כרסום יסודות הדמוקרטיה – דו"ח מצב

 

הרשימה הזו עושה כאב בטן, מעצבנת ומפחידה, אבל כדאי מאוד לקרוא אותה. היא מסבירה איך צעד אחרי צעד הממשלה מחזקת שלטון ריכוזי וכוחני, ומייצרת אזרחים קטנים וחלשים. כל מה שמופיע כאן הוא מהשנה האחרונה בלבד (!) ומהווה המשך לרשימה הקודמת של כרסום יסודות הדמוקרטיה.

כמו הצפרדע שלא מרגישה שהמים מתחממים לאט-לאט עד הרתיחה, גם אנחנו לא מרגישים איך עוד חוק עובר, עוד נוהל יוצא לפועל, עוד מהלך מתגבש ולאט-לאט רוקמים לנו שיטת משטר חדשה. ולא קוראים לה דמוקרטיה.

כוח לשוטרים

השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ' מייצר משטרה כוחנית. מטרת הצעדים שהוא עושה אינה רק הפחית פשיעה אלא גם להדק את המשטר, ממש כפי שרואה זאת יו"ר המפלגה שלו אביגדור ליברמן.

1.חיפוש בבית ללא ידיעת הדיירים – האם שוטרים יוכלו לערוך חיפוש ברכוש שלכם בלי שתדעו? זה קרה בדיקטטורות במאה הקודמת ובארץ ניסה המשרד לביטחון פנים לקדם מאחורי הקלעים תיקון חוק שפרוש על 109 עמודים המאפשר חיפוש בבית פרטי ללא ידיעת הדיירים, כולל כניסה למחשב ולכלל הציוד האישי.

סטטוס: שרת המשפטים לשעבר ציפי לבני בלמה את ההצעה אבל המשרד לביטחון פנים ינסה לקדם את התיקון לחוק לאחר הבחירות.

יצחק אהרונוביץ'. צילום: מיכאל פייגין

2. נטילת דנ"א – נוהל מ-2011 מאפשר לשוטרים לקחת דגימת דנ"א מאדם החשוד בפשע חמור כגון סחר בבני אדם או גרימת מוות. השנה הרחיב המשרד לביטחון פנים את הנוהל ושוטרים יכולים לקחת דגימת דנ"א גם ממי שחשוד בעבירות בתחום ההימורים, בהתנכלויות ובגנבה, אפילו אם לא הועמד לדין. דגימה כזו נותנת כמות אדירה של מידע אישי על האדם שממנו נלקחה.

סטטוס: התיקון לחוק עבר לפני כחצי שנה.

דגימת DNA

3. מעצרים וחקירות בעקבות סטטוס בפייסבוק– מבחינת המשטרה סטטוס בפייסבוק מהווה עילה למעצר או חקירה. כך למשל קרה לתושב פתח תקוה שכתב סטטוס על חלום שחלם. אמנם מדובר בחלום קיצוני, אבל בכל זאת – סטטוס על חלום. עוד נעצרו הבלוגר עומרי חיון, מנהלת פורום המתנחלים "ארץ מולדת" אלירז פיין, ותושב רמלה ג'סאן מונייר שנעצר לחמישה ימים – שלושתם בחשד להסתה. בלוגר אנונימי נחקר על כך ששאל בטוויטר שאלה הקשורה לשב"כ. הוא לא חשף כלום ולא סיכן אף אחד, ובכל זאת הוא נחקר תחת אזהרה.

סטטוס: משטרה אינה אמורה לעצור אדם בגלל דברים שאמר או סטטוסים שכתב.

4. מעצרים בעילות מפוקפקות – ארבעה מקרים לדוגמה: א. עו"ד ברק כהן נעצר בגלל ששר שיר על שוטר, ואף הוגש נגדו כתב אישום. ב. ארבעה פעילי ימין הוכנסו למעצר בית לקראת ביקור האפיפיור. לא בגלל מעשה כלשהו, תכנון או איום, אלא רק ליתר בטחון. ג. הבלוגרית לורי שם-טוב, שערכה תחקיר על משרד הרווחה, נעצרה והוזהרה לא לפרסם פרטים על מנכ"ל המשרד. ד. העיתונאית גלי גינת נעצרה כשתיעדה התייחסות שוטרים כלפי מפגינים.

