תיקון. א"ח טוען שהוא מבקש היום רק תיקון, ושהתיקון שלו ישחרר את אילנה ראדה מהספקות שמענים אותה כבר כמעט עשר שנים, וישחרר את רומן זדורוב מכלאו. על החטא שחטא לדבריו, שתיקה בת שש שנים, הוא מוכן לכפר במאסר ארוך באשמת שותפות לרצח, ובלבד שיביא את התיקון המיוחל לעולם. א"ח משוכנע שהוא שותף לרצח תאיר ראדה ז"ל.
בשלוש בדיקות פוליגרף שנערכו לו יצא דובר אמת, אבל השאלה מה גרם לו לשבור את שתיקתו אחרי שש שנים של חיים לצד א"ק, מי שהוא טוען שהיא הרוצחת, ולהתעקש כבר שלוש שנים להביא להרשעתה וגם להרשעתו שלו עצמו – נשארת ללא תשובה מספקת. א"ח מסביר שעבר מהפך נפשי משמעותי בשנים האלה. למתבונן מן הצד זה עשוי להיראות כאילו המשיכה האובססיבית לא"ק הוחלפה בצורך עז לא פחות לכפר עליה.
"ב-2006 הפחד הגדול שלי היה שאצטרך להתמודד עם תוצאות הרצח ועם מה שידעתי", הוא מנסה להסביר את השינוי שעבר, "מ-2012 הפחד הוא שאני לא אצטרך להתמודד עם תוצאות הרצח ומה שידעתי. שאדם חף מפשע יישאר בכלא, וחברותיה של תאיר ימשיכו לספוג האשמות שווא, ושאימא שלה לעולם לא תדע את כל האמת. שלא אצליח לתקן".
ראיינתי את א"ח בשלושת החודשים האחרונים, במקביל לצילומים שלו לסדרה "צל של אמת: מי רצח את תאיר ראדה?" (בבימוי ארי פינס ויותם גנדלמן, המשודרת בימים אלה בערוץ 8). בפרק האחרון בסדרה מציג א"ח את הגרסה שלו לרצח ראדה.
הוא בן 32, נראה צעיר לגילו, מגיע לכל פגישה עם אזניות ענקיות, מקשיב ל-Lady-lamb the Bee Keeper, Chemical Brothers ו-Chick Corea, מתעקש להיפגש במקומות טבעוניים ועוצר את השיחה רק כדי לענות לאביו, שמתקשר כל הזמן לשאול מתי הוא מגיע הביתה ואם הוא יספיק לתפוס את האוטובוס בזמן. הפרקליטות תיארה אותו כגבר אלים, מופרע בנפשו, מונע מתאוות נקם באשה שעזבה אותו.
בשנים האחרונות, החיים שלו בהמתנה. הוא איש מחשבים וסאונד במקצועו, אבל אינו עובד ומתפרנס היום בקושי מעבודות מלצרות מזדמנות. בחודשים האחרונים חזר לגור אצל הוריו במושב במרכז הארץ, כדי להתאושש כלכלית ונפשית ולראות מה הצעד הבא. בארבע השנים האחרונות הוא נמנע מלהתחייב לפרויקטים רציניים, מתוך מחשבה שיתכן שהוא צפוי לבלות זמן בכלא. מאז א"ק היו לו מעט מערכות יחסים. אף אחת מהן לא משמעותית והרסנית כמו זו שהייתה לו איתה.
קצרין הפכה ל"טווין פיקס" הישראלית
תאיר ראדה בת ה-13 נרצחה ב-6.12.06 באמצע היום, בתא שירותים בבית ספרה "נופי גולן" בקצרין, באכזריות וסתמיות שהדהימו מדינה שלמה. רומן זדורוב, עובד בבית הספר, נעצר אחרי כשבוע הודה ברצח ואז חזר בו מההודאה. הוא הורשע בשלוש ערכאות, האחרונה בבית המשפט העליון בדצמבר 2015. באחרונה הגיש זדורוב בקשה לקיים דיון נוסף בעניינו.
אבל גם הרשעה שלישית לא הרגיעה ציבור גדול של ישראלים, שמהרגע הראשון התקשה להאמין כי זדורוב הוא הרוצח. התפיסה לפיה זדורוב הוא קורבן של המשטרה ושל הפרקליטות ושהודאתו הוצאה ממנו בכוח, הכתה שורשים. תיאוריות שונות ("תיאוריית החברות", "שלושת הטרמפיסטים" ועוד) צצו לאורך השנים, נבדקו והופרכו – ואז צצו מחדש. קצרין הפכה בדמיון הישראלי למעין "טווין פיקס" מקומית, עיירה קטנה שהרשע זורם בה מתחת לפני הקרקע עד שעלה משם ולקח את חייה של נערה אחת. היעדר מניע ואקראיות המעשה האלים עוררו ספקות בלב רבים, בראשם אילנה ראדה, אמה של תאיר. הסירוב שלה להכיר באשמת זדורוב היא כנראה המנוע שממשיך להפעיל מאות אנשים המאמינים כי מדובר בעיוות הצדק הגדול שידעה מדינת ישראל.
