החלום של מירי ברברו אלקיים, המנהלת של מסיל"ה, יחידה של עיריית תל אביב המופקדת על טיפול סוציאלי בעובדים זרים ומבקשי מקלט, הוא שפסיכיאטר לילדים יסכים להתנדב בגני הילדים ("הבייביסיטרים" או "מחסני הילדים") של קהילת מבקשי המקלט מסודאן ואריתריאה, אפילו לשעה בשבוע. "מאז הדיווח על מות שני התינוקות בגנים בשבוע האחרון קיבלנו עשרות פניות להתנדבות ולתרומה של צעצועים ובגדים. אין לנו מה לעשות איתן", היא אומרת. "העובדות שלי קורסות תחת הנטל ולא יכולות לטפל בפניות. אני מעריכה את הרצון להתנדב, אבל בדרך כלל אלו אנשים שבאים לזמן קצר, שזה מסקרן אותם, לא הרבה נשארים לאורך זמן. מה שאנחנו באמת צריכים באופן נואש לגני הילדים האלו זה אנשי מקצוע. קלינאיות תקשורת, מרפאות בעיסוק, פסיכולוגים לילדים, סייעות. אנשי מקצוע שיוכלו להגיע לגנים, להדריך ולסייע".
***
חמשת מקרי המוות של התינוקות בשלושת החודשים האחרונים בדרום תל אביב מיקדו את תשומת הלב הציבורית בפעילות של מסיל"ה ושל עמותות נוספות, כמו אליפלט וצימאון. מסיל"ה, שנשען על תמיכה מהעירייה לצד גיוסי תרומות מחו"ל ומאנשים פרטיים, מעסיק ארבע עובדות קבועות, והן, לדברי ברברו אלקיים, עובדות שעות נוספות ללא תשלום וכורעות תחת הנטל. "אני צריכה כסף לעובדות נוספות, לא צעצועים", היא אומרת. לדבריה, כיום ידוע על קיומם של 80 בייביסיטרים הפעילים בתל אביב, לעומת רק 50 ב-2013, והערכה היא שיש יותר. בשל מגבלות כוח האדם והתקציב של הארגון הם מסייעים בהדרכות פדגוגיות, השמת מתנדבים וציוד רק לכ-20 גנים.
"הבעיה היא שאין פיקוח משום מוסד מדינתי", אומרת ברברו אלקיים. "כולם מעלימים עין, מכיוון שמדובר באוכלוסייה ללא מעמד המועמדת לגירוש. הילדים לא אשמים בכך".
למעשה משרד הכלכלה כלל לא מפקח על רוב המעונות בישראל.
"נכון, משרד הכלכלה מפקח רק על רבע ממעונות היום בישראל. ככה זה כשיש רק מפקחות מעטות על כל הארץ. ההורים משמשים רגולטורים במעונות היום בגילים האלו. אבל יש הבדל בין מעון של 3,000 שקל בחודש למעון של 400 שקל, בין מעון של 20 ילדים למעון של 40 ילדים.
"להורים יש אחריות למה שקורה בגנים, אי אפשר להתעלם מזה. אחרי המוות של התינוקות השבוע עשינו ישיבות חירום עם המנהיגים של הקהילה, הסברנו להם שזה לא יכול להמשיך ככה, חילקנו פלאיירים שמזהירים ומסבירים למה צריך לדאוג בהאכלת ובשמירה על הילדים.
"יש כל מיני רמות של בייביסיטרים. יש יותר טובים, ואפשר לשלם 700 שקל במקום 400 ולדאוג שיהיו שלוש מטפלות ועד 30 ילדים בגן ולא יותר, אבל זה משהו שאנחנו מנסים להסביר להם. הרבה מהם שמים את הילדים חולים בגן וחוזרים אחרי עשר שעות או יותר. מדובר ב-4,000 ילדים ללא מעמד, כשרק 40 אחוז מהתינוקות מבוטחים דרך קופת חולים מאוחדת".
