"עד שישפצו להם את הדירה בצפון הם נאלצו לשכור עוד דירה, קיבלו סיוע מקוצץ, ומצאו את עצמם בממלכת הארעיות המשונה שמישהו הקים מול ספורטק דרום, משהו כמו שמונה יחידות דיור – מבנים, כוכים, שאריות בניין שהוטלאו איכשהו, מושכרות ב-2,500 שקלים ליחידה. היא ועצמון ישנים בסלון על ספה קטנה ומזרן לידה, ארבעת הילדים במיטה אחת בחדר שאין בו אפילו ארון. מברשות שיניים צבעוניות מצטופפות בתוך כוס בשירותים הקטנים. במהלך ההמתנה התחילו הילדים את שנת הלימודים בשכונה, בלי ציוד מתאים, בלי אוכל בבית כשהם חוזרים בצהרים מיום לימודים.
שבעה חודשים חלפו, והדירה בצפון עדיין אינה מוכנה. מעמידר נמסר: "למשפחת ג'מיל אושרה דירה בנצרת עילית בחודש מאי 2013. בימים אלה עוברות תהליך שיפוץ דירות של זכאים אשר אושרו לפני משפחת ג'מיל וחברת עמידר תשפץ את הדירה הנ"ל לכשיועבר אליה התקציב לכך ממשרד הבינוי והשיכון"."
מתוך "סדקים בלי קירות", כתבתה של עינת פישביין שפורסמה כאן בתאריך 8.10.13.
שבועיים לאחר פרסום הכתבה התבשרה משפחת ג'מיל כי הוחלט לזרז את עניינם. ליווינו אותם ביום המעבר לדירה החדשה בנצרת עילית.
** משפחת ג'מיל זקוקים לריהוט לבית החדש (סלון, שולחן, ארון, מיטות, פינת אוכל) אם יש ברשותכם ריהוט שאתם מעוניינים לתרום, אנא צרו קשר עם הודיה גמיל בפייסבוק, תודה ***