בעוד פחות מארבעה חודשים תחל שנת הלימודים – אך עבור מרבית מפוני הצפון, העקורים מביתם חודשים ארוכים, עדיין לא ברור מה עתיד לקרות באחד בספטמבר. שלושה שבועות חלפו מאז התבררו בכנסת הליקויים בתכנית הממשלתית "צפונה", לסיוע לתושבי הצפון.
מעקב "המקום הכי חם" מגלה כי עדיין קיימים פערים משמעותיים בין הממשלה לראשי הרשויות הצפוניים בנושא הקצאת המשאבים, ונכון לעכשיו משרד ראש הממשלה עדיין לא הציע פתרון מוסכם. המשמעות: המועצות האזוריות והמקומיות הסמוכות לגבול לבנון נערכות לאפשרות המצערת שגם את שנת הלימודים הבאה יפתחו עשרות אלפי ילדים מחוץ למסגרות החינוך המוכרות.
"אנחנו לא מחכים למדינה שתחליט מתי ואיך ילמדו. אנחנו כמועצה מתארגנים לבנות בתי ספר ארעיים איפה שניתן להיות״
חלק מהמועצות, שאיבדו אמון בתוכנית הממשלה, רוקמות בינתיים תוכניות חלופיות ויצירתיות להקמת מערכות חינוך זמניות במידה והמצב הביטחוני לא יאפשר חזרה לשגרה. בין השאר מתכננים להקים מבנים ארעיים בתחומי בתי ספר אחרים, להפוך מוזיאון לבית ספר, לשפץ מכבסה ישנה לטובת כיתות לימוד ושאר פתרונות יצירתיים.
בישיבת קבינט מיום שני השבוע, צוטט ראש הממשלה בנימין נתניהו באמירה שקוממה רבים והבהירה – הוודאות בנוגע חזרת הלימודים אינה בראש סדר העדיפויות שלו. על פי דיווחים, כאשר השר בני גנץ אמר: "אנחנו צריכים להגיע לתוכנית שתתכלל את הפעולות שלנו לגבי כל הזירות, עד ה-1 בספטמבר". תשובתו של ראש הממשלה היתה: "מי אמר שזה תאריך היעד? מה יקרה אם יחזרו התושבים כמה חודשים אחרי זה?".
בית הספר עבר למוזיאון
קהילותיהן של המועצות הצפוניות מופרדות אחת מהשניה כבר שבעה חודשים. חלקן עקורות ומפוזרות בכל הארץ, חלקן לא פונו וחיות תחת מצב ביטחוני מסוכן ובאחרות היישובים אינם ראויים למגורים בשנים הקרובות. דרישתם של ראשי מועצות ותושבים היא לחזור לשנת הלימודים הקרובה. עד אז, עושות המועצות מאמצים כבירים כדי לאפשר לילדים ולנוער שבקהילותיהן להתחיל את שנת הלימודים יחד, כשמשרד החינוך הבטיח לגבות מאמצים אלו במשאבים.
"אין מדינה, אין מנהלת, אין תוכנית, אין אמירה מה הולך להיות ומה יהיה עם בתי הספר שבקו העימות, אז אין ברירה", אומר ראש מועצת מטה אשר, משה דוידוביץ'. "אנחנו לא מחכים למדינה שתחליט מתי ואיך ילמדו. אנחנו כמועצה מתארגנים לבנות בתי ספר ארעיים איפה שניתן להיות".
מועצת מטה אשר, ששמונה מיישוביה הקרובים לגדר מפונים מאז תחילת המלחמה, התחילה בהקמה של בתי ספר במרחבים הדרומיים והמוגנים יותר בתחומה. כך למשל, מרחבים ששימשו את מוזיאון לוחמי הגטאות להרצאות, עברו הסבה בזמן המלחמה ובשנה הבאה ישמשו חטיבת ביניים. המכבסה הישנה בקיבוץ עין המפרץ עברה שיפוץ משמעותי וילמדו בה בשנה הבאה תלמידי ז'-ח'. בתי הספר היסודיים לומדים חלקם במתנ"ס או במתחם בית ספרי אחר ביישובים דרומיים במועצה.
בנוסף, הוקם עבור התלמידים מתחם בקיבוץ גינוסר ויוקם מתחם נוסף בקיבוץ שומרת. תיכון שש שנתי שעבר בזמן המלחמה ללמוד בקריות ימשיך ללמוד שם גם בשנה הבאה. "אנחנו עושים הכל כדי שהתלמידים יוכלו ללמוד יחד ולהתחיל את השנה בתחושה טיפה נורמלית יותר", אומר דוידוביץ'.
