אל תקראו את כל הרשימה הזאת. רק תעשו זום-אאוט לתמונה רחבה, תביטו בתהליך הכללי והרחב שעוברת ישראל. זה קורה בלי אלימות, בדרכים חוקיות, לאט-לאט ובזהירות. בדרך כלל זה עובר לידינו, ככה בקטנה – תיקוני חוק, תקנה לשעת חירום, הסתרת מידע או פרויקט חדשני. אבל בטווח הארוך המשטר במדינת ישראל משנה צורה. אמנם אנחנו לא צפון-קוריאה, אבל תכל'ס האזרח נהפך לקטן, חלש ומוגבל, והשלטונות נהפכים לחזקים ומדכאים.
בממשלה הקודמת הועלו 143 הצעות חוק שלפי ההגדרה של ה-OECD הם חוקים פאשיסטיים. מקצתם עברו בחקיקה, אחרים ירדו מהפרק או עדיין בתהליך.
הידוק הפיקוח של השלטון על הפרט
1. ועדת שרים לחקיקה– שתי הרשויות החזקות במדינה, הכנסת והממשלה, נשלטות כיום בידי ועדה זו. שם מחליטים אילו חוקים יעברו ואילו חוקים ייכנסו למגרסה. הוועדה גם מסרבת להיות שקופה: "חשיפת הצבעות השרים תיצור דיונים פופוליסטיים" טענו בסיעת יש עתיד. זו כנראה פוליטיקה חדשה. סטטוס: הוועדה הוקמה ב-2009, מתכנסת בכל יום ראשון ועושה סלקציה של הצעות חוק.
2. ריכוזיות הון-שלטון– שלטון ריכוזי וכלכלה ריכוזית מזינים אחד את השני, ומכאן נוצרים קשרים הדוקים יותר ויותר בתוך מועדון סגור של 20 משפחות הון ומספר מצומצם של אנשי שלטון. סטטוס: רק שתי דוגמאות מני רבות – במרץ 2013, עת הוקמה הממשלה, פנו ביחד עשרות בעלי הון למפלגות הקואליציה החדשה בדרישה להגברת המשילות. את התוצאה אנחנו רואים בימים אלה. ולפני שנתיים פורום ראשי המשק (ע"ע פורום האלפיון) שלח מכתב לוועדת הריכוזיות ובמכתב הצהרה: "אין ריכוזיות במשק". אל דאגה, המלצות הוועדה מוסמסו.
3. פיטורים של מי שלא נאמן לשלטון – מקצת מהדוגמאות: פרופ' שלמה יצחקי, הסטטיסטיקן הראשי לשעבר, הודח מתפקידו לאחר שחשף את הטיית הנתונים של משרד האוצר ושל קרנות הפנסיה; דוד צרפתי פוטר מהביטוח הלאומי לאחר שחשף את נתוני האבטלה האמיתיים; ד"ר גלעד נתן, חוקר במרכז המידע והמחקר של הכנסת, הועבר לתפקיד זוטר, לאחר שסרב להטות את תוצאות המחקר שלו לצרכים פוליטיים; רפי רותם ששימש כחוקר של רשות המסים חשף שחיתויות, פוטר, נרדף על ידי הרשויות ונשללה ממנו אפילו הפנסיה שלו; אדר כהן שהיה ממונה על לימודי אזרחות במשרד החינוך, פוטר מתפקידו מפני שעודד מעורבות אזרחית וחשיבה ביקורתית. סטטוס: אחד מפוטר, כל השאר נהפכים לצייתנים.
