5 דוחות ביום אחד ב-20 דקות !!!
נשמע כמו התחלה של בדיחה ??
אז זהו שלא…
מאיפה להתחיל… (מהרהרת)
לכתוב פוסט רציני לא הצד החזק שלי… (גם אין לי כוח כבר להתבכיינויות האלה.. דאמט)
לזעוק ולצעוק "די לגזענות”,"דופקים אותנו" וכו… לא מדבר אלי (אופטימית מדי)
רואה וקוראת מה שקורה לקהילה ומאוד צורם לי…
חושבת איך לעזאזל אפשר למגר את כל הבעיות האלה מבלי ששוב נראה מתבכיינים כל שני וחמישי.
יושבת ומהרהרת…
ואז זה הגיע אליי לפתח ביתי !!!!
(מתוך הפוסט של אלמז ממויה בפייסבוק)
אלמז ממויה, מורה למחול מנתניה, כתבה ביום שלישי אחרי הצהריים פוסט בפייסבוק שבו היא מספרת על התעמרות של פקחים באחיינה, נ׳ (השם המלא שמור במערכת). בצילום המצורף לפוסט מופיעה דרישת תשלום עבור דו״חות שקיבל נ׳: חמישה דו"חות במרווח של 24 דקות, בשני אתרים שונים. פקח עיריית נתניה חגי משה רשם את הדו״ח הראשון ב-15/7/2015 בשעה 04:39 ואת החמישי בשעה 05:03.
אלמז מספרת כי מדובר בשני דו״חות על עישון, שניים על זריקת פסולת ואחד על רעש. סך הקנסות עומד על 5420 ש״ח. נ׳ בן ה-19, כמו אלמז, הוא ממוצא אתיופי.
"אני רוצה להתחיל ולהגיד שבסך הכל אני מאד מעריכה את העבודה של הפקחים״, אומרת אלמז בשיחה שערכנו בטלפון. ״בנתניה יש סיורים של פקחים שאחראים על הסדר והם עושים עבודה מבורכת בהרבה מקרים. עד המקרה של נ׳ לא ידעתי שהם מציקים לנערים ממוצא אתיופי. נ׳ הוא אחייני, הוא גר אתנו בבית כבר הרבה זמן. הוא ילד טוב וחרוץ והוא עובד, לא אחד שלא עושה כלום ומחפש צרות.
״לפני שבועיים ראיתי שהוא מוטרד ולא במיטבו. הוא כבר לא רצה לצאת ולהסתובב עם החברים שלו והיה מבקש ממני להגיד להם שהוא ישן כשהיו מתקשרים אליו. זאת לא הייתה התנהגות אופיינית, אבל לא ייחסתי לזה חשיבות. ואז מגיע אלינו הביתה דו״ח לתשלום מטעם עיריית נתניה. אבל זה לא דו״ח אחד, אלא חמישה.
״רק אחרי שהתקשרתי לגבייה ולפיקוח על מנת לשלם, הבנתי שמשהו פה ממש לא הגיוני. לקחתי את נ׳ לשיחה כדי להבין איך הגיע למצב כזה שיש לו חמישה דו״חות בטווח של חצי שעה. ואז הוא התחיל לספר״.
ואז הוא אומר לי שאני מעוכב
נ׳ בחור צעיר וביישן. הוא מדבר בשקט ולפעמים צריך להתאמץ על מנת לשמוע אותו בבירור. הוא לא זוכר בדיוק איזה יום זה היה, אבל את שאר הפרטים הוא מספר ללא קושי.
״זה היה בסביבות 3:00 או 4:00 בבוקר. ישבתי עם שני חברים מתחת לבניין שלי ברחוב יוספטל. אחר כך הלכנו לכיוון הבית של אחד החברים דרך מעבר ליד גן ציבורי. באו אלינו פתאום פקחים שהיו בסיור ונטפלו אלינו. אחד קטן כזה דרש שנציג לו תעודות זהות ולא היו לנו. לא לקחנו אותן אתנו למטה. אז אמרנו לו שאין לנו. לא יודע מה רצה מאתנו, לא עשינו רעש ולא היה לנו אלכוהול. כלום.
״ואז הוא אומר לי שאני מעוכב. אמרתי לו שהוא כולה פקח ואין לו סמכות לעכב אותי. אני מכיר את הזכויות שלי. הוא תפס לי את היד בכוח. אז התנגדתי ואמרתי לו שאסור לו לגעת בי, אפילו לא ללטף אותי, כי הוא לא שוטר. הזמין משטרה והגיעה ניידת עם שוטרת. השוטרת לא הבינה בדיוק מה קרה שם ולא עשתה כלום, אבל היא אישרה להם לקחת אותנו.
״הכניסו אותנו, אותי ואת החברים שלי, לניידת פיקוח, לא למשטרה, ולקחו אותנו למשטרת נתניה. זה איזה עשר דקות נסיעה. עכשיו אני כל הדרך מתווכח אתו, עם הפקח הקטן, אומר לו שאני מכיר את הזכויות שלי, שאסור לו לעצור אותי, שאסור לו לגעת בי. לא הפסקתי לדבר וזה הרגיז אותו״.
כותבת אלמז באותו פוסט: ״מסתבר שפקחי עיריית נתניה נכנסים לשכונות ונותנים דוחות על רעש וכו' (לפעמים בצדק), והוא מספר לי בעיניים מושפלות ודמעות בעיניו שהפקחים באים רק איפה שהם יושבים ובלי לומר מילה מבקשים מהם ת.ז וישר רושמים להם דוחות מבלי לקבל אזהרה. ואם חלילה מישהו הרים את הקול על הפקח זה עוד דו”ח ועוד דוח ועוד דוח (בלי הגבלה). מספר לי שהוא והחברים שלו כל כך מפחדים מהם שהם מעדיפים לא לצאת מהבית! מפחדים להסתובב בשעות הערב בגלל הפקחים!! הייתי חייבת לבדוק את העניין לעומק… הלכתי והסתובבתי בשכונות בנתניה (עם ריכוזים של ישראלים ממוצא אתיופי) – חפציבה, קריית נורדאו…אזורים…דורה…סלע. מסתבר שזו תופעה נפוצה בשנתיים האחרונות. כל נער שני יש לו מעל 3 דוחות והפקחים נותנים דוחות ללא אזהרה, עושה רושם שמטרתם להכניס כסף לעיריית נתניה!״
כשהגיעו לתחנת המשטרה, מספר נ׳, לקחו אותם לתא מעצר. הפקח הביא בקבוק מים, נתן לחבריו כוסות חד פעמיות ולו לא נותן. ״אתה לא תשתה״ הוא אמר לו, לטענתו. נ׳ לקח את כוסו של אחד מחבריו, שתה והניח אותה על הרצפה. ״לא היה שם פח״, הוא מספר. ״שמתי אותה על הרצפה או הפלתי אותה, לא זוכר. על זה קיבלתי דו״ח על השלכת פסולת במקום ציבורי״.
בינתיים, מספר נ׳, לקחו אותם לחקירה לבדוק על מה התלונה. השוטרים שמעו את הסיפור ואמרו לפקח שאם מדובר בתלונה על רעש, זה לא עניין של המשטרה ושהוא יטפל בזה. בשלב זה מודיע הפקח לנ׳ שיש לו שלושה דו״חות – על רעש, על עישון בניידת פיקוח ועל השלכת פסולת ברשות הרבים. נ׳ סירב לקבל את הדו״חות, השליך אותם לרצפה – וקיבל מיד עוד שני דו"חות, אחד מהם על השלכת פסולת נוספת. גם חבריו קיבלו דו"ח, אבל רק על רעש. אחרי רבע שעה הם שוחררו ועזבו את התחנה.
על מה יש לי להתנצל?
פנייתי לדוברת העירייה נענתה במהירות לא אופיינית. בתגובה הראשונה נכתב כך:
״נציין כי במקרה המתואר נרשמו מספר דו"חות בשל עבירות שונות שנרשמו באותו האירוע, הכוללות עישון בניידת שיטור, העלבת צוותי השיטור, התפרעות והפרת סדר– זאת לאחר אזהרות שניתנו.
יצוין כי מדובר בפעילות אכיפה שנועדה לתת מענה לפניות תושבי השכונות הסובלים מהקמות רעש כאשר מתן הדוח הינו פועל יוצא מהפרות חוזרות ונשנות״.
אלא ששעה וחצי מאוחר יותר קיבלתי נוסח עדכני לתגובה, שבו העדיפה הדוברת שאשתמש:
״מדובר בחמישה דו"חות שניתנו בגין עבירות שונות באותו האירוע, הכוללות עישון בניידת, הפרת הסדר הציבורי, ושרשרת התנהגויות המהוות עבירה על חוקי העזר העירוניים. למרות זאת, מאחר שמדובר ברצף מעשים שקרו במהלך אירוע אחד, במקרה בו תוגש בהתאם לחוק בקשה לביטול הדוחות ותובע חרטה מצד הנער על מעשיו- נפעל להמיר את חמשת הדו"חות לדו"ח אחד״.
״על מה יש לי להתנצל?״ מתרעם נ׳. ״אני לא עשיתי כלום. לא הייתה שום סיבה לבוא אלינו. אפילו רעש לא עשינו. לא עישנתי בניידת״, מתעקש נ׳ בשיחתנו. ״אני מוכן לעימות עם הפקח ונראה מי אומר אמת. אני מוכן גם לפוליגרף״.
לדברי אלמז, העירייה לא מוכנה למסור לידיה את הדו״ח הראשוני בכתב ידו של הפקח. המסמך היחיד שיש לה הוא דרישות התשלום. חלק מן הקנסות כבר תפחו לאחר שלא שולמו מיידית. קנסות אחרים, מאותו תאריך ועל אותן עבירות, עדיין עומדים על הסכום המקורי. ארבעה מחמישה הדו״חות ניתנו על עבירות שבוצעו לכאורה בכתובת תחנת המשטרה ברחוב נחמה וינר 6, שתי עבירות השלכת פסולת ברשות הרבים ושתי עבירות עישון במקום אסור.
בשנה שעברה נתנה שופטת בית המשפט המחוזי טל תדמור-זמיר, ביטוי למורת רוחה מיחסן של הרשויות, במקרה של צ'רנט קסהון מפרדס חנה, שזוכה מעבירה של תקיפת שוטרים. וכך כתבה השופטת: "4 שוטרים הגיעו למקום האירוע בעקבות רעש. ברם מיד עם הגיעם למקום, משהבחינו השוטרים בחבורה של נערים ונערות ממוצא אתיופי, שכחו את הסיבה שלשמה הגיעו למקום מלכתחילה, זנחו את הטיפול ברעש עצמו ותחת זאת פנו כדי לטפל בנוכחים – 'אתיופים בעייתיים', כפי שהגדיר אותם אייל. כפי שצוין לעיל, דומה כי לו היו השוטרים מטפלים באירוע הרעש שלשמו הגיעו למקום מלכתחילה, אזי התיק דנן לא היה נולד”.
מהמקרה של נ׳ עולה רושם דומה. קשה להבין מדוע לא נתן הפקח דו״ח על רעש בו במקום, אלא טרח לעכב את השלושה, להביא אותם לתחנת המשטרה ואף לקנוס את נ׳ על עבירות נוספות שנעברו, לכאורה, שם. האם היה כל התהליך הכרחי? האם באמת הייתה הפרת הסדר הציבורי, או שמא גם במקרה הזה, רואות הרשויות מול עיניהן "חבורת אתיופים בעייתיים", ללא קשר להתנהגותם או למעשיהם?
כך מסכמת אלמז את הפוסט שלה:
כמובן שהכי קל להתלבש על הנערים האלה..
1. המשפחה שלהם גם ככה לא יאמינו להם גם אם יספרו שהם לא עשו כלום ושנתנו להם דוח לא בצדק
2. הפקחים יודעים שאין להם "גב"
3. פקחים שמרגישים שיש להם כוח על
יש כ"כ הרבה נערים שמפחדים לצאת מהבית.. זה מקומם אותי וגורם לי להבין שמי שגורם לנערים שלנו לתסכול זה הרשויות לא רק המשטרע ועוד.. עד מתי….????