"הרגשתי 'בום', הכו אותי בגב, לא הספקתי להבין מה קרה וכבר הייתי איתם באוטו. הייתי עם שלושה בחורים ברכב, החזיקו לי את הידיים וחנקו אותי, והמשיכו להכות אותי בנסיעה". זה קרה באמצע היום, ברחוב מואר ומלא אנשים. גבר בן 60 יצא מתחנת המשטרה מלווה בבניו. לפתע הגיחו מולו שלושה כלי רכב ובהם כשנים עשר גברים, המסוכסכים עם בניו וחסמו את דרכם של השלושה. הם החלו להתעמת עם הבנים, ואת האב חטפו למכונית תוך שהם חובטים בו. חלק גדול מהאירוע צולם במצלמות אבטחה.
אם הסיפור הזה היה קורה ליד מגרש הרוסים בירושלים, ליד תחנת לב דיזנגוף בתל אביב או ליד מטה המחוז הדרומי בבאר שבע, הארץ הייתה רועשת. אבל זה קרה בשכונת ג'ואריש ברמלה, והאיש בן ה-60 הוא ינט אל עביד, ערבי כהה עור. אף מהדורת חדשות לא פתחה בכך את שידוריה, אף קול זעקה ציבורית לא קם ודומה שלאיש לא אכפת.
"אני לא יודע עד היום מה הייתה הכוונה שלהם", אומר ינט אל עביד, "או אם הם היו הורגים אותי אם לא הבינו שהסתבכו". במשפחת אל עביד מעריכים כי החוטפים הבינו שניידת משטרה אורבת להם בפרדס שאליו תכננו לקחת את אל עביד. חודש אחרי התקיפה, החוטפים שגררו את אל עביד לרכבם וגרמו לו לפציעה בבטנו שהצריכה ניתוח ולחבלות בראשו, עדיין מסתובבים חופשיים, למרות שתלונה הוגשה למשטרה.
במשפחת אל עביד מספרים כי החוטפים דווקא נעצרו, עם כלי נשק, אבל שוחררו מהמעצר כעבור זמן קצר. במשטרה אומרים כי התיק הועבר לפרקליטות שם החליטו לסגור אותו "מכיוון שהמתלונן חזר בו מתלונתו". "שכנים ראו את החטיפה", מספרת מיסון, אחותו של ינט אל עביד, "והמשטרה כן חיפשה ואיתרה אותו, אבל אם המקרה הזה יעבור חלק והמשטרה לא תטפל במעורבים בו, כל אחד יוכל להיחטף. זו יוכל לקרות גם לי ולך".
בית משפחת אל עביד, רמלה
חמישה ימים אחרי החטיפה נעשתה סולחה בעידוד גורמי משטרה, למרות הגשת התלונה. המקרה לא תועד כחטיפה, טוענים בני המשפחה, אלא כאירוע פשוט הרבה יותר: סכסוך בין משפחות. "הבחורים שהיו איתי באוטו הרגישו לחץ והבינו שהסתבכו, ולכן הם הלכו למוכתר", מספר אל עביד, "הם פנו גם לרכז המודיעין במשטרה ולמכובדים, ולחצו שנעשה סולחה". במשפחה מעריכים כי ברגע שנעשתה הסולחה, הופסקה גם הבדיקה המשטרתית בעניין.
"המשטרה לא רוצה כאבי ראש של מרדפים ונקמות דם שעלולים לסכן גם את התושבים", אומרת מיסון בכעס. היא טוענת שהמשטרה מוותרת למעשה על סמכותה באזור ג'ואריש: "כל עוד משהו מסכן אותנו בתוך הבתים, ולא משפיע על הנראות כלפי חוץ ולא מתבטלים מופעים בעיר, זה לא מעניין את השוטרים". לחלל שנוצר כתוצאה מהיעדרה של המשטרה נכנסו המשפחות הגדולות, שאליהן פונים התושבים בניסיון למצוא פתרונות. משפחת ג'רושי, למשל, נחשבת לכזו שיודעת לדאוג לשקט באזור כשהיא מעוניינת בכך.
"המשפחה דורשת מגשר בתשלום", מסבירה מיסון את התהליך, "אני מגיעה ממשפחה שנקשרה לפשיעה אז אני בעמדה החלשה, ולכן אני אסכים לסולחה ואסכים לשלם למגשר. אם לא אסכים אני מסתכנת שזה יעלה לי יותר, ולא בכסף. זה הכלל הכי בסיסי. העדפתי לשלם עשרת אלפים שקלים. אכזב אותי שהמשטרה נתנה לזה יד, וששידרו לי 'תתפשרו פה, תקבלו הטבות שם'.
המשטרה לא רוצה כאבי ראש | מיסון, אחותו של החטוף
"היינו צריכים תוך לילה לעבור בין אנשים כדי לגייס את הסכום שהלך ל'מומחה' שהמגשרים הביאו, ומה יצא מזה? כלום. ישבו ורשמו איזה דף עלוב". אחיה שנחטף מספר כי הכפר מלא במקרים כאלה. "לי כבר נגרם נזק", הוא אומר, "אבל רציתי לעשות את מה שיהיה הכי טוב למשפחה, אז הסכמנו לסולחה מתוך אמונה שהטיפול המשטרתי לא יגן על המשפחה".
