במאי 2015 קיימו נציגי ארגונים של אבות גרושים מפגן תמיכה ליד ביתה של שרת המשפטים החדשה, איילת שקד. מפגן התמיכה, לרגל כניסתה לתפקוד, נועד להבטיח את תמיכתה בחקיקה שהארגונים מעוניינים בה. שקד יצאה בשלב מסוים אל תומכיה והבטיחה להם: "בעניין הנחיה 2.5 קבעתי פגישה עם היועץ המשפטי לממשלה עוד לפני שמוניתי לשרת המשפטים".
מיד נחזור אל הנחיה 2.5, אבל נלך לרגע שנה אחורה. בשנת 2014 הוחלט במחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין שבראשו עמד אז עו"ד אפי נוה, היום כבר ראש הלשכה, להקים ועדה חדשה לטיפול בתופעה שהדאיגה את בכירי הלשכה: הועדה לטיפול בתלונות שווא.
נוה מינה את חברו לוועד מחוז תל אביב עו"ד שלומי וינברג ליו"ר משותף של הועדה ואת עו"ד פנינה יחזקאל. וינברג היה למעשה מי שיזם את הקמת הועדה, שמטרתה לטפל בעיקר בתלונות של נשים על גברים בהליכי גירושין – תופעה אשר בעיני חברי הועדה הפכה ללא פחות מאשר מגפה.
אילו נתונים סטטיסטים עמדו לנגד עיני נוה, וינברג והוועד שבראשותו כאשר הקימו את הועדה הזו? התשובה פשוטה: לא עמדו לנגד עיניהם כל נתונים רשמיים, שכן אין כאלו. כפי שנראה בהמשך, גם לא עמדו לנגד עיניהם נתונים לא רשמיים.
בין השנים 2004-2014 נרצחו בישראל 126 נשים על ידי בן הזוג שלהן, 50 אחוז מהן כלל לא חשפו את היותן מאוימות או קרבנות אלימות קודם לכן. מתחילת השנה נרצחו 17 נשים ועוד שלושה ילדים בידי בני משפחה, בשבוע האחרון בלבד נוספו ארבע נשים למספר הזה, אבל ועדה בלשכת עורכי הדין אין. גם לא ועדה שעוסקת באלימות כלפי קשישים, או סחיטה באיומים על ידי עבריינים, הטרדות מיניות ועוד.
ההכרזה של לשכת עורכי הדין על מגיפת תלונות שווא עוררה זעם בקרב עורכות דין רבות שהיו חברות אז בפורום לשוויון מגדרי בלשכה. בדצמבר 2014 פרסמה עו"ד שירית בכר, הממונה על פורום מעמד האישה וקידום עורכת הדין בלשכה, הודעה בשם הפורום:
"הפורום מסתייג מהקמת ועדה המוקמת לטיפול ב"תופעה" שכלל לא קיימים נתונים סטטיסטיים אודותיה, כאשר מנגד אנו יודעים על תת דיווח של נפגעות ונפגעי עבירות אלימות, ועל מיעוט הגשת התלונות, יחסית למקרים הידועים של מעשי תקיפה. הפורום למעמד האישה ביקש לבדוק מדוע הוקמה במחוז תל-אביב ועדה שתכליתה לטפל בעניינים החלים על כלל הציבור ו/או על כלל עורכי-הדין".
עוד נכתב בהודעה של הפורום כי: "לנציגי הוועדה לתלונות שווא הוצג הקושי בשמה של הוועדה, אשר יוצר חסם נוסף על נכונותם של נשים/אנשים נפגעי אלימות להתלונן על הפגיעה בהם. כמו כן הפורום ביקש לסייג את תחומי הבדיקה של הוועדה, לתלונות אשר ניתנות במסגרת סכסוכי גירושין. הוועדה של מחוז ת"א נתבקשה לשקול שינוי שמה ל'ועדה לבדיקת אלימות משפטית'".
בעקבות הפניה הזו שונה שמה של הועדה לטיפול בתלונות שווא ל"ועדה לטיפול בתלונות שווא וניכור הורי", אם כי באתר הלשכה היא עדיין מופיעה תחת שמה המקורי.
