בוקר. אחמד נכנס בזעף למשרדו וטורק את הדלת. אחרי כמה דקות בתוך האייפון הוא צועק למזכירה שלו בשולחן הקבלה: "נו הם התקשרו?"
"לא מר טיבי, אף אחד לא התקשר עדיין".
מאז שפרצה הסערה הגזענית התורנית סביב ההפרדה בבתי החולים, חבר הכנסת אחמד טיבי לא מצליח להירגע. בהתחלה הוא עוד ניסה להתעלם מזה. להמשיך לעבוד כרגיל. אבל הוא הבין שזה פשוט לא עובד. להיום הוא כבר ביטל את כל הפגישות שלו. הוא לא הולך להגיע למליאה. פשוט יישב. עד שהם יתקשרו. הם חייבים להתקשר.
באחת בצהריים סוף סוף הטלפון צלצל במשרד, הוא ענה נרגש, אבל זה עבר לו כשגילה שעל הקו זו רק אשתו.
"אתה חייב לעזוב את זה. אם יתקשרו אז יתקשרו, אם לא אז לא."
"אני בטוח שהם יתקשרו. פשוט יש את העניין עכשיו עם הגז ופנמה שתפס תאוצה, אבל הם בסוף יתפנו גם לזה ואז הם יתקשרו."
"יכול להיות, אבל גם יכול להיות שלא. לפעמים הפרשות האלה פשוט חולפות ככה תוך יום… ואתה יודע כבר לקחו ציטוט מבנט ומבוז'י… ואפילו רשמו את התגובה שלך בוויינט. אז זה גם משהו לא?"
שתיקה ארוכה על הקו. ובסופה אחמד נשבר.
"אבל אני לא מבין מי יותר מתאים לייצג את המגזר הערבי בפרשה הזו מרופא גניקולוג מיילד ערבי?! אני פשוט לא מבין אותם. הם יודעים שאני רופא מיילד. למה הם עושים לי את זה? אני יודע שהם יודעים את זה כי זאתי מ'הארץ' שאלה אותי על זה לפחות פעמיים בראיון, אז שלא יתממו לי. גם ב'וויינט' הם יודעים. אז מה יש להם לראיין את ראש מחלקת יולדות משערי צדק? מה הוא יכול לתת שאני לא יכול לתת יותר טוב? את יודעת מה זה? זו גזענות כפולה זה מה שזה!" סוף סוף הזדמנות ראויה באמת לדבר על ההתמחות בגניקולוגיה וגם את זה הם לוקחים לי. גזענים חשוכים!"
הטלפון מצלצל. התחקירנית של 'ויינט על הקו'.
"יש אלוהים".