כמעט שנה לתוך המלחמה, ואלפי חוזי שכירות של מפוני גבול הצפון בקו העימות עומדים להסתיים. באזורים צמודי גדר, ובדגש על מטולה שחשופה ללבנון מצפון, ממזרח וממערב, המשמעות של פינוי דירה היא סיכון חיים ממשי. בהיעדר פתרון ממשלתי או אזרחי, שוכרים ומשכירים מוצאים עצמם נגררים לעימותים ולמאבקים משפטיים, ונותרים מופקרים על ידי מערכת הביטחון, צה״ל, והגופים הממשלתיים כולם – שלא מספקים כל מענה. כעת נדרשים אותם אלפי תושבים – כולם מפונים שכמעט ולא היו בדירותיהם מאז תחילת המלחמה – להקריב את חייהם או את מיטב כספם, ולפנות את תכולת דירתם מאחד האזורים המטווחים בארץ.
בימים אלה מטולה ריקה לחלוטין מאדם, ולמעט חברי כיתת הכוננות ומספר מתנדבים – כל תושביה עזבו. על פי הדוח האחרון של הכנסת, 21 אחוז מהתושבי המועצה עדיין מפונים במלונות, והשאר התמקמו בדירות חלופיות ששכרו בכל רחבי הארץ. יחד עם זאת, נכון לכתיבת שורות אלה, וחרף ההסלמה הביטחונית בצפון, מטולה אינה שטח צבאי סגור, אלא שטח אזרחי בפעילות מצומצמת, שאת ענייניו הביטחוניים מנהלת כיתת הכוננות האזורית. תושבים שרוצים להגיע לאזור מתבקשים ליצור קשר עם החמ״ל המקומי, שמורכב ברובו מתושבי המועצה ומחברי כיתת הכוננות. החמ״ל אמור לעדכן אותם על התראות באזור, ולהמליץ או לא להמליץ על הגעה לאחד האזורים החשופים והמסוכנים במדינת ישראל.
חלק בעלי הנכסים, שכלואים בין התלות שלהם בשכר הדירה שהם מקבלים, לבין הרצון להתגמש עבור השוכרים, מוצאים בפרצה הביטחונית חסרת ההיגיון שנוצרה במטולה הזדמנות לדחוק בדיירים להתפנות מבתיהם. בעלי נכסים אחרים מצליחים להגיע להסכמות עם הדיירים, שנכלאו בחוזים ארוכי טווח בלי יכולת לפנות את חפציהם. אולם כעת, כעשרה חודשים אחרי שעזבו את דירותיהם על תכולתן, מנסים הדיירים למצוא את האמצע עם בעלי הנכסים ביישובים המטווחים, לעיתים קרובות – ללא הצלחה.
ניב (שם בדוי, השמות המלאים שמורים במערכת) הוא שוכר דירה ממטולה שנדרש לפנות את ביתו. בשיחה עם החמ"ל סביב פינוי הדירה, אמר לו אחד מחברי החמ"ל כי "הגעה למטולה היא החלטה אישית שלך. ברמה הרשמית אפשר". אותו גורם הוסיף כי "אני לא הייתי שש לזה. זה תלוי בשיקול הדעת שלך. אין דבר כזה להבטיח שלא יקרה לך כלום, אבל אני ממליץ לפחות השבוע לא להתקרב לפה".
״ההגעה למטולה היא החלטה אישית. ברמה הרשמית אפשר, אבל אי אפשר להבטיח שלא יקרה לך כלום״
בפניה של "המקום הכי חם" לדובר צה"ל ולראש מועצת מטולה, דוד אזולאי, בדבר הדרישה של משכירים משוכרים לפנות את בתיהם ממטולה בסיום החוזה, התקבלה התשובה הרשמית כי "מטולה אינה נחשבת שטח צבאי סגור". זו הסיבה, לדבריהם, כי ניתן להגיע בחופשיות גם לשכונות המופגזות ביותר, וגם בשעות האור. התנאי היחיד שהציבו הגורמים האחראים בשטח הוא שההגעה ליישוב תתואם יום קודם עם חמ"ל מטולה, ותתקיים במידה ואין התראות מיוחדות. בפועל מדובר בהפקרה פושעת של אלפי תושבים שנותרו בלי כל מענה – לא מצידה של המדינה, שאמורה לעזור להם מול בעלי הדירות, ולא מצידה של מערכת הביטחון, שאמורה להסדיר את תנועתם באזור ולשמור על ביטחונם.
