שמאי גליק, או בשמו הבדוי, שי גליק, הוא בסך הכל בן 28. בשנה האחרונה הוא עלה לכותרות כמי שהצליח לחבל בלא מעט אירועים שאורגנו על ידי אנשי שמאל בארץ. נפגשתי איתו בשבוע שעבר ברחבת הכותל, ואחר כך התיישבנו לראיון וקפה ברובע המוסלמי בירושלים. מדובר באיש חביב להפליא, היפר אקטיבי שמדבר בקצב מהיר בהרבה מזה שאני יכול להאזין לו ולהבין את שנאמר. בגלל זה, לאחר שנפרדנו, וכדי לא לטעות, בקשתי ממנו שיסמס לי את רשימת הגופים והאנשים והאירועים שבהם הוא נכנס השנה. קבלתי ממנו, רצף של לא פחות מ-45 הודעות. הנה כמה מהן:
"תיאטרון אל מידאן. ארקדי זיידס ובצלם. חיים לוסקי. לוחמים לשלום. כמה פעמים אירוע של שתיל והאגודה. כנס הקרן והארץ. עיר עמים. בצלם. קוראים לי רייצל קורי. נזיפה ברזי ברקאי. שוברים שתיקה עשרות אירועים. אמנסטי שלש אירועים. גלריית ברבור שאירחה את כנסי השמאל הקיצוני".
"תיאטרון ערבי בנצרת שהציג הצגת מחבלים".
"בית הנסן שהציג אירועים נגד צהל".
"הסרט שיח לוחמים".
"אוניברסיטת תל אביב שלא נתנה לעובדיה לדבר ערבית איימתי בבגץ. בוטל".
"בריכות של שמלאנים בצפון שלא נתנו לערבים להכנס. פניתי ליועמש בוטל".
"אירועי טוהר הנשק של צהל טיפלתי".
"ועוד….."
"אני בעצמי כבר לא זוכר".
"התלוננתי עשרות פעמים על התקשורת. כעת לנשל שלחנו למעלה ממאתיים תלונות נגד ערוץ 2 שמראיינים מחבלים. וזה כעת בדיון מול הנציב שהמליץ להם להפסיק".
"פיטורי מורים שקראן לחיילי צהל רוצחים ונלחמו פיזית בחיילי צהל בנבי סאלח".
"ביטולי תקני שירות לאומי לארגוני שמאל קיצוני".
"אני בכלל לא איש ימין. אני הומני בהשקפת העולם שלי ובעד דו-קיום בין ערבים ליהודים. אני איש זכויות אדם. ובעד הצלחת חיי כל אדם", הוא מדגיש פעם אחר פעם במהלך הראיון ומסביר: "לדעתי, הרס בתי מחבלים, בזכות ההרתעה שהוא יוצר, פשוט מציל חיי אדם". לדבריו כשמגיעה לאוזניו ידיעה על פעילות לא מוסרית לכאורה של חיילי צהל כנגד פלסטינים, הוא פונה ישירות לדובר צהל ו"דורש הבהרות".
מה? באיזה קטע דוצ בכלל משיב לך. אינך עיתונאי
"דובר צהל משיב לכולם. בכל מקרה שאני שומע על אירועים הקשורים בטוהר הנשק אני פונה אליהם ומקבל תשובות".
גליק מתעקש בתחילה שאינו טרול. שהוא שליח ציבור של ממש: "מי שאמר עלי שאני טרול, תבעתי אותה תביעת דיבה". כשאני מספר לו על הפינה החדשה שלנו כאן ב"מקום הכי חם בגיהנום" ושגם לדעתי הוא טרול וכך אכנה אותו, הוא מסייג את דבריו ומגלה: "תבעתי אותם לא רק בגלל שאמרו שאני טרול. הם אמרו שאני שקרן. אולי אני כן טרול".
בין עבודות כרגע. גליק בדוכן הסברה בכותל. צילום: ניר גונטז'
הפסדתי קרב, אנצח מערכה
הסבא של גליק הצעיר, פרופסור שמעון גליק, לא מרוצה מכל מה שמעולל שמאי: "סבא שלי הוא שמאלן. הוא מנוי על עיתון 'הארץ' מאז שעלה לארץ כציוני. כשבן דוד שלי, נכד אחר שלו, נעצר על חסימת כבישים במהלך ההתנתקות, סבא אפילו לא הלך לבקר אותו. אני עצמי לא שמאל ולא ימין. הקטלוג הזה רע".
