במשך שנתיים חקרה לכאורה המחלקה לחקירות שוטרים את המקרה של אמיר גדידיאן, פגוע נפש שמת לאחר ששני שוטרים אזקו אותו ואחד מהם ישב עליו. כמעט שנתיים עד ששני השוטרים המעורבים זומנו לחקירה, עדים קריטיים אחרים לא זומנו כלל, שאלות קשות לא נשאלו, ובכל זאת – מח"ש סגרה את התיק. אלמנתו, סיון גדידיאן, ושמונת ילדיו החליטו בעקבות הטיפול הרשלני של מח״ש להגיש תביעת פיצויים ולאחרונה גם הגישו ערר על סגירת התיק הפלילי. אלא שעתה מבקשת מח"ש לעכב את תביעת הפיצויים עד להחלטת בית המשפט בערר ומורחת את התיק. הפרקליטות, המייצגת את מח"ש בבית המשפט המחוזי בירושלים, העלתה טענה תמוהה כי כל עוד לא התקבלה החלטה בערר, "קיים חשש ממשי לפגיעה בהליך ובזכויות של השוטרים".
את תביעת הפיצויים הגישה משפחת גדידיאן בחודש יולי האחרון באמצעות עורך דינם יראון פסטינגר. היה זה לאחר שבמשך תקופה ארוכה סירבו במח״ש למסור למשפחה את שמות השוטרים המעורבים, את הדוח הפתולוגי לאחר נתיחת הגופה ואת חומרי החקירה שנאספו. רק לאחר מאבק משפטי, מח"ש הודיעה שהחליטה לגנוז את התיק ומסרה את חומרי החקירה למשפחה, ואז התברר גודל המחדל.
כפי שנחשף במקום הכי חם, בסרטון שתיעד את רגעיו האחרונים של גדידיאן, אחד השוטרים התיישב על גבו, למרות שכבר היה מנוטרל. הוא המשיך לשבת עליו גם כאשר גדידיאן זעק שכואב לו ושהוא נחנק, כך במשך כחמש דקות ארוכות. הוא המשיך לשבת עליו גם כשגדידיאן אמר שיש לו פיפי וגם כאשר השתין על עצמו. הוא המשיך לשבת עליו גם אחרי שאיש מד"א העיר ש"הוא לא איתנו".
בדיקת המקום הכי חם העלתה שמח"ש סגרו את התיק מבלי לצפות בסרטונים שתיעדו את האירוע ואימצו כבר מהתחלה את הנרטיב השקרי של השוטרים ושל אנשי מד"א.
בעקבות חומרי החקירה שהגיעו לידי עו"ד פסטינגר, הוא הגיש בספטמבר האחרון תביעה מתוקנת לבית המשפט שכללה גם את השוטרים עצמם, לירן ישכרוב ויעקב ברלין, ולא רק נגד המשטרה. לצד זאת, הוא הגיש למחלקה לחקירות שוטרים ערר על סגירת התיק הפלילי. במקום לקבל החלטה מהירה בערר שהוגש כבר לפני חצי שנה, הפרקליטות פנתה לבית המשפט וביקשה לעכב את בירור התביעה בבית המשפט.
כאמור, בפרקליטות מסבירים כי אם התביעה בבית משפט תימשך כסדרה, "קיים חשש לשיבוש ההליך הפלילי או פגיעה בזכויות השוטרים". נזכיר כי מחומרי החקירה עלה שהשוטרים ניסו לשבש את החקירה באמצעות לחץ על עדים וצפייה בראיות. במח"ש בחרו להתעלם ואפילו לא פתחו בחקירה.
בתגובה לכך כתב פסטינגר לבית המשפט כי המדינה עושה הכל כדי למנוע את זכותם החוקית של בני משפחתו של גדידיאן לתבוע את מי שהתרשל וגרם לעוול ולבקש צדק באירוע הקשה שקרה להם. "עמדה הדורשת מהאלמנה ושמונת יתומיה להמתין שנים רבות עד שיסתיים משפט פלילי שכלל לא הוחלט עליו, וספק רב אם בכלל יוגשו כתבי אישום ויתנהל משפט, היא חוצפה בלתי נתפסת". לטענת פסטינגר הגורמים המטפלים בתיק מטעם המדינה שמו להם למטרה למנוע את המשפט, ואם בכך לא יצליחו הרי שמטרת המשנה היא לפחות ״לעכב בכל דרך את זכותם של התובעים לשטוח את טענותיהם בפני בית משפט".