4. סעיף 98 – סעיף בתקנון הכנסת שנועד בעיקר לשעת חירום ומאפשר הצבעה מזורזת על חוקים מבלי לאפשר דיון ראוי והעלאת התנגדויות. בעזרת סעיף זה, העבירו לפני שבועות אחדים בחקיקה מזורזת שלושה חוקים גורליים: חוק השוויון בנטל, חוק יסוד: משאל עם וחוק המשילות. אם זה לא הספיק, ראשי סיעות הקואליציה חתמו על התחייבות לתמוך בשלוש ההצעות כעסקת חבילה. המשמעות היא שהחוקים עברו מהר ובלי אפשרות לדיון משמעותי. סטטוס: המהלך גרם לחוסר רלוונטיות לכל דעה ששונה מהשליט, ויותר מכך – יצר תקדים מסוכן להשתקת הקולות המתנגדים.
5. חוק הלאום– חוק יסוד שנועד לשים את היהדות מעל הדמוקרטיה. "ישראל לא תהיה דמוקרטית כמו שאר המדינות" אמר יוזם החוק ח"כ יריב לוין. סטטוס: החוק עלה על הפרק בקיץ 2013 אך ירד מסדר היום בגלל מחלוקת בתוך הקואליציה מול יש עתיד. החוק יעבור כשתיווצר הסכמה או פשרה, או לחלופין אם החרדים ייכנסו לממשלה.
6. מעמד ראש הממשלה– אמנם לא קשור ישירות לשליטה בחיים שלנו, אבל מנהיג עליון וחזק מאפיין מדינות סמי-דיקטטוריות. בניית בית ראש ממשלה מפואר ממצב אותו כמורם מעם, ובהתאם מעמדה של המשפחתו. סטטוס: הבית מתוקצב ב-650 מיליון שקלים, הילדים מאובטחים, התקציב האישי מוכפל, ואשת ראש הממשלה דורגה על ידי מגזין "פורבס" כאשה המשפיעה במדינה – לפני שרי אריסון, לפני מנהלות בנקים, לפני שופטות ופוליטיקאיות בכירות.
כבוד האדם? חירותו? פרטיותו?
7. המאגר הביומטרי– ישראל היא המדינה הדמוקרטית היחידה שבונה מאגר ביומטרי. צורכי משרד הפנים והמשטרה (מניעת זיוף תעודות) גברו על צורכי הפרטיות שלנו. ידע הוא כוח, והמדינה תצבור כוח עצום ביחס לאזרחים שלה. האם המאגר ייפרץ על ידי תאגידים / עבריינים / ארגוני טרור? לא בטוח, אבל ליתר ביטחון השב"כ והמוסד אסרו על עובדיהם להיכנס למאגר מתוך החשש לפריצתו. סטטוס: המאגר הוקם ביולי 2013 לשנתיים ניסיון, ובינתיים הכניסה למאגר אינה חובה. רוצים להשתתף בניסוי?
8. המאגר הגנטי – דגימה גנטית תילקח מכל תינוק ביום היוולדו, ומכל אדם שיעבור בדיקת דם. גם כאן תחזיק המדינה מאגר מידע עצום עלינו, אבל אנחנו לא נקבל את המידע הזה. סטטוס: עבר בקריאה טרומית, אבל בפועל כבר כיום דגימות דם של תינוקות נשמרות על ידי משרד הבריאות.
9. חוק ה"נאצי" – איסור להגיד מלים כמו "נאצי" נשמע הגיוני במדינה שבה הקצנה נהפכה לשגרה. אבל הרי נתניהו משתמש בטרמינולוגיית השואה פעמיים בשבוע כשהוא מספר על הסכנות של עם ישראל. חוץ מזה, אם יש חוקים נגד מלים, האם הדבר הבא הוא משטרת מחשבות ורגשות? השר לבטחון פנים כבר אמר ש"יש לחקור את השמחה על מותו של ראש הממשלה שרון". לתשומת לבו, אינטל כבר מפתחים מצלמות שמזהות רגשות. סטטוס: חוק ה"נאצי" עבר בקריאה טרומית. המצלמות ייצאו לשוק בעוד כמה חודשים.
10. איסור שביתות של עובדים חיונייםוביטול בתי הדין לעבודה – החלשה של האזרח העובד אל מול המדינה ובעלי תאגידים. סטטוס: ירד מסדר היום, אבל מהווה איום תמידי על ציבור השכירים.
