השמועות על ההטרדות המיניות, לכאורה, של מורה היוגה הנערץ, מלוות את תרבות היוגה הישראלית כבר שנים. מדובר במורה ותיק ומנוסה, שהכשיר דורות של מורות ומורי יוגה בארץ, ורבים רואים בו גורו ומודל לחיקוי. שנים נשמרו השמועות במעגלים הפנימיים של עולם היוגה המקומי והאיש המשיך ללמד באין מפריע, מבלי להחריד את שלוות המתרגלים והמתרגלות. "הוא תופעה מדוברת וידועה בחוגים שלנו כבר שנים רבות", אומרת מורה אחת, "אני דאגתי להתרחק ממנו כמו מאש".
עד שמורה אחת ליוגה, ל' – שנפלה בעצמה קורבן למורה המטריד, לכאורה – חשפה אחרי שנים של הדחקה ושתיקה את שעבר עליה תחת הדרכתו. עדותה הראשונית נחשפה ביולי השנה. זרזיף גובר של עדויות דומות שצצו בעקבותיה נהפך לשטף של יותר מתריסר תלונות רשמיות לוועדת האתיקה של ארגון מורי היוגה1. אלו הובילו להשעייתו, ולטלטלה רבתי של ההרמוניה היוגית הרגועה.
אבל הראשונה, כאמור, היתה אותה מורה, אשר פרסמה את עדותה בפורטל מקצועי קטן: "לפני כעשר שנים השתתפתי בסדנת יוגה שהעביר מורה ישראלי מהמובילים בשיטת האשטנגה יוגה, הידוע בסגנונו הלא מסורתי והיצירתי. לאחר שלוש שעות לערך והמון כפיפות לאחור, ניגשתי אליו להודות לו בחום בתום האימון. התחבקנו כמקובל וכאשר הרכין פניו עמדתי לנשקו על לחיו. לפתע היתה לשונו תחובה בפי. נסוגתי לאחור והבטתי בו מופתעת שכן דחיפת הלשון הזאת לא קרתה מצדו בטעות. למבטי ההמום הגיב בחיוך שאותו פירשתי רק בדיעבד. כאילו מעתה יש סוד בינינו. חייכתי בחזרה במקום לדפוק לו סטירה ובמרוצת השנים חשבתי לא פעם על התרגיל המלוכלך הזה, אשר בוצע בי במיומנות בפרהסיה".
תחילה ניסתה ל' להעלים עין ולהניח את האירוע מאחוריה: "אמרתי לעצמי שאולי עדיף להתייחס לתקרית כמחמאה. וכמו אחרות שנתקלו בו בנסיבות דומות, השכחתי מעצמי את התקרית ומשמעותה. ככל הנראה התביישתי. כמו אחרות, גם אני לא חזרתי עוד פעם (אחת בלבד!) אל זירת הפשע והרגשתי אי נוחות מסוימת מאוד כאשר תיקן אותי, כלומר נצמד אולי קצת יותר מכפי שראוי.
"אני זוכרת שכשניגש אלי בעת השוואסנה (הרפיה בסוף השיעור. ר"צ), הניח את ידיו על החלק העילי של החזה שלי. לא מפני שהיה משהו לא מהוגן במגע שלו, אלא כי הדרך שבה לחץ כדי לפתוח את זרימת האוויר היתה מיוחדת במינה. זה היה אג'סטמנט – כפי שנהוג לכנות תיקון במגע בין מורה לתלמיד ב'אשטנגית' – נפלא".
אבל לדבריה ההדחקה עבדה עד גבול מסוים, ומשתחושת המועקה המשיכה לנקר, היא החליטה לעשות מעשה: "חלפו השנים. הקפדתי להתרחק ממנו ולא רציתי שום קשר עמו", היא אומרת. "לפני זמן לא רב הצטלבו דרכנו. שמתי לב שאני בוחרת שביל עוקף כדי לא להיתקל בו, כאילו אני זו שצריכה להרגיש שלא בנוח. חלף עוד זמן ויום אחד כתבתי משום מה את הפוסט גם כי היה חשוב לי להבהיר – לא זו דרכה של הוראת האשטנגה יוגה, לפחות כפי שאני מבינה אותה.