סטטוס: הדוגמאות הן קצה הקרחון. ביצוע מעצרים נעשה קל יותר ויותר.

עו"ד ברק כהן

5. מעצרים וחקירות של קטינים ללא עו"ד – שתי דוגמאות לשלילת זכות בסיסית לעו"ד במעצר קטינים: א. פעילי תג מחיר נעצרים דרך קבע למספר ימים במתקן חקירות של השב"כ, ללא אפשרות להיפגש עם עו"ד. ב. שישה קטינים נעצרו לשבוע בחשד לרצח שלי דדון, ללא אפשרות לראות עו"ד. התברר שאינם קשורים לרצח.

סטטוס: גם כאן סביר להניח שמדובר רק בקצה קרחון של התופעה.

6. אלימות שוטרים – קיימת עלייה במספר התלונות על שוטרים, ובעיקר על אלימות שוטרים. תראו למשל  את הסרטון הקצר הזה (החל ב- 0:23), או את סיפורי אקדח הטייזר, ויש עוד אין-ספור עדויות כאלה. אקדחי טייזר מיועדים רק לצורך הגנה, אבל שוטרים משתמשים בהם גם למעצרים או מרדפים, זאת למרות ביקורות רבות על השימוש בכלי, בין השאר מצד מבקר המדינה.

סטטוס: רוב התיקים על אלימות שוטרים נסגרים.

אקדח טייזר

7. הגבלת שימוש במקום – בסמכות המשטרה לסגור מקום פרטי כדי למנוע פשעים חמורים כגון סחר בבני אדם. הצעת תיקון לחוק מרחיבה אפשרות זו גם למקרים של עבירות של זכויות יוצרים, מסחר בלתי חוקי, שימוש בסמים ושימוש בלתי חוקי ברכב. יותר מזה, כל מה שצריך זה חשד בלבד של עבירות אלה, וללא צו בימ"ש.

סטטוס: תיקון החוק ממתין לאישור בוועדת חוקה בכנסת הבאה.

8. קבלו את השרה לביטחון פנים והמפכ"ל החדשים – את הסרט הזה צריך לראות. ספוילר: ניצב במשטרה נותן הוראה לשוטרים לעבור על החוק ולהוריד תגי שם כדי שהמפגינים לא יזהו אותם. כך הם יוכלו לנהוג במפגינים ביד קשה ללא חשש. הניצב, שחר איילון, הוא מועמד מוביל לתפקיד מפכ"ל המשטרה הבא. האם בתור מפכ"ל ייתן יד חופשית לשוטרים לנהוג בכוח כלפי אזרחים? בנוסף השר לביטחון פנים לא ימשיך בתפקידו, אחרי שהעז להגן על המשטרה ולא על ישראל ביתנו בפרשת השחיתות. במקומו יתכן ותהיה איילת שקד שתקיים את תכנית "חוק וסדר", במסגרתה תהיה אכיפה נוקשה בקרב האוכלוסייה הערבית והמסתננים ופיצול סמכויות היועמ"ש, כלומר החלשתו.

סטטוס:  מינוי המפכ"ל נדחה בגלל הבחירות, ומינוי שקד לשרה תלוי בהרכב הקואליציה.

שחר איילון

ממשל ומדיניות

1. חוק המפלגה הגדולה– אוי, כמה שזה עדכני. נתניהו מקדם הצעת חוק הקובעת כי הרכבת המשלה תוטל אוטומטית על ראש המפלגה הגדולה. חוק זה יעביר לידיו של ראש הממשלה עוד כוח ושליטה רחבה יותר בזירה הפוליטית.

סטטוס: הרעיון לחוק עלה לפני חצי שנה וירד עקב התנגדות של גדעון סער, שחשש מפגיעה בליכוד. נתניהו הצהיר שמיד לאחר הבחירות יעביר את החוק.