מענק משכירי דירות
בהיעדר הנחיות ברורות של צה"ל, הוציאה כיתת הכוננות של מטולה מאז תחילת המלחמה הנחיות רבות בנוגע לכניסה לאזור. בחודשים הראשונים הוגבלה הכניסה לזמן מוגדר, והותרה רק בשעות החשיכה, עם אורות נמוכים, פנס ראש אישי, ובליווי כיתת הכוננות של היישוב. על פני השטח, ככל שהחודשים חלפו הלכו ההנחיות והתרופפו, וכיום כל מה שנדרש על מנת להגיע לאזור הוא לתאם את ההגעה עם החמ״ל. יחד עם זאת, כפי שהעיד ניב וכפי שמעידים תושבים נוספים – התיאום עם החמ״ל לא מניב פרי, ומהווה עוד חולייה בשרשרת ארוכה של הסרת אחריות מצידם של גורמי הביטחון.
ביוני האחרון, תחת אותן הנחיות ממש, ליוו חברי כיתת הכוננות בני משפחה שהגיעו לפנות את ביתם שנשרף כתוצאה מירי חיזבאללה. ארגון הטרור, שמתחזק עמדות תצפית ישירות על היישוב הצפוני, ירה נ״ט גם לעברם – ופצע שניים מהם באורח קשה. בעקבות התקרית הוציאה המועצה הנחיה לפיה מטולה נאסרת לכניסת מבקרים – הודעה שבוטלה זמן קצר לאחר מכן ואף זכתה לתגובה של גורמי ביטחון שהדיגשו שמטולה אינה מוגדרת שטח צבאי סגור.
"בתחילת המלחמה שלחו לי סרטון של חיזבאללה מצלם את הבית שלי. ממש רואים את הבית שלי עם טנק לידו. איך הם מצפים שאפנה את הדירה שלי?", שואלת טלי (שם בדוי), ששוכרת דירה באחת השכונות החשופות במטולה. בימים אלה דורש ממנה בעל הבית לשלם את רוב דמי השכירות רק כדי לשמור על חפציה בדירה, וטלי, שפונתה באוקטובר ומאז כמעט ולא הגיעה לביתה, מנסה כעת למצוא פתרון.
"שלחו לי סרטון של חיזבאללה מצלם את הבית שלי. ממש רואים את הבית שלי עם טנק לידו. איך הם מצפים שאפנה את הדירה שלי?"
"אני לא מוכנה לשלם על דירה שאני לא חיה בה. אני משלמת שכירות נוספת בדירה אליה התפניתי, והעסק שלי ספג גם. בעל הדירה דרש שליש מהמענק שקיבלתי מהמדינה במקום שאשלם לו שכר דירה, אבל זה לא הגיוני. זה מענק עבור מפונים, לא עבור משכירי דירות".
גם רוני ארזי, תושבת שכונת הר צפייה, אחת השכונות החשופות ביותר במטולה, מחכה לפתרון הולם. במעמד חידוש החוזה האחרון שלה, ונוכח סירובה לחדש חוזה בדירה בה היא לא גרה, ביקש ממנה בעל הבית לעזוב את הנכס. בשיחה עם "המקום הכי חם" היא מספרת כי למרות ההצהרות הרשמיות של צה"ל בדבר ההגעה לאזור, בפועל החמ"ל מאשר הגעות לשכונה רק ברדת החשיכה. "הייתי שמחה לפנות את הבית שלי ממזמן. כל החיים שלי שם, אבל אי אפשר לפנות בלילה, ואי אפשר להביא לשם משאיות ומובילים כי זה חשוף ומסוכן. עד היום אף אחד לא פינה בית בשכונה שלי".
מובילים למקום הכי מטווח במטולה
שושה אונימה, מוסיקאית בת 40, חולת סרטן ואם חד-הורית לשני מתבגרים ממטולה, פונתה מדירתה השכורה בתחילת המלחמה. באותם ימים היא הייתה מאושפזת בבית החולים איכילוב לאחר התקף קוליטיס ועם הפינוי השאירה מאחור דירת חמישה חדרים ואולפן הקלטות שהיה העסק שלה. "ב-8 באוקטובר שוחררתי מבית החולים, אבל כולם ברחו ממטולה. הלכתי לבית הוריי שבבית הלל, אבל גם שם לחצו עלינו להתפנות. לא ידעתי מה לעשות, אז נכנסתי עם הילדים לאוטו והתחלתי לנסוע".
כמעט שבועיים לאחר מכן היא קיבלה הודעה רשמית על פינוי למלונות. "הייתי במצב נורא. התמודדתי עם השיקום, הייתי חלשה, ובשלושת החודשים הראשונים ישנו בחדר שאינו נגיש – הבן שלי על מזרן על הרצפה, והבת שלי על ספה שבורה. היינו בלי הבגדים שלנו. קניתי להם תחתונים והבאתי ציוד מיד שנייה".
