הבוקר (ד׳), בוטל ברגע האחרון דיון ועדת החינוך בהצעת החוק השנויה במחלוקת לאיסור העסקת מורים ושלילת תקציבים ממוסדות חינוך עקב הזדהות עם מעשה או ארגון טרור. מטעם הוועדה נמסר כי הדיון בוטל ״לבקשת יו"ר הוועדה מאחר והצעת החוק לא בשלה עדיין לדיון נוסף״, וכן כי ״בדיונים קודמים היו אי הסכמות בין המציע לבין משרדי הממשלה השונים״. עוד נמסר כי לפני שיתקיים דיון יש להגיע להבנות עם עם הגורמים המתנגדים בהם נציגי משרד ראש הממשלה, השב״כ, משרד המשפטים ומשרד החינוך.
יו״ר הוועדה, ח״כ יוסף טייב (ש״ס), אמר ל״מקום הכי חם״ כי בגלל הבחירות המקומיות לא הספיקו לנסח את החוק מחדש ״לאחר שבדיונים הקודמים היו מחלוקות רבות מדי בין משרדי הממשלה למציע החוק״.
על פי ההצעה, שהוגשה על ידי ח״כ עמית הלוי (הליכוד) וח״כ צביקה פוגל (עוצמה יהודית), יוכל מנכ"ל משרד החינוך לפטר עובד שפרסם דברי שבח, תמיכה, הזדהות או עידוד למעשה טרור, בפיטורים מנהליים, גם במקרים בהם הוחלט שלא לפתוח בהליך פלילי ואף לא בהליך משמעתי של נציבות שירות המדינה.
בנוסף שר החינוך, או מי מטעמו, יוכל להורות על שלילת תקציבים ממוסד חינוך גם אם לפי תפיסתו התקיימו בו גילויי תמיכה בטרור שלא טופלו כראוי. אלא שבנוסח הנוכחי אין התייחסות או קביעה למה יחשב כתמיכה בטרור, עניין מהותי שנותר עמום ומותיר לשר ולמנכ״ל משרדו מרחב פרשנות בלתי מוגבל.
״מתן הסמכות לשר החינוך ולמנכ"ל משרדו לפרש וליישם עצמאית הגדרה רחבה של ההזדהות עם טרור, בנפרד מגורמי אכיפת החוק וללא קבלת אישור היועמ"ש, הוא פסול״, נכתב בחוות דעת של המכון הישראלי לדמוקרטיה. במכון הביעו דאגה גם מהאיום על חופש הביטוי של המורים – ״קידום הליך מנהלי שירחיב את הגדרת ההזדהות שקיימת בחוק המאבק בטרור ונועד רק למורים, מייצר איום ממשי על חופש הביטוי וחופש העיסוק שלהם. בפרט בזמן המלחמה, החוק המוצע יאיים על מורים בכלל ובמיוחד בחברה הערבית״.
״רק המורים על המנגל"
הדיון הבוקר אמור היה להיות הרביעי והאחרון לקראת אישורו בקריאה שנייה ושלישית. כאמור, החקיקה מתעכבת בגלל חילוקי הדעות של הלוי עם משרדי הממשלה וגורמי מקצוע, ולא רק עם ח״כים מהאופוזיציה או ארגוני חברה אזרחית.
כך למשל, מזכ"לית הסתדרות המורים, יפה בן דוד, הביעה התנגדות להצעת החוק ואמרה: "כל הזמן רק המורים על המנגל. זאת אפליה. אין אחרים שצריך לבדוק? בושה. איך משרד החינוך נתן לשב"כ תעודות זהות של 260,000 מורים? איפה נשמע דבר כזה?" בתגובה לכך אמר ח"כ הלוי: "הוא רצה לבדוק אם אין טרוריסטים. ספוילר – הוא מצא. בדיקה ביטחונית תיעשה רק על כאלה ששב"כ יודע שיש עליהם חיווי."
את הדברים של הלוי סתרה מ׳, נציגת משרד ראש הממשלה והשב״ב שאמרה כי "עד 2009 התקיים בשב"כ תהליך ביטחוני לעובדי משרד החינוך שהושקעו בו משאבים – והתועלות היו אפסיות, כך שהשירות כמעט לא העביר המלצות לפסילת עובדי הוראה״, והוסיפה כי ב-2009 התהליך שונה וכיום ״שב"כ לא רואה באוכלוסיית המורים סיכון עודף בהשוואה למקצועות אחרים״.
״החוק הוא המשך ישיר של המהפכה המשפטית, מדובר בהמשך ביסוס ההגמוניה של הימין המתנחלי שרוצה להגדיר מה הן דעות לגיטימיות ולמנוע ביקורת״
הנציגה ביקרה את הצעת החוק והסבירה כי ״כדי למצוא עובד הוראה עם זיקה לטרור צריך לבצע הליך אבחוני גורף, והסדר רחב כזה משקף פגיעה בלתי מידתית באוכלוסיית המאובחנים. בהיבט התקציבי, אחרי שקלול כלל התהליכים הדרושים, העלות המוערכת הינה מיליוני שקלים."
גם במשרד המשפטים מתנגדים לנוסח החוק הנוכחי: ״יש מקום לעגן את ההבניה של שיקול הדעת ולקבוע קריטריונים ברורים ונוקשים כי יש לנו פגיעה בחופש הביטוי ואנחנו נעזרים בכלים מנהליים על מנת להבין אם היה אירוע כזה. לענין הבעת הזדהות במילים – זה משהו שראוי לפרשנות״.