2. ביטול הגשת הצעות אי-אמון– נתניהו הצהיר שישנה את שיטת הממשל ובריאיון בערוץ 2 (דקה 12:20) סיפר שיוביל חוק שלא יאפשר הפלת ממשלה, אלא רק ברוב כמעט בלתי אפשרי של 80 חברי כנסת. המהלך לא ייצור יותר משילות, אלא רק יפחית את כוחה של האופוזיציה להעביר ביקורת. חשוב לזכור כי עד היום עלו בכנסת כ-1,400 הצעות אי אמון ורק אחת מהן הובילה להפלת הממשלה (של יצחק שמיר ב-1990) וגם אז ראש הממשלה נשאר בתפקידו עד סוף הקדנציה. בשאר המקרים ממשלות התפרקו בגלל מחלוקות בתוך הקואליציה ואינטרסים נוגדים.

סטטוס: יש הבטחות בחירות שנרשמות על הקרח. זו דווקא עלולה להיות חקוקה באבן.

3. חייב כסף? לך לכלא!– לא, זה לא משחק מונופול. בהוצאה לפועל נולד רעיון חדש, של חלופת מעצר לחייבים, עיקול חשבונות של בני משפחה ועיקול קצבאות. יותר מ-2.5 מיליון תיקים פתוחים בהוצל"פ, רובם חובות של אנשים פרטיים לתאגידים, אותם תאגידים שמקבלים תספורות כל שבוע. הרעיון מייצר קאסטות – אלפיון עליון מקבל תספורות, מעמד הביניים משלם חובות עם ריבית, ומעמד נמוך נכנס לכלא.

סטטוס: ההצעות לחלופת מאסר ולעיקול חשבונות וקצבאות בוטלו, אך במקומן עומד להיות מוקם מאגר חייבים. בעלי חובות יירשמו ברשימה שתהיה זמינה לציבור באינטרנט. מצד אחד זו הרתעה לחייבים, ומצד שני פגיעה באנשים שכל עוונם היה אי תשלום חוב.

4. הוצאת ארגוני הסביבה מוועדות התכנון– הציבור לא מודע לכך, אבל בכל שנה ארגוני הסביבה מייצגים את האינטרס שלו בוועדות התכנון, ומונעים מאות מחדלים, מזיהום ותחלואה (כגון הרחבת בתי הזיקוק), דרך מיזמי נדל"ן מלאי אינטרסים (כגון הולילנד), ועד צמצום שטחי ציבור (למשל החופים פלמחים ונחשולים). את נציגי הסביבה האלה החליט שר הפנים לשעבר גדעון סער להוציא מהוועדות.

סטטוס: מספר שבועות לאחר מכן הוחזרו שניים מארבעת הארגונים, אבל האיום קיים באוויר – תתנהגו יפה או שתעופו גם אתם.

5. עוקף בג"צ– בג"צ הוא שקובע אם יש סתירה בין חוק מסוים לבין חוק יסוד. ח"כ איילת שקד מקדמת הצעת חוק שיאפשר להתגבר על המכשול, ובעצם לעקר את האיזון שבג"צ נותן מול הממשלה. כלומר, עוד כוח לממשלה על חשבון הרשות השופטת.

סטטוס: היועץ המשפטי לממשלה התנגד, חלק מחברי הקואליציה התנגדו, אבל החוק עבר בוועדת שרים לחקיקה ויעבור לחקיקה לאחר הבחירות, בהתאם לקואליציה שתתגבש.

6. מחברים את הפוליטיקה לאקדמיה– שר החינוך לשעבר ניסה להרחיב את סמכויותיו ולבטל את הוות"ת, שהיא וועדה עצמאית, מנוהלת על ידי אנשי אקדמיה ואחראית על תכנון ותקצוב במועצה להשכלה גבוהה. ביטול הוות"ת יחליש את האקדמיה, יחזק את שליטת הפוליטיקאים בה וימנע ביקורת על השלטון.

