדב במתקני המפונים, אך לא באופן סדיר.
עברייני מין בשירות הממשלה
יעל שרר, מנהלת הלובי למלחמה באלימות מינית, סיפרה בדיון על מתנדב עם רקע של עבירות מין שגויס על ידי משרד הבריאות והגיע למתקני המפונים. ״משרד הבריאות גייס מתנדבים אבל לא ביקש אישורים על היעדר עבירות מין. הוא שלח נוהל אבל הנוהל לא נאכף״, אמרה אז. ״המשרד יודע על איש מערכת הבריאות שמתנדב במתקנים ושלא היה עובר את המבחן הקטן הזה״.
בשיחה עמה השבוע עידכנה שרר כי לאחר הדיון המשרד הפסיק את התנדבותו של עבריין המין. ״הוא התקפל והלך לקליניקה הפרטית שלו. הוא לא הפסיק לעבוד אבל לפחות לא נכנס למתקנים״.
שרר סיפרה גם על מקרה נוסף, של עובד מטה במשרד הבריאות שמתנהל נגדו הליך משמעתי על תקיפה מינית בתוך המשרד, ומתוקף תפקידו הגיע למתקני המפונים. ״זה אדם שבלי קשר למלחמה יש נגדו הליך שמשרד הבריאות עצמו פתח. ובכל זאת הם שלחו אותו דווקא למתחמי המפונים כשפרצה המלחמהֿ״.
יעל שרר מספרת כי ההנחיות של צוות היישום לא התקבלו בקלות במשרד הבריאות. ״זה לווה במטענים והרבה כעס. נאמר לי שיש מלחמה, שאני מתעסקת בשולי״
לטענתה, לאחר שהופעל לחץ על משרד הבריאות ובעקבות פרסום ההנחיות, הורחק אותו עובד ממתקני המפונים.
״הדבר הכי חשוב שקרה מאז הוא שיש חובה לקבל את האישור. משרד הבריאות אמר שצריך להביא אישור על היעדר עבירות מין, אבל הוא לא חייב את אנשי המשרד לוודא שאישור כזה אכן התקבל. אז הנוהל נכתב, אז מה? זה על משקל ׳הבטחתי אבל לא הבטחתי לקיים׳. כיום אני יודעת שיש חובה לוודא את קבלת האישור כתנאי להתנדבות או העסקה במתקנים״.
שרר מספרת כי ההנחיות של צוות היישום לא התקבלו בקלות במשרד הבריאות. ״ההנחיות לא הוטמעו באהבה רבה, זה לווה בהרבה מטענים והרבה כעס. נאמר לי שיש מלחמה, שאני מתעסקת בשולי. היו שיחות מאוד קשות וטעונות. המשרד הוציא בסוף מייל תזכורת לקופות החולים על הנוהל, אבל התיישרו שם ממש בכוח״.
בדיון עלו גם טענות נגד משרד החינוך בנושא העסקת עברייני מין בשכר או בהתנדבות במתקנים. ״האם משרד החינוך בודק את האנשים שבאים במגע עם הילדים?״, שאל אז יו״ר הוועדה דלל את נציגת המשרד, שהשיבה לו בעניין המתנדבים כי הם ״נמצאים בתהליך של הבניית הנוהל לבדיקת מתנדבים עם עבר של פגיעה מינית״. ביחס לעובדי המשרד אמרה כי ״צריך להבין שזה דורש ניוד של כוח אדם וגיוס של כוח אדם, זה לא קורה ביום אחד״.
ביררנו מול משרד החינוך האם הספיקו לגבש את הנוהל, מהמשרד נמסר כי ״נושא מוגנות ילדים ובני נוער בכלל ובפרט בעת הזו נמצאים בסדר העדיפות של משרד החינוך. כל עובד הוראה שנקלט במערכת החינוך בשגרה ובחרום עובר בדיקת רישום פלילי הכוללת בתוכה גם עבירות מין. באשר להעסקת מתנדבים קיים נוהל הדורש מכל מתנדב מעל גיל 18 אישור על היעדר עבירות מין״.
מחכים למשרד התיירות
מלבד העובדים והמתנדבים המגיעים מטעם משרדי הממשלה, במתקני המפונים נמצאים צוותי העובדים של בתי המלון, ובנוסף מגיעים אליהם עובדים ומתנדבים מטעם הרשויות המקומיות, המפונות והקולטות.
״צריך להגדיר את המלונות כמוסד, בהתאם להוראות החוק למניעת העסקת עברייני מין. זה מה שיאפשר שכל מי שנמצא במתקנים יהיה חייב להביא אישור״
מטעם צוות היישום נמסר כי התקבל אצלם עדכון שהמתנדבים והעובדים מטעם הרשויות המקומיות פועלים בהתאם להנחיה. אלא שמלבד העדכון שהתקבל, לא ברור מי אחראי לבחון באופן סדיר את יישום ההנחיות גם ברשויות המקומיות והאם הן בעלות מעמד מחייב.
״צריך להגדיר את המלונות כמוסד, בהתאם להוראות החוק למניעת העסקת עברייני מין. זה מה שיאפשר שכל מי שנמצא במתקנים יהיה חייב להביא אישור״, אומרת וינדמן. ״כרגע זה נמצא בבחינה משפטית במשרד המשפטים, יכול להיות שמשרד התיירות גם צריך לתת את הדעת על זה. המלון משמש כמקום שילדים ונוער גם גרים בו וגם מקבלים בו שירותי טיפול וחינוך. רק בעזרת התיקון הזה אפשר יהיה לשמור עליהם״. מצוות היישום נמסר כי ״הצוות טרם נדרש לנושא זה והוא יביא את הדברים בפני משרד התיירות, הגורם האמון על הקשר עם מתקני הקליטה״.
לפני חמישה שבועות, בדיון, התברר כי הפיקוח על הכניסה והיציאה מבתי המלון פרוץ לחלוטין. "במלון שביקרתי בו נכנס מישהו שחילק שקיות במבה לילדים. זה בחיים לא היה עובר בשגרה, גם בהיבט של אלרגניים", אמרה אז עופרה אוסטין ממשרד הבריאות. "יש שם תנועה בלתי פוסקת של אנשים. במלונות הקורונה היה לנו את פיקוד העורף שאבטח את הכניסה למתקנים ולא נכנס אדם שלא נבדק. כאן אין לנו זהות ברורה של מי אחראי לאותה אבטחה".
מבדיקת המקום עולה כי עדיין לא נמצא פתרון לפיקוח על הכניסה והיציאה מבתי המלון. ״זה נושא שהעלינו ושלא טופל״, אומרת וינדמן. ״זה חשוב מאוד למוגנות בני הנוער והקטינים, והנושא לא בא לידי פתרון משביע רצון. עדיין לא ברור של מי האחריות לבדוק מי נכנס לבתי המלון״.
בדיון הקודם חברי הוועדה פנו ליעל גולן, נציגת משרד התיירות, ושאלו ״מה אתם עושים כדי שהילדים יהיו מוגנים? העובדים של בתי המלון כולם נבדקו? רישום פלילי, רישום שקשור לפגיעה מינית?״ גולן השיבה שבדיקה כזו לא מתקיימת. היו״ר דלל דרש בתגובה כי ״משרד התיירות יוודא שכל המלונות יבדקו את העובדים שלהם״ וכן שבכל בית מלון תהיה אבטחה בכניסה. ״לא ייתכן שהכל פרוץ. בשגרה בודקים כל מי שנכנס לבריכה וכעת לאף אחד לא אכפת״.
תשובת צוות היישום בנושא הייתה כי ״צוות המשימה קיים מספר פגישות בנושא הבקרה אחר כניסה ויציאה ממתקן הקליטה, והוא פועל לפיתוח מנגנון מוסדר לסוגיה זו״. לטענתם, העיכוב במציאת הפתרון הוא תוצאה של ״צרכים משתנים, והטמעת מענים חדשים. בין היתר בעקבות שינויים במספר המפונים במתקני הקליטה ובמספר מתקני הקליטה עצמם. אלו דורשים מצוות המשימה יצירת פתרונות גמישים ומותאמים למצב המשתנה״.
״טכנית זה מורכב מאוד לנהל רשימות מוזמנים ל-400 מתחמים״, אומרת שרר. ״יש מלונות שיש בהם קהילות שלמות שפזורות במתחם של מספר בתי מלון. במלון אחד יש מרפאה, במלון אחר יש בית כנסת, במלון אחר גן ילדים. יש מאות אנשים שמסתובבים במתחמים האלו שהפכו לשכונות של ממש״.
אך לצד המורכבות, היא מוסיפה, עד שלא ימצא פתרון, בני הנוער והילדים נמצאים בסכנה ממשית. ״יש המון אלימות, סמים, זנות, מזמינים אלכוהול בוולט. הבלגן חוגג שם״.
מעגל טראומה ראשון
עוד נושא שעלה בדיון הוא הכשרות בנושא מוגנות לעובדים, למתנדבים ולמפונים. חמישה שבועות לאחר מכן הדיון הנושא טרם יושם. ״כל מי שנמצא במתקני הקליטה צריך לעבור הכשרות בנושא מוגנות. זה כולל גם אנשי מקצוע, הכשרות למה צריך לשים לב, מה צריך ללמד את הנערים והילדים, וגם הכשרות להורים ולבני הנוער עצמם״, אומרת וינדמן. ״אני יודעת שקם צוות משנה שתפקידו לעסוק בנושא ההכשרות, אבל אני לא יודעת האם ואיך התקדמו. הדבר הזה צריך להיות יותר מאורגן״.
מבדיקה מול צוות היישום עולה כי אכן הוקם צוות משנה ״האמון על תיאום ההכשרות בנושאי מוגנות לגורמי מקצוע, סיירות הורים ושומרי הסף, וכן על מערך פעולות לחיזוק חוסן קהילתי ותחושת מוגנות במתקני הקליטה. הצוות החל בביצוע הדרכות לשומרי הסף ולסיירות ההורים ובהקמת צוותי מוגנות. בימים הקרובים מתוכנן דיון עומק בעבודה צוות משנה זה״.
בינתיים, מספרת ונדמן, ארגוני חברה אזרחית לקחו על עצמם להעביר הכשרות במתקנים, אך זה קורה ״באופן ספורדי, זה לא מאורגן כרגע. אין מספיק מידע באיזה מתקני קליטה נערכו הכשרות ובאיזה לא.
״לפני המלחמה הייתה ועדת מוגנות בהרבה יישובים קהילתיים. התארגנות קהילתית שמבטיחה מוגנות, דואגת להכשרות, דואגת להפצת מידע בנושא וכדומה. הבנו שהוועדות האלו צריכות לקום מחדש ולחזור לתפקד בתוך המלונות. זה מאתגר כי הקהילות האלו נרצחו ונמצאות במעגל הטראומה הראשון. צריך לעזור להן לחזור לתפקד״.