"צירפתי לפוסט את חוות הדעת של המורה שלי, אישיות נערצת בחצר במייסור, לגבי גדולים בתורה הסורחים ושוכבים עם אלה הדבקים בהם. חלפו עוד חמישה חודשים. ואז התחילו להגיע טלפונים ומיילים.
"בשל עניינים של צנעת הפרט וחשש סביר מהתנכלות, אני מנועה מלפרסם פרטים מזהים ומסגירים של מי ששוחחו אתי ותיארו את התקריות. כוכב התקריות הללו הינו המורה שנישק אותי. המעט מן המרובה שמתפרסם פה חמור דיו והפרטים מדברים בעד עצמם.
"הפרסום הזה נועד לשמש קול קורא לפניות נוספות. כוונתנו אינה לערוך לו משפט שדה ולהכתים את שמו. נמנע ככל יכולתנו מהלבנת פני חברנו. בעצה אחת עם חברתנו ציפי נגב, יו"ר ארגון מורי היוגה, סוכם כי פניות אלו ונוספות שיגיעו אלינו יועברו לארגון ועדת האתיקה שתוקם לצורך הדיון בהן. אם יימצא דופי בהתנהגות המורה, ייערך לו שימוע דיסקרטי בוועדת האתיקה. שם יוחלט מה שיוחלט".
בשתיקה שלי אפשרתי לו להמשיך
ואכן, נאספו עדויות ופורסמו. אחת מהעדות, ע', הגישה בסופו של דבר תלונה לארגון מורי היוגה, כשהיא אכולת רגשות אשם על כך שלא עשתה זאת קודם לכן ומנעה חוויות דומות מאלו שבאו אחריה. "לשיעורים שלו הגעתי דרך המלצות", סיפרה לי השבוע. "הגעתי לישראל לפני שלוש שנים מחו"ל, שם לימדתי יוגה. באחת הפעמים כשניגשתי אליו בתום התרגול, הוא אמר שהוא מרגיש שיש בינינו המון במשותף, ושאולי ניפגש לדבר על היוגה אחרי התרגול. הייתי אז חדשה בישראל, רציתי להיכנס לחברה היוגית כאן וזו נראתה לי הזדמנות מצוינת. אני זוכרת שהוא ידע בפירוש שאני נשואה.
"נפגשנו אחרי התרגול בסטודיו שלו ונסענו ברכב שלו לבית קפה באזור. דיברנו על היוגה שיחה נעימה וקולחת, וכשסיימנו, הוא היה אמור להחזיר אותי לרכב שלי שחנה ליד הסטודיו. בדרך הוא אסף טרמפיסטית בצומת ינאי, ואחרי שהוריד אותה, נעצר ליד חוף הים. דיברנו עוד כמה שניות, ואז, משום מקום, הוא רכן ונישק אותי והחדיר את הלשון, לא ממש בעדינות. זה תפס אותי בהפתעה. הדפתי אותו ממני בשוק. כשהוא ראה שנבהלתי הוא אמר: 'אל תחשבי שאת מיוחדת. אני מנשק ככה את כל התלמידות שלי'. משהו בנוסח הזה. ואז הוא ירד מהאוטו, הלך לחוף ונעמד לכמה דקות. אני נשארתי ברכב, לא ידעתי מה לעשות עם עצמי, עד שהוא חזר והסיע אותי לרכב שלי".
איך התמודדת עם מה שקרה?
"החלק הקשה היה דווקא אחרי, כשכל הזמן אמרתי לעצמי שאולי נתתי לו להרגיש שאני מעוניינת או שידרתי משהו בלי כוונה. ניסיתי לשחזר בראש כל הזמן את מה שקרה וידעתי שזה כל כך לא מתאים לי. כל הזמן שכנעתי את עצמי שזה היה מקרה חד פעמי, ושככה זה מקובל בישראל. שאולי כאן זו חברה יותר פתוחה. אבל בתוך תוכי ידעתי שזה לא תקין. לא עשיתי עם זה כלום. הלכתי לעוד כמה שיעורים אבל ההרגשה כבר לא היתה נעימה".
מתי החלטת להתלונן?