סטטוס: הוקמה ועדת משילות לבחינת מבנה המועצה להשכלה גבוהה. המשך יבוא אחרי הבחירות, תלוי מי יעמוד בראש משרד החינוך.

7. מונופול הגז – מה הקשר לדמוקרטיה? המשמעות של מונופול הגז היא שליטה בכלכלה הישראלית, כזו שמייצרת גם אחיזה בשלטון. אנחנו מכירים זאת כקשרי הון-שלטון, אבל כאן ההשפעה תהיה גדולה בהרבה מכיוון שהגז הוא מוצר הכרחי לתעשייה ולכלכלה, והוא יהווה אחוז גדול מאוד מהתוצר.

סטטוס: כנראה שהעניין יסתיים בפשרה, אם יצחק תשובה ימכור חלק ממאגר הגז. במקרה זה, במקום מונופול ייווצר דואופול (שליטה של שני שחקנים) שיתרום רק במעט לפיזור השליטה.

יצחק תשובה

השתקה

1. אסור להביע דעה (וגם לא לצייר את היטלר) – א. מורה שפרסמה מאמר נגד החלטה של משרד החינוך זומנה לשימוע. ב. סופר-פארם אסרה על העובדים שלה להביע את דעתם הפוליטית ברשתות החברתיות. ג. התבטאות פרובוקטיבית של פרופ' אמיר חצרוני הביאה לפיטוריו מאוניברסיטת אריאל. ד. צה"ל הדיח צוער מבה"ד1 שצייר ציורים של מיקי מאוס, בן-גוריון והיטלר.

סטטוס: המורה בכל מקרה סיימה את תפקידה באותה תקופה, אבל השימוע היה תמרור אזהרה לכלל המורים. עובדי סופר-פארם למדו לסתום את הפה. חצרוני ערער ונדחה, לאחר מכן פנה לבית המשפט שביטל את פיטוריו, וכיום הוא נמצא בחופשה ללא תשלום. הצוער ערער, אבל לבסוף הודח מקורס קצינים.

דימוי: עמיר שיבי

2. ביטול אירוע מחאה ומעצר המארגנים– בימ"ש ביטל אירוע בעד לגליזציה של קנאביס והמשטרה עצרה את מארגני האירוע, זאת אף על פי שמדובר במפגן ללא כוונה מוצהרת של עישון בפועל, וללא כוונה לעבור על החוק.

סטטוס: החוק המחייב את המשטרה לאפשר אירועי מחאה עדיין לא בוטל.

3. חוק ישראל היום– הדוגמה היחידה לניסיון השתקה של עמדות הממשלה, ולא להפך. אמנם מדובר בסוג של שופר תעמולה, אבל עיתונות אידאולוגית "מטעם" היתה גם הרבה לפני ישראל היום וגם כלי תקשורת בחסות טייקונים לא חסר. נכון, ישראל היום מחולק בחינם, אך כך גם ידיעות אחרונות במקומות רבים ויש עוד כלי תקשורת חינמיים רבים, ובהם תחנות רדיו, ערוצי טלוויזיה, רוב אתרי האינטרנט וחלק מהמקומונים.

סטטוס: עבר בקריאה טרומית. הצעת החוק הזו מראה שגם באופוזיציה מנסים להשתיק.

4. צוק איתן – בלי להיכנס לדיון אם המבצע מוצדק או לא ואם הוא תרם לביטחון או הפחית אותו, הנקודה היא שמותר להביע דעה נגד מלחמה. בפועל, בזמן שבעזה היה מבצע צבאי, בישראל זה היה מבצע סוף עונה – סוף עונה לדמוקרטיה, בלוז לחופש הביטוי. המשטרה, הרשויות, תאגידים, פוליטיקאים ורוב כלי התקשורת התגייסו להשחיר ולפגוע במתנגדי המלחמה באמצעות פיטורי עובדים, קריאה להחרמה קולקטיבית של עסקים בבעלות ערבים, מעצרי שווא ואיסור הפגנות, הרחקת כלי תקשורת זרים והגבלת כלי תקשורת ישראליים. הפגיעה חסרת התקדים בחופש הביטוי מתוארת ברשימה החלקית אך הארוכה הזו.

