"העוזרים המשפטיים הם האנשים השקופים של מערכת הצדק. דורכים עלינו, רומסים את כבודנו, ואנחנו חיים תחת אי וודאות כאילו יש מעלינו חרב פיטורין גדולה, כשאני בחרדה כי כל חצי שנה מאריכים לנו את חוזה העבודה, ואולי הפעם לא יאריכו? ואז את ברחוב", אומרת אדווה (שם בדוי) אמא לחמישה, עוזרת משפטית מזה חמש שנים.
בסוף יוני 2017 צפויים חוזי העבודה של מרבית העוזרים המשפטיים, 500 מתוך 650, להסתיים והם עלולים לאבד את עבודתם מסיבות שאינן נוגעות לאיכותה או לתפקודם המקצועי. הסיבה היחידה לכך היא החלטת המדינה להכריח אותם לחתום על חוזי עבודה חדשים שמרעים משמעותית את תנאי העסקתם המקוממים מראש – הגבלת שנות העסקתם ל-6 שנים, הארכת חוזה כל חצי שנה, ואי תשלום בעבור שעות נוספות.
ב-20 באפריל הכריזו העוזרים המשפטיים על שביתה, שנמשכת כבר קרוב לחודש וסיומה לא נראה באופק. "התחלנו את השביתה לאחר שנודע לנו על כוונת המדינה להחתים את כולם על חוזים עם הפחתת שכר ומי שלא יחתום יועף הביתה עוד השנה", אומרת עו"ד שרית טוביס, יו"ר וועד העוזרים המשפטיים, "בנוסף המדינה הצהירה על סרבנותה לקיים מו"מ בלי תנאים מוקדמים להסכם קיבוצי, והיא דורשת שנוותר לחלוטין על מו"מ בנושא מגבלת שנות עבודתנו.
"אנחנו מוכנים לשבות זמן רב כי בראייה שלנו המערכת טרקה לנו את הדלת בפנים. אין שום סיבה שנחזור לעבודה עד שהמדינה תרד מכל צעדיה החד צדדיים ותיאות סוף סוף לשבת איתנו למו"מ רציני בעניין מגבלת שנות עבודה והרעת תנאי העבודה".
הנהלת בתי המשפט טוענת בתגובה כי לא הייתה שום סיבה לצאת לשביתה בעוד ההליך תלוי ועומד בבג"צ, וכן כי טענות העובדים אינן מדויקות.
יוקרה ללא אופק מקצועי
מתוך 650 העוזרים המשפטיים, 90 אחוז הן נשים. התפקיד העיקרי הוא לשמש כיד ימינם של השופטים והשופטות בכל מה שקשור למלאכת השפיטה.
"העוזר כותב טיוטות ופסקי דין, מכין כל מה שדרוש לשופט לצורך קבלת החלטה, פסק דין או הכרעה", מסבירה יו"ר הוועד טוביס, "הוא התחקירן של התיק שאוסף את כל החומרים הדרושים, מחקרים בתיקים דומים, חוות דעת וכל מה שיעזור לשופט לגבש את החלטתו. בחלק מהמקרים העוזר המשפטי אף לוקח חלק בניהול הלשכה והכל כדי להקל על השופט.
"יש בתפקיד הזה סוג של שליחות במהותה, לעשות צדק, היכולת גם להתמודד ולהשפיע על תהליך קבלת ההחלטות. ההחלטה היא בסוף של השופט אבל עוזר משפטי טוב מסייע לתהליך קבלת ההחלטות עם טיעונים שהוא מציג. במקום לייצג צד זה או אחר יש לו את היתרון בראיית התמונה בכללותה. כמובן שיש גם יתרון מסוים בשעות עבודה שביחס לשוק נוחות לאימהות".