ילדים אבודים
ומה קורה בינתיים בשטח? מצבם של התלמידים ב-14 יישובי מועצת הגליל העליון ממחיש את המצב שנוצר: דווקא מי שיישובי המקור שלהם בסיכון ביטחוני גבוה יותר, והחלו מוקדם בהכנת פתרון יציב עבור הכיתות – מוכנים טוב יותר לאחד בספטמבר.
היישובים הצפוניים פונו לאזור טבריה וסביבות הכנרת, שם הם הקימו תוך חודש וחצי מתחם חינוכי מתפקד. הם מקווים להתאחד חזרה ב-1.9 במתחם הנבנה במיוחד עבורם ביישוב דרומי בטוח של המועצה הנמצא בין מחניים לעמיעד. תלמידי היסודי ביישובים הדרומיים שלא פונו, התפרקו מכיתות המקור ונאלצים בינתיים להתמודד עם פתרון ארעי ולא נוח – לפחות עד תחילת השנה הבאה.
תלמידי התיכון ביישובים הדרומיים במועצת גליל עליון ותלמידי מועצת מבואות חרמון נאלצים כבר שבעה חודשים ללמוד בבית ספר יסודי ביישוב בטוח בדרום המועצה, כשהם יושבים על כיסאות ילדי כיתות א'-ו' ולומדים שעתיים ביום החל מהצהריים.
"זה לא הגיוני שתלמידי כיתות ז' עד יב' מסתובבים עד שלוש לפנות בוקר, קמים באחת בצהריים, לומדים שעה וחצי וזה רק אצלנו בדרום הגליל העליון", אומרת אמא מודאגת לתלמידה בכיתה י"ב מיישוב בדרום הגליל העליון. "ההורים מאבדים כבר שליטה על הילדים שלהם. זה כואב להגיד אבל מסתובבים ילדים אבודים, אנחנו רואים יותר מעשי ונדליזם, סמים ואלכוהול מחלחלים כבר מכיתה ז'".
בימים אלו מסיימת מועצת מבואות חרמון את הקמתם של מבנים ארעיים ביישוב בטוח בתחומי המועצה עבור בתי ספר יסודיים שפונו ועבור תלמידי החטיבה והחטיבה העליונה שלה ושל הגליל העליון. מדובר בשילוב בין תלמידים שפונו לכאלה שלא פונו אך מתחילת המלחמה לא הוצע להם פתרון אמיתי.
לצד שני המתחמים הוצבו 16 מרחבים מוגנים. "ניתן מענה ללא שום הבדל או גבולות מוניציפליים כאלה ואחרים, אלא על פי כל הקריטריונים של אזורי רישום", אומר ראש מועצת מבואות חרמון בני בן מובחר. המתחם החינוכי הזה נועד לדבריו לשרת את כולם. את הילדים המפונים, את אלו שלא פונו ואין להם מענה וגם את ילדי קריית שמונה, מרום גליל ומטולה, שחלקם התיישבו באזור.
"אנחנו מחפשים פתרונות מגוונים וגמישים", אומרת מנהלת החינוך של מועצת גליל עליון, ענת כפרי. "משרד החינוך עומד להשקיע סכומים גדולים להקמת מתחם ליד ראש פינה עבור תיכון הר וגיא". זהו מתחם שבונה המועצה עבור תלמידי תיכון בצפון המועצה שפונו. תלמידי דרום המועצה יעברו לדבריה מבית הספר היסודי למתחם החדש שבונה מבואות חרמון. עבור התיכון הדמוקרטי יוקמו מבנים לצד בית ספר יסודי בדרום המועצה. עבור תלמידי תיכון סאסא עוד נבחנות האפשרויות אך השאיפה לדבריה היא למצוא מתחם מרכזי שיאחד את בית הספר מחדש.
"נעשים מאמצים אדירים לחפש כמה שיותר פתרונות שיהיו עוגנים יציבים במצב הכל כך מורכב", מוסיפה כפרי. "לכל ילד/ה, משפחה, קהילה, מורים, גננות יש קושי גדול וישנם שיקולים רבים סביב ההתמקמות אם הפינוי ימשיך גם בשנה הבאה".
יישוב אחד מפוזר ל-136 בתי ספר
הסיפור של המועצה מקומית מטולה מורכב. היישוב לא ראוי למגורים וגם אם ייחתם הסכם, לא יוכלו התושבים לחזור מיידית לבתיהם שנפגעו ושחלקם נהרסו כליל. לכן שוקלים במועצה פתרונות רחבים יותר. ראשית עליהם למפות כמה משפחות נשארו בגליל או מתכננות לחזור בשנה הבאה לאזור, מכיוון שלא ברור עדיין האם יהיו מספיק משפחות כדי להצדיק פתיחת גנים ובתי ספר והיכן יוכלו לעשות זאת. דיון מסודר בנושא יתקיים בשבוע הבא, בתקווה שישפוך קצת אור עבור תושבי היישוב שהופקרו לחלוטין.