תאיר ראדה ז"ל
הסיפור של א"ח הוא מה שהמתינו לו כל השנים האלה: וידוי. האדם החסר, זה שיודע מה קרה בתא השירותים, זה ששתק. ב-2012 הגיע א"ח אל חוקרי ימ"ר צפון וסיפר: אני יודע מי רצח את תאיר ראדה. הוא נקב בשמה של א"ק, בת זוגו עד לאחרונה, ותיאר כיצד התוודתה בפניו, ואף הראתה לו תיק ובו בגדיה המגואלים בדם והסכין שבה בוצע הרצח – הסכין המשוננת שמעולם לא אותרה.
חיזוק נוסף לגרסתו של א"ח הגיע מכיוונה של צעירה נוספת, מאי פלג ז"ל שבינה ובין א"ח לא הייתה כל היכרות. יומיים לפני ששמה קץ לחייה בנובמבר 2015, מסרה מאי עדות ליוצרי הסדרה ובה היא מספרת, כיצד ענת, חברתה שהייתה מאושפזת בבית חולים פסיכיאטרי, סיפרה לה ששותפתה לחדר, א"ק היא הרוצחת של תאיר ראדה, ואף שטחה בפניה את אותו סיפור מפורט שסיפר א"ח לגביי יום הרצח.
הסיפור הזה עומד בליבה של הסדרה, והצופה נע ונד בין הספקות ונותר אבוד ומוטרד.
"לשחות בבריכה של דם"
א"ח וא"ק התגוררו יחד בקצרין. הוא עבד בקיבוץ גדות במעבדת מחשבים, היא הייתה מובטלת. ב-6 בדצמבר בשנת 2006 הוא יצא לעבודה כמו בכל יום. לדבריו, בצהריים קיבל טלפון מא"ק (לימים, באיכון טלפוני שנעשה במכשיר הסלולר שלו, אותרה שיחה שעשתה א"ק לא"ח בשעה שבה נקב).
"זה היה בסביבות שתיים ורבע", הוא משחזר. "היא אמרה לי: 'אתה זוכר את החלום שהיה לי? הולך להיות פה הרבה בלגאן בקרוב'. היה לי רגע של הלם. אמרתי לה 'נדבר על זה בבית', וחזרתי לעבוד. לא רציתי להבין באמת על מה היא מדברת. מצד שני, גם לא ידעתי כלום. היא גם הייתה בתקופה דיכאונית וקשה. אבל כן הרגשתי רע פתאום. וכשחזרתי לעבוד הייתה לי תחושה ממש מוזרה. כאילו חצי ממני פה וחצי לא. עד שהגיעה השעה לחזור הביתה ויצאתי לכיוון קצרין".
לדבריו, כשעתיים לאחר שיחת הטלפון עם א"ק סיפר לו חבר מקצרין: ילדה נעלמה וכל העיר מחפשת אותה. א"ח נזכר בחלום של א"ק: "לשחות בבריכה של דם ולהתעטף במעיים של אדם. לשחק באיברים פנימיים. חלום שהיא דיברה עליו שנים". הוא מספר שפחד אפילו לחשוב על קשר אפשרי בין שני הדברים.
"באותו יום, גם עם כל מה שידעתי על החלומות והחשקים שלה, לא חשדתי באופן מיידי ומודע", הוא אומר. "היום אני יודע שפחדתי לעשות את הקונקשן הזה. זה משהו שאני אומר היום רק בדיעבד, אבל זה בעבע כל הזמן בתוכי. זו הייתה פצצת זמן מתקתקת כנראה. לא שיערתי שהיא תוציא את הפנטזיה הזו אל הפועל. בחלומות הכי גרועים שלי לא תיארתי שהיא באמת תלך לנסות לשחות בבריכה של דם. שהיא באמת תנסה לחתוך בנאדם. לא רציתי להאמין. עד כדי כך הייתי מנותק ועיוור לגבי המקום שבו היא נמצאת עם הפנטזיות שלה. עד כמה היא למעשה חיה את זה".
לדבריו הגיע לביתם המשותף לקראת השעה שמונה בערב, ומצא את א"ק עם עוד חברים משותפים. כולם היו נסערים, כולם דיברו על הנערה תאיר ראדה – אחותו של רועי מהפאב שאליו היו יוצאים לשתות ולשחק סנוקר, ושל אוהד, מכר ותיק מקצרין – שנמצאה ללא רוח חיים בשירותים בבית הספר "נופי גולן".
"היינו היחידים שהיה להם בית. כל השאר גרו אצל ההורים, אז כולם היו כבר אצלנו", מספר א"ח, "כשאני הגעתי כבר ידעו שתאיר נמצאה. כולם ישבו מזועזעים ודיברו, העלו תיאוריות על מה שקרה, דיברו על השירותים ועל הדם. ואני כל הזמן עם השיחה מהצהריים בראש, וא"ק יושבת במבט קפוא בין כולם, אבל מעלה גם היא תיאוריות ומשתתפת בשיחה. ואני משתדל לא להסתכל עליה, ולהדחיק את כל מה שאני רואה סביבי".