על פניו, מדובר בעבודה נחשקת, מבוקשת מאד, מלאת אתגר ועניין, שמהווה קרש קפיצה מקצועי, אלא שכמו במקרים רבים אחרים בשוק התעסוקה – מאחורי הקלעים מסתתרת מציאות עגומה של חוזי העסקה שאינם מתגמלים בעבור שעות נוספות, מתחדשים כל חצי שנה ולא מבטיחים המשך עבודה רציפה.
"למרות כל היוקרה והמשמעות של התפקיד הזה אין לו שום אופק מקצועי, עם מיצוי התפקיד שלנו כעוזרים משפטיים אין לנו לאן לעבור במערכת המשפט, לא מחכה לנו שום משרה ואנחנו היחידים במשק למעט עובדי הקבלן שתקופת ההעסקה שלנו מוגבלת בזמן" אומרת טוביס.
"אנחנו עוברים כאן מסכת של התעללות ע"י הנהלת בתי המשפט שהיא גוף דורסני ביותר". שרית טוביס. צילום: ישראל הדרי
שלומית (שם בדוי), 35, אם חד הורית לשני ילדים מאזור ירושלים, למדה משפטים וחלמה לעבוד במערכת הציבורית כדי להיחשף לכמה שיותר תיקים ולהגדיל את הידע המשפטי שלה. כשהתקבלה להיות עוזרת משפטית הרגישה כאילו כבשה את האוורסט כעו"ד, ומכאן והלאה הקריירה שלה רק תעלה ותנסק וכך גם הביטחון הכלכלי.
"מדובר בעבודה עמוסה אבל כל כך מספקת", אומרת שלומית בעיניים בורקות, שהאור בהן כבה כשהיא מתחילה לדבר על תנאי העסקתה: "אנחנו רשאים לעבוד בתפקיד רק 6 שנים, כשבכל חצי שנה החוזה מוארך מחדש, או שלא. הארכת החוזה תלויה כמובן בהמלצת השופט או בוועדת חריגים שמאשרת את הארכתו במידה וחרגת מ-6 שנים מה שיוצר מציאות אבסורדית. יש מקרים רבים בהם השופט מאוד מרוצה מתפקודך ורוצה להישאר אתך ואתה עדיין מפוטר כי ככה כתוב בחוזה. אני עובדת כבר 6 שנים ונמצאת בחרדה מתמדת של פיטורין שמדירה שינה מעיני".
טוביס: "העובדים חוששים כי יתקלו בקושי למצוא עבודה בשוק רווי עורכי דין. יש בתוכינו הרבה נשים עם ילדים שמתקשות לעשות שעות נוספות ויודעות להספיק בשעות התקן את כל העבודה ולהיות יעילות. מי שנפלט החוצה מהמערכת לעתים לא מצא את דרכו או שלקח לו זמן רב למצוא עבודה".
גוף דורסני ביותר
משחק הפינג פונג בין המדינה, כלומר הנהלת בתי המשפט, האוצר ונציבות שרות המדינה, לבין וועד העוזרים המשפטיים סביב סוגיית הגבלת שנות העבודה יצא לדרך כבר ב-2004, אז החליטה המדינה על הגבלת כהונתם לארבע שנים ובמקרים חריגים לשש שנים ללא אפשרות הארכה.
ב-2011 המדינה חזרה בה, והאריכה את חוזי העבודה, בכל פעם בחצי שנה בלבד, אלא שבסוף 2013 המדינה התהפכה על החלטתה ודרשה שוב את הגבלת כהונתם לשש שנים. בינואר 2015 יצא פסק דין של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב שביטל את מגבלת השנים, אך הנהלת בתי המשפט ערערה על החלטה זו ובמשך שנתיים התנהלת התיק תוך ניסיונות חוזרים ונשנים למו"מ בינם לבין וועד העוזרים. ניסיונות אלו כשלו ומגבלת השנים נותרה בעינה.
