פעילי מטה ״לא נשכח״, העומדים מאחורי המאחז הלא חוקי ליד קיבוץ ארז שבמועצה האזורית שער הנגב, פתחו במאבק נגד ראש המועצה יוסי קרן, לאחר שניסה להביא לפינויו. מאז אתמול (ב׳) פעילי הארגון שלחו לקרן מאות הודעות נאצה בעקבות דיווח של כתבת ערוץ 14 לענייני יהודה ושומרון, שיראל ללום נהיר. ללום נהיר, שמעידה על עצמה כי היא ״מתנחלת משיחית״, צייצה אתמול בצהריים על כך שקרן אמר לפעילי הארגון ששהו במאחז: ״לא מעניין אותי החוק או צו בית משפט. אני אישית אשלח לכם דחפור שיפנה אתכם״.
בעקבות הציוץ הפיצו פעילים את מספר הטלפון הפרטי של קרן ושלחו לו ביממה האחרונה ״מאות הודעות נאצה״, כך לדבריו, בניסיון למנוע את פינוי המאחז, בפעם החמישית. מלבד ״מאחז אלי עזה״, הארגון פועל למען ״שיבה לחבל עזה״ ולהפסקת הסיוע ההומניטרי לרצועה.
מטה ״לא נשכח״ מתפקד כארגון בובה של עמותת ״האמת היהודית״ בכל הקשור לפעילות ״אקטיביסטית״, הכוללת, בין היתר, אלימות כלפי נהגי משאיות הסיוע ההומניטרי לעזה ושריפת המשאיות ותכולתן
״כתבו לי ׳נעתיק את היישוב אליך לחצר׳, שאני צורר, וגם ׳אל תשכח מה קרה לאריאל שרון׳״, הוא מספר. בעמוד הפייסבוק שלו כתב: ״דבר לא יעצור בעדי. גם לא מבול הודעות הנאצה והאיומים שאני מקבל לטלפון האישי שלי בעניין, בשל כוונתי להזיז את המאהל הבלתי חוקי, ורצוני לשמירה על הסדר הטוב ועל רווחת התושבות והתושבים במועצה״.
המאחז ״אלי עזה״ הוקם בסוף חודש יוני בסמוך לקיבוץ ארז על ידי פעילי הציונות הדתית, חברים בארגון הימין הקיצוני ״מטה לא נשכח״ שהוקם כחודשיים אחרי טבח ה-7 באוקטובר. לפי קבוצת הווטסאפ של הארגון, הוא הוקם על ידי בני נוער שלקחו על עצמם למטרה ״להנציח את הטבח ולהזכיר לציבור ולהנהגה כיצד אמורים לפעול מול החמאס ושאר אויבינו שקמו לכלותינו״. אלא שמתחקיר ״שומרים״ מחודש מאי עולה כי מדובר במיתוג נקודתי בלבד שמאחוריו עומדים פעילי עמותת ״האמת היהודית״, המופעלת על ידי דמויות מובילות בימין הקיצוני בהם, בין היתר, ברוך מרזל.
בפועל מטה ״לא נשכח״ מתפקד כארגון בובה של עמותת ״האמת היהודית״ בכל הקשור לפעילות ״אקטיביסטית״, הכוללת, בין היתר, אלימות קשה כלפי נהגי משאיות הסיוע ההומניטרי לעזה ושריפת המשאיות ותכולתן, הכל במטרה להפסיק את האספקה לרצועה.
״ביטחון אמיתי שווה עזה יהודית. אל תחשבו שניעלם, אנחנו נחזור ובגדול. עוד תשמעו עלינו"
בעוד שעל ראשי ארגון צו 9, שהחלו בפעילות נגד הסיוע ההומניטרי לרצועה, הוטלו סנקציות מצד הממשל האמריקאי והאיחוד האירופי, שמותיהם של פעילי מטה ״לא נשכח״ דווקא נעדרים מן הרשימות. ראש מטה ״לא נשכח״, יוסף יצחק דה-ברעסר, סיפר על פעילות המטה, שכזכור סיבכה את ישראל בבית הדין הבין-לאומי בהאג ובעולם כולו ואמר כי מטרתו "ליצור שינוי מדיניות בנושא אספקת משאיות הסיוע והדלק לחמאס", תוך שהוא מצר על ההבדלים הרעיוניים בין הארגון שהוא עומד בראשו לבין ארגון צו 9 ה״ממוסד״, לדבריו.