למה הוקמה הועדה לתלונות שווא בלשכה? מי הם חבריה? האם יש לה השפעה על הליכי חקיקה? האם ניתן ללמוד ממנה משהו על יחס לשכת עורכי הדין כלפי נשים? האם יש קשר בינה לבין התבטאויות כמו זו של אורי קינן, ממלא מקום ראש הלשכה, נגד החוק להפללת לקוחות זנות, או התבטאותו של שופט בכיר שמרבה להשתתף בכנסי הלשכה – וטוען ש-99 אחוז מהנשים שנבדקו בפוליגרף בהליכי גרושים נמצאו דוברות שקר וזאת למרות שאין כל סטטיסטיקה כזו בנמצא?
משכן לשכת עורכי הדין בירושלים. צילום: יעקב, CC BY-SA 3.0
למזכירות נא להקיש אפס
באוגוסט 2014 נמצאה גופתה של דפנה בר ציון, זמרת ומסעדנית תל אביבית, בדירתו של הגרוש שלה, גיטריסט להקת הברירה הטבעית אילן בן עמי. בן עמי, שברח מהמשטרה, נתפס אחרי כמה ימים ולאחרונה הורשע ברצח. בעיתוי די אומלל, בדיוק ביום בו נרצחה, הקדיש גבי גזית – שדרן שנחשב לא אוהד כלפי סדר היום הנשי והפמיניסטי – עוד תכנית אחת מתוך מה שהוא הגדיר כסדרה לעיסוק בתופעת תלונות השווא בלשכה. וכך פתח גזית את אחת התכניות בנושא:
"אותם מקרים מזעזעים, שכתוצאה מתלונות שווא של אימהות, שהיו מסוכסכות הבעל הגרוש, הבעל לשעבר וכו', מונעות באמצעות תלונות שווא מילדים להיפגש עם אבא. מוסדות הרווחה ומוסדות האכיפה ידם קלה בסיפור הזה, ובשנייה אחת כמעט בלי לבדוק הם מפרידים את האבא מהילדים. יש אבות שלא ראו את ילדיהם שנים, שנים ללא שום הצדקה וב… כמעט בכל המקרים התברר של האימהות היו תלונות שווא. אנחנו שמענו עשר עדויות מצמררות של גברים שלא זוכים לראות את ילדיהם וזה… א', א'-ב' של ההורים זה ששני ההורים יוכלו לבלות עם ילדיהם".
לתכנית הזו העלה גזית שתי עורכות דין. מצד אחד, עו"ד רוני אלוני סדובניק, אז יועצת בענייני נשים לראש הלשכה, העוסקת בעיקר בייצוג נפגעות תקיפה מינית ואלימות מינית, ומהצד שני את עו"ד מורן סמון, היום יו"ר משותפת בוועדה לתלונות שווא וניכור הורי ואז סגנית יו"ר הוועדה. כשאלוני סדובניק דיברה בתכנית על המספר העצום של נשים שנרצחו בידי בן הזוג שלהן בעשור האחרון השיבה לה סמון: "אני מסכימה איתך שנשים נרצחות, אבל אני רוצה לומר שהבעיה טמונה בהתנהלות בעיקר של נשים. אנחנו כורות בור לעצמנו…..
"אני אומרת פשוט, בגלל ריבוי התלונות במשטרה, המשטרה לא באמת מסוגלת היום לסמן בין תלונות מוצדקות לתלונות שהם לא מוצדקות ואז בין הכיסאות הכל נופל, גם התלונות המוצדקות ונשים לא זוכות לטיפול שהם צריכות לזכות לו ולייצוג הנאות. וגם לגברים, כי בגלל ריבוי התלונות אתה נוהג בצורה מגננתית ופשוט מרחיק באופן אוטומטי את הדברים. אז שני המינים נקרא לזה בלשונם מתפתים מריבוי מתחילה עם זה שנשים או בעיקר נשים כמוך, מצדיקות את ההתנהלות הזאת…".
https://www.facebook.com/dr.yoav.m/posts/1258397914189877:0
התכנית של גזית כאמור הוקדשה לתלונות שווא. כשהתקשרנו למשרדה של עורך דין סמון לתגובות שמענו קול מוכר מקריין את הקלטה הקולית של המשרד: "מורן סמון, סמון משרד עורכי דין שלום, אנו מטפלים בפניות קודמות, אנא המתינו ותענו בהקדם. למזכירות נא להקיש אפס, תודה ולהתראות". היה זה קולו של שדרן הרדיו גבי גזית. גזית אמר בתגובה כי היה אצל מורן סמון במסגרת העבודה על התכנית ברדיו, וכי לא קיבל תשלום אלא הקליט הקלטה לידידה כמו שעשה גם עבור חברים אחרים שביקשו.