שמאי מלא בסתירות: מצד אחד הוא בעד שטחים תמורת שלום, "כמו הרב עובדיה", הוא בעד הקמת גני ילדים לילדיהם של המהגרים מאפריקה, ופועל למיגור תופעת כרטיסי הזנות המחולקים בתל אביב, אך מהצד השני, הוא מטריד אנשי שמאל, ופועל, כידוע לסיכול אירועי תרבות שאינם מתיישרים עם תפיסת העולם הציונית, לשיטתו. אחת מהפעולות המזוהות עמו, היא המהומה שהתעוררה סביב ההצגה "הזמן המקביל" בתיאטרון אל-מידאן. "הוכחתי שגם בתרבות ישנם קוים אדומים", הוא אומר בגאווה בלתי מוסתרת, "כל דבר שאני יוצא נגדו, אני בודק אותו במאה אחוז. אני הצעתי למנהל אל מידאן לפרסם את הטקסט של ההצגה באופן פומבי. התיאטרון לא מגדיר את המחבר כמחבל. בעיניי הוא פושע מלחמה. הוא רצח חייל כפות. הוא לא מתחרט על מה שעשה.
"אני פועל למען דו קיום בין ערבים ליהודים. ההצגה הזו גורמת לקרע בין ערבים ליהודים. למה הערבים לא הולכים להצגות אחרות. ביררתי מי הממנים של התיאטרון ופניתי אליהם שיפסיקו את המימון. משרד התרבות, עיריית חיפה ומפעל הפיס. פניתי לחבר מועצה מהליכוד ואמרתי לו תנסו למנוע את ההצגה, והם אמרו לתיאטרון שאם יעלו את ההצגה המימון יפסק. פניתי גם לשרת החינוך דאז לימור ליבנת אבל היא אמרה לי שהיא לא מתערבת בתכנים, ובלה בלה בלה. פניתי גם לתקשורת ולארגון 'אלמגור' למען נפגעי הטירור".
כן. אבל ההצגה היא על אסיר פלסטיני בכלא הישראלי, ועוסקת בבניית עוד. היא לא מעודדת טרור
"מישהי יהודיה שראתה את ההצגה אמרה לי שהיא יצאה בהרגשה שזה נכון לחטוף חיילים. שהיא מאדירה את המחבל".
למרות המהומה, בסוף התיאטרון ממשיך לפעול כרגיל
"בקרב הזה הפסדתי. אבל אנצח במערכה. הוכחתי שיש קווים אדומים גם בתרבות".
גליק, המתגורר בבית שמש, נשוי מזה ארבע שנים לגננת בת גילו. "אשתי קיצונית ממני בתפיסות", הוא מספר. נפגשנו כשגליק עומד מאחורי דוכן הסברה ברחבת הכותל. "עכשיו אני מדריך כאן", הוא מספר.
ממה אתה מתפרנס?
"אני בין עבודות עכשיו. בעקרון אני איש מחשבים". ואז, בלי קשר, גליק מציג לי ספר ללימוד ערבית ומסביר: "גנבתי אותו מהבית של סבא שלי, זה ספר שהיה שייך ליהודה גליק, דוד שלי. אני לומד עכשיו ערבית". לא ברור ממה מתפרנס גליק הצעיר. כל נסיון שלי לפצח את החידה נתקל בתשובות שתכליתן, כך לדעתי, מיסוך עשן. בתחילה הוא מספר שהוא "עובד" כעת בהדרכה באותו דוכן הסברה בכותל. בהמשך מסתבר שהוא רק החליף מישהו שם, ואינו מתפרנס מהדבר, אם הבנתי נכון. אחר כך הוא מספר שהוא מדריך באופן עצמאי מבקרים בעיר העתיקה בירושלים ו"מתפרנס מזה מצוין". בעבר הוא הועסק (לדבריו) באתר האינטרנט של ערוץ 20 ושכשעזב, "האתר קרס ונסגר", גם לדבריו.
חולם להקים קרן חדשה חדשה לישראל. צילום: עמוק הפייסבוק של גליק
בהמשך, ולכל אורך השיחה בינינו, הוא עוצר מדי פעם ומתאר לי את החולפים על פנינו ברחוב הצר והמתוח ברובע המוסלמי: "אתה רואה את השניים שיש להם מכשירי קשר? אלו אנשי הוואקף". לאחר פחות מדקה הוא מכריז שהאיש שחלף על פנינו הוא איש שב"כ, ואחריו זה כבר מסתערב.
מה הן שיטות העבודה שלך? איך אתה מצליח לעורר מהומות רבות כל כך?
"לכל מקום יש אחראי. נגיד סינמטק, אז אני מחפש מי יכול לבטל את האירוע שאינו מקובל לדעתי, ומפרסם את מספר הטלפון שלו. חוץ מזה יש לי עוד שיטה: אני מצלצל למשטרה ומודיע שבאיזה שהוא אירוע תתפתח אלימות, כאילו שאני האזרח הטוב. אבל תשמע, זה חוקי. אני רק אומר להם שיתכוננו, ואז המשטרה מבטלת. אני משחק פה על מלא-מלא כובעים. אני אומר את השם שלי והכל. אני אף פעם לא משקר בקטע הזה. ביטלתי הקרנות של סרטים נגד צה"ל. העם איתי".
מי הקהל שלך?
