ביום שני, אם המצב הביטחוני יאפשר, תובא הצעת חוק השידור הציבורי לקריאה שנייה ושלישית בכנסת. החוק יעבור. הוא יעבור ללא התנגדויות כמעט מצד חברי הכנסת, שיצביעו בנונשלנטיות על סגירת רשות השידור ופתיחתה מחדש. הסוף ידוע זמן רב מראש: אדריכלי החוק רגועים לקראת הצגת הבכורה כי הם יודעים שחברי הכנסת שיננו היטב את תפקידם.
עם תמיכה גדולה משר האוצר ושר התקשורת פעלה ועדת אלהרר במשך השבועות האחרונים ימים כלילות כדי להכין את הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית. במקביל לדיונים שנערכו בכנסת, התקיים דיון ציבורי ותקשורתי ער למדי על סעיפי הצעת החוק והחוק בכללותו. מטבע הדברים שלושת הנושאים המרכזיים היו הפוליטיזציה, תקציב הגוף שיוקם וטיבו העתידי של הארגון.
במאמר שפורסם כאן לפני שבועיים, הראנו כיצד הצעת החוק הנוכחית רוויה בסעיפים ותתי-סעיפים שבמקום לייצר הפרדה מוחלטת בין הפוליטיקאים לבין הרשות, הם יובילו לבסוף דווקא לשימור וחיזוק הפוליטיזציה. זאת בניגוד מוחלט להצהרות הכוונות של המנסחים, המחוקקים והתומכים הנלהבים.
אחד הגורמים המרכזיים שנלחם בציפורניים והשיניים ממש על השידור הציבורי היה ארגוני היוצרים. אלה נלחמו בגבורה של ממש נגד השחיתות של רשות השידור והפוליטיזציה שפשתה בו; נגד מינויים לא תקינים וועדות מינויים שסרחו; וכמובן גם על חלקם בעוגת התקציב של הרשות, שעל פי חוק היתה צריכה להשקיע בכל שנה מאות-מיליונים ביצירה ישראלית שתבוא לידי ביטוי על המסך.
עם פרסום המלצות ועדת לנדס קרה דבר מפתיע – כל הביקורתיות שהפעילו היוצרים נגד רשות השידור במתכונתה עד כה שבקה חיים. נעלמה. את מקומה תפסה התמיכה הבלתי מסויגת (כמעט) בהצעת החוק ובשר התקשורת גלעד ארדן.
עניין של אמונה
האמת היא שאם יש משהו טוב בהצעה זו ההשקעה הכספית האדירה ביוצרים וביצירה ישראלית שמחויבת על פי חוק. תמיכתם אם כן בהצעת החוק ברורה לגמרי. יחד עם זאת, הפער העצום בין המלחמה שהם ניהלו במשך שנים, לא רק על התקציב שמגיע להם, אלא על אופיה של רשות השידור, מעלה לא מעט סימני שאלה ותהיות באשר לשקט התעשייתי ששר התקשורת קיבל מהם בחודשים האחרונים. דורון צברי, שסרטו "המדריך למהפכה" הפך אותו לאדם הכי מזוהה עם המלחמה בשחיתות ובפוליטיזציה ברשות השידור אומר ש"השאלה המרכזית היא אם אתה מאמין או לא מאמין בהצעת החוק".
מה הקשר לאמונה?
"אני בוחר להאמין בכנות הכוונות הטובות של השר ארדן ולהסתכן בכך שאני יוצא טמבל. זה סיכון לא קטן. עכשיו אחרי שאמרתי את זה בוא נדבר לגופו של עניין. הצעת החוק הנוכחית היא טובה. אני לא חושב שהיא מצוינת אבל צריך לראות את התמונה הגדולה. הצעת החוק הזו היא ב-90 אחוז שיפור דרמטי של הצעות חוק קודמות והביקורות שיש על החוק, שחלקן צודקות, הן על 10 אחוז ולא על ה-90".
צברי טוען שכל מצב עדיף על המצב הקיים של רשות השידור. "יש לי הערות כמעט על כל הסעיפים בהצעת החוק של ארדן, אבל אני גם מבין את המשחק הפוליטי. בנקודת הזמן הנוכחית יש תמיכה גדולה של האוצר ואפילו של ראש הממשלה. הוא לפחות לא עוצר את זה. להוציא את רשות השידור מהידיים של ראש הממשלה זה מהלך דרמטי".
