דימוי: אסתי סגל. הקליקו על הריבוע בצד ימין למעלה על מנת לצפות במסך מלא
בממלכת ההון-שלטון מלחמות הן לא מעצור בגלגלי מנגנון העושק האזרחי. יש שיאמרו שהן אפילו תמריץ. בזמן שאולפני החדשות והעיתונים מלאים בפרשנויות ביטחוניות ועדכונים רציפים מזירת הקרב, נוצרת קרקע נוחה לפעולה עבור אלה שמבקשים לגזול, ומתפנה מרחב מוגן מביקורת ציבורית, עבור אלה שדואגים לאינטרסים האישיים שלהם על חשבון הציבור. אז מה קרה עד כה בזמן שנלחמנו בחזית, בעורף ובאולפנים?
לפניכם לקט.
ח"כ מאיר שטרית חומק מביקורת
זוכרים את ח"כ מאיר שטרית שרץ לנשיאות כשסיפור העוזרת רודף אותו? נזכיר שמדובר בעובדת בביתו של ח"כ שטרית, אשר לפי הפרסומים שטרית שילם לה 270 אלף ש"ח כדי שלא תתלונן נגדו. בהמשך פורסם כי התלונה היא לכאורה על רקע מיני. אז מה קרה בעניינו כשהתותחים רעמו? ובכן, היועץ המשפטי לממשלה הורה על סגירת הבדיקה בעניין הזה, בשל חוסר רצונה של העובדת להתלונן. שורה תחתונה: שטרית חמק מסערה ציבורית ואולי אף חמק מאפשרות להרשעה פלילית – בזכות הונו. 270 אלף שקל יודעים לסגור עניינים.
מי עוזר לגלעד שרון להכשיר חווה סולארית לא חוקית?
בעוד אילנה דיין מראיינת בזמן המלחמה את גלעד שרון על תכנית ההתנתקות של אביו, נעדרה שאלה אחת מהראיון והיא – איך מועצת מקרקעי ישראל הכשירה בדיעבד את המתקן הסולארי שלו בחוות השקמים. הכשרת החווה, שהוקמה ללא היתר ואישורים, קרתה ביום השלישי למבצע "צוק איתן", כשהקשב הציבורי היה כולו נתון לעזה. זה קרה למרות התנגדות חריפה למהלך של היועץ המשפטי לממשלה, ולאחר שבג"צ פסק שצריך לפרק את המתקן. איך זכה גלעד שרון בקסמים האלה? תשאלו את שר השיכון, אורי אריאל (הבית היהודי), שהתגייס באופן כמעט מחמם לב כדי לעזור לחבר גלעד.
ביטול ההבטחה לבנות מלאי חדש של דיור ציבורי
במהלך ציני, קר, אטום, מחפיר ושערורייתי, מלאי של דירות לדיור הציבורי שאמור היה להיכלל בחוק הותמ"ל (הליכי בנייה מזורזים) הוצא מהחוק ברגע האחרון, והתודות למפלגות: הבית היהודי, יש עתיד, הליכוד וישראל ביתנו.
ח"כ אורלי לוי אבקסיס נלחמה בעור שיניה להכנסת הדיור הציבורי לחוק, וסיפרה כי באוצר טענו שדיירי הדיור הציבורי מורידים את ערך הנדל"ן, לכן לא ניתן לשלב אותם בפרויקטים. כן, קראתם נכון. דיירי הדיור הציבורי טובים רק כחיילים. כדיירים? הם מורידים את הערך. ולא רק זאת. לאחר שהתברר שהמדינה הפקירה שוב את דייריה המוחלשים, התגלה גם כי כסף שהועבר לכאורה לטובת הדיור הציבורי, אינו כסף חדש כלל אלא מדובר בכסף שמגיע ממכירת דירות בדיור הציבורי. אורלי לוי אומרת שהמשמעות היא למעשה חיסול פרויקט הדיור הציבורי. וכך, בזמן שחיילי הדיור הציבורי יורקים דם ויזע בחזית, המדינה יורקת עליהם בבית.