"לפני חצי שנה נתקלתי במקרה בטקסט של ל' ונדלקה לי נורה אדומה. הבנתי שיש לי אחריות גם לנשים אחרות, כי אולי השתיקה שלי מעודדת את המשך הפגיעה בהן ועם זה לא יכולתי לחיות. שלחתי מייל לל' כדי לדעת מי המורה, והחלטתי שאם מדובר באותו מורה אני אפעל. היא שלחה לי את השם וזה היה הוא. הלב שלי קפץ. פרסמתי את העדות שלי בפייסבוק וקיבלתי תגובות מנשים נוספות. תגובה אחת זעזעה אותי. בחורה צעירה יותר ונשואה, שהוא נישק באמצע שיעור, כשיתר המתרגלים עם עיניים עצומות. היא קפאה שם. כשקראתי את זה התחלתי לבכות והתנצלתי בפניה".
למה הרגשת צורך להתנצל?
"כי הבנתי שהמקרה שלה היה אחרי. בשתיקה שלי אפשרתי לו להמשיך ואני מרגישה אחראית על כל הפגיעות שבאו אחרי. אין לי שום רצון לנקמה, אבל יכאב לי מאוד אם הוא ימשיך ללמד. אם הוא ממשיך להורות זה מחדל גדול מבחינתי".
חשבת להתלונן במשטרה?
"לא. אני יודעת במה זה כרוך, תלונה במשטרה. בעלי מעודד אותי להגיש, אני יודעת במה זה כרוך ונרתעת. אבל הייתי רוצה לראות אותו מפסיק ללמד".
העדויות שהגיעו אל ל' בעקבות הפרסום הראשוני היו מנשים שונות, שאינן מכירות זו את זו, מתקופות שונות. כך נכתב בעדות נוספת שפרסמה זמן קצר אחרי הפרסום הראשוני: "שמעתי עליו שמועות והעדפתי לייחס אותן לקנאה ורכילות. היחס המיוחד אלי התחיל בחיבוקים ונשיקות. שמתי לב שאני מנסה להימנע מקרבה פיזית אתו.
"לפעמים אחרי השיעורים, כשהייתי חוזרת הביתה, הרגשתי לא נוח. נשאלו שאלות כמו מה תכיפות יחסי המין עם בן הזוג שלי וקרו דברים שלא היו צריכים לקרות, שחשבתי שאולי רק היה לי נדמה. למשל, שהוא התחכך בי בזמן האג'סמנטים ושהרגשתי את איבר המין שלו, או שליטף אותי והחמיא למראה שלי. המשכתי לשמור מרחק ולא דיברתי על זה עם אף אחד. ואז, הוא ניצל רגע שהכיתה היתה בתרגול של תנוחות הפוכות ונישק אותי עם הלשון. לא הבנתי איך זה קרה, כי בכלל לא עמדתי לנשק אותו. עזבתי זמן קצת לאחר מכן".
"בחורה צעירה יותר ונשואה, שהוא נישק באמצע שיעור, כשיתר המתרגלים עם עיניים עצומות." צילום: GoToVan. למצולמים אין קשר לכתבה
מקרה נוסף שפרסמה ל': "זה קרה באחד השיעורים שבהם צפיתי בו מלמד. הייתי במסלול הכשרה להוראה אצלו. ישבתי וצפיתי בשיעור מהצד וכאשר תשומת לב התלמידים בכיתה הוסבה כי הם שכבו בשוואסנה, הוא נצמד אלי פתאום ונישק אותי עם הלשון. אף אחד לא שם לב. זה קרה במהירות ובערמומיות ובא לי בהפתעה גמורה. אם כי אני יכולה להגיד, בדיעבד, שהיו מקרים שהרגשתי לא בנוח עם התיקונים שהיה בהם לפעמים מגע אינטימי, שלא הייתי משוכנעת שהוא תמים. בהזדמנות אחרת ליטף אותי בזמן שכולם רואים ואמר לי בשקט כמה אני יפה. לאחר התקרית של הנשיקה שנכפתה הודיע לי כי לא אוכל להמשיך בהכשרה".