אנחנו משלמים מחיר בגלל הצבע שלנו
הכפר ג'ואריש הוא חלק מהעיר רמלה. כמה אלפי תושבים מתגוררים בשכונה, מרביתם ערבים מוסלמים. לשכונה יש מוניטין של פשיעה ורצח. ההצעה לבקר בפרדס שאליו נחטף ינט אל עביד, נתקלת בסירוב גורף. "אנחנו לא מתקרבים לשם", מבהירה מיסון, "למרות שכל האזור מרושת במצלמות, לא הייתי שם מאז שלמדתי בבית הספר". היא גם לא מעזה להיכנס לתוך הכפר, ולבד מביקור המשפחה המתגוררת בכניסה, היא נמנעת מהגעה אליו. "חוסר הביטחון האישי הוא עניין מורגש, שרק הולך וגובר", היא מספרת, "כשאני לבד בבית אני מסתובבת עם סכין כי אני חוששת ונמצאת בסיכון".
ההתמודדות היומיומית של משפחת אל עביד עם האיומים והאלימות מסביבה מומחשת היטב בהשתלשלות האירועים בזמן אירוע החטיפה. במהלך חיפושיה אחר החוטפים עצרה המשטרה את יאסין, בנה של מיסון ואחיינו של אל עביד שנחטף. יאסין מתגורר לאחרונה בבית המשפחה בשכונה. "התחננתי שישחררו אותי והסברתי שדוד שלי הוא זה שנחטף", מספר יאסין, "עברו דקות ארוכות עד שהגיעה ניידת אחרת שבה שוטר שהורה לשחרר אותי". כשהוא נשאל למה חשבו שהוא קשור לחטיפה הוא עונה: "ככה זה. זה צבע העור הכהה".
התחננתי שהשוטרים ישחררו אותי | יאסין, אחיינו של החטוף
"אנחנו ארבע משפחות כהות עור מתוך 5,000 תושבים בכפר", מסבירה מיסון, "המשפחות חיות במתחם בשכנות זו לזו. בגלל הצבע שלנו אנחנו משלמים מחיר ולא יכולים לחצות כביש בלי שיעצרו אותנו". בנה יאסין מספר כי גם בזמן השירות הלאומי שעשה בבית החולים אסף הרופא, צבע העור פגע בו: "הרופאים מאוד סמכו עליי ונתנו לי להסתובב איתם, לעשות בדיקות דם, לתפור. למרות זאת, אנשים שראו אותי תמיד חשבו שאני כוח עזר וביקשו ממני להביא להם מגבת. זה כאילו לא מקבלים את העובדה שמישהו ממשפחת אל עביד הולך למגמת ביולוגיה וכימיה, למרות שסיימתי בגרות בהצטיינות ועבודת הביוטופ שעשיתי נבחרה למצטיינת בכל הארץ".
גם יאסין הותקף בכפר. בסרטון שצולם במצלמות אבטחה שאותן התקינה מיסון בביתה נראים כמה גברים כשהם מנסים לתקוף את יאסין, רק כמה דקות אחרי שניידת משטרה שהוזמנה למקום עוזבת את הבית. יאסין הצליח לברוח מהתוקפים, קרובי משפחתו מצד אביו, אולם חמשת החשודים בתקיפה שוחררו תחת הנחיה שלא להתקרב אליו לתקופות של חמישה עשר עד שלושים ימים. בתגובה לפניית המקום הכי חם אמרו במשטרה כי התיק ממתין להחלטת התביעה המשטרתית.
"אנשים יודעים שפנייה למשטרה לא מביאה לתוצאות", אומר יאסין, "כי המשטרה לא מבינה את המצב ולא יודעת להתנהל בטיפול. במקרה שלי הזמינו לחקירה הרבה אנשים לא קשורים למרות שאמרתי להם שהם לא רלבנטים".
"מסתכלים על האירוע של הבן שלי כאירוע קטן, ליטוף", אומרת מיסון, "כאילו זה ריב בין בני דודים. הם כמעט רצחו אותו". אנשים לא פונים למשטרה כי הם יודעים שבמשטרה לא יטפלו", מסביר יאסין את הסולחה שאליה הסכים גם הדוד שלו לאחר שנחטף באלימות, "האמון במשטרה לא קיים, אז אנשים מעדיפים לסגור את הדברים בינינו".
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "כל תלונה המתקבלת במשטרה נבדקת ביסודיות ומקצועיות בהתאם לחומר הראיות הקיים, ומכלול הנסיבות במטרה להגיע לחקר האמת. ככל שמתעורר החשד לביצוע עבירה פלילית פועלת המשטרה לחקור את המקרה ולבצע את כל פעולות החקירה הנדרשות, זאת אל מול חומר הראיות המצוי בפני המשטרה בזמן נתון. יש לציין כי בשני המקרים נתקלו חוקרי המשטרה בחוסר שיתוף פעולה מצד המתלוננים. במקרה הראשון הועבר התיק לבחינת הפרקליטות שהחליטה על סגירתו מכיוון שהמתלונן חזר בו מתלונתו. לעניין המקרה השני, עם סיום החקירה הועבר התיק לעיון והחלטת התביעה המשטרתית".
מעיריית רמלה נמסר בתגובה: "עיריית רמלה והעומד בראשה רואים בחומרה רבה ומגנים בתוקף כל גילוי של אלימות. יודגש, כי הטיפול בפענוח פשעים, ירי, עבירות אלימות וההגדרה על איזה רקע אירעו, מצוי באחריות המשטרה. העירייה סמוכה ובטוחה שהמשטרה פועלת בנחישות ובתקיפות למיגור עבירות והעמדתן לדין של מפרי חוק. יצוין כי המשטרה מפעילה בעיר את יחידות הפיקוח העירוני ויחידת השיטור העירוני הפועלים 24 שעות ביממה ושבעה ימים בשבוע ועוסקים באכיפה של סדר ציבורי בשיתוף שוטרי תחנת רמלה".
[mc4wp_form id="1006521"]