איור: דניאלה שניצר
"בערך בגיל 16, כשהבנתי שאני נמשך לגברים, התחלתי לחפש את עצמי באינטרנט. בהתחלה בצ'אטים של נענע ותפוז, ובערך בגיל 17.5 גם באטרף. בהתחלה רק שיחות באינטרנט, אחר כך כבר נפגשתי עם מישהו בפעם הראשונה לסטוץ. המשכתי להתנסות, ובמקביל כל הזמן קיבלתי הצעות באתרי הכרויות מגברים מבוגרים, חלקם הציעו לשלם", מספר דורון (שם בדוי, הפרטים המלאים שמורים במערכת), בן 25, שהודח בנעוריו לזנות באמצעות אתרי היכרויות באינטרנט.
[heart]
זנות נוער באינטרנט היא נורמה שהתגבשה באתרים ואפליקציות של היכרויות. גברים מבוגרים שולחים בהמוניהם הצעות ליחסי מין בתשלום או בתמורה ל"מתנות" כאלו ואחרות, מסיגריות, כניסה חינם למסיבה, ועד מקום לישון בו בלילה ב"מקום אטרקטיבי בתל אביב". "לא צריך לחפש הרבה, זה כל כך קיים ונוכח שזה מפחיד," מספר דורון. "בממוצע, כל בן נוער שגולש באתרי היכרויות, יקבל הצעת זנות אחת ביום".
"באחת הפעמים, נפגשתי עם מישהו מאטרף, הוא גם הציע לי תשלום. ההורים לא ידעו שאני הומו ולא היה לי כסף לנסוע לתל אביב לפגוש חברים הומואים, אז פתאום כל העניין נראה לי קורץ. נפגשנו פעם אחת, ואחרי כמה ימים הוא שאל אותי אם הייתי רוצה להיפגש שוב בתשלום. אחרי כמה מפגשים מיניים חשבתי שאני מצליח להפריד את עצמי מהאקט ולהתנתק נפשית, וביוזמתי המשכתי וחיפשתי את זה יותר ויותר".
רובם המוחלט של מפגשים והצעות מהסוג הזה מפרים סעיפים בחוק העונשין הישראלי בדבר זנות, וכוללים הדחה אסורה לזנות ואף סרסור. בנוסף, רובם הגדול מערב קטינים וקטינות, אשר מנוצלים על ידי גברים מבוססים ומבוגרים. אך למרות שהמשטרה והרשויות מודעות לנושא, נראה שהתופעה רחוקה מלקבל טיפול הולם; שילוב של זמינות, אנונימיות ברשת והיעדר אכיפה, מאפשרים לגברים המחפשים מין בתשלום למצוא בקלות את מבוקשם – ומה שהתחיל כבמה להיכרויות, כבר מזמן הפך לכלי בו בני נוער בעמדה חלשה הופכים לטרף קל.
[/heart]
"מעוניין להיות נער ליווי?" – שידול לזנות באתר ההיכרויות אטרף
תלמידים מצטיינים מצפון תל אביב
רבים מתייחסים לתופעת הזנות באתרי היכרויות כהתפתחות של הזנות בעידן הדיגיטלי, אבל לזנות מסוג זה מאפיינים שייחודיים רק לה, אליהם מצטרפות גם סכנות ייחודיות. מעל לכל, זנות אינטרנטית זמינה באופן יוצא דופן: אפשר לשבת בנוחות בבית עם הטלפון הנייד או המחשב, וההצעות יזרמו. אם בעבר היה ניתן למפות זנות במוקדים פיזיים ספציפיים כמו מועדוני לילה, צמתים, ושכונות בצד הלא נכון של העיר, כיום המרחב הווירטואלי הכניס את הזנות לכל מקום בו נמצא מחשב או מכשיר סלולרי.