צילום מתוך הסדרה "צל של אמת", ערוץ 8
רק בסביבות אחת בלילה, כשהחברים התפזרו לבתיהם, פנה א"ח – לטענתו – לא"ק ושאל אותה האם היא אחראית לרצח. לדבריו, היא הראתה לו בתגובה תיק גדול ובתוכו סכין משוננת, פאה ובגדים מגואלים בדם. טענתו של א"ח לפיה ראה במו עיניו את התיק עם הסכין והבגדים היא הפרט המשמעותי בעדותו, והחלק היחיד בה שאינו בגדר עדות שמיעה על דברים שאמרה לו לכאורה א"ק חובבת הדם. על הנקודה הזו – האם ראית במו עיניך את התיק – נשאל א"ח בשלוש בדיקות פוליגרף שנערכו במהלך הכנת הסדרה. שלוש פעמים יצא דובר אמת (בדיקות פוליגרף אינן נחשבות לראיות משפטיות קבילות, וזאת בשל פגמים רבים באמינותן. עם זאת – בחקירות משטרה משמש הפוליגרף כאמצעי לגיטימי לחקירה (למשל בפרשת תא"ל בוכריס). זדורוב עצמו עבר בדיקת פוליגרף ששימשה בידי החוקרים כדי להפעיל עליו לחץ).
"מאותו רגע ולמשך הרבה זמן לאחר מכן, נכנסתי להלם טוטאלי. חרדה מחד וקיפאון מאידך", מספר א"ח. "אנחנו הולכים למיטה ומדברים בלחש ולא מפסיקים. אני שואל אותה שאלות והיא עונה לי ומספרת את כל הפרטים. אנחנו במיטה, חושך טוטאלי, ואני לוחש כי אני בחרדה שכול רגע יפרוץ צוות ימ"מ או משהו כזה דרך החלון או עם סנפלינג מהגג. הדמיונות האלה נמשכו עוד חודשים אחרי זה.
"אני במיטה אתה, לוחש ומקשיב. אבל הראש שלי פשוט נאטם מעצמו, כנראה רק עובד על 'איך אני מדחיק את זה עכשיו', כי אני מתחיל להיחנק מחרדה. זו מין חוויה חוץ גופית כזאת. אתה מסתכל למעלה על הסיטואציה ולא באמת מבין מי זה הבנאדם הזה ששוכב במיטה ולידו שוכבת בחורה שמספרת לו על רצח".
"הזאבה 'טחב' רוצה לאכול איברים"
עשר שנים מפרידות בין היום שבו נכנסה א"ק לחייו של א"ח ועד שהתייצב בפני חוקרי ימ"ר צפון וגולל בפניהם את סיפורו. הוא מספר על נערה יפהפיה, פגיעה ומאוד מאוד מסובכת. "הייתה תקופה שעבדתי בחנות של אבא שלי בשוק הכרמל בתל אביב", הוא משחזר. "א"ק הייתה באותו זמן חלק מהאשראם של דוד הר-ציון. שבויה כזאת. היא גרה בשינקין עם עוד 18 חברים, הסתובבה כל היום ברחובות. יום אחד גשום היא התיישבה במקרה מול החנות של אבא שלי, שהזמין אותה לשבת ולהתחמם ליד התנור והציע לה תה. הם קשקשו קצת, והוא סיפר לה שיש לו בן בגילה, ושאם תבוא למחרת לחנות – תכיר אותו.
"למחרת היא הגיעה. אני ישבתי בדיוק וקראתי 'הארי פוטר', שגם היא אהבה. אבא שלי יצא, ישבנו ושוחחנו ואז יצאנו לטייל ברוטשילד ובשפך הירקון. גילינו שיש לנו הרבה במשותף. היא משכה אותי, היופי שלה משך אותי. מעבר למשיכה הדדית שנינו היינו בטירוף קל, במסע של הרס עצמי. שנינו נהנינו מכאב, שהגיע בצורת חתכים. אני הייתי אחרי אשפוז של חצי שנה ב'שלוותה' עם 'דיכאון מותנה מצב'. היא תמיד הייתה אבודה במקומות מסוימים, ועדיין בתוך האשראם.
"טחב" זו הזאבה הפנימית שרוצה לאכול אברים. ציור של א"ק
"מאותו יום התחלנו לדבר בטלפון. החברים מהאשראם ניסו להפריד בינינו אבל זה לא עבד להם. היינו כבר קרובים מדי. שבועיים אחרי שנפגשנו היא עזבה את האשראם וחזרה לגור עם אימה בקצרין. קבענו שאגיע לסופ"ש בכינרת. בילינו שני לילות של טירוף חושים. זמן קצר אחר כך היא עברה לגור איתי בבית הורי. בשנה הראשונה לא היינו ממש זוג, יותר היינו במקום של בריחה מהעולם. זו הייתה תקופה של חקר מיני בהמון מובנים. בשנה השנייה כבר הייתה לנו זוגיות ואהבה. עולם משותף. שפה פנימית. היא הרגישה שהיא יכולה לבטא מולי את כל הפחדים והחלומות ותאוות הדם והמעיים שהיו לה. זה משהו שנוצר מתוך תקשורת של שני אנשים הרוסים שאפשרו את זה אחד לשני".
היית מאוהב בה נואשות?
"עד עיוורון. אהבה מעוורת. ממש ככה. היית מסור לה, דאגתי לה. היא הייתה בדיכאון נוראי. ניסתה להתאבד. היו פעמיים שאני זוכר. פעם אחת היא שתתה חליטה של קיקיון, ובפעם השנייה היא בלעה את ארון התרופות שלנו. היא התקשרה אלי כשהייתי אצל חבר ואמרה לי: 'בלעתי תרופות'. דפקתי ריצה מטורפת לבית. טיפלתי בה ימים שלמים. כל הקונספט בהקשר הזה היה מטפל מטופל. רצון לעזור עד לרמת הביטול העצמי".