11. גביית חובות– חייבים כסף לעירייה? בשנים האחרונות הסמכות לגבות חובות הופרטה. במקום העירייה, חברות פרטיות גובות חובות ומשתמשות באמצעים של שוק אפור, כמו פריצה לבתים והחרמת רכוש ללא הוכחה או צו משפטי (מתוך דו"ח מבקר המדינה). מה לגבי חוב להוצאה לפועל? רשות הגבייה תוכל להחרים לכם את הרכב ככה באמצע היום, בלי לשאול, בלי זכות להתגונן. סטטוס: מבקר המדינה הגיש דו"ח חריף על חברות פרטיות שגובות חובות למען העיריות, וחלקן שייכות לעבריינים. לגבי החרמות רכבים – החוק עבר בקריאה ראשונה.
מה מסתירים מאתנו?
12. חוסר שקיפות– כמה סיפורים הזויים על הסתרה במקומות שהחוק מחייב שקיפות. המדינה הסתירה את דו"ח צמח בנושא ייצוא הגז. אחרי לחץ ציבורי חשפה אותו, אך הסתירה את הנושאים שלטענתה נוגעים לביטחון המדינה. תעלול טכני פשוט חשף גם את החלקים המושחרים בדו"ח ואז התגלה שזה לא ביטחון המדינה, אלא חברי ועדה שפלטו שטויות שגורמות להרצל להתהפך. די פתטי לחזור ולקרוא לכל דבר "בטחון המדינה", אז ועדות ציבוריות מסתירות דיונים במגוון טענות אחרות. למשל הוועדה למאבק בעוני בראשות שר הרווחה לא חושפת פרוטוקולים מטעמי "חוסר תקציב לכתיבת פרוטוקול". הוועדה להפרטת מערכת הבריאות ברשות שרת הבריאות מצנזרת את הפרוטוקולים "כדי שחברי הועדה ידברו בחופשיות ובלי מורא מהציבור". ועדת הכספים בכנסת התכנסה לדיון על חוק הריכוזיות, המצלמות נכבוכדי למנוע תיעוד, הלוביסטים של הטייקונים נכנסו לוועדה, והפרוטוקולים הוחבאו בטענה שאלה "רישומים פנימיים". סטטוס: הדוגמאות כאן הן קצה קרחון.
13. מצנזרים אתרי אינטרנט – מספיק שאתר אינטרנט חשוד בעבירה – קצין משטרה יוכל לחסום אותולגלישה גם ללא צו בית משפט וללא כתב אישום. סטטוס: עבר בקריאה ראשונה בחסות משרד המשפטים.
14. מתקפה על כלי תקשורת– שליטה בכלי תקשורתנותנת שליטה בשיח הציבורי. הטלוויזיה המקומית נסגרת, וכך התקשורת הארצית פחות נגישה לאזרחים, בייחוד אם הם גרים בפריפריה. ערוץ 10 בעבר היה ביקורתי והפיק כתבות תחקיר, אבל כיום הוא תלוי כלכלית בחסדי הממשלה, ומצבו משמש נורת אזהרה לשאר כלי התקשורת הקורסים. זה נוגע גם לכתבים באופן אישי שתנאי ההעסקה שלהם בירידה.סטטוס: ישראל ירדה למקום 112 במדד חופש העיתונות העולמי.
שוטרים מקבלים יותר כוח וסמכויות
בטיעון של מלחמה בארגוני הפשיעה, מלחמה באלימות, מלחמה בקיצונים, ובכלל – מלחמה. המשטרה טוענת למחסור בשוטרים, ניידות וציוד, והממשלה מעדיפה לחסוך במשאבים, אבל לתת יותר סמכויות לשוטרים.