כחלק מתפקודם כמחלקת הרווחה בפועל של מבקשי המקלט בתל אביב, דאגו במסיל"ה לכל סידורי הקבורה של חמשת התינוקות שמתו בחודשים האחרונים. "עם השלושה הראשונים עשינו ממש הכל", מספרת ברברו אלקיים. "העובדות שלי התחננו בפני בישופים נוצרים שייתנו להם להיקבר בחלקות שלהם בבאר שבע או ביפו, ארגנו את ההסעות והרישום. בשבוע האחרון קיבלנו קצת יותר היענות ועזרה מביטוח לאומי ומשרד הדתות, וארגון הקבורה שלהם התנהל בצורה טובה יותר. הרשויות מבינות לאט לאט שהן צריכות להתגייס".
הגן ברחוב עברי שנסגר אמש לאחר מות תינוק מוקדם יותר השבוע.
צילומים:
תומר מיכלזון
***
רוב הגננות ב"מחסני הילדים" חסרות הכשרה בחינוך לגיל הרך. "הן לא מתורגלות באיך לטפל בכמות כזו גדולה של ילדים", אומרת ברברו אלקיים. "חלק מההורים מביאים את הילדים חולים ופשוט שמים בקבוק ליד הכרית. דרושה התערבות ברמת המדינה. הפתרון צריך להיות של פיקוח והסדרה. חמישה תינוקות שמתו בחודשיים זה בלתי נתפש. לפני שבוע סיימנו הדרכה ל-20 גננות והסברנו להן איך מאכילים עם בקבוק ואיך עושים החייאה, אבל היכולת שלנו מוגבלת. אנחנו צריכים את המקל שיסביר להם שאסור לשים כל כך הרבה תינוקות במקום אחד".
אחד הפתרונות שברברו אלקיים מציגה כאפשריים הוא הרחבת המודל של עמותת יוניטף, שפותח יחד עם עיריית תל אביב לפני כעשר שנים. על פי המודל, גננות ומטפלות מהקהילה הזרה, שבעבר הפעילו "בייביסיטרים" בבתים פרטיים, מנהלת גנים במבנה של העמותה. העירייה מספקת הדרכה וליווי סוציאלי לילדים, והמימון מגיע גם מתרומות. כיום פועלים בעיר שלושה מעונות כאלה, שניים בתחנה המרכזית ואחד בשכונת התקווה, המשרתים כ-160 ילדים עד גיל שלוש.
אתמול נודע כי משרד ראש הממשלה מגבש חבילת סיוע בגובה של 14 מיליון שקל שתועבר לעיריית תל אביב. בעירייה טוענים כי עדיין לא קיבלו כל דיווח או נייר רשמי בעניין, אבל במשרד ראש הממשלה מציינים כי מדובר ב"החלטה רצינית ותקפה" שתאושר סופית בימים הקרובים וכי הכסף יעבור תוך שבוע-שבועיים.
לדברי יחיאל מחדון, מנהל אגף שירותים חברתיים דרום בעירייה, הכוונה היא להשתמש בכסף להקמת מִנְהֶלֶת של מסיל"ה וגורמים נוספים מהמגזר השלישי. המנהלת החדשה תעסוק בהקמה ותכנון מואץ של 15-10 מעונות חדשים במודל של עמותת יוניטף.
במקביל, דווח כי משרד הפנים החליט לפעול לגירוש מידי של מבקשי מקלט מסודאן ואריתריאה למדינה שלישית, ומי שיסרב ייכלא בסהרונים ללא הגבלת זמן. כלומר, מחד גיסא המדינה פועלת לגירוש שחוקיותו מוטלת בספק לפי אמנות בינלאומיות, ומאידך גיסא נעשה מאמץ לשמור על זכויות הילדים. כך או כך, לא בטוח שסיוע חד פעמי יספיק במקום שבו דרושה מדיניות מקיפה ואחראית לטיפול בכמעט 4,000 ילדים ללא מעמד, רבים מהם במסגרות מסכנות חיים.