גם המועצה המקומית שלומי פונתה כולה, ותלמידיה מפוזרים ב-136 בתי ספר בכל רחבי הארץ. כעת נערכים שם לחלופות אפשריות, בין היתר בעזרת מועצת מטה אשר. "עובדים בכל הכוח להקים שלושה מוסדות חינוך", אמר ראש מועצת שלומי גבי נעמן בשיחה עם "המקום הכי חם".
לדבריו, המציאות בה תושבי שלומי מפוזרים בכל הארץ קורעת את הקהילה ויש צורך בהול ללכדה חזרה בשנה הבאה. "מאוד קשה לי להעריך מה יקרה וצריך להיערך לשלל האפשרויות כי המדינה, הממשלה וצה"ל לא מנדבים אף רמז מה יקרה בשבוע הבא", הוא אומר.
בקיבוץ אפק במטה אשר המטרה היא להקים שני בתי ספר יסודיים עבורם. לדברי נעמן, את גני הילדים והמעונות של שלומי לא ילכדו חזרה כדי להקל על המשפחות המפוזרות בערים שונות כך שיהיו קרובות לילדיהן.
אם לא יוכלו התושבים לחזור לשלומי בזמן הקרוב, נערכת המועצה גם לפתרונות דיור. "יחד עם משרד הבינוי והשיכון אנו נערכים לקדם בדיקה של השכרת דירות מרוהטות על ידי המדינה שתעמיד עבור התושבים מנהריה עד חיפה כדי לקרב את התושבים מאילת וירושלים כמה שיותר צפונה", מוסיף נעמן. "אך מחכים שהמשרד יתעשת מהר ויהיה איתנו בזה".
עבור העיר קריית שמונה, ההתארגנות לשנה הבאה שונה מאוד ממועצות הצפון ונשענת לחלוטין על המצב הביטחוני. עיר בת 24 אלף תושבים המפוזרים מטבריה ועד אילת לא תוכל להתאחד חזרה בשום מקום אחר אם המצב ימשיך. ביום ראשון השבוע נורה לגליל אחד המטחים הכבדים מאז תחילת הלחימה. מבנים רבים בעיר נפגעו וביניהם בתי ספר, איצטדיון ובית תמחוי. רכוש, כלי רכב ותשתיות ניזוקו והחשמל נפסק לשעות ארוכות. בחוסר הוודאות של היום ובאין תוכנית ברורה לשיקום הצפון, אין לדעת מתי יוכלו תושבי קריית שמונה לחזור לבתיהם, למערכות החינוך ולשגרה שהכירו.
"הממשלה לא באירוע"
ובחזרה להחלטת הממשלה המתגבשת: תוכנית "צפונה" אמורה לסייע באופן מיידי בתקציב של 3.5 מיליארד שקלים, בין היתר לבניית אותן מערכות החינוך נרקמות. היא מיועדת לתת מענה לכלל ההיבטים האזרחיים-חברתיים-קהילתיים של תושבי הצפון. בין התחומים שבהם אמורה לטפל התוכנית: סיוע לאיחוד הקהילות, שמירה על ענפי תיירות, החקלאות והעסקים, שמירה על החוסן ברמת הפרט והמשפחה, הכשרות תעסוקתיות למפונים וקידום חלק מתוכנית פיתוח רב-שנתית. מתוך התקציב המיועד למענים מיידיים בתוכנית, 1.4 מיליארד שקלים מיועדים לצרכי מיגון היישובים וחצי מיליארד נוספים למרכיבי ביטחון אחרים. שאר הסכום נועד לטיפול בכל התחומים האחרים.
ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן, שהצטרף לצוות מצומצם יחד עם דוידוביץ' הפועל מול הממשלה לשיפור התוכנית, מספר כי מתקיים כל העת משא ומתן על החלטת הממשלה, שלדבריו כלל אינה קרובה להיות מוכנה. "אני לא חושב שהם עדיין באירוע", מדגיש שטרן. "ה-6.5 מיליארד לא מספיקים. אם הדרום קיבל 18 מיליארד כי היה צריך אז אין סיבה שאנחנו לא נקבל". שטרן מצביע על פגם נוסף בתוכנית לדבריו: "אחד הדברים שהערתי זה שההחלטה של טווח קצר מיידי לא מדברת על תהליך החזרה. אם מחר אני צריך להחזיר את התושבים מכל הארץ, מי מעמיד לי אוטובוסים? אריזות והובלות של ציוד? אחרי שבעה חודשים אנשים העתיקו את חייהם, צריך גם בשביל זה תקציב".