823 חיילות וחיילים נפלו בקרבות מתחילת המלחמה. שניים מהם, סדריק גרין ואלישי יונג, נפלו אחרי שכל חייהם בישראל הם כלל לא היו אזרחים, רק ״תושבים״. שניהם לא היו חייבים להתגייס לצבא, אך נלחמו כדי להיות לוחמים. שניהם נפלו בקרבות ברצועת עזה, גרין בצפונה ויונג בדרומה. כמו כל חלל אחר, גם הם הותירו אחריהם הורים, אחים וחברים. יונג וגרין וחיילים רבים נוספים בצה״ל מגיעים ממשפחות חסרות מעמד, שנותרות כאלה גם כשבניהם ובנותיהם מחרפים את נפשם בשדה הקרב.
מדינת ישראל מציעה ארבעה סוגים עיקריים של מעמד חוקי לשוהים בגבולותיה: אזרחים, תושבי קבע, תושבים ארעיים ושוהים בלתי חוקיים (שב״ח) בעוד שאזרחות ישראלית מאפשרת מלבד חופש תנועה בתוך גבולות ישראל, גם חופש תנועה במדינות ידידותיות, אשר מתבטא בזכאות לדרכון ישראלי, מי שמעמדו הוא של תושב קבע חייב בכל החובות, כולל הגיוס לצה״ל, אך לא זכאי לחירות התנועה בעולם כישראלי ולדרכון ישראלי, לא יוכל להצביע בבחירות או להיבחר בהן. לזכויות סוציאליות, ביטוח הבריאות והביטוח הלאומי – תושבי הקבע זכאים כמו כל אזרח אחר. התושבים הארעים לעומתם, זכאים רק חלק מהזכויות הסוציאליות והביטוחיות, בהתאם לסוג הרישיון, שעליהם לחדש מדי שנה.
דרך נוספת לקבלת אזרחות היא גיוס הילדים לצה״ל, שכן כיום הורים שילדיהם משרתים בצה״ל יכולים להגיש בקשת אזרחות בנוהל הומניטרי. אך גם במקרה זה יש ״סעיפים קטנים״: מדובר בחיילים שמשרתים לפחות 12 חודשים, ונדשו לשרת למעלה מ-18 חודשים. עלות ההליך עומדת על עשרות אלפי שקלים, אותם לרוב אין ״בצד״ עבור המגישים, ואורכת כארבע שנים.
אחרי מותם, במהלך יח״צני ומתוקשר, מיהר שר הפנים, משה ארבל (הליכוד) להסדיר את התושבות של הוריהם. "מיד אחרי השבעה, אמא של סדריק תגיע אלינו ללשכת השר ואנחנו נעשה הכל כדי לתת לנושא חשיבות וקדימות", הבטיח ארבל בשיחה עם ״כאן חדשות״ מיד אחרי נפילתו. "תודה שגידלתם גיבור כמו סדריק. אין מילים לתאר את גבורתו ומסירותו למען המדינה", אמר להוריו של גרין. הדרישה של ארבל ברורה: לא יהודי אבל רוצה להיות ישראלי? כדאי שאחד מילדייך חסרי המעמד יגדל להיות חלל צה״ל. לתפארת מדינת ישראל.
דיון שהתקיים השבוע בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, עסק בדיוק בסוגייה זו: הסדרת המעמד של הורים ללוחמים בישראל. מדובר בהורים שנאבקים שנים ארוכות במערכת אטומה המסרבת להקשיב לתחינותיהם, ומותירה אותם ואת ילדיהם בתחתית הכלכלית והחברתית של ישראל. עשרות אלפי ילדים גדלים בחשש מתמיד מגירוש, עשרות אלפי הורים שנפלו בין כסאות הבירוקרטיה. כעת, בחסות המלחמה, מנסה המדינה להפוך את הגיוס, כרטיס הכניסה המהיר והמבטיח אל עבר האזרחות הישראלית הנכספת, לאטרקטיבי ומהיר אפילו יותר, בעיקר באמצעות קיצור הבירוקרטיה סביב הליך קבלת האזרחות.
לאורך הדיון הפגינו נציגי הממשלה הבנה ברורה בנוגע לקושי בחיים כמחוסרי מעמד ובהתנהלות מול רשויות לא מתפקדות. הפתרון שהם מציעים, שמגיע בצורת סיכון חיים והתגייסות לצה״ל, צורם בלשון המעטה
״יש אמהות שהבן הוא הבן היחיד שלהן והן בחרו לשלוח אותו להילחם״, אמרה בדיון עו״ד ליאת שטיינברג מומחית להסדרת מעמד בישראל ומייצגת את אמהות החיילים.