סטטוס: לא היתה חקירה או בדיקה של התנהלות המשטרה ושאר הגורמים, כך שכנראה חופש הביטוי ייפגע גם בסיבוב הבא.

5. פסילת שופט בפרס ישראל– נתניהו פסל שני פרופסורים מתפקידם כשופטים בפרס ישראל. הסיבה לכך היא שהם תמכו בסרבנות.

סטטוס: שאר צוות השופטים התפטר.

מעמד ראש הממשלה

ראש מדינה חזק (לפחות בתדמית), מורם ונישא מעל העם (וגם משפחתו), מנותק מצרכי האזרחים וחוזר על ססמאות שוב ושוב – כל אלה סממנים למשטר שאינו דמוקרטי.

1. השאלות הקשות? אין כאלה– במשך שנה וחודשיים, נתניהו לא קיים מסיבת עיתונאים וכמעט לא התראיין לתקשורת הישראלית. הוא התראיין רק לכלי תקשורת זרים, כולל איחולי שנה טובה בסינית, אבל לתקשורת הישראלית הפנה עורף. מסיבות עיתונאים התקיימו רק בנסיבות שבהן שאלות בנושאים חברתיים וכלכליים היו לא רלוונטיות (בזמן צוק איתן ובפירוק הממשלה). מקובל שראשי מדינות דמוקרטיות מקיימים מסיבת עיתונאים בתדירות הנעה בין פעם בחודש לפעם בשבוע.

סטטוס: במשך הקדנציה נשא כמה נאומים מול המצלמות ללא מקום לשאלות.

2. למלך חוקים משלו– האם מותר להתלונן על ראש הממשלה? רפי רותם, שקיבל את פרס אביר איכות השלטון, ניסה להגיש תלונה כזו וכמעט נעצר.

סטטוס: ממבקר המדינה נמסר שהתלונות של רותם כלפי נתניהו בבדיקה.

3. פיטורי החוקר של ביבי-טורס– מבקר המדינה פיטר את נחום לוי, החוקר שהתעקש להתעמק בחקירת פרשת ביבי-טורס.

סטטוס: התיק נסגר אבל ח"כ מיקי רוזנטל עתר לבג"צ נגד סגירתו. בעקבות העתירה הודה היועץ המשפטי לממשלה שנתניהו קיבל יחס מועדף בחקירה. יש מי שטוען שיוסף שפירא קיבל את מינוי מבקר המדינה על מנת לסגור את התיק. על הדרך הוא גם החליט שהתביעה של אב הבית מני נפתלי עם העדויות הקשות תידחה עד אחרי הבחירות, ואף השתיק את החקירה בנושא מחזור הבקבוקים.

4. התקשורת נגדו? – לנתניהו יש נגיעה אישית ושליטה בכלי תקשורת רבים – ישראל היום, מקור ראשון, אתר NRG, ערוץ 1, קול ישראל, ערוץ 10, חדשות 2 ושידורי קשת. ערוץ 10 מוחזק על ידי שני ידידיו של נתניהו – רון לאודר וארנון מילצ'ן. יו"ר הערוץ הוא אבי בלשניקוב, ידיד המשפחה. ההחלטה השנתית אם לפרוס את חובות הערוץ הקורס נמצאת גם היא בידי ראש הממשלה. גם יו"ר חדשות 2 תמי רווה היא ידידת משפחת נתניהו, ויתכן שהחלטתו לא לפצל את ערוץ 2 לצורך תחרות מונעת משיקולים של בעלי הערוץ. מנכ"ל רשות השידור (הכוללת את ערוץ 1 ואת כל תחנות הרדיו הארציות מלבד גלי צה"ל), היה בשלוש השנים האחרונות יוני בן-מנחם, מינוי אישי של נתניהו. אמיר גילת שהיה דוברו של נתניהו, התמנה ליו"ר רשות השידור.