החדירה ערערה את הביטחון והאמון
עם חשיפת עדותה של ל' וההכרה בכך שאינה היחידה, נדרש ארגון מורי היוגה לטיפול נחרץ בפרשה. ראשית נשלח מסר מוועדת האתיקה החדשה ב-31 ליולי 2015, על פיו נדרשים מורי היוגה לאמות מידה מוסריות ברורות, וכי בכל מקרה של הפרת הכללים או פגיעה בנורמות הללו, הם מתבקשים לפנות לוועדת האתיקה.
"על פי אמנת ארגון מורי היוגה אנו מחויבים לכבד את תלמידינו, ליצור בעבורם סביבה בטוחה בשיעורים ולא לנצל את סמכותנו לרעה בכל תחום", פנה הארגון לחבריו המורים ברוח כללי היוגה. "במסגרת הפרשנות שלו ליוגה סוטרה בהתייחסו לכלל של אי פגיעה (ahimsa), אומר ויאסה: כל היאמות: אמירת אמת, אי גניבה, פרישות ואי חמדנות נובעות מאי פגיעה ומעצימות את מימושה. באופן דומה כל כללי האתיקה המוזכרים באמנת הארגון מטרתם לאפשר סביבה לא פוגענית בה יתקיים שיעור יוגה, בה ישתתפו יחד מורים ותלמידים באימון והוראת היוגה באווירה בטוחה. במידה ונעשתה פגיעה ומורה ליוגה הפר/הפרה כללים אלה, ניתן לפנות לוועדת האתיקה. בכך שאתן פונות ופונים למרות הקושי הכרוך בכך, אתן אומרות ואומרים לא לפגיעה, אתן מונעות ומונעים את הפגיעה הבאה בכן ובאחרים ואחרות. אנחנו, חברי וחברות הוועדה, נתייחס בכובד ראש למכתבכם ונגיב מהר ככל האפשר כדי למנוע יחד אתכן פגיעות נוספות שכאלה".
המסר שנשלח הוליד כאמור עוד תלונות רבות מנשים על הטרדות מיניות שביצע בהן, לכאורה, המורה ליוגה. אלו הניבו את ההודעה הרשמית ששלח הארגון למוריו מטעם ועדת האתיקה של הארגון, ובה החלטה על שורת סנקציות נגדו. "הוועדה ביררה את התלונות, קיבלה את תגובתו של המורה בכתב ונפגשה אתו לדיון ממושך בעל פה", נכתב בהודעה, "המורה לא ניצל את זכותו לערער על ההחלטה בתקופת הזמן המוקצבת לכך, ואי לכך ההחלטה חלוטה".
לפי הודעת הארגון, "יותר מתריסר התלונות שהגיעו לוועדה פורשות תמונה של פגיעות קשות בתלמידות. התלונות הגיעו מנשים שלא מכירות זו את זו, מתקופות שונות. לנוכח זאת, קשה להעלות על הדעת שהיתה המצאה בתלונות אלו. התיאורים דומים ומצביעים על דפוס התנהגות חוזר. הסתמכנו ראשית על תלונות מזוהות בשם מן השנים האחרונות, ואלה חוזקו בתלונות משנים מוקדמות יותר וכן בתלונות בעילום שם, המחזקות את תמונת הדפוס הסדרתי העולה מהתיאור.
"התיאורים דומים ומצביעים על דפוס התנהגות שבו חודר המורה למרחב האינטימי של תלמידותיו ולגופן – החדרת לשון לפה או נשיקה על השפתיים – כאשר בכולם מתארות התלמידות הפתעה גמורה מכך. בין שזה נעשה כאשר באו להיפרד מהמורה בסוף השיעור בחיבוק או נשיקה על הלחי; בין שכאשר צפתה המתלוננת מהצד בשיעור שבו תרגלו התלמידים בכיסוי עיניים; בין שבפגישה אישית בעקבות השיעור, כאשר הוא כופה על התלמידות בהפתעה את מגעו ומחדיר לשון לפיהן. התלמידות מתארות כתוצאה מכך ערעור מוחלט של שלוותן ושל תחושת הביטחון בנוכחות המורה. בנוסף תואר מגע גופני לא הולם בעת תיקון התנוחות בזמן השיעורים.