״ביטחון אמיתי שווה עזה יהודית״
נכון לחודש מאי נפתחו לדה-ברעסר 12 תיקים במשטרה על חסימות, קיבל צו הרחקה ממעבר תרקומיא ומאזור בעוטף שהוכרז שטח צבאי סגור, אולם אלו לא כל כך הרתיעו אותו. "קיימנו חמש צעדות לתוך עזה ושבתנו כשלוש או ארבע שבתות במעברי הגבול השונים. אנו חותרים לשיבה לעזה, מתוך אמונה בארץ ישראל השלמה ושביטחון אמיתי שווה עזה יהודית. אל תחשבו שניעלם, אנחנו נחזור ובגדול. עוד תשמעו עלינו".
בסוף אותו חודש מאי, מטה ״לא נשכח״ הודיע כי הוא עוצר את פעילותו לטובת ״תיעול הארגון ובנייתו״. תחקיר ״שומרים״ שפורסם כשבוע לפני כן מצא כי בקבוצות הוואטסאפ של הארגון מופיעים גם מספרי הטלפון של מספר חברי כנסת וכן של שרה ושל סגן שר, כמו גם חיילים בשירות פעיל ואזרחים רבים מן השורה. פחות מחודש לאחר מכן הוקם מאחז ״אלי עזה״.
המאחז פונה לראשונה בתחילת יולי על ידי פקחי רשות מקרקעי ישראל, מספר ימים לאחר הקמתו, והוקם שוב על גדות נחל שקמה בסמוך למושב נתיב העשרה. כשבוע לאחר מכן פונה המאחז בשנית, הפעם על ידי משטרת ישראל. במהלך הפינוי נעצרו חמישה פעילי ימין, מתוכם שלושה קטינים – כולם שוחררו בעזרת הסיוע של ארגון הימין ״חננו״. מלבד התיקים של דה-ברעסר בגין חסימות הסיוע לעזה הוא נעצר מספר פעמים בעבר בעקבות עימותים עם מפגינים. בעקבות פינוי המאחז ביולי האחרון הואשם דה-ברעסר בשמונה סעיפי אישום, כולל איומים וקשירת קשר לביצוע פשע. הוא שוחרר בתנאים מגבילים.
בספטמבר האחרון מצא היישוב את מקומו החדש, על שטח קרקע פרטית בסמוך לכניסה לקיבוץ ארז שבצפון העוטף, לא רחוק ממשכנו הקודם. מדובר בשטח הממוקם מתחת לגשר פסי רכבת ונמצא בבעלות רכבת ישראל, שם הקימו חברי היישוב את המאחז ״הזמני״ בפעם הרביעית. בקבוצת הווטסאפ של המאחז צוין כי ״היישוב זמני וניתן להעברה בקלות תוך פחות מ-24 שעות לתוך חבל עזה״, והוסיפו כי נמצאים בו משפחות ובני נוער שמקיימים בו הרצאות ושיעורי תורה קבועים. ״ליישוב חלק חשוב במאבק לשיבה לחבל עזה מעצם היותו כ-2 קילומטר מהגדר ומעצם הנוכחות של יהודים המוכנים להיכנס עם מטלטליהם ומשפחותיהם וליישב את חבל עזה״.
מאז שהוקם המאחז הלא חוקי בשטח השיפוט של המועצה האזורית שער הנגב דגן עסוק במאמצים שיביאו לפינויו. בשיחה עם ״המקום הכי חם״ סיפר כי פנה לרכבת ישראל, שכאמור שטח המאחז נמצא בבעלותה וכן פנה גם למשטרת ישראל בבקשה שתקדם את פינוי המאחז – אך מצא את עצמו פונה לאוזניים ערלות. ״הם מרגישים בעלי הבית, וזה פשוט לא המצב״, הוא אומר. ״רכבת ישראל לא טורחת להוציא אותם משם, למרות שזה בשטח המועצה שלי. הם מטנפים את המקום, עושים ונדליזם וכותבים כתובות גרפיטי. ההתנהגות שלהם עוברת כל גבול״.