השימוש באתרים ואפליקציות ההיכרויות היום, בניגוד לעבר, חדר ללב הקונצנזוס, ועל כן, הסכנות שאלו מזמנים הן נחלתם של בני נוער רבים. על פי דו"ח בזק למצב האינטרנט בישראל משנת 2015, 34% מהישראלים משתמשים באפליקציות ואתרי אינטרנט כאמצעי העיקרי להיכרויות. זאת, לעומת 6% בלבד מהישראלים בשנת 2009. "זנות נוער באינטרנט נפוצה הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים ומדמיינים", אומר דורון. "היא נוכחת בכל שכבות האוכלוסיה. זה לא רק בפריפריה, זה לא רק משפחות קשות יום. אלה יכולים להיות רשג"דים בצופים ותלמידים מצטיינים מצפון תל אביב".
הפרטיות לה זוכים נערים ונערות כשהם משתמשים במחשב או במכשיר הסלולרי, מאפשרת להם לשמור את הזנות בסוד מהמשפחה ומהחברים בקלות. לאט לאט ובהדרגה, הם מתחילים לקיים חיים כפולים, לקבוע באינטרנט באתרי היכרויות מין בתשלום עם גברים מבוגרים, ואף פותחים לא פעם פרופיל פייסבוק נוסף במיוחד עבור הלקוחות.
בעלי האתרים ואפליקציות ההיכרויות הם ספקי הפלטפורמה, ולכן מבחינה חוקית, עליהם מוטלת האחריות לפקח על האינטראקציות שמתקיימות בין כותלי העסק שלהם, אך בתוך האתר, מנויים משתמשים בטרמינלוגיה מכובסת – אך שקופה – כשזה מגיע להצעות לזנות. באטרף, אתר ואפליקציית היכרויות פופולרית בקרב הקהילה הגאה, נעשה שימוש באייקונים של דולר או במילים כמו "תומך" ו"נתמך", כשהכוונה היא ל"תמיכה" כלכלית תמורת מין. לדוגמה זו יש מקבילות רבות גם בעולם ההיכרויות הסטרייטי, שגם בו מתקיימת זנות בהסוואה של מונחים מוצפנים.
פרופיל גלוי לכל של "תומך" באתר ההיכרויות אטרף
רעות גיא, מנהלת תחום קצה בעמותת עלם, מציעה להסתכל על הניצול המיני כמשולש, שצלעו האחת היא הנער או הנערה, צלעו השנייה היא הלקוח, וצלעו השלישית היא האתרים והאפליקציות – הגורם שמתווך בין השניים. "אם פעם הגורם המדיח היה סרסור שהיה עומד בפתח של בית בושת, היום מבחינתי חלק ניכר מהאתרים והאפליקציות ממלאים את מקומו", אומרת גיא.
ניסיונות לשנות את המצב מבפנים באמצעות דיאלוג עם בעלי האתרים, לא צולחים. "נפגשתי עם הבעלים של אחד מהאתרים הגדולים", מספרת גיא. "הם טענו שהם מוגבלים באפשרות לטפל בנושא מבחינה טכנולוגית, מה שהוא כמובן שטות גמורה. אני חושבת שזה משרת אותם, מביא להם עוד תנועה באתר ואין להם שום עניין להתעסק בזה. הזנות היא כבר בילט-אין בדי אן איי של הפלטפורמה".
"גם בזנות לא תמיד לוקחים את המתלוננות והמתלוננים ברצינות". רעות גיא
מנותקים מהזהות של הזנות
אך לא רק הקלות בה ניתן "לסגור עסקה" והעלמת העין של האתרים מהווים את הסכנות בזנות באתרי היכרויות. כפי שלא תמצאו פניות במילים ישירות למין בתשלום באתרים, כך גם בני הנוער לא מתייחסים לאינטראקציות המיניות האלו כזנות, בטח לא משתמשים במילה, וליחסים מתלווה לא פעם אלמנט של ניתוק רגשי, שיוצר את האשליה שלא מדובר בניצול. "לזנות דרך האינטרנט אין את הסטיגמה שיש על זנות רחוב, כמו סמים ומחלות, לכן הרבה אנשים עיוורים לעובדה שמדובר בזנות לכל דבר", אומר דורון. "לא צריך להרחיק לפינות אפלות ומסוכנות בדרום העיר, פה מדובר במשהו יותר דיסקרטי, בבית של מישהו או בבית מלון, אף אחד לא רואה, והסיכוי שמישהו שאתה מכיר יידע על זה הוא אפסי".