"בתלונות מהן עולה מעשה מגונה לכאורה כהגדרתו בחוק העונשין (המהווה גם עוולה אזרחית כהגדרתה בחוק למניעת הטרדה מינית), יודעו המתלוננות הרלוונטיות בדבר זכותן לפנות למשטרה".
המורה: זו פרשנות שלהן
תגובתו של המורה להאשמות, כפי שהיא מופיעה בהודעת הארגון, משקפת עיוורון לפגיעתו במתלוננות. עדויותיהן החוזרות נתפשות בלשונו כ"פרשנות" גרידא, כש"החוויה" האישית שלו מן האירועים שונה בתכלית: "___ (המורה) קיבל את התלונות בכתב והתבקש להגיב עליהן. במכתבו לוועדה הציג ___ אפשרות לשינוי דרך ההוראה שלו כך שה"תמיכה" (adjustment) לא תתבצע במגע, והפרידה בסוף השיעור לא בחיבוקים ונשיקות. זאת כדי למנוע את מה שהוא רואה אך ורק כ'פרשנות' של המתלוננות, ולא אירועים שהוא נוטל עליהם אחריות. אך הוא לא התייחס בתשובתו כלל לתלונות הפרטניות, אלא תיאר באריכות את דרכו האישית ביוגה ואת דרך הוראתו. משום כך ביקשנו ממנו לבוא לדיון פנים אל פנים.
"בפגישה עם הוועדה הציג _____ שוב ושוב את התלונות כ'פרשנות' של הצד השני וטען שלו עצמו אין 'חוויה' זהה לפרטי התלונות; טען שאינו זוכר חלק מהאירועים שהוצגו לפניו מתוך תיאור התלונות כאשר נשאל עליהם בפירוט; התחמק ולא נתן תשובות מספקות; או התכחש ואז חזר בו מגרסתו הראשונית. התנהלותו של _____ הקשתה על הוועדה לקבל את גרסתו שהכל פרשנות של תלמידותיו".
ועדת האתיקה דחתה, אם כך, את חווייתו שלו באירועי הפגיעה המינית, לכאורה, ועמדה על השלכותיהם הרחבות: "_____ מורה נערץ על תלמידיו, רבים ורבות מתלמידיו רואים בו דמות רוחנית, מעין אב. נראה כי היווצרות מרחב של חיבוקים ונשיקות וכן נשיקות על הפה באישורו היתה מראש החלטה שגויה שלו, שכן הפער בין התנהגות זו למגע מיני הוא זעיר. מתוך תיאורי המתלוננות עולה שאכן היו אירועים לא מעטים של חדירה למרחב הפרטי שערערה את כל תחושת הביטחון והבנת הגבולות בשיעור. כך גם ב-adjustment של התנוחות עולה קבלת מגע שהוא לעתים פולשני מדי, ואי נוחות גדולה בעקבות כך. מתוך הלם ובלבול התלמידות שותקות ונאלמות דום, אך הן נפגעות, אמונן מתערער ולאט הן בוחרות לעזוב את השיעורים. מתיאוריהן עולה שגם לאחר שעזבו, הנושא שב ומטריד אותן ויש לו השלכות מתמשכות על חייהן".
תלונות המעידות על התנהגות סדרתית
שיקולי הוועדה לא העלימו עין גם מערכי העולם שבמסגרתו פועל המורה: "'ואהבת לרעך כמוך' היא דרך להבין את המידה הטובה של אהימסה, אי פגיעה. כפי שאיננו רוצים שיפגעו בנו, אנו מבקשים לא לפגוע באחר. אנו מכירים בזכות של האחרת להגיע לשיעור יוגה ולחוש בו בטוחה, לדעת שלא ייגעו בה בצורה בלתי הולמת, כפי שאנו מבקשים זאת לעצמנו ולקרובים לנו. גם בפנינו, חברי ועדת האתיקה, עמדו עקרון האי פגיעה והאמרה 'ואהבת לרעך כמוך' כשישבנו בלבנו עם המתלוננות ועם המורה שלהן _____.