"ראש המועצה אמר שאפשר לפנות, אבל כל הבתים ברחוב מעליי נפגעו. אני לא אקח על מצפוני מובילים שיעלו עם משאית למקום הכי מטווח במטולה"
באותם ימים מורכבים, נשענה אונימה על חוק דחיית המועדים לנפגעי חרבות ברזל, שאפשר למפונים לעכב את תשלומי שכר הדירה שלהם בשלושה חודשים, והוארך לאחר מכן בשלושה חודשים נוספים. עבור בעלי נכסים רבים היווה שכר הדירה מקור הכנסה עיקרי, וכך גם במקרה של אונימה, שנענתה לתחנוניה של בעלת הדירה, והסכימה להעביר לה מחצית משכר הדירה.
רגע לפני שהחליטה הממשלה על הארכת חוק דחיית המועדים עד לחודש פברואר, פדתה בעלת הדירה של אונימה ללא אזהרה ובניגוד לחוק את צ׳ק הביטחון שעמד לרשותה, והכניסה לחשבונה סכום של 15 אלף שקל. "נכנסתי למינוס", מספרת אונימה. "התקשרתי ואמרתי לה שזה לא חוקי, והיא אמרה שהיא יודעת, אבל שהתייעצה עם עורך דין ושזה מה שהיא עושה כדי לשרוד. אתמול היא שלחה לי הודעת פינוי".
הבקשה מחולת סרטן מוגבלת תנועה לפנות במצבה את תכולת דירתה, שנמצאת באחת השכונות הכי מסוכנות בישראל, היא בלתי סבירה. יחד עם זאת, לתפישתה של בעלת הבית, אין כל מניעה ביטחונית להגיע לנכס ולפנות את רכושה של אונימה – חרף מצבה הבריאותי המורכב. בעלת הבית גם ״הגדילה לעשות״, והגישה לאחרונה תביעה נגד אונימה, בה היא דורשת תשלום מלא על שנת השכירות האחרונה, פינוי מיידי של כל רכושה, את שכר הטרחה של עורך דינה ופיצויים על עוגמת הנפש שנגרמה לה לכאורה. אונימה הגישה תביעה נגדית פחות או יותר על אותם סעיפים, ובעוד כשבועיים השתיים יתייצבו בבית המשפט.
"ראש המועצה אמר שאפשר לפנות, אבל כל הבתים ברחוב מעליי נפגעו. אני לא אקח על מצפוני מובילים שיעלו עם משאית למקום הכי מטווח במטולה", היא אומרת. "נניח שאנחנו מתעלמות מהמצב המסוכן. לאן אני יכולה להעביר בית של חמישה חדרים ואולפן? איך אהיה מסוגלת במצבי הבריאותי? מאז המלחמה אני לא עובדת ולא מקבלת דמי אכלוס, וגם לילדים שלי ממש קשה. הם רחוקים מהחברים, מהמשפחה, מהכל. עד שהם התרגלו ונכנסו למערכות חינוך חדשות, אני לא רוצה להעביר אותם פעם נוספת".
ההפקרה הממשלתית – גם כלפי המשכירים
המצב המורכב מביא את שני הצדדים, משכירים ושוכרים גם יחד, למאבקי כוח ולסכסוכים קשים. בזמן ששוכרים רבים נאלצים להתמודד עם דרישות דרקוניות וחסרות רגישות מצד בעלי הבתים, לעיתים קרובות בעלי הבתים עצמם תלויים בשכר הדירה כדי לשרוד. מצוקתם הכלכלית הקשה של בעלי הדירות נתקלת באטימות מוחלטת מצד משרדי הממשלה – שמותירים את הצדדים להתגושש בעצמם.
מקור ההכנסה העיקרי של אביבה, פנסיונרית מקריית שמונה, הוא שכר הדירה שהיא מקבלת מדירה שבבעלותה במטולה. במרץ הודיע אחד השוכרים בהודעת וואטסאפ, בזמן שהוא תחת שכירות, כי תוך חודשיים הוא יפסיק לשלם. "שש שנים הוא משלם את אותו שכר דירה נמוך מאוד, 1,800 שקל, ואפילו הצעתי לו הנחה במלחמה. עכשיו, בלי שהוא יכול להוציא את חפציו, הוא הודיע לי על יציאה מחוזה. זו הפנסיה שלי, ואין שום חוקים או מענה. מה אני אמורה לעשות? לתבוע אותו בזמן מלחמה?״.
