ב-6 באוגוסט 1940 צלצל הטלפון בתחנת משטרת במלמולט, עיירת חוף באירלנד. השוטר ויליאם קולן קיבל את השיחה. על הקו היו אנשי משמר החופים שדיווחו לו על גופה של חייל בריטי שנסחפה לחוף מהים האטלנטי. קולן הגיע במהירות לחוף ואחרי חיפוש מהיר על הגופה מצא מסמכים צבאיים אשר העידו כי שמו של החייל דונאלד דומיקן והוא חייל בגדוד החמישי של הרג'ימנט הוולשי. בכיסיו נמצאו גם חייל צעצוע, תמונות ומכתבים. דומיקן בן ה-21 התגייס באוקטובר 1939 וזמן קצר לפני מותו הועלה מדרגת טוראי לדרגת סמל אך טרם הספיק לענוד את הדרגות על מדיו, והן נותרו בין חפציו הרטובים.
באותו הערב הועברה גופתו לבית החולים בלמולט ובנתיחה לאחר המוות נקבע כי סיבת המוות היתה חנק מטביעה. למחרת היום, בשעה שדומיקן הובא לקבורה, קיבלו שוטרי בלמולט שיחה נוספת מעמדת השמירה בחוף ובה דווח על גופה נוספת שנסחפה לחוף. מסמכים שנמצאו על גופה העידו כי זהו פרנק קרטר, חייל נשוי שהתגורר בקילבורן, לונדון. בעשרת הימים הבאים נסחפו לחופי אירלנד גופותיהם של 21 צעירים נוספים.
הסיפור הזה עומד במרכזו של "The Last Pier", רומן המתפרסם בימים אלו שכתבה רומה טירן, סופרת מוערכת, ילידת מסרי לנקה המתגוררת באוקספורד שבאנגליה. טירן התוודעה לסיפור זה לראשונה בחופשה בטוסקנה שבמהלכה פגשה קשיש שסיפר לה את סיפורו וביקש שתפיץ אותו בעולם.
הגופות שנסחפו אל החוף וכונו "הגברים שבאו מן הים" זוהו כנוסעים מהספינה "ארנדורה סטאר" שנפגעה מטיל טורפדו כארבעה שבועות קודם לכן, ב-2 ביולי בבוקר. "ארנדורה סטאר" היתה אוניית נופש שבעקבות המלחמה הפכה לאוניית תובלה. במסעה האחרון שימשה "ארנדורה סטאר" לגירושם של זרים ששהו בריטניה לקנדה, ובהם גם יהודים שנמלטו למדינה מאימת הנאצים.
אוניית נופש שגויסה למאמץ המלחמתי. הארנדורה סטאר
נמות כמו עכברים
בחודשים הראשונים של המלחמה התירה בריטניה לזרים לשהות בה, אף כי הם נאלצו להירשם בוועדות מיוחדות והתקשו למצוא עבודה. בעקבות התבוסות באירופה ב-1940 נעצרו רבים מהזרים. העצורים נשלחו למחנות מעצר בבריטניה, בעיקר באי מן, וחלקם גורשו לקנדה, יחד עם שבויי מלחמה גרמנים.
כך, ב-1 ביולי, הפליגה ה"ארנדורה סטאר" מליוורפול לניופאונדלנד שבקנדה. על סיפונה של היו 1,300 עצורים גרמנים ואיטלקים, וכן שומרים בריטים, אף שהאונייה יכלה לשאת 500 נוסעים בלבד. האונייה לא היתה מסוגלת לשוט במהירות גבוהה, הדרושה כדי לחמוק מצוללות האויב, ויצאה לדרכה ללא ליווי. הקברניט אדוארד מולטון הצהיר לפני ההפלגה "אנחנו נמות כמו עכברים".
בין המגורשים היו גם האנס מולר, יהודי בן 28 מגרמניה, וארנסטו מורוזי, איטלקי כבן 60 בעל מסעדת פיש אנד צ'יפס מגלאמורגן.
ב-2 ביולי בשעה 6:15 פגע טיל מצוללת גרמנית בחדר המכונות של האונייה והיא החלה לשקוע. כעבור פחות משעה טבעו למוות 470 איטלקים, 243 גרמנים ו-37 מאנשי הצוות הבריטים.
גופתו של מולר נמצאה ב-29 ביולי. המשטרה הבריטית הצליחה לאתר באמצעות המסמכים שנמצאו על גופתו את ארוסתו, דורה לוקאס. לוקאס סיפרה כי מולר נעצר בנובמבר 1939 וכי לא הצליחה לשחררו. גופתו של מורוזי נמצאה ב-30 בחודש.
מומחים בריטים העריכו כי טביעתה של האונייה הביאה לאבדות גדולות מאוד בנפש בגלל הפאניקה ששררה כשהאונייה נפגעה. לימים התברר שהעצירים הוחזקו בתנאים שמנעו מהם להציל את עצמם. בעיקר התקשו להיחלץ מי שהוחזקו בסיפון התחתון. עוד התברר שרישום הנוסעים לא היה מדויק ושבאונייה היה ציוד הצלה שהספיק ל-500 איש בלבד.
בעקבות האסון הוקמה ועדת חקירה בראשותו של לורד סנל. דו"ח הוועדה מעולם לא פורסם, אך בעקבותיו הופסק הגירוש הימי. את סיפורה של האונייה אפשר למצוא ברשת, וחלק מהניצולים וקרוביהם דורשים היום שממשלת בריטניה תכיר באחריותה לאסון ותתנצל.
לימים התברר שהעצירים הוחזקו בתנאים שמנעו מהם להציל את עצמם. הארנדורה סטאר שוקעת
***
ביום שישי האחרון התקיים בלונדון אירוע ההשקה של ספרה של טירן. טירן, כילידת מדינה שבה מתנהל מזה שנים רבות סכסוך פנימי אלים, חשה קרבה גדולה מאוד לסיפור הזה. הספר, שנתקל בדחיות רבות מהוצאות הספרים, זכה לביקורות משבחות. אפשר להניח שהדחיות הרבות נבעו גם מצנזורה עצמית ומרצון שלא לעורר שוב את הסיפור הכאוב של ה"ארנדורה סטאר" לאחר שנים של השתקה והסתרה.
פרסומו חשוב משום שהוא מוכיח לנו פעם אחר פעם שבמלחמות אין חלוקה לטובים ורעים וכי מלחמה עלולה להביא את כולנו למעשים איומים. הוא גם מציף את סוגיית המהגרים והפליטים שמעסיקה את העולם גם כיום.
אני תוהה מה חשו היהודים הפליטים, כמו מולר הצעיר, אשר עם הגיעם לבריטניה האמינו כי הם מוגנים, העזו לחלום על עתיד ומשפחה חדשה, אך התבדו מהר מאוד ועלו שלא מרצונם על הפלגת המוות.
ספרה של טירן יוצא לאור במלאת 75 שנה להפלגתה של ה"ארנדורה סטאר" וסמלי שדווקא מהגרת מספרת את הסיפור על מציאות כואבת של יחס מחפיר כלפי מהגרים ופליטים, הנמשך למרות מלחמות וטרגדיות.
לוח זיכרון לזכר הנספים באירלנד