לא רק שהם לא רואים זאת כזנות, רבים מהנערים והנערות מבססים תחושת ערך עצמי על בסיס היחס והכסף שהם מקבלים. "לא הרגשתי שמנצלים אותי או לא מכבדים אותי", מספר דורון. "להיפך – בתור נער בארון עם ביטחון עצמי ברצפה, כשמישהו מציע לשלם לך 400 שקל בשביל חצי שעה או שעה, אתה מרגיש הכי טוב בעולם. אתה מקבל פתאום המון תשומת לב ו"אהבה". כשאתה בן 17, זה הופך לך את העולם".
"פעם אחת ישבתי עם נערה שהתחילה לקיים מפגשים מיניים בתשלום עם כל מיני גברים מבוגרים שהכירה באינטרנט," מספרת גיא. "פתאום עברה לידינו אישה שעובדת בזנות בתחנה המרכזית, מכורה לסמים שחיה ברחוב. חיבקתי אותה ודיברנו כמה דקות. כשהיא הלכה, שאלה אותי הנערה 'לא מגעיל אותך לחבק אותה ככה?' עניתי לה: 'אבל לאן את חושבת שאת הולכת? זה סוף הדרך'".
הצ'אט של תפוז: את מנהלת הצ'אט מטרידה הצפת ההודעות, ולא הזנות
ההתעלמות מהחלקים המכאיבים של המציאות, לצד תפיסת היחסים כחיוביים ומתגמלים, מובילים לא פעם להימשכות היחסים לאורך זמן. "פעמים רבות, כשאני מאתרת נער או נערה שמעורבים בזנות מזדמנת באינטרנט, ופונה אליהם בהצעה להיפגש איתי או עם אחד המתנדבים, הם ישר אומרים לי, 'מה את רוצה מהחיים שלי?'", אומרת גיא. "הם לא תופסים את עצמם כמי שעוסקים בזנות – הם לא מחוברים לזהות של זנות".
"כנער, לא הגדרתי את מה שעשיתי בשום צורה ולא רציתי להתעסק בזה", מוסיף דורון. "מבחינתי היה מדובר כל פעם במפגש חד פעמי שלא יקרה עוד. אתה משכנע את עצמך שזה בסדר, שאתה בוחר בזה – אז זה כביכול לא ניצול, זה לא משפיע עליך. פחדתי לשאול את עצמי שאלות לגבי מה שאני עושה. כשהתחילו לצוץ השאלות, הפסקתי עם המפגשים כי הרגשתי שזה מוגזם. היום לא הייתי נכנס לזה בחיים, אבל כשאתה נער בן 17 בלי ביטחון, זה כל כך קל, פתוח, ומזמין".
הצ'אט של תפוז: שניות לאחר כניסה לצ'אט בחדר הלובי תחת השם "צעירה סקרנית", וללא פרסום אף הודעה, מתקבלות עשרות פניות עם הצעות למין בתשלום מגברים. אף אחד מהגברים הפונים לא הורחק על ידי מנהלי הצ'אט ו"עסקאות" הזנות התנהלו ללא מפריע
הנטייה לניתוק רגשי מהניצול הגלום בסיטואציה, הופכת את הסיוע לנוער בזנות למורכב יותר, והמחירים הנפשיים מתגלים רק אחרי תקופה ממושכת. "כשזה קורה, הדיסוציאציה1 מתפרקת", מספרת גיא, "אז מגיעים הדיכאונות, החרטה, התסכול, הבושה, התפרצות של מחלות נפש, נטיות אובדניות ושימוש באלכוהול וסמים כדי להקהות את התחושות הקשות. בנוסף, אי אפשר להתעלם מהעובדה שלפעמים הנערים והנערות חווים השפלות ואלימות פיזית ורגשית מ"הלקוחות" – אונס, סחיטות, והדבקות במחלות מין".
