אינסטגרם, קיי-פופ, משפיעני רשת ודרישה לגלישה חופשית ברשת האינטרנט ולרמות גבוהות יותר של חופש בחייהם האישיים, הם נושאים שמעסיקים את בני־דור ה־Z האיראני כמו צעירים רבים בני־דורם ברחבי העולם.
מבין 85 מיליון תושביה של איראן, כ־12 מיליון צעירים נמנים עם דור ה־Z – ילידי המחצית השנייה של שנות התשעים עד סוף העשור הראשון של שנות האלפיים. בני־דור זה מאופיינים בזהות גמישה ואוניברסלית ובערכים אינדיווידואליסטיים. הם נוטים להתנגד לגורמי סמכות, מגלים עניין מועט בלימודיהם ושואפים לעצמאות ולחופש עצמי בביטוי דעותיהם ורגשותיהם.
רבות דובר על בני־הדור הצעיר הזה בכל העולם ועל האופי הייחודי והשונה שלהם מבני־הדורות הקודמים להם. אולם באיראן האתגר ופער בין־דורי זה מורכבים ומעניינים במיוחד, שכן בני־דור ה־Z של איראן, שחשופים יותר מהדורות שקודמים להם למתרחש בעולם, ביקורתיים יותר וקוראים להרחיב ולהגדיר מחדש את הגבולות ואת ההגבלות שמושתים עליהם מצד החברה והמשטר.
בכך בני־דור ה־Z מציבים אתגר ערכי של ממש בפני השלטונות של הרפובליקה האסלאמית השמרנית. מנהיגי הרפובליקה האסלאמית אינם מבינים את דור הצעירים הזה, והפער ביניהם רק הולך ומעמיק, כפי שהעידה נוכחותם הדרמטית של צעירים אלה בהפגנות הגדולות שפרצו בשנת 2022 בעקבות הריגתה של מהסא אמיני, הצעירה האיראנית ממוצא כורדי שנעצרה ועונתה למוות בספטמבר 2022 בידי משטרת המוסר של איראן לאחר שלא עטתה חג'אב לראשה כראוי. כתבה שפורסמה לאחרונה על ידי שליח אל־ערבי אל־ג'דיד לטהראן סאבר גול ענברי דנה במאפיינים של דור ה־Z האיראני ובפער הולך ומעמיק זה ביניהם לבין השלטונות.
לבחור כיצד להתלבש
"מדוע נאסר עליי לממש את זכותי לבחור כיצד להתלבש ולבטא את דעותיי ברשתות החברתיות בחופשיות", תוהה כימיא עדאלתי, צעירה איראנית בת 19 שבין בני־דורה לבין המבוגרים מהם ורשויות המדינה שוררים לטענתה יחסים של זרות וחוסר הבנה. עדאלתי מתגוררת באחד הרובעים היוקרתיים של צפון טהראן, ונהנית ממידה גבוהה יחסית של חופש מצד הוריה ובני משפחתה בהשוואה לחבריה וחברותיה. היא אינה נוהגת לעטות חג'אב לראשה, ועל כן מסתובבת בפחד תמידי להסתבך עם המשטרה, ואחד הנושאים העיקריים שמטרידים אותה – כמו צעירים רבים בני־דורה באיראן – הוא המגבלות והחסימות הרבות שהמשטר משית על גלישה חופשית ברשת, על רשתות חברתיות ואפילו על משחקי רשת שדרכם צעירים איראנים יכולים להתכתב עם אנשים מרחבי העולם.
בזכות הטכנולוגיה, עולם הערכים של בני־דור ה־Z באיראן בשדה הפוליטי והתרבותי מגלה עניין בנושאים שאינם מעסיקים את שלטונות איראן, כמו זכויות אדם, זכויות בעלי חיים ושמירה על הסביבה
כמו בשאר העולם, בני־דור ה־Z באיראן פעילים ברובם ברשתות החברתיות, במיוחד באינסטגרם ובטלגרם. בתוך כך, ענברי מזכיר שנכון לשנת 2023, כ־54% מהאוכלוסייה באיראן (כ־48 מיליון איש) פעילים ברשתות החברתיות – 45 מיליון מהם משתמשים באינסטגרם ו־41 מיליון בטלגרם – רשת בעלת חשיבות מיוחדת לאיראנים, שכן היא מאפשרת להם גישה לערוצי תקשורת עצמאיים שאינם נתונים לפיקוח של השלטונות, בניגוד לערוצי התקשורת הרשמיים.