בלי קשר להודעות קוליות או אחרות, הסדרה של גזית עלתה בטיימינג נהדר מבחינת לשכת עורכי הדין, שכן ראשי הועדה לתלונות שווא פקדו בספטמבר ובנובמבר שני דיונים בוועדות בכנסת. בנובמבר השתתפה סמון בדיון בראשותה של מירי רגב בוועדת הפנים ואיכות הסביבה, ואז חשפה כי אין בידיה כל מספרים באשר לתופעה שכה מדאיגה אותה. לדבריה, "צריך לתקן או לבטל את הנחיה 2.5. אם בסופו של יום יש מתלוננת שחזרה מעדותה או תלונה שהתבררה להיות תלונת שווא, כן יוגש כתב אישום. היום, גברתי, זה כמעט אפסי. מעטים מאוד המקרים שבהם מגישים כתבי אישום".
ח"כ תמר זנדברג תקפה את סמון: "אתן אומרות שאתן לא יודעות באיזה היקף תופעה מדובר. את באת פה להציג עמדה על תופעה נוראית לפי דעתך. את אפילו לא יכולה לספק נתון לגבי היקף התופעה".
מורן סמון: "אני לא יכולה".
תמר זנדברג: "אולי זו תופעה בטלה בשישים".
מורן סמון: "איך את יכולה לבוא ולומר שהתופעה בטלה בשישים?"
תמר זנדברג: "אמרתי שאולי זו תופעה בטלה בשישים כיוון שאת לא מסוגלת לספק לנו נתון. איך נדע אם התופעה בטלה בשישים או לא בטלה בשישים?"
היו"ר רגב סיכמה: "לגבי תלונות השווא, אני מציעה שלשכת עורכי הדין, שעובדת איתנו בהרבה מאוד נושאים שקשורים לשב"ס, לאסירים, למבקר רשמי וכדומה, תכין נייר מטה רציני מול המשטרה. גם אם מדובר באחד, זו משפחה. אם יש תלונות שווא, צריך לטפל בהן כמו שצריך לטפל באלימות במשפחה. ….אני שומעת את העניין לא פעם ראשונה מכן. קיבלתי הרבה מאוד מכתבים. נמצאים פה עוד גורמים שבוודאי יציגו את זה. אני מבינה שנעשה עוול לגברים, לנשים ולילדים. התפקיד שלנו לטפל באלימות כאשר היא קיימת, לראות איך מטפלים במצב שיש תלונות שווא".
מורן סמון מסרה לנו בתגובה: "אני עומדת מאחורי דברי ויש נתונים על תלונות שווא. אני מפנה אותך למחקר שערך ד"ר יואב מזא"ה, במחקר תוכלי למצוא גם התייחסות עניינית לנתון של 2 אחוז, עליו מסתמכים ארגוני הנשים כדי להצדיק תלונות שווא.
"אין ספק שתלונות השווא שמוגשות יוצרות עומס על המערכת, שגם כך סובלת מחוסר בכוח אדם ובתקציבים, ולכן התלונות האותנטיות לפעמים נופלות בין הכיסאות. כולנו היינו שמחים ושמחות אם למשטרה היה כ"א רב יותר אולם בנסיבות בהם תמיד יש כ"א מוגבל: תלונת שווא מעבר לפגיעתה בנילון פוגעת גם במתלוננות אחרות שתלונתן אמתית. לגבי תלונות שווא יש נתונים ואת מוזמנת לקרוא מחקרים מקצועיים בלתי תלויים בנושא".
https://www.facebook.com/moran.samun.law/videos/580700305424221/
עו"ד מורן סמון מתראיינת לגבי הנחיה 2.5
הנחיה 2.5 היא סלע קיומנו
אבל יש נתונים, גם אם אינם בידי סמון וחבריה לוועדה. באפריל 2015 קיבלה עו"ד יערה רשף, לקראת כנס של עמותת "אחת מתוך אחת", נתונים רשמיים של משרד המשפטים על פי בקשת חוק חופש מידע, ופרסמה אותם באתר סלונה והנה הם לפניכם: מספר התלונות הכוזבות בישראל ב-2012-2014 בכל העבירות, ביניהן אלימות, מרמה, הסגת גבול, גנבה ועוד – היא 182. מתוך כל אלו 9 היו נגד נשים ו- 173 היו נגד גברים. בכל התלונות. גם ה-182 וגם ה-9 המדוברות – אין מידע באיזה סוג עבירה מדובר, וכמה מתוכן הן בנושאי גירושין.
