דצמבר 1968
בואו נגיד את זה כמו שזה. אי סובלנות וגזענות הן בין המחלות הקטלניות ביותר שמתפשטות בימינו כנגיף ברחבי האומה. אבל, בניגוד לצוות של סופר-רשעים, אי אפשר לעצור אותן באמצעות זבנג לחוטם או זאפ מאקדח לייזר. הדרך היחידה להרוס אותן, היא לחשוף אותן – להראות את הרשע הערמומי שבהן. הגזען הוא הייטר, שהשנאה שלו לא מבוססת על הגיון – מישהו ששונא בעיוורון, בפנאטיות, ללא אבחנה. אם הוא "נתקע" על גברים שחורים, הוא ישנא את *כל* הגברים השחורים. אם פעם ג'ינג'י העליב אותו, הוא ישנא את *כל* הג'ינג'ים. אם זר פעם השיג עבודה שהוא רצה, הוא ירד על *כל* הזרים. הוא שונא אנשים שהוא מעולם לא ראה – אנשים שהוא מעולם לא הכיר – באותה האינטנסיביות – ועם אותו הרעל.
עכשיו, אנחנו לא מנסים להגיד שזה בלתי הגיוני שבן אנוש אחד יציק לאחר. אבל, למרות שלכולנו יש את הזכות לא לחבב אינדיבידואל אחר, זה לגמרי בלתי הגיוני, בלתי שפוי באופן ברור, לחרוץ את גורלם של גזע שלם – לתעב אומה שלמה – לבצע דמוניזציה של דת שלמה. במוקדם או במאוחר, אנחנו חייבים ללמוד לשפוט אחד את השני בהתבסס על התכונות והכישורים שלנו. במוקדם או במאוחר, אם האדם יהיה אי פעם ראוי לגורלו, אנחנו חייבים למלא את לבבותינו עם סובלנות. כי אז, ורק אז, נוכל באמת להיות ראויים לקונספט לפיו בני האדם נוצרו בצלם אלוהים – אלוהים שקורא *לכולנו* – הילדים שלו.
"שלום וצדק, (Pax et Justitia בלטינית), סטאן"
(תרגום: ניצן פינקו)
סטאן לי, היוצר של ספיידרמן וגיבורי-על נוספים של Marvel כמו איירון מן, דרדוויל ואקס מן, הלך לעולמו אמש בגיל 95. לי היה מפורסם לפחות כמו גיבורי-העל שיצר. חובבות וחובבי קומיקס מכירים אותו בזכות הופעות האורח שלו בסרטי סופר-הירוז, בשוברי קופות כמו "פנטסטיק פור", "ספיידרמן" וה"אוונג'רז", שהכירו אותו לדור שלם שלא גדל על חוברות הקומיקס המקוריות שלי הוציא החל משנות ה-50 של המאה הקודמת. גם לאחר מותו לי ממשיך להוות השראה: טקסט אנטי גזעני שכתב בדצמבר 1968, לפני כ-50 שנה, הפך לויראלי ברשת.
יחד עם היוצרים סטיב דיטקו (שגם הוא הלך לעולמו השנה, בגיל 90), ג'ק קירבי ורבים נוספים, לי יצר סיפורים מורכבים על גיבורי-על פגומים, שמתמודדים עם הרבה יותר מכנופיות של שודדים בסמטאות חשוכות ופוליטיקאים מושחתים. גיבורי וגיבורות העל של לי נאלצים לספוג חוסר קבלה של הסביבה, שאינה יכולה או רוצה להכיל את השונות שלהם, גם כשזו מסייעת להם לשגשג.
כבנם של מהגרים יהודים מרומניה, שנולד וגדל בניו יורק, לי היה רגיש במיוחד לנושאים כמו גזענות וקבלת האחר, שהפכו לערך מרכזי בחוברות הקומיקס שיצר. אקס מן, למשל, הם מוטנטים בעלי כוחות-על מגוונים שמחולקים למחנות – אלו שרוצים להיטמע בחברה האנושית, ומנגד אלו שמאסו באפליה ובשנאה שחוו מבני האדם. המסר של חוברות הקומיקס, ובהמשך של אימפריית הסרטים המשגשגת, הוא של סובלנות, ניסיון לקרב למרות הפערים הבלתי ניתנים לשינוי. בני האדם אמנם פגומים, אך שנאת האחר יכולה להיות מוחלפת באהבה וקבלה, שעדיפה על תוצאותיה ההרסניות של מלחמה ורדיפה.
בנוסף, רבים מפרשים אז והיום את הדמויות הייחודיות בחבורת אקס מן לדוגמא, כמייצגות אוכלוסיות מוחלשות בחברה, ובהן הקהילה הלהט"בית. המשפחה האלטרנטיבית שיוצרים מנהיגי החבורה, בראשם פרופסור אקס שיוצר את "אחוזת אקס" (או "בית הספר לצעירים מחוננים ע"ש אקסבייר"), היא chosen family, מונח שהקהילה הקווירית משתמשת בו כדי לתאר את התא המשפחתי החלופי שיוצרים להטבק"ים שסולקו מהבית בשל הנטיה המינית שלהם, ונותרו לבד בעולם. בכך הקדימה סדרת הקומיקס את זמנה ונתנה תקווה לדורות של צעירים שחשו שונים ודחויים.
בשנת 1968 לי ניצל את הפלטפורמה שלו בטור Stan's Soapbox כדי לצאת נגד גזענות. עכשיו, כ-50 שנה לאחר כתיבתו, הפך הטור לויראלי. מילותיו של לי ממשיכות להיות רלוונטיות באמריקה תחת שלטון טראמפ, זו שגם שנות אובמה לא הרחיקו ממנה את הגזענות, בה נרצחו לאחרונה 11 יהודים בעת שהתפללו בבית כנסת בפיטסבורג, ותלמידי תיכון בוויסקונסין הצטלמו כשהם מצדיעים הצדעה נאצית.
Stan Lee leaves behind a complicated legacy. He brought joy to the world while causing pain to the little guy behind-the-scenes. But if we can take something positive from the life he lived, it’s that he made sure to take a public stand when it might’ve cost him.
December, 1968: pic.twitter.com/9U5TeTtXLc
— Siddhant Adlakha (@SidizenKane) November 12, 2018
במילותיו שלו | הטור המקורי דצמבר 1968
[mc4wp_form id="1006521"]