***
באופן כללי, הפיקוח על מעונות הילדים בישראל הוא עניין מורכב ללא גורם אחראי ומארגן. ככלל, משרד הכלכלה מפקח באופן היסטורי על מעונות (גם של קשישים ובעלי מוגבלויות) ברמת המבנה והבטיחות. בפועל המשרד מפקח רק על רבע ממעונות הילדים בישראל, המתפקדים כמעונות מסובסדים (ויצ"ו, נעמ"ת ועוד). אלפי המעונות הפרטיים האחרים אינם מפוקחים. בדיקה במעונות אלו נערכת רק במקרה של דיווח על מסגרת מסכנת חיים ובמקרה זה יכול המשרד להוציא צו סגירה בהתאם. 18 צווי סגירה כאלו הוצאו בשנה האחרונה ל"מחסני ילדים" באזור תל אביב, לאחר שארגון מסיל"ה דיווח עליהם למשרד. לטענת גורמים במשרד הכלכלה, לא התקבלו דיווחים על הגנים שבהם מתו התינוקות בשבוע האחרון. "המעון הראשון שבו מת התינוק ברחוב יאיר אכן היה מוכר לנו", אמרו. "בסטנדרטים של 'מחסני הילדים' הוא לא נחשב מסוכן מדי. בסטנדרטים של נעמ"ת כמובן שהוא לא היה עומד".
בנוסף, אומר מחדון, "השאלה גם מה קורה אחרי שסוגרים? הרי מה האלטרנטיבות? ההורים יכולים גם להשאיר את הילדים ללא פיקוח בבית וללכת, אז ככה לפחות הם נמצאים באור יום. במשך שנים דיווחנו למשרד הכלכלה על הנושא הזה והם לא נענו לקריאות שלנו לשיפור המצב, והן אכן נסגרו. להגיד לך שכעבור שלושה ימים לא נפתחו אחרות במקומן באיזה מרתף? אני לא יכול להגיד לך. איפה שיש ביקוש, יגיע ההיצע".
צילום מתוך הגן שנסגר בשבוע שעבר לאחר מותה של תינוקת בת חמישה חודשים
כך או כך, החוק היום אינו דורש ממשרד הכלכלה לבדוק ולעקוב אחרי מעונות באשר הם, אלא מורה לו להתערב רק במקרים קיצוניים. לפני כארבעה חודשים הגיש שר הכלכלה נפתלי בנט לממשלה הצעת חוק לפיקוח על המעונות שיאפשר למשרד לקבוע תקן למעונות יום, כך שייאלצו לעמוד בתנאים מסוימים ולקבל רישיון מוסדר לפתיחת מעון ויגביר את הפיקוח. הממשלה דחתה את ההצעה.
לשאלה אם המשרד מתכנן פעולות עתידיות בנושא, ענו במשרד כי הם ממשיכים לשמור על קשר הדוק עם מסיל"ה. עם זאת, ארגון מסיל"ה פועל רק בגבולות תל אביב ואין להם דרך לאתר "מחסני ילדים" נוספים בארץ, שלפי הדיווחים קיימים גם ברמת גן, בני ברק ואילת, שם נמצא ריכוז גבוה של מבקשי מקלט. במשרד הוסיפו כי גיבוש ההנחיות לטיפול במעונות של מבקשי המקלט מצוי במשרד ראש הממשלה, שצריך לגבש מדיניות כוללת. "כבר לפני שנה פנה מנכ"ל משרד הכלכלה אל מנכ"ל משרד ראש הממשלה והסביר לו שחייבים לטפל בתופעת מעונות הילדים בדרום תל אביב", אמר גורם במשרד. "מצד אחד הם פועלים עכשיו לגירוש מידי של מבקשי המקלט למדינה שלישית וכליאתם בסהרונים, ומנגד מזרימים כסף למעונות. זו תנועת מלקחיים, שנובעת מההכרח שלנו לדאוג לילדים ברמה האנושית, אבל מצד שני למצוא פתרונות למבקשי המקלט".
בעיריית תל אביב, לעומת זאת, טוענים כי במשרד הכלכלה מתעלמים מהם כבר שנים בכל הקשור לפיקוח על "מחסני הילדים" וטיפול בהם, למרות פניות נושנות וחוזרות. דו"ח מבקר המדינה מ-2013 ומ-2014 מצדד בטענות העירייה ומותח ביקורת על טיפול המדינה והיעדר הפיקוח על אותן מסגרות. בין השאר, קבע המבקר כי "פעולת משרד הכלכלה לתיקון הליקויים בעניין זה חלקית וחסרה".