סטטוס: נתניהו טוען שקיימת נגדו מתקפה תקשורתית, ולכן הורה לבכירי הליכוד "תהיו גברים, תתקפו את התקשורת". שלדון אדלסון – מקום 14 בין עשירי העולם, מקורבו של נתניהו והבעלים של העיתון הנפוץ במדינה ישראל היום – אמר שישראל לא חייבת להיות דמוקרטית. מעניין למה הוא התכוון.

הפרה הקדושה – בטחון ישראל

ח"כ משה פייגלין מתאר איך מצב החירום הקבוע בחוק בישראל שולל זכויות של אזרחים ומביא לצווים, החרמות ועוד. קידוש הצבא והכוח הלאומי, כולל מניעת ביקורת עליו, הוא אחד הסמלים המובהקים של דיקטטורות. נכון, מדינת ישראל מאוימת, אבל האם בשנים האחרונות יש ניצול של המצב לצורך הידוק המשטר?

1. ענישה קולקטיבית של מתנחלים– אלימות של מתנחלים נגד חיילים הביאה למעצר של הפורעים. אבל צה"ל לא הסתפק בכך אלא השתלט על הישיבה ביצהר ובכך העניש בצורה נוקשה מאות אזרחים שלא היו קשורים למעשה.

סטטוס: עונש קולקטיבי למתנחלים קיצונים הפך להיות שיטה של הצבא.

2.איסור לשון הרע על צה"ל – הרחבה של חוק לשון הרע שמוביל ח"כ יוני שטבון ונועדה להגן על שמם של חיילי צה"ל. המשמעות היא צמצום היכולת של אזרחים למתוח ביקורת על צה"ל.

סטטוס: החוק עבר בוועדת שרים לחקיקה, אך בינתיים מתעכב עקב חילוקי דעות מול היועץ המשפטי לממשלה.

3. הסתרת חקירות על צוק איתן – יו"ר ועדת חוץ וביטחון ח"כ יריב לוין טוען שעדיף שהציבור לא ייחשף למסקנות התחקיר על צוק איתן. לא מדובר על מידע מסווג, שעליו ברור שיש צנזורה, אלא על מידע שיכול לשפוך אור על התנהלות הצבא והפוליטיקאים.

סטטוס: עדיין מוסתר. נזכיר שוועדות אחרות שחקרו מבצעים ומלחמות – ובהן ועדת אור וכן ועדת וינוגרד – היו חשופות לציבור.

4. חייל, אמור לי מי הם חבריך – חיילים נחקרים על "התרועעות עם ערבים".

סטטוס: אין עבירה כזו, בינתיים, בחוק הצבאי אבל הצבא חוקר.

5. עסקאות נשק – צה"ל מחויב לחשוף את עסקאות הנשק שהוא עורך, אך הוא מסתיר את רובן.

סטטוס: יעלון עומד בסירובו לחשוף את היצוא הביטחוני.

שקיפות

לכאורה הממשלה מנסה לייצר שקיפות, קצת לצורך יחסי ציבור וקצת כדי לעמוד בקריטריונים של ה-OECD שהיא מחויבת להם. בפועל המגמה דווקא הפוכה.

1. המיליארדים הנסתרים של קק"ל והחטיבה להתיישבות– כשמנסים לייצר שקיפות, זה נופל בדרך לחקיקה. קק"ל היא אחת ממחלבות הכסף הגדולות והיא מאפשרת לממשלה להעביר מיליארדים לצרכים לא ברורים ושאינם ידועים לציבור. חשיפה של רביב דרוקר שופכת אור על האופן שבו המפלגות קבלו כסף מקק"ל, ולכן התנגדו לשקיפות. הניסיון של שרת המשפטים ציפי לבני ליצור שקיפות בקק"ל לא הצליח. ניסיון נוסף ומצומצם יותר נעשה באמצעות תיקון לחוק ההסדרים, אבל אפילו זה לא עבר. לבני ניסתה גם בחטיבה להתיישבות הממומנת מכספינו, אבל ועדת חוקה בכנסת טרפדה את המהלך. גם סתיו שפיר נתקלה בוועדת הכספים בהסתרת הכסף שעובר לחטיבה להתיישבות.