"ההחלטה לא התקבלה בלב קל. _____ הוא מורה ותיק ואהוב על תלמידיו. אך ככל שמורה הוא מוערך ורב השפעה יותר – כך גדולה אחריותו כמורה. האחריות של ועדת האתיקה הינה לערכי היוגה, לנפגעות ולקהילה המקצועית כולה. _____ הוא חלק מהקהילה שלנו ולכן מה שקרה לו ולתלמידותיו קרה באופן מסוים לכולנו.
"על כן, על אף התלונות החמורות ועל אף חוסר הנכונות של ____ לקחת אחריות על מעשיו, החלטנו – כפי שיפורט להלן בסעיפים 'ההחלטה' ו'הסנקציות' – רק להשעות אותו מן הארגון, מתוך תקווה שלאחר ההשעיה הזמנית יתאפשר תיקון.
"התנאים המובילים להתנהגות מינית בלתי הולמת והצורך להימנע מהם מתבטאים גם בכתבים היוגיים, בערך הברהמאצ'ריה, כחלק מחמש היאמות – המידות הטובות. תפיסה זאת עולה בקנה אחד עם אמות המידה המודרניות המקובלות היום בחברה ושקיבלו אף עיגון ותוקף משפטי. לנוכח זאת הוועדה מתריעה על כך שצריך להבין את משמעותו של המגע, וצריך לנהוג בזהירות בנושא המגע בשיעורי יוגה. מגע בלתי הולם הנכפה על תלמידה הוא חמור במיוחד.
"הוועדה מוסיפה ומציינת כי יחסים אינטימיים עם תלמידות עומדים בניגוד לאמנת האתיקה של הארגון, ולכן הוועדה מצפה מכל מורה להימנע מקיום יחסים רומנטיים עם תלמידותיו".
על החלטת הוועדה נכתב בהודעה: "בסיומו של הבירור העובדתי ובתום דיוניה של הוועדה, הגיעה הוועדה לכלל מסקנה כי המורה במעשיו הפר באופן חמור את כללי האתיקה של הארגון. הוועדה דחתה את הסבריו של המורה לתלונות ואת אופן ראייתו את פני הדברים. בנוסף הוועדה התרשמה כי המורה חטא לאמת בתשובותיו בבירור בפניה.
"הפרת סעיפי האמנה היא חמורה: מדובר בתלונות רבות וקשות המצביעות על התנהגות סדרתית, כאשר המורה אינו לוקח אחריות למעשיו או מכיר בהם. מה שמגביר את הסכנה של הישנות וחזרה לפגוע בתלמידות בעתיד. סעיפי האמנה שהופרו: סעיף 4: 'ליצור סביבת עבודה בטוחה ולציין את הסכנות הטמונות בתנוחות ובתרגילים'. סעיף 5: 'שלא לנצל לרעה את סמכותי כמורה בשום תחום'. סעיף 7: 'שלא לאפשר בשיעורים מגע שיש בו משום הצקה מינית או פגיעה ושלא לקיים עם תלמידי קשרים אינטימיים'".
הסנקציות שהוטלו על המורה היו: "השעיה מהארגון למשך שנתיים וחצי תוך הסרת הכרת הארגון בתקופה זאת. כנגזרת מן ההשעיה, גם שלילת הזכות לקבל במה במסגרת אירועים או פרסומים של הארגון. המלצה לא ללמוד אצל המורה ולא להשתתף בהכשרת מורים מטעמו בתקופה זאת. חזרתו של המורה מתקופת ההשעיה מותנית בכך שלא יתקבלו תלונות נוספות בעניינו.
"בנוסף, עם חזרתו של המורה מתקופת ההשעיה, עליו להכניס שינוי באופן ההוראה שלו כך שלא יתבצע תיקון במגע גופני. הציפייה היא שכך ייעשה לאלתר באם ממשיך המורה ללמד ללא הכרת הארגון. על המורה להימנע מחיבוקים ונשיקות עם תלמידות כדי לא לאפשר אווירה מינית בשיעוריו. עם חזרתו של המורה מתקופת ההשעיה, ישלב יחידת אתיקה בקורסי המורים שלו שתועבר על ידי מורה חיצוני/ת".