במרץ 2017 ניתן פסק דין ארצי שקיבל את ערעור המדינה בנושא מגבלת השנים והיא נשארה בעינה, בתנאי שתתקיים וועדת חריגים שתאפשר את הארכת החוזה במקרים מסוימים.
"אנחנו עוברים כאן מסכת של התעללות ע"י הנהלת בתי המשפט שהיא גוף דורסני ביותר" אומרת טוביס, "הם רוצים שנעבוד לזמן מוגבל נטו משיקולים כלכליים שלהם כי ותק מגולם בסופו של דבר לזכויות, קידום, וכסף אז הם המציאו תירוצים רבים ומגוונים: התפקיד מתאים לכאורה רק לעו"ד צעירים בתחילת דרכם, התפקיד מהווה קרש קפיצה להמשך קריירה ציבורית ולכן יש חשיבות בתחלופה בתפקיד, משרת העוזר המשפטי מחייבת יחסי אמון מלא של השופט בעוזרו ולכן יש צורך למנוע מהשופטים "לרדת לזירה", כביכול ככה מונעים מהשופט את אי הנעימות בלפטר את העוזר שלו אז מקציבים מראש את שנות כהונתו שזה שטות, כי הרי השופט שולח אנשים לכלא, השופט משנה גורלם של אנשים אז פתאום תהיה לו אי נעימות לפטר את עוזרו?
מאות עוזרות ועוזרים משפטיים מפגינים מול בית המשפט בת"א. צילום: יח"צ
"אנחנו לא עוד מוצר על המדף שפג תוקפו לאחר איקס שנים. אם אתה עובד טוב אז תישאר ואם אתה גרוע אז תפוטר ככה זה אמור לעבוד".
בחוזה העסקתם של העוזרים המשפטיים מ-2005 הובהר כי לא תינתן להם כל תמורה בעבור שעות נוספות – כלומר חוק שעות עבודה נוספות ומנוחה לא חל על העובד. בפברואר 2017 קבע בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב כי יש לתגמל את העוזרים המשפטיים בעבור שעות נוספות עד לראשון ביוני. בעקבות פסק דין זה המדינה הודיעה כי תשנה את חוזי העבודה של כלל העוזרים המשפטיים, שינוי שמשמעותו העיקרית היא הורדה בשכר.
טוביס: "בימים שלאחר מתן פסק הדין המדינה הודיעה כי היא תשנה את החוזים של כולנו ותפחית משכרנו החודשי כיוון שלשיטתה שולמו לנו בכל חודש 20 שעות נוספות המגולמות בשכר הקיים. וכמובן שהם הדגישו שמי שלא יחתום על החוזים החדשים יסיים את תפקידו בסוף חוזה העבודה הנוכחי שלו. בתכלס הם אומרים לנו – או שתחתמו על חוזה עבודה חדש שמרע את תנאי השכר שלכם או שתעופו, למרות שבכל מקרה אתם הרי תפוטרו.
"אם מורידים לנו 20 שעות מהשכר הנוכחי, זה אומר שאם הרווחת בחודש 12,000 ש"ח ירדת ל-8000, פער משמעותי ביותר. כעת אנחנו צריכים לעבוד 20 שעות יותר ולקבל שכר גרוע יותר".
אורטל בנאור, 32, אם לשלושה, תושבת אשדוד, נמצאת כיום בחופשת לידה. "ויתרתי על משרה בכירה ומכניסה במשרד עו"ד פרטי כדי לעבוד כעו"ד בתחום הציבורי בשליש משכורת והכל כדי לעבוד במשרה המאתגרת הזו. במקום לעבוד חודשים על תיק של צד אחד, במשרה הזו אני בוחנת את שני הצדדים ועוברת על פני עשרות תיקים בחודש ובאמת שזו עבודה דינמית ורבגונית", היא מספרת בהתלהבות תוך טיפול בתינוק.