אלה חלומות באספמיה להגיד שמוציאים את הרשות מידיו של ראש הממשלה. לא משנה מה יגדירו עכשיו, בהסכם הקואליציוני הבא או בכל רגע נתון יכול ראש הממשלה "לפרק" את משרד התקשורת ולהפקיע ממנו את רשות השידור על פי "חוק יסוד: הממשלה".
למה אתם לא נלחמים על ההיבטים שלך ולאחרים יש השגות עליהם בתוך החוק?
צברי: "שוב אנחנו חוזרים לאותה נקודה. אני בוחר להאמין לארדן. יכול להיות שבעוד שנתיים אתה תבוא תגיד לי 'דורון יא סאקר אמרתי לך שזה מה שיהיה'. יכול להיות. אני לוקח את האפשרות הזו בחשבון. יש בי ביקורת על חלק מהסעיפים, אבל אין עולם מושלם, ומי שטוען טענות כאלה לא לוקח בחשבון מה זה להעביר חוק, מה זה ארגון מחדש, מה כרוך בסגירת רשות השידור, בעולם אידאלי אתה צודק, אבל המציאות היא לא אידאלית, המהלך הזה הוא נכון – ולכן אני תומך בו".
צברי הוא לא היחיד שמתייחס להצעת החוק במושגים של אמונה. גם הבמאי והתסריטאי אורי ענבר, שחבר לצברי ב"מדריך למהפכה", מזכיר כמה פעמים את המלה "אמונה" בראיון עמו.
"מבחינתי הצעת החוק הנוכחית היא מצוינת. לא פחות. אני מקווה שהיא תעבור כלשונה כי אם היא תעבור כלשונה יהיה פה שידור ציבורי הרבה הרבה יותר טוב ממה שיש היום, ככה אני חושב, וככה אני מאמין ואמונה כפי שאמר פעם הפרופ' ישעיהו לייבוביץ', האמונה היא כל מה שהוא לא עובדה. אמונה היא כל מה שאיננו יודעים כעובדה, לא אתה ולא אני", מסביר ענבר.
אז הכל עומד פה על אמונה בטוהר הכוונות של מנסחי החוק?
"אני משוכנע ואני עשוי להיות טועה מפה ועד קציעות ובחזרה, שהצעת החוק נעשית במטרה הנכונה, להוציא שידור ציבורי במתכונת עצמאית וחותרת למצוינות, ואתה יודע, אולי היא תצא לפועל ואולי היא לא תצא. ואם לא, אז אתה תתפוס אותי עוד 10 שנים ותגיד לי הנה מה אמרת ואני אגיד לך סליחה".
גלעד ארדן לא יהיה שר תקשורת לעד. מה יקרה כשיתחלף? מה יקרה בעוד 15-10 שנים?
"לא משנה, החוק כפי שהוא, הוא מצוין".
נוסח החוק המצוין הזה, לדעתך, קובע בלא מעט נקודות שצריך לקבל אישורים מפוליטיקאים בשביל יותר מדי דברים הקשורים במינויים ותקציבים.
"אני ישבתי לא מעט פעמים בוועדת הכלכלה בראשות כרמל שאמה הכהן בזמן שהיא אישרה את חוק רשות השידור בנוסח ששריר היום, שהוא נוסח קטסטרופלי. ואני יכול להגיד לך שראיתי את הריבון דוהר, וראיתי איך בא בן אדם שקוראים לו גלעד ארדן והוא לקח את הנוסח הזה ב-180 מעלות לכיוון השני, ואם לא 180 אז 170. ואני חושב ש-170 מעלות זה מספיק. בעיניך לא, וזה עניין של אמונה".
לא, זה לא עניין של אמונה.
"אם זה לא עניין של אמונה אז אני צודק ואתה טועה"
יותר משזה עניין של אמונה, זה עניין של היסטוריה, וההיסטוריה מלמדת שברגע שלפולטיקאים יש דריסת רגל או פירצה חוקית כלשהי, שמתאימה לאינטרסים שלהם – הם ישתמשו בה. להתייחס לזה רק מתוך אמונה שיהיה טוב נשמע כמו חוסר אחריות. יש דברים רעים שאתה רואה בהצעת החוק הזאת?
"זה לא משנה", אומר ענבר, "יש פה כל כך הרבה גופים, אנשים ואינטרסים מעורבים שהדבר האחרון שחסר זה אני. אני רק יכול להגיד שקראתי את דו"ח לנדס וחשבתי שהוא מצוין, וקראתי את תזכיר החוק וחשבתי שהוא נאמן לו, פגשתי את רם לנדס והבנתי ממנו שדעתו כדעתי, שהצעת החוק משקפת את דעתו נאמנה, ואני לכן חושב, שהחוק הזה ביום שהוא יחוּקק יעיף את השידור הציבורי בכיוון הנכון".