הוא ממשיך ללמד בתל אביב
חרף כל אלה, על פי פרסומים ברשת, המורה עדיין מלמד ומכשיר מורים באופן פרטי בבית ספר באזור השרון, ועד לפני כמה ימים הוא אף הופיע בפרסומים של סטודיו מוביל בתל אביב, כמי שמעביר קורסים להדרכת מורים וסדנאות, והיה אמור לפתוח גם שם את שנת הלימודים הבאה בנובמבר. עכשיו הוסר הפרסום מהאתר, אך הוא עדיין מופיע בגלריית הצילומים של מורי היוגה בסטודיו.
בעלת הסטודיו, האם המורה הנ"ל היה אמור ללמד בקורסי המורים שלך?
"קורסי המורים נגמרו ביוני".
אבל שמו הופיע עד הימים האחרונים ברשימת הקורסים העתידיים.
"הוא היה אמור ללמד בקורס של שנה ב', שהיה אמור להיפתח בנובמבר, אבל לפני שבועיים, אחרי ההחלטה של ארגון מורי היוגה על ההשעיה, החלטתי אתו שהקורס לא יימשך ולא ייפתח ב-2 בנובמבר".
ל' מספרת ששוחחה אתך ועדכנה אותך בדבר ההטרדות המיניות כבר ביולי, לפני כחצי שנה.
"אני פניתי אליה בעקבות הכתבה שלה. ראיתי שם חוויה אישית שלה".
ואחריה הגיעו עדויות אישיות נוספות. הן לא שינו את עמדתך לגבי העסקתו?
"אין לי שום עניין להגיד לך מה שינה לי או לא. העובדות הן שהיתה החלטה של הארגון ובעקבותיה החלטנו יחד שהקורס לא יתקיים".
ניסית לעמת אותו עם עדותה ועם יתר העדויות שהצטברו?
"אני לא מעוניינת לשוחח אתך על הדבר הזה בשום פורמט".
לא הרגשת שיש טעם לפגם בהמשך העסקתו לנוכח העדויות?
"אין לי עניין להמשיך לשוחח אתך בעניין הזה. העובדות גלויות".
"מדהים שהמקרה לא ידוע לציבור אלא רק בקרב מורים ליוגה דרך ארגון מורי היוגה", קובלת מורה בכירה ליוגה, "ואיך יידעו על כך אנשים מהישוב שלא נמצאים בהתכתבות הפנימית של הארגון? ימשיכו לבוא אליו בדיוק כמו שהיה שנים, עוד בשר טרי ותמים. קשר השתיקה הזה רק הביא לו עוד קורבנות. רבים בעולם הזה מקושרים, קרובים, שותפים לאינטרסים, ומובן שרבים היו רוצים להמשיך להתעלם. עד של' חשפה וזה חייב את הארגון לעשות משהו.
"זה נמשך. הוא בסטטוס של גורו אצל תלמידיו, שזה נדיר בארץ. יש לו עדת מעריצים ויש קבוצה בפייסבוק שבה כל מי שטוענת נגד המורה הזה חוטפת על הראש. הוא תופס עצמו כגורו נשגב ורוחני – תבנית פסיכולוגית אופיינית אצל הרבה כאלה שזו התפיסה העצמית שלהם, שמלווה בהאדרה עצמית, ניצול כוח וחולשות מיניות.
"מדהים שעד לא מזמן עוד העסיקו אותו בקורסי מורים וסדנאות. הבעלים של הסטודיו בתל אביב, למשל, פשוט התעלמה מהדיווחים על ההטרדות והמעשים המגונים גם אחרי שיחה אישית עם ל'. אותי הכי מחריד בסיפור הזה שלא מיידעים ציבור תמים של קורבנות לעתיד וששומרים הכל במסגרת הארגון, בלי להזהיר את מי שעתיד ללמוד אצלו או שלומד אצלו. בעיני זה יותר חמור מפרשת 'אלנבי 40', כי המקום שם נועד לזה. שיעור יוגה ממש לא".