הרגשת שזה הדדי?
"לא. למעשה ידעתי שאין הדדיות. לקחתי את זה למקום של 'היא סוג של חיה פצועה ועם הזמן זה ישתנה'. חשבתי שככל שהפצע יירפא, האהבה אולי כן תהיה הדדית יותר. ואולי אצטרך לטפל פחות".
מתי עלו "חלומות הדם" שתיארת בעדות?
"בשנה הראשונה היא כבר התחילה לדבר איתי על בריכת הדם. עשיתי לזה רציונליזציה. היא נולדה באוקראינה, הייתה לה ילדות מאוד קשה. את בריכת הדם קישרתי לסיפור שלה על כך שנולדה בחודש עשירי וחצי, ראיתי בזה מעין זיכרון רחמי. רק אחרי כמה שנים היא התחילה לדבר יותר על דם ומעיים. ועל הרצון לשחק באיברים של אנשים. זיכרונות הילדות הנוראים ועוד פרטי משפחה טראומטיים גם עלו בשיחות עם אימא שלה מאוחר יותר. והיא התעסקה בזה המון.
"אפשר היה לראות את זה באופן ויזואלי, זה בא לידי ביטוי בציורים שהיא ציירה ובדברים שהיא כתבה. חשבתי שזה יישאר שם. אמרתי לעצמי שזו הדרך שלה להוציא. היה לה גם את העולם החייתי שלה הפנימי. הייתה לה עוד דמות שהיא קראה לה 'טל-טלנטל' – ילדה חופשיה מכול מגבלות חברתיות וסמכותיות. והייתה גם 'טחב' – הזאבה הרעבה שלה שגרה ביער שהוא עולמה הפנימי. שומרת היערות, מטרידה סדרתית ונותנת עצות כביכול".
היא דיברה על כך שיש לה עוד "אישיות" נפרדת?
"א"ק לא הפרידה את עצמה מ'טחב' הזאבה. זו לא אישיות נוספת או משהו שמשתלט עליה. זה היה המקום הבסיסי הרעב שלה. א"ק זו האישה שרוצה להתעטף לשחות בדם, ו'טחב' רוצה לאכול בשר ואיברים של מישהו. היא ידעה תמיד לזהות ש'טחב' זו היא. זה לא הייתה איזו דמות שהייתה צצה. מי שביצע את הרצח זו א"ק, 'טחב' היא הזאבה הפנימית שלה. לפעמים היא הטרידה אותה ולפעמים היא נתנה לה כוח. בחודשים שאחרי הרצח היא הייתה אומרת כל הזמן ש'טחב נעלמה מהיער' ושהיא עדיין מרגישה אותה אבל יותר מרחוק".
הדיבורים האלה לא הרתיעו אותך?
"לא, כי גם לי היו את השיגעונות שלי. וגם כי כמו תמיד אמרתי לעצמי: אם תהיה בעיה נטפל בה, יהיה בסדר. אני לא נרתע בקלות, לפעמים להיפך. קצת רץ לתוך האש. קיבלנו אחד את השני ככה. זה היה חלק ממה שמשך אותנו אחד אל השני. זה עשה לנו גם סקס מאוד חייתי ואלים. שנינו מאד יצריים. זה משהו שלא הייתה לי בעיה להכיל אותו. לא חשבתי מעולם שזה ייצא מעבר לגבולות הציורים, הריבים שלנו, הסקס והקריזות שלה. הבעיה הייתה כש'טחב' שלה יצאה ופגעה בעולם שהיה מחוץ לעולם שלנו. זה משהו שלא יכולתי לצפות. ומאותו רגע של הרצח פחדתי כול הזמן שיקרה שוב".
"עברתי למצב אוטומט לשש שנים"
ספר לי איך התעוררתם בבוקר שאחרי הרצח.
"זה היה שני אנשים שהשתנו בין לילה. היא, שיום קודם לכן קמה מדוכאת וחסרת אנרגיה ושלווה, התעוררה האדם הכי מאושר שיש. זה נראה כאילו כל הדיכאונות שהיו לה בחודשים האחרונים נעלמו כלא היו. פתאום הייתה לה אנרגיה מחודשת מחד ורוגע פנימי מאידך. כאילו היא באמת מצאה איזה שקט. כאילו במציאות המעוותת שלה היא הגשימה חלום וטעמה דם. 'טחב' הזאבה שבעה סוף סוף והגשימה את הפנטזיה.
"אני, שיום קודם לכן התעוררתי כרגיל והלכתי לעבודה, קמתי פתאום למציאות של הלם. הולך לעבודה מתוך מצב רובוטי, מדמיין שעוד רגע ימ"ם קופצים עלי מתוך הקירות. לא יודע מה לעשות. עדיין לא מבין מה קרה. ללכת לספר או לא? כל השאלות של מה היא תעשה עם הציוד ואיך היא תחביא את הדברים. ואיך ייראו החיים מהיום. מה גם שפתאום אני רואה אותה מאושרת כמו שלא ראיתי אותה מעולם. נכנסתי למצב אוטומט כזה. אוטומט שנמשך 6 שנים בערך".