איור: עמרי כהן (Omriku)
מנגנוני הגנה ובקרה
רם לנדס סרב להתראיין לכתבה זו, כפי שסרב להתראיין עד כה בנושא לכל גוף תקשורת אחר. אך גורמים המקורבים לוועדת לנדס סבורים שרוח ההמלצות נשמרה בהצעת החוק. לדבריהם, הצעת החוק אפילו הלכה רחוק יותר מהמלצות הוועדה והרחיקה עוד יותר את הפוליטיקאים מגוף השידור הציבורי שיוקם.
טענות שעלו בשבועות האחרונים בעיקר על ידי עיתונאים, בדבר מיסוד חוקי של הפוליטיזציה בתוך ההצעה, נהדפות על ידי המקורבים בטענה כי מדובר בדמגוגיה או בחוסר הבנה של החוק. לדבריהם, "הפיקוח וההתערבות של הפוליטיקאים ברשות הם חלק ממנגנוני הגנה שמופעלים אך ורק במקרה שהמוסדות והמנכ"ל אינם פועלים כראוי. אבל צריך להדגיש אלה רק מנגנוני הגנה ולא המנגנונים שפועלים בשגרה – אם רשות השידור תממש את ייעודה ותיתן שידור ציבורי ראוי וטוב אז אף פוליטיקאי לא יצטרך להתערב".
בחזרה לאורי ענבר. למה אתה וחבריך לא משמיעים ביקורת על ההבטים הפוליטיים של הצעת החוק?
"אם זה היה תלוי בי", אומר ענבר, "אז היוצרים היו עומדים על הגגות ויורים זיקוקי שמחה, ומריעים בכל כוחם להצעת החוק, ועושים כל מה שהם יכולים כדי שהיא תעבור במהירות האפשרית".
זו בהחלט כותרת.
"עד כדי כך אני מאמין בחוק. נו מה לעשות, אתה גם צריך לקבל את שאני יהודי בן 50, יש לי גם עם זה מיילאייג' לא קטן".
דינמיקה של שטייטל
המאזינים של תחנות קול ישראל נחשפים באחרונה במקבצי הפרסומות לאישים רבים שמביעים את התנגדותם לסגירת רשות השידור. אחד מאותם אנשים הוא מנכ"ל רשות השידור לשעבר, מוטי קירשנבאום. לפני כשלושה שבועות הביע קירשנבאום את דעתו בתוכניתו בערוץ 10 על כך שנוסח החוק החדש יוביל ליותר פוליטיזציה. האייטם שאורכו כשש דקות זכה עד היום ליותר מ-4,000 צפיות ביו-טיוב – מספר צפיות לא מבוטל בכלל ביחס לנושא "זניח" שכזה.
"אני חושב שאנשים עם כוונה טובה עשו עבודה חובבנית במישור הפוליטי", אומר קירשנבאום נחרצות, "ומכיוון שאני מכיר את הפוליטיקה הישראלית ואיך היא עובדת ומה יקרה כשיתחילו למנות מישהו לתפקיד החדש, ולמה מינו את זה ולא את ההוא, ולמה לקחו את זה ולא את זה… שמע, ישראל זה אנטבקה (העיירה של טוביה החולב מספרו של שלום עליכם, ר"ב). אנחנו לא לונדון. אנחנו אנטבקה".
למה אתה מתכוון?
"חשוב לי להדגיש שיש בחוק הרבה דברים טובים מאוד", אומר קירשנבאום, "כל סעיף שעוזר לנתק אותו מהפוליטיקה ומהפוליטיקאים הוא סעיף מצוין. לא רק מצוין – חיוני. הבעיה היא שאין מספיק סעיפים כאלה. למה אני מתכוון בעיקר? לנושא התקציב, מאיפה יבוא הכסף. לדעתי זה היה שטות וצעד פופוליסטי לבטל את האגרה. כיוון שהאגרה מאפשרת לגוף השידור הציבורי הזה להיות עצמאי.
לא יהיה שר התקשורת לנצח. ארדן
"ברגע שמבטלים את האגרה ואומרים שהתקציב יגיע מהאוצר, משרד התחבורה, או מקופת המדינה, אז גם אם תקים גופים ציבוריים שיפקחו על התקציב הזה, בסופו של דבר הוא יהיה תלוי בפוליטיקאים. בוא נגיד שיתברר במשך הזמן שהתקציב שנקבע לרשות לא מספיק ושיש גירעון אז צריך להביא כסף מהאוצר. בשנייה שזה קורה אתה משעבד את רשות השידור לפוליטיקאים, הרי ועדת כספים תצטרך להחליט על הכסף הזה ובוועדה יושבים נציגי המפלגות ואלה ירצו את ליטרת הבשר שלהם.