כשנער או נערה מצליחים להפנים שהם עוסקים בזנות, הם לעתים קרובות מתקשים להתנתק מהבושה. "זו זהות איומה, שהם עצמם לא רוצים לחיות איתה", אומר גיא. "ישבתי לא מזמן עם בחור צעיר שמעורב בזנות והוא שאל אותי, 'אני לא מגעיל אותך?', אמרתי לו, 'מה פתאום, אני חולה עליך', והוא ענה לי 'אבל אני מגעיל' – הוא רואה על עצמו את הקלון שמתלווה לזהות של הזנות".
"את זונה! למה ציפית?"
צריכת מין תמורת תשלום כספי או אתנן היא חוקית בישראל. עם זאת, ישנן שש עבירות פליליות הנלוות לזנות: פרסום, שידול, סרסור, מחיה על רווחים של מעורב/ת בזנות, החזקת מקום למטרות זנות וצריכות מין מקטין או קטינה. את כל שש העבירות הללו ניתן למצוא באינטראקציות אינטרנטיות, אך רשויות החוק והאכיפה לא מסייעות לצמצום התופעה. כיום ישנה יחידת סייבר משטרתית שעוסקת בין השאר גם באיתור זנות במרחבים אינטרנטים, אבל חוסר המודעות למורכבות התופעה בקרב השוטרים, מטרפדת לא פעם כל אפשרות של מניעתה.
בשנת 2011 בדק ופרסם מבקר המדינה דו"ח בנושא איכות הטיפול של הרשויות המקומיות בנוער בזנות. הדו"ח ברובו ביקר את הרשויות המקומיות והמדינה על אוזלת היד; העברת אחריות הטיפול בבני הנוער למרכזי התמיכה והסיוע של ארגונים חברתיים, מסייע למדינה להתנער מהאחריות. כבר אז, מבקר המדינה יצא בהמלצה למדינה להיות מעורבת יותר בחיי בני הנוער על ידי תקצוב המרכזים באופן מספק, דאגה לפריסה מדינית מתאימה ועוד. נכון להיום, מוסדות מדיניים ורשויות החוק והאכיפה עדיין לא מספקות מענה הולם.
חיפוש המילים נערות ונערי ליווי בפייסבוק, מעלה שמדובר בחיפוש פופולרי במיוחד
"היה מקרה בו נערה שהיתה מעורבת בזנות הזמינה דרך אשראי של "לקוח" משלוח אוכל בסכומים גדולים מאוד," מספרת גיא. "בעלי המסעדה חשדו בה והזמינו לה ניידת משטרה. השוטרים עצרו אותה והתכוונו לפתוח לה תיק פלילי, אבל אף אחד לא חשב על לפתוח תיק לבעל כרטיס האשראי, שהוא לקוח זנות ידוע. אמנם יש גם שוטרים מדהימים שרוצים לעשות שינוי, אפשר לראות את זה גם בעלייה במספר התיקים שנפתחים, אבל חלק גדול מהתיקים האלו לא מבשילים לכתב אישום, ואלו שמורשעים מקבלים עונש זעום. בנוסף, כמו שאנחנו מכירים ממצבים של הטרדות מיניות, גם בזנות לא תמיד לוקחים את המתלוננות והמתלוננים ברצינות, ואפילו במשטרה יאמרו לנערה, 'את זונה! למה ציפית? למה חשבת שאת נכנסת?'"
בשנת 2010 התחילה חברת הכנסת דאז אורית זוארץ את איסור הפרסום של זנות גם על האינטרנט – תיקון בחוק שלא היה קיים לפני כן, אך אתרים רבים מתנהלים כיום על גבי שרתים בחו"ל, שם לא חל עליהם החוק הישראלי, וכך הם מתנערים מאחריות בקלות.
עם זאת, גיא מצביעה על שינוי לטובה: "למרות שיש עוד דרך ארוכה, אני יכולה לומר שישנה תפנית בהבנתו של הממסד את התופעה ובהכרתו את הצורך לטפל בה. אפשר לראות זאת למשל בהחלטתו של משרד הרווחה לתקצב ולהרחיב את המענה שניתן בתל אביב לבני נוער ל-24 שעות ביממה. אבל צריך לזכור שהזנות נמצאת בכל מקום, לא רק בתל אביב".