מה היא עשתה עם הסכין והבגדים?
"כבר למחרת היום היא הסתירה את התיק עם הבגדים והכול אצל אימא שלה בעליית הגג. אחרי שבוע בערך היא פיזרה את הכול בפחי אשפה ברחבי העיר. היא לא ממש סיפרה לי כי לא רציתי לדעת".
איך היא התנהגה אחרי הרצח?
"בחודשים הראשונים אחרי הרצח היא הייתה מאושרת, ב'היי' רציני. היא גם עקבה אחרי המשפט והייתה גאה ושמחה שלא תפסו אותה. חזר לה החשק המיני, והעניין בזוגיות ובחיים. היא יצרה יותר ותקשרה יותר, רבנו פחות. היא פורחת בגדול, כאילו נרגעה מתאוות הדם הזו".
יכול להיות ששתקת כי פתאום היה לכם טוב?
"לא חשבתי על זה עד היום, אבל נראה לי שכן. התקופה הרגועה שלה שבאה אחרי תקופה כול כך סוערת, בתוספת האוטומט שלי – קצת סיממה והרדימה אותי. העובדה שהיא כבר לא הייתה מדוכאת שרוצה למות בהחלט סייעה לי להדחיק. כשהמצב שוב נהייה רע כבר היינו עמוק בפנים".
מתי המצב השתנה?
"לאט לאט, השמחה שוב נעלמת, כי מתחילים לחזור החשקים. הרעב שוב מתעורר בה. היא מתחילה לדבר כול הזמן על זה שהיא רוצה לעשות את זה שוב. ויש ימים שמתחילה אלימות בינינו על הרקע הזה. שהיא עומדת ללכת לעשות משהו כזה וצריך לעצור אותה מלצאת".
מה זאת אומרת? איך ידעת שהיא מתכננת לצאת לרצוח?
"היו סיטואציות כאלה, שאני יושב מול המחשב ורואה אותה בזווית העין מסדרת תיק, מתלבשת ומתארגנת בשקט, מנסה לחמוק בלי שאשים לב. כשהיא ניגשת לדלת אני בא ועוצר אותה, משכנע אותה לא ללכת. הייתי מנסה לדבר איתה,, ולפעמים זה נגמר בזה. אין מצב ליצור אצלה חמלה. אמרתי לה דברים כמו: 'תיזהרי, הפעם יתפסו אותך. יעלו עלייך'. הפחד להיתפס עצר אותה מלצאת לפגוע במישהו.
"אבל היו גם מקרים שדיבור לא עזר ואז עצרתי אותה פיזית, ממש עמדתי וחסמתי את הדלת כדי שלא תצא. היא הייתה נאבקת בי ומתחילות צרחות ושריטות, והיא דופקת את הראש בקיר. לפעמים עד כדי עילפון. ואני עם שריטות על כל הגוף. כמה פעמים הריבים היו כול כך קולניים שהזמינו משטרה. השוטרים שאלו אם אני רוצה להגיש תלונה ואמרתי שלא".
במצבים כאלה, לא הצטערת שלא הסגרת אותה אחרי הרצח?
"כשקלטתי שזה לא ייפסק, שהיא רוצה לעשות את זה שוב, אלה הרגעים שבהם הייתי נשחק ואומר לה: זה יגרום לי ללכת ולדבר על זה. התחרטתי שלא הלכתי להתוודות מיד. היו רגעים שזה היה מכה בי. כשהייתי אומר לה שאדבר על הרצח היא הייתה צוחקת ומגחכת. היא לא העלתה על דעתה שזה יקרה. שאני אדבר".
למה זה הצחיק אותה? היא לא פחדה שתסגיר אותה?
"עצם זה שלא עשיתי עם זה כלום בשנייה שזה קרה גרם לה להרגיש שכבר לא אעשה. ההגנה שיצרתי סביבה וכל השנים של הביטול העצמי שלי גרמו לה להרגיש שהיא בשליטה. מה שהיה באיזשהו מקום נכון. עובדה שמהרגע הראשון שהיא סיפרה לי היא הייתה בטוחה שלא אסגיר אותה. היא הייתה מודעת להשפעה שלה ולכוחה".
א"ח מציג לי ציור שלדבריו ציירה א"ק אחרי הרצח: אישה-לוחמת בבגדי אמזונה, עם חנית, מגן וקסדה, בעלת הבעה מיליטנטית. לצידה דמות שא"ח מתאר כ"כלבית משהו, עם הבעה של ריצוי-בעלים על הפנים. זה מה שהיא הרגישה כלפי עצמה וכלפי. היא ראתה את עצמה כמי שהשיגה את מטרתה, כמי שלא חוששת או חשה כבולה. היא ראתה אותי כמי שהיה שם לצידה, שמר עליה ולא אמר מילה, ככלב נאמן. אני הייתי הכלב הנאמן שלה, נושך מידי פעם אבל אף פעם לא בוגד בנאמנות".