בין הנקה לחיתולים היא מוצאת את הזמן לתמוך בחבריה העוזרים המשפטיים השובתים: "ידעתי מראש מה הם תנאי ההעסקה שלי אבל ידעתי שהתפקיד הוא אבן דרך משמעותית בקריירה שלי אז העלמתי עין כמו שאומרים. ככל שהשנים חולפות אני מבינה את המחיר שאני עלולה לשלם במיוחד כמי שחיה בפריפריה. כאן באשדוד אין אפשרויות תעסוקה רבות ושוק העו"ד רווי אז כשאני מגיעה לסף השש שנים מה יקרה איתי? לאן אני אלך כאן בדרום? אנחנו כמו עובדי קבלן בתכלס כשההנהלה תוקעת לנו סכין בגב ומתייחסת אלינו ללא כבוד ובלי הערכה. 'הכושי עשה את שלו' ויכול ללכת.'
"ככל שהשנים חולפות אני מבינה את המחיר שאני עלולה לשלם". אורטל בנאור
אני מתה מפחד
אדווה, אם לחמישה מאזור הדרום נשואה לסטודנט ועובדת כעוזרת משפטית מזה חמש שנים. מעבר למשרה המלאה משמונה עד ארבע היא נדרשת לעבוד שעות נוספות: "אני עובדת קשה ומפרפרת כל היום אבל מבפנים כואב לי, קשה לי נפשית להרגיש שאני קטנה ולא חשובה וככה מרגישים גם חברי.
למעשה אמרו לנו שאנחנו חייבים לעבוד משרה מלאה 8 שעות ביום, ושיש שעות נוספות שנעבוד בהם או יותר נכון נתנדב בהן ללא נשלם, וזאת למרות שאפילו מתמחים מקבלים תשלום על שעות נוספות. כשבית הדין האזורי לעבודה רוצה סופסוף לבוא לקראתנו ולשלם לנו עבור השעות הנוספות שלנו – אז המדינה והנהלת בתי המשפט נוקמים בנו ומרעים את תנאי ההעסקה שלנו, ואני חייבת להתכופף ולומר 'אמן' כי אני לא יכולה להרשות לעצמי כלכלית לחפש עבודה כשיש לי חמישה ילדים".
העוזרים המשפטיים שובתים כבר קרוב לחודש ומוצאים עצמם ללא שכר חודשי ובחרדה מהלא נודע. "אני מרגישה ממש כמו בסרט 'שכחו אותי בבית'. אני מתה מפחד", אומרת שלומית (שם בדוי) אם חד הורית לשניים, "כבר חודש אני בבית וחיה בחרדה קיומית. מה יהיה עם הילדים שלי? אני לא מתכוונת לחתום על החוזה החדש ולכן אני עשויה למצוא עצמי נזרקת לרחוב כשאני חד הורית לשניים ובלי גיבוי של משכורת בעל. אבל מה לעשות? איזה ברירה יש לי?
"אני רוצה ששרת המשפטים ומנהל בתי המשפט יביטו לילדים שלי בעיניים ויסבירו להם למה עומדים לפטר את אמא כשהיא כל כך טובה ויש המלצות טובות עליה והיא אוהבת את העבודה שלה".
ביום ראשון השבוע התקיים דיון נוסף במטרה לגרום לשני הצדדים לשבת למו"מ בנושא תקצוב שנות התעסוקה וחובת החתימה על חוזי עבודה חדשים. המו"מ כשל. אם לא יהיה שינוי דרמתי בזוגיות שבין המדינה לוועד, בסוף יוני 2017 מרביתם יקבלו חוזי עבודה חדשים עליהם יחויבו לחתום, או ללכת הביתה.
https://www.facebook.com/1658474437794423/videos/1666787533629780/
"השביתה הזו תקועה לנו כמו עצם בגרון אבל אין לנו ברירה", אומרת אדווה, "נכון שיש קושי כלכלי גדול שילך ויתעצם ככל שיעברו השבועות שלא נקבל עליהם שכר אבל אנחנו לא נוותר הפעם, ונשלם כמו תמיד מחיר כבד. אנחנו אוהבים את העבודה שלנו ואין סיבה שיזלזלו בנו בלי סוף אז הפעם עד הסוף המר, ממש ברמה של להיות או לחדול, כי כן בלעדינו כל מערכת הצדק תראה אחרת".