15. חוק המישוש – מעניק סמכויות נרחבות לשוטרים לערוך חיפוש גופני על אנשים במקומות בילוי וספורט, גם ללא חשד או הצדקה. נוסף אליו חוק החיפוש שנותן הרשאה לשוטרים לערוך חיפוש אחר ראיות בבתים שלנו גם כשאנחנו לא נמצאים וללא צו בית משפט. סטטוס: לקראת אישור חוק המישוש. חוק החיפוש ירד מהפרק ב-2011.
16. דו"ח עיוור – עדכון פקודת התעבורה יאפשר לשוטר לשלול רישיון או לתת דו"ח תנועה, גם אם לא ראה אתכם עוברים עבירה. סטטוס: עבר בקריאה ראשונה.
17. חוק נתוני תקשורת– המשטרה מקבלתמחברות הסלולר ומספקיות האינטרנט מידע אישי על כל אדם – מיקומו, שמות האנשים או הארגונים שאליהם התקשר, אתרי אינטרנט שגלש בהם ואנשים שעמם התכתב באימייל. סטטוס: החוק עבר בשנת 2008.
18. חוק הרעש – נותן אפשרות לשוטר לפרוץ לבית אם בוקע ממנו רעש בשעות הלילה המאוחרות. בלי צו, בלי בית משפט, רק בשביל לשמור על השקט. 286 אלף תלונות על רעש מתקבלות במשטרת ישראל בכל שנה. מעניין כמה מהן ייגמרו בפריצה לבתים. סטטוס: החוק עבר ביולי 2013.
19. חקירות משטרה על מחשבות-של-אולי-ביצוע-של-כמעט-עבירה – נוער הגבעות ופעילים חברתיים נחקרים במשטרה על כוונות לפעולות מחאה. באביב 2012 משטרת תל אביב זימנה לחקירה פעילים חברתיים, וחקרה מה הם מתכוונים לעשות בקיץ, והאם יעזו להניח אוהל או לצאת להפגנה. במשטר דמוקרטי לא עוצרים אדם על כוונה, ולא מתחקרים אותו על מה יקרה בעתיד. סטטוס: המשטרה בשירות פוליטי.
20. מעצר מנהלי של עבריינים – המשרד לבטחון פנים מקדם חוק שנועד לעצור את הפשיעה המאורגנת, אבל בקלות יכול להיות מורחב, על פי צו השעה. הבעיה היא לא מעצר מנהלי של מאפיונרים, אלא היד הקלה על אישור מעצר, שעלולה לגלוש גם כלפי אזרחים שומרי חוק. סטטוס: היועץ המשפטי לממשלה מתנגד לחוק, וכרגע הוא תקוע.
21. פקח שנהפך לשוטר – במקום להוסיף שוטרים נותנים לפקחי העירייה לטפל באלימות. זוהי תוכנית פיילוט שנותנת לפקח עירייה סמכויות של שוטר, כמו חיפוש גופני ושימוש בכוח כלפי אזרחים. סטטוס: נמצא בתקופת ניסיון מאז 2011 במספר מצומצם של רשויות. בקרוב אצלכם?
דמוקרטיה מתחילה בחינוך
22. לימודי אזרחות– אנחנו מכינים את הדור הבא להיות אזרחים, להשפיע ולקחת חלק בחברה – כל זה דרך לימוד אזרחות. צמצום ושינוי לימודי אזרחות מצמצם את התודעה של אזרחי המחר לבנות את עצמם כיצורים חברתיים. סטטוס: ב-2010 שינה שר החינוך אז גדעון סער את לימודי האזרחות – יותר תכני יהדות ופחות תכנים אזרחיים. השר הנוכחי מעוניין לאחד את המקצוע עם היסטוריה, מהלך שיפחית משמעותית את החינוך לדמוקרטיה.