מקור ההכנסה העיקרי של אביבה, פנסיונרית מקריית-שמונה, הוא שכר הדירה שהיא מקבלת מדירה שבבעלותה במטולה. לאחרונה הודיע לה אחד השוכרים כי תוך חודשיים הוא יפסיק לשלם
על אף שניתן היה לצפות מראש את המצוקה הכלכלית שתיגרם לבעלי הדירות מאובדן שכר הדירה עקב פינוי הדיירים, לא נראה שהנושא נלקח בחשבון בהיערכות המדינה לחירום. מהסתכלות בתכניות לשעת חירום של רח"ל (רשות חירום לאומית במשרד הביטחון) ושל פס"ח (רשות לפינוי, סעד וחללים במשרד הפנים), לא נמצאת שום התייחסות לנזק שצפוי להיגרם לבעלי הדירות.
מדינת ישראל נטלה על עצמה לפצות את תושביה על נזקים ישירים ועקיפים שנגרמו כתוצאה ממעשי איבה או פעולות מלחמה שונות. הפיצוי נעשה מכוח חוק מס רכוש וקרן פיצויים וכפוף לרשות המיסים במשרד האוצר, אולם הרשות, מצידה, מסרבת לפצות משכירים על אובדן דמי שכירות מדירות מגורים שפונו. גם משרד הפנים, שאמון על מענקי הסיוע עצמם, נמנע מלקדם סיוע כלכלי לבעלי הדירות. אליהם חובר משרד המשפטים, שמסרב לקבוע פתרון לחוזי השכירות של המפונים, למרות שהסיבה להפרת החוזים נעוצה בהחלטה שקיבלה הממשלה בעצמה, והורתה על פינוי יישובים שממוקמים בין 0 ל-5 קילומטרים מהגבול.
באפריל האחרון פרסם משרד המשפטים מידעון ושאלון דיגיטלי שמטרתו לסייע למשכירים ולשוכרים "לקבל החלטות ולהגיע להסכמות". בפועל, לא רק שהוא אינו מסייע – אלא הוא מצהיר בגלוי על כשלים שעדיין עומדים בעינם. "במצב בו השוכרים לא מתגוררים בדירה כתוצאה מהפינוי, קיימת עמימות בנוגע לזכותם לביטול החוזה", נכתב בדף המידע. "טרם התקבלה בבתי המשפט פסיקה המבהירה את הדרך שבה יש לנהוג במצב זה".
באפריל האחרון פרסם משרד המשפטים שאלון דיגיטלי שמטרתו לסייע למשכירים ולשוכרים. בפועל הוא מצהיר בגלוי על כשלים שעדיין עומדים בעינם
עד ינואר האחרון התייצבו שוכרי הדירות מספר פעמים בכנסת, בדרישה למצוא פתרון שיקח בחשבון גם את מצוקת בעלי הדירות. ביוזמתה של ארזי, יחד עם עורכת הדין ספיר סלוצקר ובליווי אונימה ומפונים נוספים, הם הגיעו לדיונים בוועדה המיוחדת לענייני צעירים בראשות ח"כ נעמה לזימי (הדמוקרטים). אמנם הועדה התכנסה סביב הפגיעה בשוכרי דירות צעירים ביישובים מפונים, אך השוכרים הביאו את מצוקתם של בעלי הדירות וניסו לגייס את חברי הכנסת למאבק.
יחד עם זאת, אחרי שלושה דיונים ושיחות "עם כל משרדי הממשלה", כפי שאמרה ארזי, המאמץ לא נשא פרי. לטענתם, בעלי הדירות לא היו מעוניינים במאבק, והמשיכו לנהל אותו מול השוכרים עצמם, במקום להפנות אותו לאשמים האמיתיים. "הם נאבקו בנו במקום לבוא איתנו לוועדות", אומרת ארזי. "עכשיו, כשנגמרו החוזים, הם נזכרו".
מדובר צה"ל: צה״ל מקיים הערכות מצב שוטפות, ונמצא בקשר הדוק עם הרשויות המקומיות בשטח בנוגע לכניסה ויציאה מהיישובים המפונים בצפון. זאת על מנת לשמור על ביטחון האזרחים ולאפשר את המשך קיום קרב ההגנה.מטולה לא מוגדרת כשטח צבאי סגור. הנחיות בדבר העלייה למטולה ותנועה במרחב ניתנות בהתאם להערכת המצב, ובתיאום בין המועצה לצה״ל, כדי לאפשר המשך רציפות תפקודית ככל הניתן, לצד שמירה על ביטחון האזרחים.