פנים, משרד במחלקת דובר המשטרה, יום.
ליד שולחן עבודה יושבת רונה (24), שוטרת צעירה ויפה, ומשחקת "שולה המוקשים" במחשב. לחדר נכנס בהליכה נמרצת סנ"צ שמוליק (47), בעל כרס ושפם וכתמים של טחינה על המדים. רונה לא מבחינה בו.
שמוליק:
רונה נשמה, מה קורה עם התגובה לאירוע בסופר-יודה?
רונה קופצת בבהלה ומסתירה את "שולה המוקשים" מאחורי מסך של מעבד תמלילים.
רונה:
היי המפקד שמוליק, מזל שאתה פה בדיוק רציתי לשאול
אותך על זה. מה הקונפליקט המרכזי שם?
שמוליק:
מה? רונה, אין לי זמן עכשיו לשטויות, התקשורת
יושבת עליי כמו שק חבטות שמחכה לתגובה.
"וואלה סלבס" השיגו תמונות של יודה לוי עושה קניות ב"סופר יודה"
והם לא יחכו לי עוד הרבה זמן עם האייטם, אז זריז בבקשה.
רונה:
העניין הוא כזה, הדמות של הערבי לא מפוענחת לי מספיק.
שמוליק:
אל תדאגי אנחנו תכף נחקור אותו מאמי.
רונה:
לא, אני מתכוונת – מה מניע אותו. מה המהלך שלו.
מה מביא אותו לצאת לזרוק זבל באמצע היום בלי
תעודת זהות בידיעה שהוא ערבי באמצע מדינה יהודית?
שמוליק:
מה מה מניע אותו? הוא ערבי. הוא רוצה להרוג יהודים.
רונה:
לא יודעת. זה קלישאתי לי מדי.
שמוליק:
אוי נו באמת.
שמוליק מתקרב לשולחנה של רונה ורוכן מעליה באדנותיות.
רונה (לא מתרשמת):
מה? כל הערבים רוצים להרוג יהודים?
כל הרוסים שיכורים? כל בעלי החזות המזרחית
סוחרי סמים? כל המפקדים במשטרה מטרידים מינית?
שמוליק מבין את הרמז ונסוג אחורנית.
שמוליק:
היי היי, למה ככה?
רונה:
סתם. להסביר למה זה מעצבן כל הזמן
לכתוב רק דמויות קלישאתיות.
נגיד… כשהייתי בדובר צה"ל…
שמוליק:
רונה, שוב פעם את עם הסיפורים שלך
על דובר צה"ל? כמה פעמים צריך להסביר.
אנחנו לא דובר צה"ל. אין לנו את התקציבים של
דובר צה"ל, אין לנו את הכוח אדם של דובר צה"ל,
ואין לנו את הקהל של דובר צה"ל. אין.
אנחנו פונים לקהל קטן, לא חו"ל, לא פסטיבלים
תקשורתיים בעולם. הכל בקטן, אבל יש לנו קהל
קטן ונאמן, ועובדים עם מה שיש. ואם נתחיל
לכתוב תגובה עניינית ומושקעת לכל אירוע
שמגיע למח"ש לא יהיה לנו יום ולא יהיה לנו לילה.
רונה:
אבל זה נורא משעמם! אי אפשר ככה
אני רוצה לכתוב דמויות קצת יותר עגולות.
שמוליק:
לא נשמה, מה עגולות? מה הם סופגניה?
זה לא ז'אנר לדמויות עגולות. את לא כותבת
פה את "צ'יינטאון", את כותבת תגובת המשטרה
לאירוע אלימות קשה כנגד שוטרים במדי אזרחים.
רונה:
בחיאת תן לי לעשות את מייסם קצת יותר מורכב.
שמוליק:
מי זה מייסם?
רונה:
הערבי נו.
שמוליק:
מייסם? שם מצא לו. שיהיה מייסם כשתעבדי
בשביל משטרת ברלין. בארץ הוא או "אחמד"
או "הערבי" או הכי טוב "החשוד"
רונה:
מה חשוד? במה הוא חשוד?
שמוליק:
אנא ערף במה הוא חשוד? עכשיו גם את רוצה
שאני יעשה את העבודה שלך? הוא ערבי. ע-ר-ב-י.
במה הוא חשוד. תכנון פעילות חבלנית.
חברות בארגון לא חוקי. מגע עם סוכן זר. התקהלות אסורה.
חסר לו במה להיות חשוד? הוא ערבי.
רונה:
טוב נו, בסדר. תן לי שניה.
רונה פונה למחשב ומתחילה להקליד במרץ, שמוליק מסתובב מאחוריה בחוסר מעש, מתחיל לזמזם את "בלדה לחובש". רונה מסיימת ומקריאה מהמחשב.
רונה:
לאור גל פיגועי הטרור, ובאופן כללי כחלק ממשימות ביטחון הפנים, משטרת ישראל פועלת בנחישות לאיתור וסילוק שוהים בלתי חוקיים מרחבי המדינה למען ביטחון הציבור. מתחקור ראשוני עולה כי לוחמי מג"ב זיהו צעיר שעורר את חשדם וביקשו ממנו להזדהות. החשוד סירב להזדהות תוך שהוא מגדף ותוקף את השוטרים ואף נושך את אחד מהם. על מנת לבצע את המעצר, נאלצו השוטרים להשתמש בכח בעוד החשוד ממשיך לתקוף באלימות את השוטרים. כתוצאה מעוצמת האלימות שהופנתה כלפיהם פונו שני שוטרים לקבלת טיפול רפואי בבית החולים איכילוב כשהם סובלים מחבלות ונשיכות. יחד עם זאת, בהתאם לנהלי המשטרה וכמקובל באירועים בהם נאלצים שוטרים להשתמש בכח לצורך ביצוע תפקידם, כלל החומר יישלח לבחינת המחלקה לחקירות שוטרים. משטרת ישראל תמשיך לפעול בנחישות כנגד כל מי שמסכן את חיי האזרחים בישראל.
שמוליק:
את רואה? כשאת רוצה את יכולה!
זה היה כ"כ קשה?
רונה:
שולחת לך למייל.
שמוליק:
מצוין מותק. תודה.
שמוליק שולף את איבר מינו, מנפנף בו מול עיניה האדישות של רונה, ויוצא.