23. צמצום החופש האקדמי– בשנים האחרונות מרצים באוניברסיטאות הוזהרו ופוטרו אחרי שהביעו דעות מחוץ לקונצנזוס. למשל דר' ירוחם לויט, מרצה לאתיקה רפואית באוניברסיטת בן גוריון, פוטר לאחר שהתבטא בשלילה כלפי זוגות חד-מיניים; דר' ניב גורדון קיבל גינוי מאוניברסיטת בן גוריון שבה הוא מרצה, בגלל שצידד בחרם על ההתנחלויות; הפרקליטות חייבה את דר' דוד בוקעי מאוניברסיטת חיפה להתנצל ולא לחזור על דבריו נגד ערבים, למרות שטען שבכלל לא אמר אותם. סטטוס: הולך ומצטמצם.
ביניים: השתקה של פעילים ושל דעות פוליטיות מימין ומשמאל
24. צווים מנהליים לפעילי תג מחיר – הם אלימים, אבל דרך הטיפול בהם צריכה להיות באמצעות בית משפט ועל ידי הוכחות. בתקופה האחרונה צה"ל החל להפעיל צווי הרחקה מנהליים כלפי פעילים, ללא כתב אישום וללא הוכחות. סטטוס: מתקיים בפועל, אך נמצא בדיונים של ועדת חוק, חוקה ומשפט.
25. אי-אמון בממשלה– "תנו לנו למשול" ביקש שר החוץ אביגדור ליברמן. הצעת אי-אמון בממשלה תעלה רק באישור 61 ח"כים והצגת ממשלה חלופית, כלומר רק אם יש ביקורת פנימית מתוך הקואליציה. או במלים אחרות – לא רוצים לשמוע ביקורת. סטטוס: אושר בכנסת לפני שבועות אחדים כחלק מחוק המשילות.
26. הגבלת ארגונים חברתיים ופוליטיים – יש ארגונים שמאיימים על יחסי הון-שלטון או על יציבות הממשלה. ככה זה בחברה דמוקרטית – מותר לקרוא תיגר אפילו על השלטון. כמו חצי מהמדינה שלנו, גם ארגונים אלה נתמכים על ידי קהילות יהודיות וקרנות מחו"ל. הממשלה מנסה להגביל אותם כלכלית וליצור דה-לגיטימציה ציבורית כלפיהם. מספר חוקים קודמו מיד לאחר המחאה החברתית במטרה להגביל ארגונים חברתיים, שמא יחשפו יותר ויותר את קשרי האלפיון העליון עם אנשי השלטון בישראל. סטטוס: בין החוקים שעברו – תיקון לפקודת המס, חוק החרם, חוק יסודות התקציב, חוק הנכבה וחוק העמותות שבינתיים עבר בקריאה טרומית, כל זאת כדי לייבש כלכלית את הארגונים. חוקים שכרגע מוקפאים – חוק השפיטה, תיקון לחוק לשון הרע, והקמת ועדות חקירה נגד ארגונים.
27. חוק נאמנות-אזרחות– זה נהדר להיות נאמן למדינה, אם המדינה נאמנה אלינו. הבעיה שהמדינה נאמנה לעצמה, לעשיריה, למקורביה ומעט מאוד נאמנה לאזרח, זה שאמור להיות ריבון במדינה. סטטוס: החוק מוקפא בינתיים.
28. תשלום על הפגנות – מפריע לכם משהו במדינה? צאו להפגין. בעצם רק אם יש לכם כסף לשלם לעירייה. עיריית תל אביב דורשת כסף, ציוד ואישורים שונים למרות איסור של בית משפט לדרוש זאת. כך שמי שיכול לממן הפגנות הם רק בעלי יכולת כלכלית או בעלי יכולת לגייס משאבים. סטטוס: בינואר 2014 העבירה עיריית תל אביב דרישת תשלום לצורך הפגנה.
29. העלאת אחוז החסימה – אומרים שהחוק נועד למנוע סחטנות של מפלגות קטנות, אבל בפועל ייצור קרקע פוריה ליחסי הון-שלטון. הרעיון בדמוקרטיה הוא לשמוע גם קולות של מגזרים קטנים – לתת מקום לכולם. מדינות שהעלו את אחוז החסימה, שריינו מקום בפרלמנט למגזרים קטנים. בישראל זה לא יקרה. סטטוס: אחוז החסימה עלה מ- 2% ל- 3.25%. החוק הועבר כחלק מחוק המשילות.
