״אנחנו חלק מהמדינה, למרות מה שאנשים אומרים עלינו״, אומר ג׳וני גויטיום, מבקש מקלט בן 30 מאריתריאה, שמנהל גן לילדי מבקשי מקלט בדרום תל-אביב. שבע שנים שהוא נמצא בארץ, והוא לא משלה עצמו שיתקבל בעין יפה על ידי רוב הציבור הישראלי. בכל זאת, הוא הצליח לארגן 150 נשים, גברים, צעירים ומבוגרים – כולם מקהילת מבקשי המקלט בישראל – שרוצים לסייע לתושבי הצפון שבתיהם ניזוקו בגל השריפות האחרון. ״ראיתי מה קרה בארץ, בייחוד בחיפה״, הוא אומר, ״וזה מאד כואב. קשה לראות את כל האנשים שנשארו בלי בית, אז דיברתי עם הקהילה והחלטנו לעזור במה שאנחנו יכולים- לנקות לאנשים את הבתים, לעזור להם לסדר או לשפץ. מה שאפשר כדי שמשפחות יוכלו לחזור הביתה״.
https://www.facebook.com/refugees4citizens/videos/1626652357636623/
ביום ראשון, עם היוודע גודל הנזק שגרמו השריפות, ג׳וני פרסם שתי מודעות בדף הפייסבוק שלו, אחת בעברית ואחת בטיגרניה. המודעה בטיגרניה קראה למתנדבים מבני הקהילה לבוא ולהירתם למשימה. במודעה בעברית נכתב: ״שלום לכולם, שמי ג׳וני מהקהילה האריתראית, אני נמצא בארץ באזור תל אביב. אני מאוד עצוב לאור המצב בארץ, דיברתי עם הקהילה שלי (בתוכם עובדי בניין, גינה וכדומה) והחלטנו ללכת להתנדב במקומות בהם הבתים נשרפו (אנו לא מעט אנשים: מעל 5 אוטובוסים). אם אתם יודעים על בתים שנשרפו וחושבים שעם קצת עבודה של מתנדבים ניתן יהיה להחזיר את המשפחה לבית נשמח לבוא לעזור. ארצה לציין כי אנו רוצים לבוא לתת יד וכוח עבודה ונשמח אם החומרים (צבע ועוד) כבר יהיו בבתים. תודה רבה על העזרה, ג׳וני״.
בעזרת פעילים חברתיים ישראלים, ניסו ג׳וני וחבריו ליצור קשר עם גופים בחיפה, ולחבר בין המתנדבים לאלה שזקוקים לעזרה ורוצים בה. התכנית שלהם היא לקחת שלושה ימי חופשה מהעבודה, לשכור בכספם אוטובוסים שיסיעו אותם כל יום לחיפה ויחזירו אותם בערב לתל אביב. ״אנחנו לא אזרחי ישראל, אבל אנחנו חיים פה״, אומר ג׳וני. ״לפי האמונה שלנו ולפי מה שכתוב בבייבל, צריך לעזור לאנשים בכל מצב, גם לאנשים שלא אוהבים אותך או שמקללים אותך וגם אם המצב שלך קשה- אתה חייב לעזור למי שצריך עזרה. אנחנו מאמינים שבעזרת אהבה הופכים את השנאה. רוב האנשים בישראל לא ממש מכירים אותנו, רק מה שהם שומעים בחדשות או מה שאומרים עלינו כל מיני פוליטיקאים, כאלה שקראו לנו סרטן. מאז שהתחלנו לארגן את זה אנשים כל הזמן רוצים להצטרף, עוצרים אותי ברחוב ושואלים איך אפשר ומתי זה קורה".
המודעה בעברית שותפה כמעט 3000 פעמים, וזכתה ליותר מ-130 תגובות. חלק גדול מהן מפרגנות וחמות, אחרות פרקטיות ומפנות לאנשים שיכולים לתאם בין המתנדבים לתושבי חיפה. לא מעט מהתגובות הן תגובות שטנה שמפקפקות בכנות המחווה, מכנות את מבקשי המקלט בשמות, ומטיחות בהם האשמות – החל מהרס דרום תל-אביב ועד לאונס זקנות. ״כל אלה שרוצים שנחזור לאריתריאה לא מבינים שגם אנחנו רוצים", אומר ג'וני, "אבל כרגע אנחנו פה ואנחנו חלק מהחברה. כשלא יהיה מסוכן באריתריאה, אנחנו נחזור לשם. אני שומע את מה שאומרים עלינו, אבל אנחנו עומדים מאחורי היוזמה, כי זה חשוב״.
הפעיל החברתי יגאל שתיים פנה עבור מבקשי המקלט למרכז המתנדבים של עיריית חיפה, כדי לבדוק איך אפשר לשלב את קבוצת המתנדבים מתל-אביב במערך העירוני. "הם אמרו לי בנימוס של דיבור אל ילדים ש׳אין כרגע צורך׳, כי קבלני חברות הביטוח מטפלים – מה שסותר לגמרי את זעקת הנפגעים״, הוא אומר, ״יש המון מה לעשות בחיפה, והתושבים בייאוש טוטאלי כי אין פתרון נראה לעין להחזרת הבתים שלהם למצב מגורים״. בינתיים יגאל קיבל אליו פניות לעזרה, וכעת בודקת הקבוצה איך ניתן לסייע למי שצריך, לא דרך העירייה. גם האקטיביסטית החיפאית גילה זמיר אומרת שפנתה לעירייה, ולאחר שבמשך יומיים לא נענתה, היא פונה לדפים קהילתיים ולאנשים פרטיים. זמיר מספרת על מרכז קונסרבטיבי בעיר שקומה שלמה שלו נשרפה לחלוטין, כולל חדר עם מחשבים וגן ילדים. ״הם מאד שמחו על הפנייה, והערב אני נפגשת איתם״, היא אומרת. ״אנחנו עדיין מחכים לתשובות של העירייה ומקווים שתיתן גג לעבודות, ולו באספקת צבע וחומרי שיפוץ וכלי עבודה״.
מעיריית חיפה נמסר: בעיריית חיפה מעריכים מאד את היוזמה. בשלב הזה הפעולות בשטח מבוצעות באמצעות כלים מכאניים כבדים. כפי שהוסבר לפונים, בשבוע הקרוב תגובש תכנית שיקום כוללת שבה הם ישובצו בעבודות שונות. נציגי העירייה נמצאים בקשר עם נציגי המתנדבים ויעדכנו אותם ישירות.