המבקר אף הציע כמה פתרונות אפשריים, ובהם סגירה של מסגרות מסכנות חיים, הדרכת צוות או השתתפות במימון השמת הפעוטות במסגרות מוכרות. גיבוש פתרון לנושא שהוטל על משרדי ראש הממשלה, הכלכלה והרווחה, בקושי התקדם בשנתיים האחרונות.
במצב הנוכחי, אם כן, מנסה עיריית תל אביב לספק אלטרנטיבות מסוימות, אך אין לה סמכויות פיקוח. משרד הכלכלה מצדו אינו מפקח, למרות דו"ח המבקר, ואילו משרד ראש הממשלה החל להתייחס לנושא רק בעקבות מקרי המוות האחרונים והלחץ התקשורתי בעניין.
עדכון: פועלים למען הילדים
בהיעדר מדיניות ממשלתית מסודרת, חלק גדול מהניסיון לסייע לילדים שנולדו למבקשי המקלט בארץ נעשה בידי עמותות. אחת המרכזיות שבהן היא עמותת יוניטף, שאף פיתחה מודל של גני ילדים הזוכה להערכה רבה בקרב אנשי מקצוע. "המודל של יוניטף מעניק מעטפת לגנים של מבקשי המקלט", מסבירה מאיה פלג, מנכ"לית יוניטף. "אנחנו מעניקים להם את המקום עצמו, את הציוד את ההדרכה הפדגוגית ואת העובדים הסוציאליים, כשהמטרה היא בעצם להכשיר את הגננות של קהילת מבקשי המקלט לנהל את המקום בעצמן. אנחנו מכריחים את הגננת לעמוד בסטנדרטים כמו בגנים של ויצ"ו ונעמ"ת. אנחנו בוחנים את עצמנו לפי הגננות והמקצועיות שלהן, ולא סתם מוסיפים כסף ותרומות לגנים הקיימים שנמצאים במבנים רעועים, אלא מאפשרים לקהילה לקיים את עצמה ולנהל את הגנים שלה ברמה מקצועית".
על ההערכה של זוכים הגנים של יוניטף בקרב מבקשי המקלט מעיד הביקוש הגבוה לגנים שמפעילה העמותה, למרות שעלותם – 880 שקל לחודש – גבוהה יותר משל "בייביסיטרים" אחרים. "זה לא נכון לתאר את אוכלוסיית מבקשי המקלט כמסכנים גמורים. הם חווים קשיים איומים ומתח, אבל הם אנשים עובדים ברובים שמוכנים להשקיע יותר בשביל ילדיהם", אומרת פלג. "יש לנו רשימת המתנה ארוכה מאוד, אבל ההורים יודעים שזה שווה את זה והרבה מבקשי מקלט גאים להגיד שהילדים שלהם ביוניטף".
***
עמותה נוספת שפועלת בנושא הילדים של מבקשי המקלט היא עמותת צימאון, שבראשה עומד שלמה ארצי, ושבין שאר פעילויותיה ברחבי הארץ תומכת בשני גנים בדרום תל אביב ומתכננת לתמוך כעת בגן נוסף. "אנחנו מעניקים להם אוכל, ציוד, מתנדבים שנמצאים בגנים מסביב לשעון. אנחנו מנסים להאיר את החיים של הילדים", אומרת כרמית אלעד, מנהלת פרויקט הגנים מטעם העמותה.
לדברי אלעד, העמותה בוחרת בקפידה את הגנים שבהם היא תומכת. "אנחנו מחפשים בגנים האלו צוות בעל פוטנציאל, שאפשר לעבוד איתו, שיש לו רצון טוב לשנות. חלק מהגננות הגיעו ממקומות נחשלים ואנחנו מנסים לגרום להן לראות את הילדים, שילמדו מאיתנו. העולם התרבותי של רובן מאוד דל, ואנחנו עוזרים להם למלא את הפעילויות של הילדים בתוכן".
יש בזה משהו קצת פטרנליסטי, לא?