"דיברתי בטלפון עם בעלת הסטודיו בתחילת הפרשה", משחזרת ל'. "השיחה היתה טלפונית וביוזמתה. זה היה לפני שפרסמתי את העדויות בפורטל. היא לא רצתה לשמוע את פרטי העדויות, אך אמרה לי במפורש שהיא תקבל את דין הארגון ותפעל לפי המלצת ועדת האתיקה. למיטב הבנתי היא ביחסים חבריים קרובים עם המורה, ויחסים אלה מכניסים הרבה כסף לשני הצדדים. היא המשיכה לרשום לקורסים שלו אף שכבר ידעה שהארגון מטפל בתלונות והן חמורות. היא אף שאלה אותי בשיחתנו ההיא, שהתקיימה בסמוך לפרסום התלונות, אם הפניות שהגיעו אלי מתייחסות למקרים שהתרחשו בשלוש השנים האחרונות. מכך אני מסיקה שכל זה לא התרגש עליה כרעם ביום בהיר".
בימים אלה התפרסמה הודעת נוספת מטעם יו"ר ארגון מורי היוגה, ציפי נגב, אשר אישרה את החלטתה של ועדת האתיקה, והשעתה את המורה מחברות בארגון למשך שנתיים וחצי. "עלינו לזכור שאנחנו לא מערכת לאכיפת חוק ופעלנו במסגרת המנדט שיש לנו בתואם עם האמנה האתית שלנו", מבהירה נגב. "ועדת האתיקה תיארה במכתב, באופן מדויק, את המורכבות של הדיונים ואת הרגשות שליוו את קבלת ההחלטה והמליצה שלא ללמוד אצל המורה בתקופת ההשעיה. ליבנו עם התלמידות שחוו פגיעה; אנחנו כאן אם יש לכן צורך בעזרה ותמיכה".
ההשלכות המעשיות של ההחלטה, על פי ההודעה הן: "בתכנון, יום עיון למתן כלים של עזרה ראשונה לעיבוד טראומה על רקע הטרדה או פגיעה מינית. ההשלכות המעשיות של החלטה זו: ארגון מורי היוגה בישראל לא יכיר בתעודות ש_____ ייתן לבוגרי קורס מורים על לימודים שיתחילו מיום ההחלטה. התעודות שניתנו למי שלמד עד לתאריך זה מוכרות. אישור הלימודים לשנת תשע"ה מוכר על ידי הארגון לתלמידים שסיימו שנה א׳. תלמידים שסיימו שנה ב' בשנת הלימודים תשע"ה, התעודה מוכרת על ידי הארגון. אנחנו יודעים שלאור החלטה זו, יבחרו חלק מהתלמידים להיערך מחדש לשנת הלימודים הבאה עלינו לטובה ולא ללמוד אצל _____".
יש לקוות שסופה של ההודעה מעיד על הכוונה להיערך קצת אחרת בעתיד, אם ייערמו במשך שנים עדויות, גם אם לא רשמיות, על מעלליו של מורה כזה או אחר: "אנו מאחלים לכם למצוא בהקדם את הדרך שתזין אתכם ותתמוך בכם להיות מורים טובים ולהצטרף לקהילת המורים ליוגה בישראל. אני מעריכה שחלק מכם גם עוברים תהליכים של אבל ופרידה ורגשות אחרים לא קלים. אני מקווה שהיוגה תתמוך בכם לעבד את מה שעובר עליכם ולצמוח להיות בני אדם טובים ומורים ליוגה ישרים ובעלי יושרה.
"חשוב שנזכור שהיוגה פועלת בשדה של מידות טובות, אמות מוסר וערכים. אנחנו מחויבים לדהרמה – הסדר הנכון, הצדק, היושר והיושרה. בהיותנו בני תמותה, חוק הקארמה חל עלינו. מעשינו מונעים גם מדחפים, תשוקות וסלידות ולמעשינו גם השלכות ותוצאות. אני מקווה שכולנו כקהילה, וכול אחד ואחת מאתנו כפרט נשכיל למנף את אשר אירע כדי להיות בני אדם טובים יותר ולהרבות טוב בעולם".
גם לאחר פניות חוזרות, את תגובתו של המורה לא ניתן היה להשיג.
״כשאתה לא יודע שזה לא רק אתה שם שנדפק, אתה לא יכול להתאחד עם האחרים שנדפקו. אתה מתבייש. אתה הלוזר״ –
צפו ברונית צח בערב ״הגיהנום מגיע לצוותא״: