דיון ועדת הבריאות של הכנסת שהתקיים הבוקר (ד׳) ועסק במחסור הקשה, שרק הולך ומחמיר, בפסיכיאטריים בשירות הציבורי חשף כי שליש מן הפסיכיאטרים בישראל עברו את גיל הפרישה ושליש נוסף צפויים לפרוש תוך עשור. "אם לא ייכנסו פסיכיאטרים במקום אלו הפורשים, המספר ילך ויצטמצם עד הכחדה של המקצוע", אמר אלכס טייטלבאום, מזכיר איגוד הפסיכיאטרים, בשיחה עם ״המקום הכי חם״.
"עוד עשור לא יהיו פסיכיאטרים ציבוריים בישראל", אמרה בדיון ח"כ נעמה לזימי (העבודה), זאת לאור גל עזיבה של פסיכאטריים את מערך שירות בריאות הנפש הציבורי מאז החלה המלחמה. על פי פורום מנהלי בתי החולים הפסיכיאטריים מתוך ארבע מאות פסיכיאטרים ציבוריים, חמישים פסיכיאטרים בכירים עזבו את עבודתם בחצי שנה האחרונה, שמגיעה לאחר שנים רבות של שחיקה והרעבה תקציבית של המערך הציבורי לבריאות הנפש שהובילה בין היתר לעומס ממנו המערך סובל במשך עשורים, אך נראה כי לאחר ה-7 באוקטובר נעשה כבד מידי.
את הדיון יזמה ח״כ לזימי יחד עם חברי הכנסת אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל) וירון לוי (יש עתיד), שהציגו נתונים על המחסור בתקציבים, התנאים הירודים של העובדים והמחסור החמור שנוצר מכך בכוח האדם במערך בריאות הנפש הציבורי. דוח כוח האדם במקצועות הבריאות שפורסם בדצמבר הראה כי שליש מהמחזיקים ברישיון משרד הבריאות לעסוק בפסיכיאטריה הם מעל גיל פרישה ושליש נוסף בגילאי 55-66. רק 16 אחוז מהפסיכיאטריים מתחת לגיל 44. במערך הציבורי לילדים ונוער רבע מהפסיכיאטרים מעל גיל פרישה. לאור המשבר החמור במערך נוצר מצב בו קצב הפרישה לגמלאות גבוה מזה של הרופאים המסיימים התמחות בפסיכיאטריה.
כמו בפסיכיאטריה למבוגרים כך גם במערך הפסיכיאטרי לילדים, בארבע השנים האחרונות עזבו את עבודתם 46 אחוז מהפסיכיאטרים לילדים במערכת הציבורית לטובת קריירה פרטית או בחו"ל, כך על פי איגוד הפסיכיאטריה של הילד.
על פי סקר מתמחים שהציג פרופסור דורון גוטהלף, מומחה לפסיכיאטריה של ילדים ונוער בדיון, רק 18 אחוז מהמתמחים אמרו שהם מתכננים להישאר במערכת הציבורית בתום ההתמחות. מתוך 203 פסיכיאטרים של ילדים שענו על הסקר במרץ האחרון, 86% ציינו את השכר כגורם המרכזי שגורם להם לשקול עזיבה של המערכת הציבורית, כאשר עומס יתר היה הסיבה השנייה בשכיחותה לעזיבה.
אמא לשלושה ילדים מתמודדי נפש סיפרה כי המצב כה אקוטי שהיא לא מצליחה לקבוע תור לפסיכיאטר עבור בנה האובדני, אפילו לא שנה קדימה. "הצוות הודיע לי שיחד עם ילדי הגיעו עוד חמישה ילדים שניסו להתאבד", ספרה האם. "האחות שלחה אותי לבאר שבע או תל השומר או שניידר אז הייתי צריכה לנסוע 50 דקות עם ילד בהתקף", אמרה בדיון והסבירה כי לאחר ניסיון ההתאבדות של בנה שאירע לאחרונה, התקשתה למצוא בית חולים קרוב שיש בו פסיכיאטר תורן.
בזמן שמקצוע הפסיכיאטריה בישראל נמצא בקריסה, הצביע איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל בפברואר האחרון כי מאז מלחמת חרבות ברזל חמישית מאוכלוסיית ישראל סובלת מתסמינים של הפרעה פוסט טראומטית.
מחקר משותף ומקיף של האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת קולומביה, בית החולים שלוותה וארגון "אלטרואיזם אפקטיבי" שפורסם במרץ האחרון, מצא כי יותר מ-520 אלף ישראלים נמצאים בסיכון גבוה לפתח פוסט טראומה ברמות שונות עקב אירועי השביעי באוקטובר.
על רקע הגדילה המשמעותית בביקוש לשירותי בריאות הנפש הציג משרד הבריאות בנובמבר תכנית לאומית לחוסן ובריאות נפשית שבתוכה הסכם שכר עדכני למקצוע הפסיכיאטריה ותמיכה תקציבית לבתי החולים וקופות החולים לשם הגדלת כמות המתמחים בקהילה.
חצי שנה עברה ומשרד הבריאות טרם הציג לוח זמנים לביצוע התכנית או הגדיר תקציב עבורה. שני שרביט, סמנכ״לית בכירה במשרד הבריאות שהשתתפה בדיון הבוקר, התקשתה לספק תשובות ברורות באשר למימוש התכנית. "זו שאלת מיליון הדולר, מה תוקע את המשא ומתן. כל פעם עושים צעד קדימה שניים אחורה", אמרה ל״מקום הכי חם״ מרינה קופצ'יק, מנהלת מחלקה במרכז לבריאות הנפש נס ציונה ושבעוד כחודש תיכנס לתפקיד יו"ר איגוד הפסיכיאטרים.
בסיכום הדיון דרש היו״ר, ח"כ יוני משריקי (ש"ס), מנציגת משרד הבריאות שיוצגו בהקדם נתוני מספר הפסיכיאטרים החסרים בפועל וכן שהמשרד יעדכן מעתה מדי שבועיים בצעדים שנעשו על מנת להשיג התקדמות במו״מ על הסכם שכר חדש עבור הפסיכיאטריים הציבוריים. כמו כן עלתה דרישה להוספת נציג איגוד הפסיכיאטריה של הילד והמתבגר לשולחן המשא ומתן. מעל הכל, דרשו חברי הוועדה כי שהמשרד יפעל לגיבוש תכנית משמעותית להגדלת מספר התקנים של הפסיכיאטרים ברפואה הציבורית לטווח המיידי וכן לטווח הבינוני והארוך.