הנחיה 2.5, שרוב הציבור לא שמע עליה אבל עבור לשכת עוה"ד, ארגוני אבות גרושים ומתברר שגם עבור שרת המשפטים היא ככל הנראה סלע קיומנו, מנסה לבחון אם ומתי הייתה תלונה כוזבת, ולאפשר להגיש כתבי אישום נגד המתלוננים. ההנחיה אומרת שאם אדם מעיד באופן שיש סתירות בעדויות השונות שלו, ועדותו המקורית הייתה אמינה, אי אפשר להגיש נגדו כתב אישום על תלונה או עדות כוזבת.
הרעיון מאחורי ההנחיה, שפורסמה בימיה של הפרקליטה דורית בייניש ועודכנה על ידי הפרקליטה עדנה ארבל הוא שאדם שנפל קרבן לאלימות מינית או אחרת עלול להיות נסער בעת מתן עדות מסיבות שונות או מושפע מלחצים שונים (למשל פחד מהאדם שהתלונן נגדו או מקרוביו של אותו אדם), ולחזור בו או לסתור את עצמו.
https://www.facebook.com/photo.php?fbid=371019336417761&set=a.119034238282940.1073741825.100005290920662&type=3&theater
מי שמוציא את ההנחיות הוא פרקליט המדינה, והן מופצות לכל הפרקליטים כדי ליצור מדיניות אכיפה אחידה בכל מחוזות הפרקליטות. לכאורה ההנחיה הזו מדברת על תלונות שווא באופן כללי ושל שני המינים, אך כפי שהדגמנו לעיל ונמשיך להראות, כל הגורמים המעורבים בחקיקה ספציפית זו או מעוניינים בה מודים כי זו הנחיה שמיועדת בעיקר לטיפול בתלונות שווא של נשים על גברים, ושקיומן שלה אלה הוא המניע להקמתה ולשינויי החקיקה.
הגורמים האלה הם ארגוני הגברים הגרושים, שטוענים שנפגעו בהליך הגירושין בשל תלונות שווא, ועורכי הדין הפליליים, המייצגים לא פעם נאשמים בתקיפות נשים, שטוענים כי הוגשו נגדם תלונות שווא. את הטענה שלהם אימצו גם אלו שאמונים על חקיקה בישראל.
איך התנהל שינוי ההנחיה? שלוש שנים כמעט חלפו מאז הקמת הועדה ועד היום. ב-2015 נבחר אפי נוה ליו"ר לשכת עורכי הדין, שלומי וינברג הפך להיות חבר הועד המרכזי בלשכה ואיתם השתדרגה גם הועדה לתלונות שווא שהפכה מועדה מחוזית לוועדה ארצית. וינברג הפסיק לשמש כיו"ר הוועדה, ומורן סמון הפכה להיות יו"ר משותפת שלה. אלוני סדובניק, שהתראיינה מול סמון ברדיו אצל גבי גזית, כבר לא נושאת תפקיד בלשכה. סמון הגישה נגדה תלונה ללשכת עורכי הדין במארס 2016, תלונה שנסגרה.
באותה שנה, 2015, מונתה אילת שקד לשרת המשפטים וניסן סלומינסקי, החשוד היום בפרשת הטרדות מיניות, מונה ליו"ר ועדת החוקה. הקשר בין נוה לשקד וסלומינסקי היה חם, כפי שהוא עצמו סיפר לא פעם לאנשי הלשכה. הלשכה הדקה בעוד דרכים קשרים עם הבית היהודי, ובסוף 2014 פורסם בגלובס כי מאות עורכי דין התפקדו למפלגה.