סטטוס: אולי בממשלה הבאה, ציפי. בינתיים, מה שלא התגלה דרך ועדות הכנסת, מתגלה במסגרת החקירה המסועפת של פאינה קירשנבאום. כי כשאין שקיפות יש שחיתות.

2. גם הסכם כלכלי קשור לביטחון המדינה?– נתניהו חתם על תעודת חיסיון בנושא הבוררות מול איראן על הסכמי הנפט, אלה שנחתמו לפני שלטון האייטולות.

סטטוס: עומד בהסתרתו.

3. ועדת אללוף סוגרת דלתות– הוועדה ה"פתוחה לציבור" סגרה דלתות בדיונים כשלא היה נוח לאללוף לשמוע את הציבור.

סטטוס: המלצות הועדה ממילא לא רלוונטיות כרגע, אבל מתרחבת התופעה של שקיפות-מתי-שנוח. בינתיים אללוף רץ עם כחלון לכנסת.

4. המדינה והבוס שלכם יידעו באילו אתרים אתם גולשים– משרד התקשורת מקדם יוזמה לבניית מאגר מידע שיכיל את נתוני הגלישה שלנו, בנוסף למאגר הביומטרי והמאגר הגנטי (עדכון בחלק הבא). ייתכן שלא רק משרד התקשורת עצמו, אלא גם חברות עסקיות יוכלו לקבל את נתוני הגלישה, כדי שמנהלים יעקבו אחרי עובדיהם.

סטטוס: שר התקשורת גלעד ארדן עבר למשרד הפנים, הבחירות הגיעו והפרויקט מתעכב.

עדכונים

כמה עדכונים מהרשימה הקודמת של כרסום יסודות הדמוקרטיה.

1. דו"ח עיוור – שורה של תיקונים עומדים לעבור בחוקי התעבורה עומדים לעבור, חלקם יתנו סמכויות רחבות לשוטרים. כך, למשל, שוטר יוכל לשלול רישיון ל-90 יום, גם אם לא ראה את ביצוע העבירה. שוטר גם יוכל להחרים רכב באמצע נסיעה בעקבות עבירות מסוימות.

סטטוס: חלק מהתיקונים עברו בחקיקה, אבל השנויים שבמחלוקת ממתינים לחידוש עבודת הכנסת.

2. חוק הלאום – יש כמה גרסאות לחוק, אבל מה משמעותו? האם הוא הצהרתי בלבד? אז זהו שלא. אם החוק יעבור הוא יאפשר להעביר בקלות חוקים, נהלים והעברות תקציב מופרכות מהסוגים הנהוגים במדינות אפרטהייד או שתורת הגזע שולטת בהם. תקציב א' ליהודים, תקציב ב' לערבים. חוק ליהודים וחוק לערבים. חוק הלאום פותח את הדלת למדינה גזענית על פי חוק והגדרה. מעבר לכך, יש מי שטוען שהחוק אמור להכניס הלכות גמרא לחוקים בישראל. המשפט הישראלי, המבוסס ברובו על חוקי המנדט והמשפט הבריטי, עלול להשתנות ולהתבסס על חוקים מלפני אלפי שנים.

סטטוס: החוק עלה מספר פעמים במספר גרסאות, אך מפלגות מרכז ולחץ בינלאומי מקשים להעביר אותו.

3. פקח, אתה שוטר? – המשרד לביטחון פנים החליט להרחיב את מספר הרשויות המקומיות בפרויקט השיטור העירוני שבמסגרתו פקחים עירוניים מקבלים סמכויות של שוטרים.

סטטוס: מה שהתחיל בפיילוט של 13 יישובים בשנת 2011, התרחב ל-41 יישובים כולל תל אביב. ח"כ שלי יחימוביץ' טוענת שבפועל מדובר בהפרטת המשטרה.