דלתות מסתובבות בשוק הביטוח
מתברר שבזמן מלחמה גם הדלתות לא מפסיקות להסתובב: עודד שריג, עד לא מזמן המפקח על ביטוח, עומד להתמנות ככל הנראה לתפקיד מנכ"ל חברת הביטוח מגדל. בחר בו בעלי "מגדל" שלמה אליהו, אשר רק לפני שנתיים נכנס כבעל שליטה תודות לאותו שריג – אז בתפקיד המפקח על הביטוח – אשר חתם על היתר השליטה לאליהו. העובדה שאליהו נקנס ביותר משני מיליון שקלים בגין פעילות לא תקינה, נעלמה מעינו של שריג הלארג'. טוב, אל תהיו קטנוניים, חיכתה לו בקצה הדרך משרת מנכ"ל.
הסדר חוב נדיב לנוחי דנקנר, מקוצר עונשו של דני דנקנר
בזמן שהוא מתמודד עם כתב אישום שהוגש נגדו בגין חשד להרצת מניות באי.די.בי, פועל נוחי דנקנר להשיג הסדר לחובות האישיים שלו, שעומדים על כחצי מיליארד שקל. ההצעה שהגיש לבנק וצפויה לעבור אישור כוללת תשלום של 10% מהחוב בלבד בתוך שנה. חלק גדול אחר של החוב יוחזר בפריסה סופר נדיבה לכל החיים מההכנסה העתידית של דנקנר. מדובר בהסדר לא סטנדרטי ולתקופה ארוכה מאוד. בפעם הבאה כשהבנק מבקש מכם להחזיר חוב לאלתר, תזכרו את ההסדר הנדיב של דנקנר.
ואם כבר דנקנר, אז בן דודו של נוחי, דני דנקנר, קיבל בשורות טובות מבימה"ש העליון שקיצר את עונשו משנה לשמונה חודשי מאסר, בגין ניגודי עניינים. איך קרה הפלא? מי שהממון מצוי בכיסו, יכול להרשות לעצמו שורה של פרקליטי צמרת בערעור לעליון.
מאגר גנטי לתינוקות – שטרית מכה שנית
ביום השלישי למבצע, כשברקע רעש הפגזות עזה מהאוויר, העבירה ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת בקריאה ראשונה הצעת חוק של ח"כ מאיר שטרית, שתאפשר הקמת מאגר מידע גנטי לכל התינוקות העתידיים שיוולדו בישראל. משרד המשפטים וארגוני זכויות אדם מתנגדים בשל הסכנה החמורה לפרטיות, אבל את ההחלטה העבירו בקלילות שטרית ועוד שני ח"כים בלבד (משה גפני, יואב בן צור) שנכחו בישיבה.
שאלת מיליון הדולר נותרת באויר: מה (או מי) גורם לשטרית לקדם באופן כל כך נחוש, יסודי ועקבי את המאגר הביומטרי? מה הסיפור?
הגיע הזמן שגם בני חמש יצהירו על הונם (או שיעקלו להם את הרכב)
ובינתיים בעורף, 105,000 ישראלים קיבלו באחרונה דרישה להצהרת הון – בהם אנשי היי-טק, ספורטאים, מרצים, גמלאים, תושבים זרים, מובטלים, ואפילו ילדה בת חמש – כאילו שאזרחים שמעלימים מס הם הבעיה. ומה עם הטייקונים שרואי החשבון שלהם מארגנים להם מקלטי מס בעולם? בהם לא נוגעים, אבל כן נוגעים בבעלי החוב, שזולגים לחובות עקב מצב כלכלי בלתי אפשרי. ומה יעשה לחייבים ולעניים? לכבודם במיוחד אושר חוק עוקף בג"צ המאפשר להטיל סנקציות חריפות ומוגזמות על בעלי חוב, כמו: עיקול כלי רכב במחסומי דרכים, עיכוב יציאה מהארץ והגבלת שימוש בכרטיסי אשראי. נחשו למי לא יעכבו לעולם את היציאה מהארץ, לא משנה מה גודל החוב.
בשעה טובה – מס על נהיגה
מתברר שמשרד התחבורה מכין תכנית לגביית אגרה על כבישים מהירים או על נהיגה מהירה, שזה בעצם סוג של מס. המסר של משרד התחבורה הובהר: "נהיגה בכביש מהיר לא תיחשב עוד לשירות מובן מאליו, אלא למצרך החייב עקרונית בתשלום. המצרך יינתן חינם לכל נהג שמהירות נסיעתו הממוצעת בפרק זמן קצר ונתון סבירה לפי קריטריון אופטימיזציה". הבנתם? במלחמה הבאה יופיע מס על מי שנושם יותר מדי עמוק. אוויר זה לא מובן מאליו.