תכנון ודיור
30. תיקון לחוק התכנון והבניה– האפשרות שלנו כציבור להביע דעה או להתנגד לתוכניות תשתית תהיה מוגבלת, או אפילו לא קיימת בכלל. אז אם תגלו מפעל מזהם או תחנה עם קרינה סלולרית ממש מול הבית שלכם, הדבר היחידי שתוכלו לעשות זה למכור את הבית. בעצם לא, מי ירצה לקנות? סטטוס: לקראת קריאה שלישית בכנסת.
31. חוק ועדות הקבלה– יישובים קטנים רשאים לסנן תושבים חדשים ביישוב. הרציונל הוא אמנם "לשמור על אופי" היישוב, אך בפועל הוא משריש את האפלייה, למשל כלפי עולים מאתיופיה ומחבר-העמים, כלפי מעמד נמוך וכלפי ערבים וחרדים. סטטוס: החוק עבר במרץ 2011.
32. ותמ"ל – לא, לא ולת"ם מילואימניקים יקרים. גם לא ונטיל של אופניים. ותמ"ל היא ועדה לתוכנית מועדפת לדיור. היא נועדה לעקוף את הביורוקרטיה כדי לזרז בנייה, אבל תמנע שיתוף ציבור. כשהציבור לא שותף יכולים לקרות כמה דברים – לא יהיה דיור בר-השגה, לא יבנה דיור ציבורי, והתכנון יפגע בשכונות קיימות. הבעיה הגדולה היא שוועדה כזו היא מצומצמת ולא שקופה מושפעת ביתר קלות על ידי בעלי הון, בנקים וקבלנים שיחגגו ללא עין פקוחה. סטטוס: בימים אלה מוקמת הוועדה. האם לפחות היא תוריד את מחירי הדיור? נחיה, נשלם ונראה.
הממשלה נהפכת לרשות השופטת
33. פסקת ההתגברות – ח"כ איילת שקד יזמה תיקון לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, עם סעיף בשם "פסקת ההתגברות". התיקון יאפשר לחוקק שוב חוק שנפסל על ידי בית משפט. התיקון שולל את יכולת הפיקוח של בית המשפט להתאים חוקים חדשים לחוקי היסוד שנחקקו בעבר. סטטוס: נמצא בהליכי תיקון החוק.
34. שינוי הוועדה למינוי שופטים – באמצעות ועדה זו הממשלה מחזקת את האחיזה שלה גם ברשות השופטת. היו כבר שלל הצעות חוק בניסיון של הממשלה להשתלט על מערכת המשפט, כולל ניסיון להתערב במינויים של לשכת עורכי-הדין. הצעת חוק נוספת היא להעביר לכנסת את מינוי נשיא בית המשפט העליון. סטטוס: כהונת נשיא בית המשפט העליון קוצרה, פעולה המחלישה את כוחו, אבל שאר החוקים עדיין בגדר הצעות.
35. תשלום הוצאות משפט לארגונים – בשנים האחרונות המגמה היא להטיל על ארגונים חברתיים שפונים לבית המשפט את הוצאות המשפט. כך בית המשפט חוסם את מי שאין לו מספיק כסף כדי לקחת סיכון של הוצאות אלה. המדינה הגדילה לעשות כשתבעה פעילים סביבתיים על התנגדות לתוכנית תמנע, שתהרוס שמורת טבע ייחודית לצורך בניית מלון יוקרה. סטטוס: עדיף לשתוק, אלא אם יש לכם הרבה כסף.
לא חייבים להסכים שכל סעיף כאן מונע את החופש האזרחי שלנו. אבל אי אפשר להתעלם מהמגמה, והיא לא תיעצר בקרוב. אז עד מתי נמשיך רק לצקצק?
עופר ברקן הוא עובד סוציאלי קהילתי ופעיל חברתי