נוה החליט כי על הלשכה להפוך להיות הרבה יותר דומיננטית בכנסת ולהיות מעורבים הרבה יותר בהליכי חקיקה. הוא הקים בה יחידת לובינג שמעסיקה כ-6 עובדים. הוא קיבל מיו"ר הכנסת יולי אדלשטיין חדר מיוחד ללשכה.
וכאמור, אחד הדברים הראשונים בקדנציה הזו שהתפנתה הלשכה לעשות היה הטיפול בהנחיה 2.5. אורי קינן, ממלא מקום ראש הלשכה דיבר על חשיבות עניין זה. קינן, שהוא גם יו"ר הפורום הפלילי בלשכת עורכי הדין, שנחשב מאוד דומיננטי בלשכה, אמר באוגוסט 2015 בראיון באתר פוסטה: "יש תלונות שווא על עבירות מין, ותלונות שווא בין בני זוג, בעיקר של נשים המתלוננות בהליכי גירושין כדי לייצר יתרון במאבקי ממון ומשמורת. יש הטיה לא סבירה לטובת הנשים, בגלל שהן הצד החלש כביכול".
עבודת הלובינג של אנשי לשכת עורכי הדין לא נעלמה ככל הנראה מעיני שרת המשפטים הטרייה. שולחנה אמנם היה עמוס בסוגיות משפטית סבוכות עת נכנסה לתפקיד החדש, אבל נראה שהטיפול בהנחיה 2.5 בער לה במיוחד למרות העדר נתונים על היקף התופעה וכו'.
"בעניין תלונות השווא נגד גברים גרושים", אמרה שקד בצ'אט בפייסבוק באוגוסט 2016, "מהרגע שנכנסתי לתפקיד דיברתי עם פרקליט המדינה, ביקשתי ממנו לשנות את תקנה 2.5 – תקנה שבעצם אפשרה להתלונן תלונת שווא בלי להיענש. התקנה הזו שונתה. צריך לדעת שמי שהיום יתלונן תלונת שווא נגד בת זוגתו או בן זוגו ייענש כי זה דבר חמור מאוד. זה באמת צריך להיפסק". שנה קודם, כאמור, ביקרו אצלה פעילי ארגוני האבות הגרושים, שחלקם מקורבים לחברי הועדה לתלונות שווא בלשכה, וקיבלו יחס חם והבטחות.
ב-23 במארס 2016 הוציא פרקליט המדינה שי ניצן, המשמש מתוקף תפקידו גם חבר במועצה הארצית של לשכת עורכי הדין, עדכון להנחיה 2.5, שמקל על האפשרות לפתוח בחקירה במקרה של תלונות שיהיו חשודות בתלונות שווא. בהודעה לעיתונות של דוברי הפרקליטות סיפרו כי אנשי משרדו של ניצן עבדו על העדכון הזה במשך כמה חודשים. מה שלא סיפרו שם היה מה שמורן סמון סיפרה כמה ימים לאחר מכן בעמוד הפייסבוק שלה:
"חודשים ארוכים של עבודת מחקר מאומצת וחשובה של ד"ר יואב מזא"ה, בשיתוף פורום קהלת למדיניות, הביאו למסמך מחקרי מקיף ביותר בנושא תלונות השווא. זה המחקר שהועבר למשרד המשפטים ושימש בסיס לתיקון הנחיה 2.5 העוסקת בתלונות שווא.
ובנימה אישית – תודה על הפרגון יואב מזא"ה. גאה לקחת חלק בדרך ובעבודה כה חשובה". מזא"ה בעצמו העלה פוסט בפייסבוק בו סיפור שתיקון ההנחיה 2.5 על ידי לשכת עורכי הדין הוא "משמעותי" וכי התבצע בעקבות, "גרסה מוקדמת יותר של מחקרו זה".
זה קרה קצת פחות משנתיים מהרגע שהועדה לתלונות שווא התכנסה לראשונה והצהירה על מטרותיה, כפי שאפשר ללמוד מפוסט שכתבה על כך ב-3 ביוני 2014 עו"ד מאיה אלון הרצברג, לשעבר סגנית משותפת יחד עם סמון בוועדה:
"אתמול התקיימה ישיבה ראשונה של הועדה לטיפול בתלונות שווא וניכור הורי. הועדה שאחת ממטרותיה הינה ליצור גורמי הרתעה וענישה למיגור תופעת תלונות השווא, בפן השיפוטי והחקיקתי וכן טיפול יעיל, מהיר ואסרטיבי בתסמונת הניכור ההורי הגורמת לסרבנות וניתוק קשר בין הורים לילדיהם. התעניינות רבה ונוכחות מרשימה בישיבה הראשונה נראים אות לעבודה רצינית ומחוללת שינוי שצפויה לנו".