"ככה היא ראתה אותי, כמו כלב נאמן". ציור של א"ק, המתפרסם באישורה
"ידעתי שהיא מסוכנת"
בשנת 2012 הודיעה לו א"ק כי היא נפרדת ממנו. א"ח, שלא צפה את הפרידה, עשה ניסיונות נואשים להחזירה אליו. מאות אם לא אלפי הודעות אס-אמ-אס, חלקן פורסמו, נכתבו בעת הפרידה ומוכיחות שהוא מסרב לקבל את החלטתה. חודשים לאחר שנותק הקשר, ולאחר שהזהיר אותה כי הוא עומד לעשות זאת, הוא פנה להתלונן במשטרה על רצח. בתקופה הזו הגישה א"ק נגדו תלונה על אונס. א"ח נחקר (ראו במשך), אך לא הוגש נגדו כתב אישום.
"זו הייתה שנה קשה כלכלית, כי לראשונה ניסיתי להרים עסק של סאונד", הוא משחזר, "אבל בינינו היה יותר רגוע ושקט. אולי זו הייתה דממה שפירשתי לא נכון, כי הפרידה באה כהפתעה גמורה. הייתי כל הזמן איתה, חי תוך ביטול עצמי ותוך הסתרה של רצח. הפתאומיות של העזיבה שלה לקחה אותי למקומות שלא ידעתי שיש בי. הרגשתי כמו נסיעה בסחרחרה בחמישה ממדים".
"היו לנו יחסי מין אלימים", הוא מודה, "גם אמרתי את זה במשטרה. זה חלק מהעולם שלנו. היו לנו גם סרטים ותמונות על המחשב שהם לקחו. זה לא משהו שהסתרנו או שהתביישנו בו. היה מקרה אחד במסגרת המשחקים האלה שחרגתי ולא הבנתי נכון את הסיטואציה. כשהיא הסבירה לי אחר כך שהיא התנגדה באמת ושמבחינתה זה היה אונס – הודיתי בזה והתנצלתי. גם במשטרה לא הכחשתי. אבל גם אם זה קרה, זה לא מבטל את העובדה שביום שתאיר נרצחה היא התקשרה אלי ב-14:15 בצהריים, לפני שמצאו את הגופה, ואמרה לי שיהיה בלגאן גדול. זה לא מבטל את העובדה שהיא התוודתה בפניי".
"אני אומר את כל האמת. אין צורך להמציא בדיות". תגובות בפייסבוק לסדרה
מה גרם לך להחליט לפנות למשטרה אחרי כל השנים ששתקת?
"לא הייתה נקודת מפנה אחת. חייתי שש שנים במצב של הדחקה וחרדה. זה אטם לי את הראש, זה היה כמו מעגל שלא יצאתי ממנו. עם הפרידה הרגשתי שאני לא חייב יותר לשאת עבורה את עול הידיעה. אני לא חייב לה. ידעתי גם שהיא מסוכנת. אחרי שנפרדנו חשבתי שאוכל להיפטר מהעול אם אעביר את האחריות למישהו אחר. ניסיתי לדבר עם אחותה ולא הצלחתי, אז פניתי למשטרה.
"הלכתי להתוודות כי חששתי שהיא תעשה משהו למישהו נוסף. עובדה שהיא ניסתה לתקוף מישהו והודתה שניסתה לרצוח. את העובדה הזאת אי אפשר לשנות. מבחינתי, כשמערכת היחסים ביננו נגמרה לא יכולתי יותר להשגיח שהיא לא תעשה כלום. הייתי חייב להזהיר ולהעביר את המידע הזה הלאה כדי שזו לא תהיה אחריות שלי יותר. התמודדתי עם המון דברים. פתאום הבנתי את מה שהסתרתי כל השנים, שיש מצב שאני אחראי לרצח. הודעתי לא"ק שאני הולך להתוודות. זו הייתה טעות, הייתי פשוט צריך ללכת לספר ישר, בלי התראה מוקדמת".
"שמעתי תיאוריה שאני הרוצח". גולשים כותבים על הפרשה בפייסבוק
המשטרה בדקה את טענותיו של א"ח וזימנה את א"ק לחקירה. א"ק הכחישה את דבריו של בן זוגה לשעבר, וטענה כי הרקע לתלונה הוא הפרידה. זמן קצר לאחר מכן היא נעצרה באשמת תקיפה של בן זוגה דאז עם בקבוק שבור, ותקיפת שוטר שניסה למנוע ממנה לדקור אותו. בחקירה דיברה עם החוקרים על תאוות הדם שלה ועל הרצון לפגוע באנשים, ונשלחה לאשפוז פסיכיאטרי.
א"ח טוען שהחקירה לא נוהלה ברצינות. לדבריו, חוקריו סירבו לבקשתו לעבור פוליגרף כדי לאמת את טענותיו לפחות לצורך החקירה (עד שעבר שלושה כאלה עבור צילומי הסדרה). הוא עצמו היה עצור במשך 11 יום בחשד לאונס. במהלך המעצר, כך הוא טוען, עבר חקירה אינטנסיבית שנועדה לגרום לו לחזור בו מהעדות שמסר על רצח תאיר ראדה.עוד הוא טוען כי המשטרה לא בדקה די-אן-איי שנמצא בשירותים והיה עשוי לספק הוכחה לצדקתו. לדבריו, בחקירתו אמרו לו השוטרים שאם יגיד ששיקר לגבי רצח ראדה, יבטלו את התלונה על אונס נגדו.הוא מאמין שהמחדלים בחקירה מתיישבים עם הטענה לפיה המשטרה "סימנה" את זדורוב ואז עשתה הכל כדי להצדיק את ההרשעה. למשטרה ולפרקליטות – כמו גם לשלוש ערכאות שיפוטיות – יש עמדה אחרת, אותה ניתן בסוף הכתבה.