בני־דור ה־Z באיראן גדלו בעידן הטכנולוגיה, ועל כן עולם הערכים שלהם בשדה הפוליטי והתרבותי שונה מעולם הערכים שהשלטון האסלאמיסטי במדינה מנחיל ומשמר זה קרוב לחמישה עשורים. בשל חשיפתם המוגברת של צעירים אלה לתכנים ברשתות החברתיות וברחבי האינטרנט בכלל, הם מגלים עניין בסוגיות ובנושאים ערכיים שאינם מעסיקים במיוחד את שלטונות איראן, כמו זכויות אדם, זכויות בעלי חיים ושמירה על הסביבה.
לעומת זאת, כשבוחנים את שיעור ההשתתפות של צעירי איראן בני־דור ה־Z במערכות הבחירות השונות במדינה, ניתן לעמוד על גודל הפער ביניהם לבין השלטון, שכן הם קבוצת האוכלוסייה ששיעור ההשתתפות שלה בבחירות הוא הנמוך ביותר מבין כל קבוצות האוכלוסייה באיראן. הבחירות האחרונות לנשיאות איראן שנערכו בחודש יולי האחרון הראו זאת בבירור: שיעור ההשתתפות של בני־דור ה־Z במערכת זו היה הנמוך ביותר מכל מערכות הבחירות שבהן השתתפו בני־דור זה לפי נתונים שמציג דאוד חשמתי, מומחה איראני לסוציולוגיה שאותו ראיין ענברי בכתבתו.
לפי חשמתי, 39.9% בלבד מבני ה־18 עד 25 באיראן (בני־דור ה־Z) השתתפו בבחירות האחרונות – שיעור נמוך משמעותית בהשוואה לשיעור ההשתתפות בשאר קבוצות הגיל באיראן, הגם ששיעורי ההצבעה של כלל הציבור האיראני בבחירות נמוכים באופן כללי, משום שרבים בציבור סבורים שההצבעה בבחירות אין בה כדי להשפיע על המתרחש במדינה בפועל. למרות זאת, הנתונים מראים ששיעורי ההצבעה הולכים וגדלים ככל שעולים בקבוצות הגיל:
בקרב בני 25 עד 35 עמד שיעור ההצבעה על 43.4%; אצל בני ה־35 עד 45 עמד שיעור ההצבעה על 48.1%; אצל בני 45 עד 55 עמד שיעור ההצבעה על 52%, ואילו בקרב בני 65 עד 75 עמד שיעור ההצבעה על 54.5%. חשמתי מוסיף כי שיעורי ההצבעה של בני־דור ה־Z בערים הגדולות גבוהים משיעורי ההצבעה של בני־דור זה בערים הקטנות.
ניתן היה לחוש בפער בין האוכלוסייה הצעירה של איראן לבין השלטונות גם בקמפיינים של הבחירות האחרונות, שבני־דור ה־Z נעדרו מהם כמעט לחלוטין. השיח שסיגל הנשיא הנבחר מסעוד פזשכיאן במהלך קמפיין הבחירות שלו כלל לא פנה לליבם של הצעירים, למרות פשטותו וחביבותו, חשמתי מדגיש. הסיסמאות של פזשכיאן והבטחות הבחירות שלו לא דיברו אל בני־דור ה־Z ולא נגעו לתקוותיהם ולרצונותיהם של אלה, אלא נראה שפנו בעיקר לקבוצות גיל מבוגרות יותר במדינה, שכן הן עסקו בנושאים כמו קשיים של משפחות באיראן ופערים חברתיים בקרב אוכלוסיית המבוגרים והקשישים במדינה.
ככלל, חשמתי מסביר שבשל חוסר ההבנה השורר בין השלטונות לבין בני־דור ה־Z, נראה שהמועמדים לנשיאות כלל לא גילו עניין בבני־דור זה ולא התייחסו לנושאים שמעסיקים ומטרידים אותם, כמו הסרת החסימות והמגבלות על גלישה חופשית ברשת האינטרנט או הזעם הציבורי שהוביל למחאות הצעירים במדינה בעקבות מותה של מהסא אמיני.