״אותה אמא היא לא רק ארעית, היא זרה במדינה. מדינה שבוחרת לא לתת לאותן אמהות מעמד אזרחות, שרואה בהן אמהות ארעיות. כל הדבר הזה אבסורדי. אלו אמהו של חיילים וחיילות שמשרתים ואמא שלהם היא סוג ב׳. אנחנו לא צריכים להגיע לסיטואציה שההורים הופכים להורים שכולים ורק אז הם יזכו למעמד״.
פרס הניחומים: אזרחות
פסאדת חלוקת האזרחויות החלה עם מותו של סדריק גרין, שנהרג באסון בחודש ינואר בו מצאו את מותם 21 חיילי מילואים, לאחר שמחבלי חמאס ירו טילי RPG על עבר מבנה שנועד להריסה, אותו גרין והצוות שלו מילכדו זמן קצר לפני כן במוקשים.
הוריו של גרין הגיעו ארצה מהפיליפינים, והוא עצמו נולד בישראל. אביו גורש זמן קצר לאחר שנולד ואמו נותרה בארץ במעמד של תושבת ארעית. סדריק קיבל את האזרחות שלו רק אחרי שירותו הסדיר, אותו העביר במעמד של תושב קבע.
חבריו של גרין סיפרו בהספדיהם על ילדותו הקשה, שכללה קושי כלכלי, רעב, ועבודה מסביב לשעון. "אחרי הלימודים ברחת לעבודה כדי לעזור לאמא לסגור את החודש״, סיפר אחד מחבריו. ״היינו מתחלקים עם חצי סנדוויץ'. אם באמת היה חסר, הייתי קופץ מהשער לגנוב חטיף מהמכולת"
הוריו של גרין קיבלו את הידיעה על הסדרת מעמדם בישראל בשבעה על בנם. אז הגיע שר הפנים, משה ארבל (ש״ס) לנחם את הוריו, וליידע אותם בפרס הניחומים שקיבלו ממדינת ישראל: אזרחות. בפועל אמו עברה ממעמד של תושבת ארעית לאזרחית בסמוך לנפילת בנה, ואביו, שהיה חשד בנוגע לאבהותו, קיבל מעמד של תושב קבע 11 חודשים לאחר מכן.
שעות בודדות לפני שיחתו של ארבל עם הוריו של סדריק בשבעה, ספדו לו חבריו וסיפרו על ילדות קשה שכללה מצוקה כלכלית, רעב, ועבודה מסביב לשעון. "אחרי הלימודים ברחת מהר לעבודה רק כדי לעזור לאמא לסגור את החודש״, סיפר אחד מחבריו. ״היינו מתחלקים ומסתדרים, אני ואתה, עם חצי של סנדוויץ'. אם באמת היה חסר, הייתי קופץ משער בית הספר לגנוב בשבילנו חטיף מהמכולת".
באותם ימים בהם סדריק עזר לאמו בכלכלת הבית, כשמעל ראשם מרחף איום הגירוש, ארבל לא היה. גם לא אף אחד מניציגיו לא טרח להגיע. המדיניות הישראלית כמעט ולא מאפשרת לבצע הסדרת מעמד, ומותירה אנשים במשך שנים ללא מענה. מי שכן היו שם אלו פקידי רשות האוכלוסין וההגירה, ואיתם פקידי משרד הפנים, שהקשו עורף, לא סייעו, ולא ממש רצו ״להטיב״.
על פי דוח של סוכנות האו״ם לענייני פליטים, אחוז ההכרה בפליטים בישראל הוא פחות מ-0.1 אחוז, עם 17,041 בקשות מקלט שממתינות להכרעה כבר יותר משלוש שנים. המשמעות היא שיש בישראל עשרות אלפי פליטים ששוהים עם ילדיהם, ללא רשת תמיכה סוציאלית, ללא ביטוח בריאות ממלכתי, ללא גישה הולמת לשירותים בסיסיים וכמעט ללא סיכוי להשתלב חברתית וכלכלית.