"יש לי בפייסבוק 5000 חברים ו-500 עוקבים. כולם עוקבים אחרי. גם מהשמאל. אני סוג של טרוריסט. לא של אלימות. של עשייה. כל מי שאני מבקש שיסמסו לו, מקבל מאות אסמאסים. הקהל שלי מאוד מעניין. אומרים לי 'קח כסף ורוץ לכנסת'. הקול שלי מייצג הרבה אנשים. הם צעירים רובם. הם ימניים אבל לא קיצוניים. בעיקר החברים בפייסבוק. יש לי קהילה ימנית מתונה. גם כשאני מעלה פוסטים בעד ערבים עם תמונות של ערבים הם בעדי. הימין לא מנסה לשלוט. הקבוצה שלי פועלת. רוב העם ימני. אירוע שקורה בארץ, ואני רוצה לבטל אותו, אני אצליח כי אני אפנה לימני שיכול לבטל אותו. אנחנו באים למי שמחזיק את המפתח ואומרים לו: 'תפעל. תבטל את האירוע'. לכל מקום יש אבא שיכול לבטל את האירוע. רק אירועים ציבוריים. אז אני מפרסם את מספר הטלפון של אותו בנאדם וקורא לקהל שלי לסמס לו. אירועים במימון ציבורי. אני אומר לקהל שלי שיסמסו לו שהוא בתפקיד שלו כדי לשלוט, אז שישלוט ויבטל את האירוע. בשביל זה הוא שם".
מי על הכוונת עכשיו?
"בצוק איתן פניתי לחברות ובקשתי שיפסיקו לפרסם בעיתון 'הארץ'. בשבוע הבא אני מחדש את הפעילות הזו ואלך חברה-חברה, ואבקש מהם להפסיק לפרסם בעיתון".
למה אתה בעצם עושה את כל זה? אגו גדול מדי?
"אני מתחרפן מזה שהימין בשלטון, אבל לא שולט. הם מפחדים לשלוט. הוא תמיד במגננה. כל הזמן מתנצלים. הימין מפחד. חוץ ממירי רגב. רק היא אומרת לכולם, עופו לי מהפנים".
אז הם בטח נורא מרוצים שאחד כמוך מסתובב בשטח
"הפוך. אני זה שאומר שהמלך הוא עירום. ולכן הימין נגדי. כולל חברי כנסת ואירגונים. הם לא מדברים איתי כי אני מראה שאני עושה את כל מה שהם לא עושים. הם סתם מעלים פוסטים ולא עושים כלום".
האמת צריכה להאמר: במצטבר שוחחתי עם האיש הצעיר כמה שעות, ולמרות זאת לא הצלחתי לפצח את אישיותו החביבה. המוטיבציות שלו נשארו בלתי ברורות בעיניי למרות תשובותיו הנחרצות. היכולת שלו לתקשר במקביל עם מספר אינסופי של אנשים, כשהוא אינו מפספס תגובה לאף הודעת ווטסאפ (מקפיד להשיב בחמש משלו), מוציא ניוזלטר מטעם עצמו למאות כתובות שהשיג (מרוה"מ ועד אחרון כתבי הרכילות), מגיב לאינספור אנשים בפייס בעודו מעלה פוסטים גדושי סימני קריאה (ומעוטי תגובות יחסית, איפה הוא ואיפה הצל) – מרמזת על כישורים חברתיים או לכל הפחות חברתו-טכנולוגיים מופלגים, חוסר גבולות וצורך נדיר בתשומת לב. המילה "אני" חוזרת אצלו הרבה מעל הממוצע, מלבד כאשר הוא ממציא לעצמו ארגון חדש ואז מדבר עליו (על עצמו) בגוף שלישי.
הטענה שנשמעת לעיתים, שגורמי ימין קיצוניים ממנים את פעילותו, אמנם לא נשללה, אולם קשה להבין – אם זה נכון, לשם מה? איזה סוג של הפרעה אמיתית יכול הטרול החביב לייצר למפעלות השמאל, או למי הוא יכול להביא קולות מצביעים. הרי אם היה חשוב למישהו באמת שתיאטרון יפסיק לפעול, הוא היה גם רוצה את הקרדיט לעצמו. דבר אחד בטוח: הטרול הזה שמצליח לשגע מדינה שלמה, רק בתחילת דרכו ואין לו שום כוונה להפסיק את פעולותיו.
ומה הלאה?
"אני שואף להגיע לכנסת, ולהקים קרן חדשה לישראל שמקבילה לקרן הקיימת ולהשפיע. למשל: אם המדינה לא תהרוס בית של מחבל, אנחנו נפנה לבג"צ ונדרוש להרוס את הבית. נלחץ על ראש הממשלה וכולם".
מתקפת הודעות הסמס מגליק, שאינו מרפה כנראה מדבר, המשיכה ממש עד פירסום הראיון הזה. שתי ההודעות האחרונות שקבלתי ממנו הן:
"יייש הופעתי בדוח מחלקת המדינה האמריקאית. (על ביטול הסרט של אמנסטי)"
"בגלל שמתחתי ביקורת על עורך בוואלה נחסמתי בפייסבוק!"