הרצברג אלון גם התייחסה לנוכחים בישיבה והודתה להם. מעניין היה לגלות בפוסט של כי מלבד לוינברג ולנוה ולמורן סמון ולעורכי דין נוספים הודתה גם לעו"ד ענת סבידור שהיא לא רק סגנית יושב ראש במועצה הארצית של לשכת עורכי הדין אלא גם פרקליטה בפרקליטות מחוז תל אביב.
כשכל אלו עוסקים בשינוי ההנחיה 2.5 – נראה כי לארגוני הנשים לא היה סיכוי. הנחמה היחידה עבורן היא שלמרות לחצי ארגוני הגברים – שיש פעילים בהם שקשורים לחברי הועדה לטיפול בתלונות שווא בלשכת עורכי הדין – ההנחיה לא בוטלה לגמרי, אבל היא שונתה, כך שיוקל על הפרקליטות והמשטרה לפתוח בחקירה ולהגיש כתבי אישום במקרים מסוימים. השינוי לא השביע את ארגוני הגברים הגרושים. באירוע בו השתתף שי ניצן לאחרונה הם פתחו במחאה מקורית ושקטה והגיעו לבושים במסכות, אזוקים ובחליפות כתומות של מדי אסיר.
הפגנה של ארגוני גברים
לנשים יש זכויות עודפות
זוכרים את אורי קינן וההתבטאות שלו על חשיבות הטיפול בסוגיית תלונות השווא. זהו אותו אורי קינן, שבשבוע שעבר עורר סערה בכנסת על רקע דבריו כי "הפללת לקוחות זנות תפגע בזכות האישה לקיים יחסי מין". את הדברים אמר קינן בכנס הלשכה שנערך בתל אביב תחת הכותרת "הזנות בישראל – בדרך להפללת לקוחות" בהשתתפות חבר הכנסת עליזה לביא.
מה הקשר בין הדברים? בשני המקרים מצטיירת תפישת עולם שמייצרת מציאות הפוכה הניזונה מרגש קיפוח גברי, בה הצד החזק (גברים בהליך גירושין, שלרוב הכוח הכלכלי לצידם, צרכני זנות) הוא לכאורה הקרבן נטול הזכויות, ולעומתו הצד החלש, זה שהמערכת אמורה להגן עליו (נשים בהליכי גירושין, נשים בזנות) – הפך תחת חסות המערכת לבעל עצמה כמעט בלתי מוגבלת, כוח ושליטה במוקדי הכוח, והן עושות בכל זה שימוש ציני ומניפולטיבי לרעת הגברים.
נשים לפי תפיסה זו הן בעלות "זכויות" עודפות, ביניהן "הזכות לעסוק בזנות". יש כאן היפוך מובהק של התמונה, ושימוש מסולף בשיח זכויות, שיח שנוצר כדי להגן על הקבוצות החלשות בחברה, ומגויס בימינו, גם במקרים נוספים, להגן על בעלי הפריבילגיות.
לא בכדי, אותם אנשים בלשכה שמופיעים בכנסים העוסקים בתלונות שווא מככבים גם בכנסים העוסקים בסוגיות של החוק לביטול חזקת הגיל הרך.
התחליף של הוועדה לנתונים הוא כנסים שהיא עורכת, בהם מופץ כעובדה הצורך הדחוף בטיפול בבעיה, כולל נתונים אלטרנטיביים, ובהם מופיע לרוב הרכב של שלושה אנשים: מורן סמון, מזא"ה עם המחקר שלו, והשופט אסף זגורי, סגן נשיא בית המשפט למשפחה בחיפה. כמעט בכל כנס, כפי שחשפנו לאחרונה ב'מקום הכי חם בגיהנום', חוזר זגורי על טענה מטעה ובעייתית בנוגע לסטטיסטיקה בנושא ולפיה: "99 אחוז מהנשים שעברו פוליגרף בתיקי גירושין נמצאו דוברות שקר".