דוח נוסף של פורום ארגוני הפליטים ומבקשי המקלט בישראל הצביע כי ״המחדל והמדיניות המכוונת שמאחוריו, משתקפים לא רק בסחבת בבחינת בקשות המקלט על פני שנים ארוכות, אלא גם בהודאות רשות האוכלוסין עצמה״, נכתב. מאז הקמת היחידה לבחינת בקשות מקלט בשנת 2009, רשות האוכלוסין מודה שהיא מתעדפת בקשות שיהיה פשוט לדחותן, ולא בוחנת את הבקשות של מבקשי המקלט ששוהים כאן תחת הגנה קבוצתית. מבחינת בכירי רשות האוכלוסין, אין טעם לבחון בקשות מקלט של מי שלא ניתן לגרשו.
על הקבר של הבן
הילדות של גרין איננה חריגה בקרב משפחות של מבקשי מקלט ומהגרי עבודה. בעוד הוריהם נאבקים במצב כלכלי מורכב שנוצר בשל אי-הסדרת מעמדם, ופעמים רבות הילדים עצמם ״נכנסים לאירוע״, עובדים, עוזרים בכלכלת הבית, ומקריבים חלק נכבד מילדותם.
על פי דוח של רשות האוכלוסין וההגירה מחודש אוקטובר , כ-85 אלף בני אדם נמצאים בישראל ללא אשרות שהיה. בנוסף אליהם ישנם כ-146 אלף עובדים זרים עם אשרות עבודה, וכן 27 אלף עובדים שאינם חוקיים. לרבים מהם יש ילדים במערכת החינוך הישראלית ומחוצה לה, כאשר נכון לשנת 2022, מדובר בלמעלה מ-26 אלף תלמידים זרים.
רשות האוכלוסין וההגירה סרבה למסור לבקשת המקום הכי חם את הנתונים אודות מספר הילדים חסרי המעמד בגילאי גיוס, אך בהתחשב בנתונים המפורסמים ניתן להסיק כי מדובר לכל הפחות בכמה אלפים. נערות ונערים שגדלו תחת אימת פקחי רשות האוכלוסין, שיועדים היטב גם לאסוף בניידת ילדים קטנים מהגן. אותם נערות ונערים בוחרים, בהגיעם לגיל 18, להתגייס להגנת המדינה בה נולדו והתבגרו, יחד עם יתר חבריהם לבית הספר, אולם מסרבת להסדיר את מעמדם ומעמד הוריהם.
מרגע הגשת הבקשה ועד לקבלת האזרחות יכולות לחלוף 4 שנים, במהלכן, ועל אחת כמה וכמה בזמן מלחמה, יכול לקרות הרבה. כפי שהיטיב לתאר ח"כ אלעזר שטרן בדיון: ״נניח חייל בגולני שירת שלוש שנים. השתחרר, הלך לחרבות ברזל. אמא שלו הייתה מהגרת, והוא נפטר בדרך חזרה ממפגש לקראת המילואים הבאים. לא מוכר כחלל צה״ל. האמא אומרת ׳הקבר של הבן שלי, שהוא פה, ויגרשו אותי?׳. מה אנחנו אומרים? שתפנה להסדיר את המעמד? תגידו מה אנחנו?! כל התשובות האלה זה מאוד יפה, אבל האנשים האלה באי ודאות שהיא סוג של פחד״.
צעד מתבקש
הסדרת מעמדם של הורי הלוחמים היא מבורכת כשלעצמה. לאורך הדיון הפגינו נציגי הממשלה הבנה ברורה בנוגע לקושי בחיים כמחוסרי מעמד ובהתנהלות מול רשויות לא מתפקדות. הפתרון שהם מציעים, שמגיע בצורת סיכון חיים והתגייסות לצה״ל, צורם בלשון המעטה. "אלישי נפל לצד אופיר ברקוביץ' שהיה אזרח ישראלי. הוא עצמו – לא היה אזרח״, אמר קרוב משפחה של אלישי יונג אחרי מותו. ״זה עצוב לומר, אבל יכול להיות שמהכאב העצום הזה יהיו כאלה שיפקחו את עיניהם ויסייעו להסדיר את המעמד שלנו״.
גם את מעמדם של משפחתו של יונג מיהר שר הפנים ארבל להסדיר לאחר נפילתו. יונג, אמו ואחיו היו בעלי מעמד תושבי קבע בישראל, ונדרשו לוותר על אזרחותם האמריקאית כדי לקבל אזרחות ישראלית. בהחלטת השר, שהגיעה כאמור בסמוך למותו, קיבלו האם ובנה את האזרחות הישראלית – בלי שוויתרו על אזרחותם הנוספת. גם פה, הפזמון חוזר: המשפחה הפכה לישראלית, הנופל ״גיבור״, והצעד, לפתע, ״מתבקש״.
גם את מעמדם של משפחתו של אלישי יונג מיהר שר הפנים ארבל להסדיר לאחר נפילתו. גם פה, הפזמון חוזר: המשפחה הפכה לישראלית, הנופל ״גיבור״, והצעד, לפתע, ״מתבקש״
"אלישי יונג ז"ל, שנתן את חייו למדינה, הוא גיבור״, אמר ארבל. ״ההכרה בהקרבה שלו היא חלק מחובותינו המוסריות. מתן אזרחות לאימו ולאחיו הוא צעד מתבקש. המשפחה היא חלק מאיתנו ותמיד תהיה. זהו ביטוי של כבוד והוקרה, ואנחנו מחויבים להבטיח שהמשפחה תרגיש כאן בבית, בין העם שאלישי הגן עליו בגבורתו".
״סתם״ ילדים
גם לצה״ל אין נתונים על הורים חסרי מעמד של החיילים המשרתים בו, כך לפחות לטענת דובר צה״ל במענה לפניית המקום הכי חם. המקרים נבחנים באופן פרטני ביחס לתיק הת״ש (תנאי שירות – א״פ) של החייל, ונוגעים רק ורק אליו, ולא להוריו, לבית ממנו הוא בא או לילדות שעבר. ״החיילים שמשרתים במילואים או בסדיר הם בעלי מעמד מוסדר. אנחנו לא עוסקים בהסדרת המעמד של הוריהם״, אמרה בדיון אל״ם יונית קורעין, רמ״ח הפרט והשכר באגף כוח אדם בצה״ל. ״אין לנו נתוני לגבי משרתים שאחד מהוריהם אינו אזרח ישראלי״.
ומה בנוגע לעשרות אלפי נערות ונערים שלא מתגייסים, או כאלו שהחלו את שירותם ונאלצו לצאת? כנראה שלהם ולהוריהם רשות האוכלוסין לא בהכרח מתכוונת לדאוג, אלא אם כן, הם יפלו בקרב.
״כשאנחנו מגיעים למשרד הפנים לא מתייחסים אליי כאמא לשני ילדים שאחד בצבא. מציגים אותי כאילו אני לא קשורה לילדים שלי. אין לי שום זכויות בארץ. כל שנה אני מחדשת ויזה לעבודה והשנה קיבלתי סרוב, בגלל שמרכז הזוגיות שלי לא בארץ״, אמרה בדיון לינה צ׳רנייבה, אמא לשני ילדים בני 16 ו-21, שהבכור שבניהם משרת בצה״ל מזה שנתיים וארבעה חודשים. לאורך 19 השנים האחרונות נאלצת לינה להגיע מדי שנה למשרד הפנים, ולהסדיר מחדש את מעמדה. ״זה תהליך לא נגמר״, אמרה.
מדינת ישראל ממהרת ״להיכנס לאירוע״ כשמדובר בלוחמים, ועל אחת כמה וכמה – בלוחמים מתים. כשאלו ״סתם״ ילדים, ״סתם״ הורים, ״סתם״ פליטי מלחמה, אין למדינה כל אינטרס לעזור
״זו תעודת עניות לנו כחברה״, אמרה בתגובה עו״ד ליאת קרסקס. ״אני אעזור ללינה, אבל כמה כמותה יש? יש לה בן חייל לוחם שנתיים וחצי, סליחה. לעמוד דום ולהצדיע לה. לי יש שלושה בנים עוד לא לוחמים, גמגמתי כשדמיינתי אותם לוחמים. קשה להיות פה זר, היא באה ומציגה נתון, למה לסגור לה את הדלת? ברמת הנהלים, ההסברה, החקיקה. יש פתרונות״.
קשה להיות פה זר, בזה אין ספק. אופן הטיפול בחסרי מעמד זו תעודת עניות לנו כחברה, גם בזה אין ספק. אבל מה שמטריד יותר מהכל זו העובדה שמדינת ישראל ממהרת ״להיכנס לאירוע״ כשמדובר בלוחמים, ועל אחת כמה וכמה – בלוחמים מתים. כשאלו ״סתם״ ילדים, ״סתם״ הורים, ״סתם״ פליטי מלחמה, אין למדינה כל אינטרס לעזור. כמו שחתם את הדיון יו״ר הוועדה, ח״כ עודד פורר: ״בוא ננסה לעשות את זה מהר ופשוט. כולם ירוויחו מזה״.