"אישה, חיים וחופש"
ענברי מראיין בכתבתו גם את ג'ואד רוח, העורך הראשי של העיתון הרפורמיסטי הם מיהן –Hammihan , שמסביר כי בני־דור ה־Z חיים בעולם עצמאי משלהם ופעילים בעיקר ברשתות החברתיות, הרחק מפיקוחם הישיר של בני משפחתם, למרות ההגבלות שהשלטון משית על הרשתות החברתיות הזרות כמו איקס, פייסבוק ואינסטגרם. צעירים אלה אינם מעורבים בפעילות מפלגתית, אינם עוקבים אחר אמצעי התקשורת הרשמיים ואינם מחוברים כלל למוסדות הרשמיים והממלכתיים של המדינה.
"זו אינה תגובת נגד לשלטונות. יש להם תפיסת עולם שונה לגבי אורחות חייהם, עטיית החג'אב, היחס למערב, היחסים בין המינים ומקומה של הדת והפולחן הדתי במרחב הציבורי"
הערך המרכזי המוביל את בני־הדור הצעירים הללו הוא שאיפה לחופש מוחלט לחיות את חייהם כראות עיניהם – דבר העומד בניגוד יסודי לערכיה הרשמיים של הרפובליקה האסלאמית של איראן, ענברי מציין. "זו אינה תגובת נגד לשלטונות, אלא תפיסת עולם שונה בתכלית השינוי של שני הצדדים", מסביר רוח. "אני סבור שכל זה קורה בראש ובראשונה בשל שינוי יסודי שחל בבסיס התפיסות והערכים של בני־דור ה־Z לעומת תפיסותיהם וערכיהם של הדורות שקדמו להם. יש להם תפיסת עולם שונה לגבי אורחות חייהם, עטיית החג'אב, היחס למערב, היחסים בין המינים ומקומה של הדת והפולחן הדתי במרחב הציבורי".
מסיבה זו יחסם של דור צעירים זה לממשלה ולשלטונות נע בין כעס – כפי שבא לידי ביטוי בהפגנות לאחר מותה של מהסא אמיני – לבין חוסר עניין, ואין זה מפתיע שרבים מהם רואים את עתידם מחוץ לגבולותיה של איראן. בתוך כך, ענברי מתייחס לסקר שערך מוסד איראני עצמאי החוקר את תחום ההגירה באיראן בשנת 2021, שמתוצאותיו עלה כ־15% עד 37% מתלמידי התיכונים באיראן שקיבלו את הציונים הגבוהים ביותר בבחינות הקבלה לאוניברסיטאות, ובכלל זה סטודנטים שזכו באולימפיאדות מדעיות שונות ברחבי העולם, היגרו מאיראן. על פי נתונים שהוצגו בכתבה שפורסמה במאי 2023 בעיתון אל־אעתימאד הרפורמיסטי באיראן, רק 2.5% עד 4.5% מהם שבו למדינה.
העולם עבר תהפוכות דרמטיות מאז המהפכה האסלאמית באיראן בשנת 1979, רוח מסכם, וגם איראן והחברה האיראנית עברו שינויים רבים – שבאים לידי ביטוי בפער הגדול בין בני־דור ה־Z לבין האליטה השלטת במדינה כיום – פער דורי שאינו מסתכם רק בפער הגילים אלא בפער בתפיסות העולם והערכים – כפי שהמחישה הסיסמה המובילה של מחאות 2022 שהובילו בני־דור ה־Z: "אישה, חיים וחופש" – סיסמה שהפכה להאשטאג פופולרי בסרטוני טיקטוק ובפוסטים מהמחאות שהפיצו צעירים איראנים ברשתות החברתיות.
אם בעבר הצליח אייתוללה ח'ומייני להוביל למהפכה האסלאמית ולהנחיל "מלמעלה למטה" את מסרי המהפכה הדתיים והמהפכניים שחרט על דגלו לבני־הדור הצעיר דאז, שראו בו מקור סמכות שאחריו הם הסכימו לנהות, כיום המצב שונה בתכלית השינוי. בני־דור ה־Z אינם נושאים את עיניהם כלפי מעלה אל סמכות עליונה, ואינם נוטים לציית לגורמי סמכות. במקום זאת, נראה שלמשפיעני רשת יש השפעה רבה יותר עליהם, והם מצליחים לגעת בליבותיהם ולגרום להם לצאת למחאה ברחובות.
און דהן כותב בפרויקט אופק – מיזם משותף למכון ון ליר, הפורום לחשיבה אזורית ומרכז אעלאם בנצרת