השופט עצמו הגיב, באמצעות דוברות בתי המשפט: "מן הציטוט בשאילתה עולה כאילו מדובר בנתונים סטטיסטיים המתייחסים לכלל בתי המשפט למשפחה בארץ בעוד שלא כך הוא. למעשה, מדובר על הערכה אישית של השופט, שאינה מתבססת על סטטיסטיקה או פילוח אלא על תיקים שנדונו בפניו בלבד. לפי הערכתו מדובר בפחות מעשרה תיקים מתוך אלפי בקשות לצווי הגנה (בהם ההכרעה הייתה על יסוד בדיקת פוליגרף שבוצעה בהסכמת הצדדים)". כפי שנחשף בעיתון הארץ בעקבות הפרסום במקום, דרשה נשיאת בית משפט העליון השופטת מרים נאור מנציבות בית המשפט לפתוח בבדיקה.
"99% מהנשים שעברו פוליגרף בתיקי גירושין נמצאו דוברות שקר". השופט אסף זגורי. צילום: אתר האינטרנט של הרשות השופטת
חבר הוועדה נעצר בפרשת הבלוגרים
בחודשים האחרונים הסעירה את המערכת המשפטית פרשה שממעטים כרגע לסקר אותה בתקשורת, פרשה שבמשרד המשפטים אוהבים לכנותה "הטרור הרשתי" או "פרשת הבלוגרים" ואילו בציבור ידועה כ"פרשת לורי שם טוב ומוטי לייבל". באפריל האחרון הגישה הפרקליטות כתב אישום בפרשה זו נגד שלושה נאשמים ובהם מלבד שם טוב ולייבל ועו"ד צבי זר.
על פי כתב האישום: "בין הנאשמים קיימת היכרות מוקדמת בת מספר שנים. במהלך שנת 2014, או בסמוך לכך, קשרה שם טוב קשר עם לייבל ועם זר, לבצע עבירות פליליות שונות נגד גורמי רווחה, גורמים ממערכת אכיפת החוק והמשפט, ונגד אחרים, שעניינן פגיעה בפרטיות, הטרדות מיניות, העלבת עובדי ציבור, זילות בית משפט, הפרת איסורי פרסום לרבות פגיעה בקטינים ועוד".
המקום הכי חם בגיהנום חושף כעת כי עו"ד צבי זר, אחד משלושת הנאשמים בפרשה, הוא חבר הועדה לתלונות שווא בלשכת עורכי הדין.
חברותו של זר בוועדה הייתה תמוהה ביותר, עוד קודם לחשיפת הקשר הזה. הלשכה אמנם יכולה לומר להגנתה כי לא ידעה על מעורבותו של זר במעשים החמורים שהפרקליטות חושדת כי ביצע, אבל אינה יכולה להכחיש שידעה על עברו הבעייתי מאוד של זר, שכן זו לא הייתה הפעם הראשונה שנתקלה בו. במשך שנים לא אפשרה לשכת עורכי הדין לזר לשמש כעורך דין וזאת אחרי שגילתה כי הורשע בפלילים בניו יורק ורישיונו נשלל לצמיתות. זר טען כי על ההרשעה הזו חלה התיישנות. ב-2013-2014 הוא קיבל את רישיונו בחזרה.
עו"ד דותן דניאלי מסר בתגובה: "ברגע שצבי יצור עימי קשר אפנה אליו את שאלותייך. אנו ממשיכים לקבל חומרי חקירה בהיקף ניכר. לאחר שנלמד אותם נגיב בבית המשפט".
לשכת עורכי הדין מסרה בתגובה: "צבי זר היה חבר בוועדה אך מאז שננקטו נגדו הליכים פליליים הושעתה חברותו בוועדה והוא אינו חבר בה עוד. יודגש כי מבדיקה שבוצעה עולה כי הוא לא נטל חלק באף אחת מישיבות הועדה שהתקיימו במהלך השנים 2016-2017".
