אז בשבוע שקדם למצעד הגאווה, ראיתי בפיד שלי אינסוף פוסטים של גייז ושל המיינסטרים, שניהלו דיאלוגים שאפשר לסכם בערך ככה:
גייז: אנחנו דורשים נישואים חד מיניים בישראל!
מיינסטרים: שמע, זה קשה, אנחנו מבינים את התסכול, אבל יש קואליציה עם הדתיים, ואנחנו מכירים בזה אם אתם מתחתנים בחו"ל, וזו בעיה של כולם, לא רק של גייז, גם כל מיני פסולי חיתון, באמת כדאי שהמצב הזה ישתנה.
גייז: טוב, אז אפשר אולי לאכוף את חוק איסור אפליה על רקע נטייה מינית וזהות מגדרית?
מיינסטרים: אנחנו מאד משתדלים, אנחנו באמת עושים כל מאמץ. תראה, אנחנו לא אחראים לכל העם, אתה יודע, יש כאלה שנגעלים ונרתעים מזה, מה נעשה? אבל באמת שהתקדמנו, מה זה, לפני עשרים שנה היית מתקבל לעבודה בתור גיי, אה?
גייז: אוקיי, אז אפשר לפחות ללבוש תחתונים ולרקוד על משאית במצעד הגאווה?
מיינסטרים: אתה נורמלי??? אתה רציני עכשיו?! י'חתיכת יצור מעוות של הטבע! לשים תחתונים ולבטא את המיניות המתפרצת שלך ככה ברחוב?? הפעם איגזמת!!!
אז עם כל הכבוד לפוליטיקלי קורקט שהמיינסטרים מנסה להפגין, העובדה שמתייחסים למיניות של הומואים כאל דבר שהוא פרובוקטיבי, מוזר, דוחה, זו ההומופוביה ברמה הבסיסית ביותר. להגיד "למה הילדים שלי צריכים לראות שני גברים מתנשקים?" בזמן שאין לכם בעיה עם זה שהילדים שלכם יראו סטרייטים מתנשקים, או להזדעזע מגבר עם חוטיני על משאית בזמן שאישה בחוטיני זה לגיטימי ואף זוכה לעידוד, מעיד על הסטנדרט הכפול.
בשורה תחתונה, מתחת למפגן "קבלת האחר" של המיינסטרים כלפי גייז, אנשים עדיין נרתעים ממיניות הומואית, וחבל – זה סקסי בטירוף, אולי כדאי שתבואו למצעד שנה הבאה.