תגובת דוברת מערכת בתי המשפט:
"מדובר בהליך תלוי ועומד בבג"ץ. מצער להיווכח כי חרף העובדה שבין הצדדים מתקיימות ישיבות מו"מ בחרו העוזרים המשפטיים לפתוח בשביתה. טענות העוזרים המשפטיים אינן מדויקות ואינן משקפות את המציאות כהווייתה. בית הדין הארצי אישר את קציבת תקופת העסקתם של העוזרים המשפטיים כפי שנקבע בחוזי העסקתם והנהלת בתי המשפט פועלת בהתאם לפסק דינו של בית הדין הארצי ויחד עם הגורמים המוסמכים בנציבות שירות המדינה ובמשרד האוצר כדי לקדם פתרון אשר עולה בקנה אחד עם פסקי הדין של בתי הדין לעבודה".
עדכון – 24/5/17
ועדת העבודה והרווחה של הכנסת קיימה היום דיון דחוף בכנסת בנושא שביתת העוזרים המשפטיים לשופטים. הדיון התקיים ביוזמתם של יו"ר הוועדה, ח"כ אלי אלאלוף, וחברי הכנסת יעל גרמן, דב חנין, מיכל בירן ונורית קורן. חברי הכנסת שהשתתפו בדיון מחו על דרישת הנהלת בתי המשפט לקצוב את כהונת העוזרים המשפטיים לארבע שנים, הביעו את תמיכתם במאבק העובדים ויצאו נגד הנהלת בתי המשפט.
"אתם סוחטים אותם כמה שיותר ומזלזלים בהם. יש פה דינמיקה שתפגע במערכת. תעשו קצת חשבון נפש", אמר ח"כ אלי אללוף, וח"כ בירן הוסיפה: "אתם מתנהלים בצורה חמורה ובלתי סבירה. אתם הנהלת בתי המשפט, לא איגוד הפיצוציות. אתם אמורים להיות מגדלור של צדק ומשפט הוגן". ח"כ מרב מיכאלי הביעה דעתה בעניין ההחתמה על חוזי העבודה החדשים: "מי אם לא אתם צריכים להקפיד על קלה כחמורה? אחרי שהעוזרים זכו בבית המשפט פתאום נזכרתם שעליהם לחתום על חוזים חדשים? זאת התנהגות מכוערת של 'הבה נתחכמה להם'".
היועץ המשפטי למערכת בתי המשפט, עו"ד ברק לייזר, השיב לטענות: "חיוניות העובדים אינה מוטלת בספק. הפערים בין הצדדים גדולים מאוד. העוזרים המשפטיים חתמו בדעה צלולה על הסכמי עבודה בהם צויין כי המשרה בלתי צמיתה. זו תפיסת העולם של המדינה, והיא לא מוכנה לנהל מו"מ על זה. אנחנו מוכנים לנהל מו"מ על כל שאר הנושאים שעל הפרק".
יו"ר הוועדה ח"כ אלאלוף קרא לשני הצדדים להיכנס למו"מ ללא תנאים מוקדמים ואמר לעוזרים המשפטיים להפסיק את השביתה.
שרית טוביס, יו"ר ועד העוזרים המשפטיים אמרה: "המזל שלנו זה שגם לשכת עורכי הדין חברה ב-25/4 למאבק שלנו, ואף שלחה הבוקר מכתב תמיכה ליו"ר הועדה אללוף. במכתב הם ביקשו להביע תמיכתם ולא לפגוע בתנאי העבודה הקיימים, שגם הם לא הכי נוצצים".