איזה שידור ציבורי יהיה במלחמה הבאה?
התותחים רעמו ו- 1,300 איש קיבלו הודעה על סגירת מפעל השידורים הציבורי ופתיחתו מחדש, בלעדיהם. החוק לסגירת רשות השידור עבר אבל עתיד השידור הציבורי לוט בערפל. האם מישהו כאן משלה את עצמו שהרשות החדשה תהיה באמת נקיה מפוליטיזציה? מה יהיה על עיתונאי רשות השידור? ומה יהיה על תחנות הרדיו של "קול ישראל"?
משרד התיירות מתאבד על כפר הנופש נחשולים
ביום החמישי למבצע "צוק איתן" התייצבה באופן יוצא דופן כל צמרת משרד התיירות (החל בשר עוזי לנדאו, המשך במנכ"ל המשרד, בראש האגף הכלכלי של המשרד וכלה בעוד) בוועדת הערר על כפר הנופש נחשולים. וכעת, חידה: מה או מי גרם, לכל צמרת משרד התיירות להגיע באמצע המלחמה לוועדת הערר על כפר הנופש נחשולים, ולהילחם בלהט על 500 יחידות של כפר נופש קטן וחסר חשיבות? תשובות במהופך. לא, במעוקם.
התותחים רועמים והחובות של תע"ש נמחקים
כבר ביום הראשון למבצע "צוק איתן", כשכל תשומת הלב הייתה נתונה לענייני ביטחון המדינה, אישרה ועדת הכספים מחיקת חוב לתעש של יותר מ-3 מיליארד ש"ח, כדי לסלול את הדרך להפרטת החברה. רק שלושה ח"כים (2 + יו"ר) היו בהצבעה על המחיקה. איך תע"ש הגיעה לחוב כזה? כמה כסף השקיע הציבור הישראלי בחברה והאם הוא הולך להרוויח מההפרטה? ואיך ייתכן שמחיקת חוב כזה לחברה ממשלתית ביטחונית שנמצאת בדרך לידיים פרטיות, מעניינת רק שלושה ח"כים?
שתי הצעות חוק לסיוע לאזרח הנעשק – נפלו
נדחה הדיון בהצעת חוק של ח"כ אילן גילאון להבטחת שכר של עובדים בדרום. הרי אין מלחמה בדרום, אז אין מה לדון. ואילו וועדת השרים לענייני חקיקה הפילה הצעת חוק שלפיה עסקים יצרניים קטנים, בעלי מחזור של עד 10 מיליון שקל בשנה, יחוייבו בתשלום מע"מ רק בעת קבלת התמורה. זה יכול היה להקל באופן משמעותי על בעלי העסקים הקטנים והבינוניים, אבל למה להקל אם אפשר להקשות.
כספי הפנסיה שלכם עוברים לידיים זרות
יום לפני פתיחת המבצע בעזה פורסם כי יצחק תשובה מוכר את גרעין השליטה בחברת הביטוח ה"פניקס" לידיים זרות: החתן של דונלד טרמפ. מכיוון שיום לאחר הפרסום פרצה מלחמה, לא יכולנו לדון במשמעות של המהלך: יותר מ-50 מיליארד ש"ח מכספי הציבור יופקרו בידי ידיים זרות שידאגו לאינטרס הצר של החברה ולאו דווקא לאינטרס של אזרחי ישראל שהפקידו שם את כספם.