"ממש לא, אנחנו רק מנסים להראות להם שאפשר אחרת. שאפשר לראות את הילדים. אנחנו לא מעירים להן ומטיפים. אחת המתנדבות שאלה אותי לא מזמן אם להגיד לגננת שהיא עושה משהו לא טוב, ואמרתי 'לא – תעשי את זה אחרת בעצמך, היא תראה ותלמד לבד'. המתנדבים שלנו ממש נכנסים לעובי הקורה, ומתמקדים בעיקר בעבודה מול הילדים".
***
עמותה אליפלט, הפועל גם היא בגני הילדים של מבקשי המקלט, הוקמה לאחר ניסיון הצתה של אחד הגנים בנווה שאנן ב-2012. "יוניטף ומסיל"ה הם יותר גורמים מפקחים, בעוד שאנחנו גורם מסייע בלבד", מסבירה מנהלת העמותה יעל גבירץ. "התחלנו ב-2012 עם עזרה ל-21 ילדים והיום אנחנו עוזרים ל-500 ילדים בעשרה גנים שאנו תומכים בהם, כולל מועדונית שפתחנו לילדי בית ספר בסיכון לשעות אחר הצהריים. סביב כל גן שאנחנו עוזרים לו בציוד ואוכל, אנחנו גם מקימים מעין משפחה תומכת, מתנדבים, חונכי ילדים. מודל העזרה שלנו הוא הגעה להבנות עם הגננות וההורים בנוגע למה הצרכים והרצונות שלהם, ומשתדלים לעזור להם, כל גן מקבל לפי צרכיו. מי שעושה את השינוי המהותי הם המתנדבים שלנו. לוקח לנו בערך שנה להביא את הגן למצב מתקדם".
גם באליפלט מסננים מראש את הגנים שהם מסייעים להם. "אנחנו לא נכנסים לגנים שקיימת בהם אלימות של צוות, מכיוון שזאת גננת שאנחנו לא רואים יכולת לעבוד איתה. במקרה שגננת מתנהלת באופן שמסכן ילדים, אנחנו מדווחים למסיל"ה או לרווחה. גם במקרה של ילדים בקשיים התפתחותיים".
מה הקשיים שאתם נתקלים בהם?
"הקושי הגדול ביותר הוא העובדה שהילדים האלה לא רשומים, ואין עליהם כל מעקב. המדינה מסתפקת בנוהל לידת חי – כלומר רושמת את הילוד, אבל לא מציינת אם זה תינוק או תינוקת, מי ההורים, ואין לו כמובן מספר זהות או כל דבר אחר. כשהיתה פה למשל מגיפה של גזזת, היה אפשר לגמור את זה עם חיסון פשוט. הבעיה היא שזה חיסון שצריך לעשות מעקב אחריו ובדיקת כבד – אבל אין מספר לעקוב אחרי הילד, אין לו תעודת זהות, אין לו היסטוריה החיסונית. לקח לנו שלושה חודשים להסדיר את העניין. זה משתנה כשהילדים נכנסים למערכת החינוך בגיל 3 כי אז הם מקבלים מספר סידורי מהעירייה. היעדר המדיניות של המדינה מגדיל את השקיפות של הילדים. המדינה פוטרת את עצמה מאחריות, הם לא קיימים, וכל אחריות נופלת על כל הארגונים ההתנדבותיים והאזרחיים".
גבירץ כלל אינה משוכנעת שהסיוע המובטח מהממשלה אכן יגיע ("הם מדברים, לא בטוח שיאשרו"), ובכל מקרה טוענת כי אם יגיע יש להשתמש בכסף כדי להקים עוד גנים במודל של עמותת יוניטף, ולא לחלקו בין עמותות הסיוע, כולל זו שבניהולה. "המודל של לעבוד עם הקהילה, שבו העירייה נותנת חללים כבר בשנה הבאה ומקימה עוד גנים לפי המודל העסקי והתוכני של יוניטף – הוא הפתרון הכי נכון. אחרת הכסף סתם יתפזר בין עמותות עם אג'נדות שונות, והילדים יישארו במסגרות רעועות ומבנים מסוכנים".