"מי שרוצה להאמין – שיאמין"
"ידעתי שיש סיכוי שברגע שאלך למשטרה אני הולך לחטוף חזק מאוד", אומר א"ח. "הגישה שלי הייתה: תמות נפשי עם פלישתים".
רצית לנקום בה?
"נפגעתי ממנה. הייתי הלום ממה שקורה. נגמרה מערכת יחסים ארוכה ונגמרה לא טוב. אני יודע שבסדרה הראו את תכתובות האס-אמ-אסים ביננו, הם מלאים בריבים וברוע בין בני זוג. אז ברור שהיו כעסים ורגשות נקם. אבל אם מישהו רוצה לנקום בבן זוג, הוא ילך וישים את עצמו במצב שבו הוא עלול למצוא את עצמו למשך שנים ארוכות בבית סוהר? בתור מי שהסתיר סוד כזה, אני חשוף לעונש בשל סיוע לרצח. היו בינינו יחסים סאדו-מזוכיסטיים, אבל צריך להיות באמת מזוכיסט בשביל ללכת לכלא כדי לנקום בה. מי שרוצה להאמין בכזה דבר – שיאמין".
תגובות באינסטגרם ליצירות של א"ק
הסדרה "צל של אמת: מי רצח את תאיר ראדה?" שודרה ועוררה רעש רב. "יש דברים מופרעים", הוא אומר, "עכשיו בדיוק שמעתי תיאוריה שאני הרוצח, או שנשכרתי מטעם חשודים אחרים. יש דברים שאני לא מתייחס אליהם ברצינות. יש אנשים שמספרים עלי שקרים ואני מתכוון לנקוט בצעדים משפטיים. אני אומר את כל האמת. אין צורך להמציא בדיות".
אתה מאמין שדברים ישתנו עכשיו?
"הלוואי. אבל אני לא אופטימי. אני חושש שהמצב יישאר על כנו. כי את זדורוב לא ישחררו, מפאת חסר רצון להודות בפדיחה. ואותה ישימו במוסד לחולי נפש. הוא נשאר שם והיא אושפזה והוכרזה כפסולת דין. ועכשיו חופשיה".
***
תגובת הפרקליטות לטענות א"ח: "עדותו של א"ח כבר נחקרה לעומק על ידי משטרת ישראל בשנת 2012, ונמצא כי אין בה כדי לשנות מתמונת הראיות המעלה בבירור כי מי שרצח את תאיר ראדה ז"ל היה רומן זדורוב.
"נערכה חקירה שנועדה לברר אמיתות הטענה. במסגרת החקירה נחקרה בת זוגו לשעבר א' והיא הכחישה לחלוטין את טענותיו וטענה כי היה לא"ח מניע ברור להפליל אותה משום שנפרדה ממנו זמן קצר לפני כן. תוצאת החקירה הנרחבת שנערכה הייתה כי מלבד גרסתו הכבושה של א"ח – העומדת מול גרסתה של בת-זוגו לשעבר א', יחד עם המניע הברור שהיה לו להפללתה, אין כל ראיה, ישירה או עקיפה, הקושרת את א' לרצח תאיר ראדה ז"ל. לא רק שהחקירה הנרחבת לא העלתה ממצאים התומכים במעורבותה של א' ברצח, אלא שחלק מפרטי הגרסה שמסר א"ח, לכאורה מפיה, אף נסתר בממצאים אובייקטיביים ולא תאם את פרטי הזירה והראיות אשר נאספו בזמן אמת. הרקע להגשת התלונה, כמו גם הפרטים שעלו לגבי מערכת היחסים בין בני הזוג מלמד, כי מדובר בתלונה שהוגשה על רקע מערכת יחסים מעורערת ואף פתולוגית בין שני בני זוג, תוך שנמצא כי שניהם אינם יציבים בנפשם."
א"ק מגיבה: "לא היה לי חלק ברצח המזעזע הזה"
מאז עלייתה לאוויר של הסדרה "צל של אמת: מי רצח את תאיר ראדה?", א"ק מוצפת הודעות בכל מדיום ורשת אפשריים. למרות צו האיסור שהוטל על פרטיה, רבים הצליחו למצוא אותה – בהם גם טרולים שנהנים להטריד אותה ולהטיח בה שהיא רוצחת.
עד עכשיו היא לא הגיבה לאף אחת מהאשמות שהופנו כלפיה בסדרה. לא באופן פרטי או פומבי. בין מי שמטרידים אותה בימים האחרונים ברשתות החברתיות יש בטח מי שסבורים כי מדובר בצעירה מעורערת שקל מאוד להוציא אותה משיווי המשקל הנפשי עליו היא נאבקת בשנים האחרונות. ואולם, כשמתכתבים אתה ומציגים בפניה שאלות, מתגלה אישה חזקה. למרות מטח ההטרדות וההאשמות, היא בטוחה בעצמה.