המשך ישיר של המהפכה המשפטית
״החוק הזה הוא המשך ישיר של המהפכה המשפטית, מדובר בהמשך ביסוס ההגמוניה של הימין המתנחלי שרוצה להגדיר מה הן דעות לגיטימיות ולמנוע ביקורת על הפוליטיקה שהוא מוביל״, ד״ר שרף חסאן, איש חינוך וראש ועדת המעקב לפיתוח החינוך הערבי.
״החוק מרחיב מאוד את הגדרת התמיכה בטרור ומשאיר אותה תלויה בפרשנות של הפוליטיקאים. כך גם התנגדות לכיבוש יכולה להפוך איש חינוך לתומך טרור בעיני פוליטיקאים״. לטענתו החוק לא קשור לביטחון או למאבק בטרור, ״לפי הרבה גורמים ביטחוניים הוא מיותר ובא לשרת את האג'נדה של מקדמיו״, הסביר ד״ר חסאן.
״המציאות בחינוך הערבי היא שמורה צריך לחשוב על כל מילה לפני שהיא יוצאת לו מהפה והוא מעדיף פשוט להקריא את החומר מספר הלימוד כמו תוכי ולהכין את התלמידים למבחן. המצב הזה יוצר ניכור ומסרס את בית הספר שמוותר על תפקידו החינוכי ונמנע מהתעסקות בנושאים אקטואלים וחברתיים, מפחד שיצטיירו כתמיכה בטרור״, טוען חסאן. ״אני רואה מורים יהודים חילונים שנענשים על דיבור בעד דמוקרטיה, אז איך מורה ערבי יעז להגיד את המילה נכבה?״
באוגוסט האחרון היה הלוי בין חברי הכנסת הבודדים שחתמו על העצומה ״צדק לעמירם״ להקלה בעונשו של הטרוריסט המורשע עמירם בן אוליאל, ששרף למוות ב-2015 את משפחת דוואבשה ומרצה שלושה מאסרי עולם
״החוק הזה הוא עוד נדבך באפקט המצנן על המורים הערבים שמתורגם באופן ישיר לפגיעה באלפי תלמידים״, אומרת טל חסין מהאגודה לזכויות האזרח, ״מתן כוח בלתי מוגבל לפוליטיקאים לסגור בתי ספר ולשלול רישיונות הוא צעד מסוכן שנועד לייצר חינוך ערבי מוחלש ומפוחד״.
״מאז ה-7 באוקטובר אזרחים רבים, יהודים וערבים, עוברים רדיפה פוליטית ופרנסתם נפגעה בגין התבטאויות לגיטימיות לחלוטין ואשר פורשו בידי גורמים פרטיים ומנהליים שונים באופן שגוי כהסתה לטרור״, נכתב בנייר עמדה של מכון עדאלה – מרכז משפטי לזכויות המיעוט הערבי.
בעדאלה מזהירים מפני הסכנה שמתן הסמכות לקבוע אם התבטאויות מסוימות עולות לכדי הסתה לטרור בידי גורמים מנהליים לא שיפוטיים, זו לטענתם עלולה ״להגביר את הרדיפה הפוליטית נגד קבוצות מיעוט ונגד מי שמבטא דעה המנוגדת להלך הרוח הפוליטי במדינה״.
דוגמא להלך הרוח השולט היום במערכת החינוך אפשר למצוא במקרה של ד״ר מאיר ברוכין, מורה לאזרחות מפתח תקווה המועסק במערכת החינוך כבר 17 שנים. ברוכין פוטר מעבודתו על ידי משרד החינוך בנובמבר האחרון בטענה שהתבטא באופן המביע תמיכה בטרור, שהתבססה על פרסומיו ברשתות החברתיות. בחודש שעבר הוחזר ברוכין לעבודתו לאחר שפנה לבית המשפט, שם ציינו השופטים כי ״למרות שעמדותיו מעלות ביקורת לא פשוטה כלפי פעולות צה״ל, כמו גם מציגות את ההרוגים בצד הפלסטיני, ד״ר ברוכין לא הביע תמיכה במסגרת פרסומיו בפעולות הטרור שביצע חמאס כנגד מדינת ישראל״.
חרף הביקורות ח״כ הלוי נותר בעמדתו ונחוש לקדם את החוק. גם להערות הטכניות של נציגת הייעוץ המשפטי לוועדה, עו"ד נירה לאמעי רכלבסקי, שאמרה כי הצעת החוק מיותר משום שניתן לעגן האיסורים שהיא מבקשת בתקנות, הגיב הלוי בביטול. רכלבסקי שאלה בדיון הקודם ״למה לא להסדיר את העניין בתקנות? זה הרי מהתקנות המעטות, שאפילו לא דורשות את אישור הכנסת ויוכלו להיעשות תוך יומיים. זה עלול לפגוע במעמד החקיקתי של העילות שכבר קיימות בתקנות ושוללות תקציב כמו אפליה. אנחנו יוצרים כאן תקלה חקיקתית. זה עניין מקצועי גרידא". הלוי מצידו סירב להצעה ואמר "לא יקרה״.
בהתחשב במצב העגום של הליכוד בסקרים, הלוי, המוצב כיום במקום ה-36 ברשימת המפלגה, עלול למצוא את עצמו לאחר הבחירות חוזר לקריירה שלו כאיש חינוך. אם יחוקק החוק יהיה עליו לשקול זאת שוב, שכן רק באוגוסט האחרון היה הלוי בין חברי הכנסת הבודדים שחתמו על עצומה של ארגון ״צדק לעמירם״ להקלה בעונשו של הטרוריסט המורשע עמירם בן אוליאל. בן אוליאל שרף למוות ב-2015 את משפחת דוואבשה ומרצה שלושה מאסרי עולם. חודש לאחר מכן הלוי גם חתם על מכתב של 14 חברי קואליציה לראש השב״כ רונן ובו דרישה דומה.