תנו לפז לנצח
ביום הראשון למבצע "צוק איתן" מתכנסת ועדת הכלכלה לדון בהצעת החוק מעוררת התמיהות של ח"כ רוברט אליטוב (ישראל ביתנו) וח"כ איילת שקד (הבית היהודי): הצעת חוק משק הגז הטבעי. מדובר בהצעת חוק שמנכ"ל חברת פז בעצמו מפעיל לחץ לקידומה, שכן היא תאפשר לחברת פז (וגם בז"ן) לשווק גז טבעי (תוך יצירת ריכוזיות חדשה בתחום). בדיון הקודם התחוללה סערה סביב ההצעה, כאשר נציגת התנועה לאיכות השלטון שאלה את ח"כ אליטוב מי עומד מאחורי הצעת החוק, והוא ענה לה בפרלמנטריות מהוקצעת: "כשאעבוד אצלך, אגיד לך". כעת, בדיון שנערך בוועדת הכלכלה ביום הראשון למלחמה בעזה, התברר שנציגי משרדי הממשלה השונים כלל אינם מתואמים והצעת החוק כולה חורים ובעיות. למרות זאת, הצעת החוק מאושרת בהצבעה של שני ח"כים בלבד: יו"ר הוועדה ברוורמן ואליטוב, ומועברת לקריאה ראשונה. מנכ"ל פז מרוצה עד מאוד.
קידוחי נפט ניסיוניים בגולן וניסוי פצלי שמן מסוכן בעדולם
אושרו קידוחי נפט ניסיוניים בגולן. למרות התנגדות התושבים, ארגונים סביבתיים ואנשי מקצוע, הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה צפון אישרה לחברת "אפק" להתחיל לבצע קידוחי נפט בגולן. אפק פועלת תחת חברת ג'יני, כאשר אחד ממנהליה הוא שר התשתיות לשעבר אפי איתם. איתם עשה סיבוב מלא דרך הדלת המסתובבת, מכורסת השר היישר לכורסת גוזר הקופון לבעלי ההון.
אבל איתם לא נח. בו זמנית הוא גם מקדם במרץ את הניסוי המסוכן של פצלי השמן. וכך בזמן שאנחנו במלחמה, בילה איתם בימים האחרונים בשורה של פגישות לוביסטיות עם ראש עיריית ירושלים, שר הפנים וגם עם חברי הוועדה המחוזית בירושלים, לקראת הישיבה היום של הוועדה שדנה בנושא.
נותרו מאחור
בינתיים אין תמיכה כלכלית לתושבי הדרום וגם לא למי שמטפל בהם בימים אלה, אבל שר האוצר מבריז מישיבה של וועדה בנוגע לפיצוי לתושבי הדרום. במקביל וועדת החינוך אישרה התייקרות של תשלומי החובה של ההורים לבי"ס, ובנק ישראל פירסם דו"ח מיוחד וראשון מסוגו שבו הוא מזהיר מפני היציבות הפיננסית בישראל: מחירי הדיור העולים מסכנים את היציבות הפיננסית של הציבור. מי שעוד מסכן את יציבות הציבור זו המשטרה שממשיכה להפליא את מכותיה לא רק במפגינים, אלא גם בעיתונאים.
ועל מה לא מדברים גדודי המומחים והפרשנים?
על עוני. חלף יותר מחודש מאז שהגיש יו"ר ועדת אלאלוף את מסקנות הוועדה לשר הרווחה מאיר כהן. ומה קרה מאז? כלום. אפילו לא דיון אחד על תקציב מסקנות הוועדה. מופתעים?
בנוסף, למיטיבי הזכרון, יש גם שורה של חקירות ופרשיות מטלטלות שעלו למרכז סדר היום דקה לפני המלחמה ומאז נכנסו לתקופת השהיה: חשדות לשחיתות בצמרת המשטרה, עו"ד רונאל פישר ושלל קשריו, פואד בן אליעזר – הדירה ביפו והכספת, רהיטי הגן של שרה… מתי הנושאים האלה יחזרו לשולחן?
שורה תחתונה
גלגלי מנגנוני ההון שלטון יודעים לעבוד היטב באפילת אבק הקרבות. קידום מיזמים מסוכנים, קידום ריכוזיות, שוד משאבי טבע, חדירה לפרטיות, שוד וגזל מתמשך של האזרח – וזו רשימה חלקית בלבד.
ואולי פריט המידה שמסכם הכי טוב את מה שהתחולל כאן מבחינה חברתית-כלכלית בחודש האחרון הוא זה:
כדי לחסוך בכספי פיצויים לאזרחים שנפגעו מהמלחמה, הממשלה מחליטה שלא לקרוא למלחמה – מלחמה.
ולתפארת מדינת ישראל.
אור-לי ברלב היא בלוגרית ופעילה חברתית, ממקימי חדר המצב של המחאה החברתית
סייעו בתחקיר: אלמוג קציר ואסתי סגל