א"ק מסרבת לנהל שיחה בטלפון, אבל הסכימה לנהל ראיון בהתכתבות באס-אמ-אסים ואחר כך במייל. "בוקר טוב, רילי", היא כתבה הבוקר, ה-31/3. "הרבה יותר נוח לי לכתוב. למזלי אני מוקפת משפחה אוהבת וחברים שמאמינים בי אז המצב שלי לא כל כך נורא. אני אמסור את הגרסה שלי".
א"ח מספר שהתקשרת אליו ביום הרצח ואחר כך הראית לו תיק עם בגדים וסכין מגואלים בדם.
"זה הכול המצאות. בוודאי שלא היה ולא נברא. הייתי מתקשרת אליו כול הזמן. הוא ממציא סיפור הזוי. הוא נשבע שיהרוס אותי ושלא אסע לחו"ל. הוא היה אובססיבי כלפי. עזבתי אותו כי הוא בקושי עבד ועיקר הפרנסה נפלה עלי. הוא לא רצה להתחתן, הוא היה אלים, בקושי עזר. בבית. הוא רוצה להרוס אותי כי עזבתי אותו אחרי 10 שנים".
צילום מתוך הסדרה "צל של אמת", ערוץ 8
הוא מתאר מערכת יחסים שבה את היית דומיננטית ושלטת בסיטואציה.
"דווקא הוא היה הדומיננטי. פחדתי לדבר עם חברים שלו כי הוא היה קנאי. ואולי זו הייתה אהבה. הייתה לנו מערכת יחסים עקומה. אני לא אומרת שהייתי מושלמת אבל גם הוא לא. הוא בנאדם סדיסט שהתייחס אלי באלימות. וגם בעימות המשטרתי בינינו אמרתי לו איך הוא לא מתבייש. שהוא אנס אותי באכזריות והוא לא הכחיש ואמר שהוא מצטער".
למה ביקשת לחזור בך מהתלונה על האונס?
"כי במחשבה שנייה לא רציתי לפגוע בו ושיבואו לו שוטרים הביתה ולהורים שלו. תראי, זה היה מזמן. אני בטוחה שחלק מהפרטים אני לא זוכרת. ואני גם רוצה לשכוח ולהמשיך בחיי".
א"ח סיפר ששיתפת אותו בעולמך הפנימי, שסיפרת לו על "טחב" ועל הילדות שלך.
"כן. היית מדברת אתו על 'טחב' ומשתפת אותו. דיברתי על דברים מהזיכרון, אבל אולי זו המצאה מהמוח הקודח שלי לכי תדעי. א"ח מערבב אמת עם פנטזיה כדי שהסיפור שלו יישמע אמתי. הוא גאון קרימינלי. לדעתי הוא פסיכופט".
מטריד אותך שאנשים יחשדו עכשיו שיש לך קשר לרצח תאיר ראדה?
"הסיפור של תאיר והסיפור שלי הם שני דברים שלא קשורים אחד לשני. לא היה לי חלק ברצח המזעזע הזה, הקשר היחיד הוא א"ח. מה שכן, אני מפחדת מלחץ חקירות נוסף, כי זה והפרידה זה מה ששבר אותי ואז קרה מה שקרה (א"ק מתייחסת לתקיפות שבגינן נעצרה ואושפזה – ר.ו).
מה את חושבת על הסדרה?
"זה נראה כאילו מחפשים לעשות רייטינג על חשבון מחלת נפש, כי זה מעניין ומסקרן. אציין שהשתחררתי מבית החולים וזה אומר שאני אדם משוקם ובריא. כעיקרון אלו שמכירים אותי תומכים בי. משפחה חברים וחברים ללימודים. באינסטגרם אני מקבלת הודעות שנאה, אבל זה לא מטריד אותי כי לא אכפת לי מהם. הם אנשים זרים שלא מכירים אותי. כל העניין בקושי משפיע לי על החיים ואני ממשיכה בשגרה שלי כמו כלום".
ואכן, האינסטגרם של א"ק תוסס מאוד. על פי מה שמופיע בפיד, החשבון לא היה פעיל בשנה האחרונה. לפני כארבעה ימים – סמוך לשידור הפרק שבו נחשף הסיפור של א"ח עליה – הפך החשבון לפעיל מיוחד. א"ק מעלה לשם ציורים באינטנסיביות גוברת, רק אתמול העלתה יותר משישה ציורים. בתגובות מטיחים בה אנשים שהיא "רוצחת", ומנתחים את היצירות לאור טענותיו של א"ח נגדה.
אחד מהציורים שהעלתה א"ק לרשת, הורידה ואת העלתה שוב, הוא קריקטורה לוחמנית של נערה עם שיער ירוק ופנים זועמות. הנערה אוחזת טיל בידה ויושבת בתוך תא שירותים שהוא גם ספק תא כלא, למרגלותיה עכבר בכלוב ושלד של חיה. ליד התמונה כתבה: "במיוחד לכל המתלהמים שמציקים כי הורדתי את התמונה. זו ילדת אנרכיה שיושבת עם טיל גרעיני בשירותים. נו אז מה".
יותר מ-200 תגובות יש לתמונה, רובן אומרות "תתוודי", "תמותי" ומציעות לה סוגים שונים של התאבדות. העוקבים שלה חוזרים ומציינים שהציירת היא א"ק. תגובות דומות מלוות את ציוריה הרבים. חלק מההודעות מבקשות מהאחרים להניח לה, ומדברות על כשרון הציור שלה.