4. מאגר גנטי–  המאגר הגנטי עבר בקריאה שנייה ושלישית. הוא יאפשר לקחת דגימה גנטית מכל תינוק שנולד, ובפועל יכלול גם דגימות שכבר נלקחו מתינוקות שנולדו בשנים האחרונות.

סטטוס: כמויות עצומות של מידע על הילדים שלנו, שאפילו אנחנו לא יודעים, יהיו ברשות המדינה.

5. המאגר הביומטרי– תקופת הפיילוט של המאגר הוארכה, אבל התגלה שהוא מלא בכשלים ופרצות.

סטטוס: מאיר שטרית, היוזם של המאגר הגנטי והמאגר הביומטרי, שרצה את המידע עלינו, היה היחיד מבין המועמדים לנשיאות שסירב לחשוף את ההון האישי שלו. אגב, המשטרה והפרקליטות ידעו על סיפור עוזרת הבית, אבל לא חקרו אותו, ככל הנראה מתוך אינטרס שהמאגרים יעברו בחקיקה.

איך אנחנו בהשוואה למדינות העולם?

במדד חופש העיתונות של עיתונאים ללא גבולות אנחנו במקום 96 מתוך 180, בין אקוודור לקירגיסטן. מדינת ה-OECD הכי קרובה אלינו בדירוג היא הונגריה שבמקום 64. ישראל מדורגת נמוך בין השאר בגלל הצנזורה הביטחונית הקיימת במדינה ובגלל הסיקור הלא אובייקטיבי של הצבא.

במדד הזכויות האזרחיות של האקונומיסט לשנת 2013 מדינת ישראל מקבלת ציון 5.59 מתוך 10. אנחנו במקום 94 מתוך 167 מדינות שנמדדו. המדד כולל משתנים כגון חופש העיתונות, חופש הביטוי, חופש המחאה, חופש הדת וחופש ההתאגדות. ציון זהה קיבלו לבנון וסרי לנקה ואנחנו נמצאים קצת מתחת לוונצואלה (5.88) ולאוגנדה (6.18). רוב מדינות אירופה מקבלות ציונים של 10-8.5. גם הודו (9.41) וברזיל (9.12) עוקפות אותנו בסיבוב. מתחתינו נמצאות הרשות הפלשתינית (3.82), אזרביג'ן (4.71) ורוב מדינות אפריקה. אז יש עוד לאן לרדת.

רגע, לא הכל שחור. יש גם מדדים שבהם אנחנו מדורגים יותר גבוה. ברובם אנחנו נמצאים בשליש העליון ועדיין הכי דמוקרטים במזרח התיכון. המדד הכללי של האקונומיסט מדרג אותנו במקום 39 בעולם, עם ציון של 8.33 בהשתתפות דמוקרטית ו-7.50 בתפקוד הממשלה.

מדד הדמוקרטיה של חברת World Audit מדרג את ישראל במקום 34, אמנם בתחתית ה-OECD, אבל במקום סביר ביחס לשאר העולם. מבחינת שחיתות במדד הזה אנחנו במקום 28.

ברוב המדדים אפשר לראות ירידה מתונה בדירוג של ישראל ביחס לשנים קודמות, המעידה גם היא – אם למישהו היה עוד ספק – על הכרסום ביסודות הדמוקרטיה בישראל.

מילה וחצי לפני הבחירות

לא חייבים להיכנס לדיכאון מהרשימה. אפשר גם להבין שהכל הפיך. יש עדיין נבחרי ציבור ומפלגות שיכולים ורוצים להחזיר לנו את הכוח והחופש האזרחי. בדקו מי עשה ומה עשה בשנים האחרונות בתחום הדמוקרטיה ולכו להצביע (קחו אתכם את הסבתא, השכן וכל החבר'ה). תביטו למטה במדדי הדמוקרטיה ותראו שיש עוד לאן להידרדר. הביטו למעלה ותגלו שיש הרבה עבודה, ויש גם לאן לשאוף.