"ולמה אני אומר את זה? לא סתם. כשהייתי בא כל שנה כמנכ"ל הרשות לאשר את התקציב היו מוצצים לי את הדם ומנסים בכל מיני דרכים לכפות שינויים. הנה דוגמה טובה, כשביבי עלה לשלטון היה מי שאמר לי בוועדת כספים מפורשות ולא ברמזים שעד שלא אתפטר לא יאשרו את התקציב. משום שהממשלה של ביבי רצתה לפטר אותי. ממש לקחו אותי הצדה מהישיבה ואמרו לי את זה".
מה עשית?
"אמרתי שאני אמלא את הקדנציה שלי עד תומה, כלומר עוד שנתיים וחצי. בסופו של דבר לא היתה ברירה והם אישרו את זה. השריר שלי תמיד היה אגב אגרת רשות השידור. כשהייתי בא לוועדת הכספים, כל חבר כנסת שממניעים פוליטיים רצה לא להצביע להצעת התקציב אמרתי לו 'תסלח לי. זה לא כסף מקופת המדינה, זאת אגרת שידור שנגבית מהאזרחים והיא אגרה יעודית, היא אגרה שאפשר להשתמש בה רק לרשות השידור".
צבע הכסף
מנקודת מבטו של קירשנבאום הצעת החוק הנוכחית, כולל השינויים שהוכנסו בה, משמרת את הפוליטיזציה. הוא מביט בחשדנות על סעיפי חוק שנכללו בהצעה המקורית והוצאו בינתיים. אלה מייצגים לא פחות את רוח החוק ואת התהליך החובבני, כדבריו בכל הקשור בהיבטים הפוליטיים.
על הסעיף המאפשר לשר הממונה לפטר את המנכ"ל. אומר קירשנבאום שהוא "בכלל לא מבין איך הוועדה הסכימה שיכנס, ורק עכשיו השר הסכים להוציא אותו. רק שתבין, ברגע שנתניהו עלה לשלטון, הדבר הראשון שדרשו ממנו כל מיני ארגונים ימניים, וכן גורמים במפלגתו, היה 'לפטר את קירשנבאום'. אבל חוק רשות השידור מ-1965 הוא הרבה יותר חכם מהחוק החדש בגלל שהוא קבע קדנציה של חמש שנים למנכ"ל. זה לא שהממשלה לא יכלה לפטר מנכ"ל אבל זה רק אם תופסים אותו על משהו פלילי. אי אפשר בנוסח הישן לפטר מנכ"ל בגלל שהוא לא מוצא חן בעיניהם פוליטית. אבל בנוסח החדש הוא כן היה – ורק עכשיו תחת לחץ, ארדן הסכים להוציא אותו. עכשיו אין פוליטיזציה יותר גדולה מזה, שתבין, וזה היה בבסיס הצעת החוק המקורית".
איך אתה מסביר את הדממה של היוצרים?
"אני בהחלט מבין אותם. כל השנים הם דרשו שיפנו תקציבים ליצירה ישראלית מקורית. הם רוצים שיהיה כסף. הם לא שואלים מאיפה יבוא הכסף. הם רוצים שיהיה כסף לכל התעשייה הזאת שפרחה וגדלה וצמחה ומעסיקה הרבה מאד אנשים. בזה הם צודקים.
"אני דואג לצבע הכסף – כי הדבר שהכי נתון להשפעות פוליטיות זה לא הבידור, זה לא הדרמה והדוקומנטציה אלא האקטואליה. באקטואליה ליוצרים אין הרבה נגיעה. תראה, אין ספק שהיוצרים רוצים גוף שידור ציבורי בריא שהחדשות בו נטולות פוליטיקה ושהכל יהיה טוב. אבל האינטרס העיקרי שלהם, זה כסף ליצירה ולכן הם השתתקו.
"אם ימצאו כסף שיאפשר עוד אפיק ליצירה טלוויזיונית אני קודם כל בעד. חשוב לי שתכתוב את זה", מסכם קירשנבאום, "אבל אם יש ציפיות שהגוף הזה יהיה נטול פוליטיזציה, צריך לדאוג לזה בראש וראשונה בחוק. חשוב בזמן כתיבת החוק להקפיד על הדברים האלה".