זנות היא כבר מזמן לא טאבו: 361 מתוך 1015 השיבו "כן" לסקר שערכה נערה בת 19, ששאלה האם כדאי לה לעבוד בזנות במצלמת האינטרנט (מתוך אתר השאלות (Ask People
"בכל מפגש כזה חלק ממני נשבר"
שיקום של בני ובנות נוער שנשאבו למעגל הזנות הוא תהליך קשה ומסובך. הבושה, התלות שהם מפתחים בתגמולים הכספיים והרגשיים, והיעדר מעורבות של הרשויות, מותירים בני נוער רבים ללא מענה אמיתי. האמון שנדרש לבסס כדי להוציא נער או נערה בזנות, דורש עבודה ארוכת טווח. "אנחנו מתחילים מחיבור אישי בהתחלה שלא קשור לזנות, מדברים על תחביבים וכדומה, ועם הזמן אנחנו מחזקים את הדימוי העצמי שלהם", אומרת גיא.
"קשה נורא לתת אמון באנשים אחרי זה", אומר דורון. "ההבנה של הקלות בה אנשים מוכנים להשתמש באחרים ולנצל את תמימותם של בני נוער מרסקת לך את היכולת להאמין בבני אדם, ובדברים טובים. הביטחון העצמי גם נפגע. ברגע הראשון, זה נותן אשליה של העלאת הביטחון, אבל בטווח הארוך – זה מרסק אותו. הבנתי שאני לא באמת מצליח לנתק את עצמי רגשית כמו שאני חושב, התחלתי להסתכל על מערכות יחסים בצורה תועלתנית, ובכל מפגש כזה חלק ממני נשבר –היכולת שלי ליהנות מיחסי מין, להיות בזוגיות, להיות בסתם קשר. זה דופק אותך".
"יצאתי מהעולם הזה בזמן, אבל זה לא פשוט", הוא מוסיף. "בעיקר לא לבני נוער עם מציאות יותר מורכבת משלי. לי היתה סביבה חברתית תומכת, וברגע שיצאתי מהארון, אנשים היו יחסית בסדר עם זה. אני גם בא מבית לא עני במיוחד, ולא באמת הייתי זקוק לכסף כדי לשרוד. אני לא רוצה לחשוב איפה הייתי אם הייתי גדל במשפחה דלת אמצעים, או במשפחה שלא היתה מקבלת את הנטייה שלי".
גם גיא מסכימה, ואומרת גם היא שמי שנשארים במעגל הזנות והופכים אותה לדרך חיים, הם בעיקר אלו שבאים ממשפחות עם מצוקה כלכלית, בלי גב משפחתי, אלו שחוו פגיעות פיזיות מיניות או רגשיות. גם אוכלוסיות קצה, שחוו סיפורי חיים לא פשוטים ויחס קשה מצד החברה והממסד, כמו טראנסיות שזקוקות לכסף כדי לעבור ניתוחים לשינוי מין ולא מקבלות סיוע מהמדינה, או פלסטינים מהגדה המערבית, ששוהים בארץ באופן בלתי חוקי ומחפשים מקלט ומקום לינה זמין, נתונים בסכנה גבוהה במיוחד להישאב למעגל ולא לצאת ממנו.
גיא מוסיפה שעל מנת לעשות שינוי אמיתי, על כולנו לקחת חלק פעיל במאבק בזנות שמתרחשת מסביבנו. "אסור גם לשכוח שלא פחות חשובה מהמדיניות הממשלתית, היא האחריות החברתית שיש לכל אחת ואחד מאיתנו לצמצום הלגיטימציה שיש לצריכת מין בתשלום, להחרמת עסקים שמהווים כר פורה לזנות", אומרת גיא, שעובדת קשה כדי להשיב את אמונם של צעירים במעגל הזנות.
אמנם מעטים מצליחים לקבל את הסיוע והתמיכה לו הם זקוקים, אבל כשזה קורה, הגמול הוא גדול. "כשעוברים תהליך כזה, הרבה פעמים מגיעה התפכחות, והם מצליחים להסתכל על מה שהם עושים בצורה שונה", אומרת גיא. "נער אחד פעם אמר לי, 'כשאת מקשיבה לי, אני בעצם מקשיב לעצמי. אחרת אני לבד'".