וכך, בנוסף לתפיסה היוצאת נגד נשים בהליכי גירושין ולצד תמיכה בצרכני זנות (על חשבון נשים בזנות), התגלגל ללב הוועדה גם סדר היום של ארגונים קיצוניים הפועלים נגד שירותי הרווחה ומערכת המשפט – לטובת גברים בתהליכי גירושין, ונגד נשים. הטענות של פעילי ארגונים אלה, שנראים אזוטריים אולם מצליחים כפי שראינו להיצמד למוקדי כוח כמו השרה ופרקליט המדינה, נרחבות בהרבה מהטענה על "תלונות שווא", אבל זו – אולי בזכות הכרת הלשכה בבעיה – הפכה לדגל עבורם.
אפשר להבין מה מניע את האבות הגרושים שנלחמים נגד נשותיהם לשעבר, קל פחות להבין מה מניע את לשכת עורכי הדין להתחבר לתפיסות אלה, אלא אם כן שמים לב לכוח החזק במוסדות הלשכה של סנגורים מהתחום הפלילי, שבאופן טבעי חלק גדול מעבודתם הוא הגנה על גברים שמואשמים באלימות כלפי נשים.
שותפתה של מורן סמון ליו"רות הועדה, למשל, היא סוזי עוז סיני ארניה (אשתו השנייה של השופט רמי ארניה), שהיא גם יו"ר משותפת בוועדת חקירה פלילית. ארניה יצגה את הנשיא לשעבר משה קצב בבקשת החנינה שלו, ביחד עם שני אילוז – שהיא יו"ר משותפת בוועדת השב"ס בלשכה, ועם ציון אמיר, יו"ר בית הדין המשמעתי בלשכת עורכי הדין.
שלומי וינברג הוא היום יו"ר משותף בוועדת לשון הרע בלשכה. בשנה האחרונה הוא מייצג, בין היתר, שני אנשים שתובעים דיבה כמה אנשים על פרסום פוסטים בפייסבוק, שעניינם הטרדות מיניות. וינברג מייצג את התובעים, לגביהם פורסם כי הטרידו לכאורה. שתי התביעות הוגשו בבית משפט במרכז הארץ ובשתיהן יש צו איסור פרסום.
גילוי נאות: עו"ד וינברג היה מעורב השנה בהוצאת צו מניעה לכתבה במקום, שהורדה בצו זמני ופורסמה מחדש באתר באישור בית המשפט. לשכת עורכי הדין ואפי נוה תובעים את הכתבת שרון שפורר ואת המקום, ועו"ד וינברג, כחבר ועד, היה מעורב בקבלת ההחלטה על התביעה.
הכתבה שהותרה לפרסום: אני לא יכול להתרכז כשכל מה שאני רואה זה איך את מנערת לי את הזין
מלשכת עורכי הדין נמסר: "עו"ד מורן סמון פנתה לראש לשכת עורכי הדין עו"ד אפי נוה בסמוך למינויו להקים וועדה ארצית, שכן וועדה זו לא הייתה בנמצא.
"בכל הנוגע לראיון של עו"ד סמון, הנ"ל התראיינה בשם עצמה והביעה דעותיה מניסיונה האישי ועל פי אמונתה ולא בשם לשכת עורכי הדין. הוועדה לתלונות שווא מעולם לא הוציאה תחת ידה שום נייר עמדה מטעם הלשכה".
לפניה חוזרת לגבי הקמת הוועדה על ידי עו"ד שלומי וינברג השיבה הדוברת: "הוועדה הייתה במחוז תל אביב כשאפי היה יו"ר. כשאפי נבחר לראש לשכה הוועדה הוקמה ועדה בארצי, זה לא אותו דבר. המחוז והארצי זה משהו אחר. זה שהייתה וועדה כזו במחוז זה לא אומר שהיא נולדה שם. הוועדה הוקמה בארצי אחרי פניית מורן לאפי להקים את הוועדה בארצי. וועדות לא נולדות במחוז ועוברות לארצי".
פנינו אל עו"ד וינברג בבקשה לתגובה על מספר נקודות, להלן נוסח הפנייה ולאחר מכן תגובתו.
"שלומי שלום. שמי שרון שפורר ואני עיתונאית במקום הכי חם בגיהנום. השארתי הודעה גם במשרדך וניסיתי לצלצל אך אינך זמין. בכל מקרה אני פונה אליך שוב גם פה. בכוונתי לפרסם כתבה על הועדה לתלונות שווא בלשכת עורכי הדין. אני מתייחסת במסגרת זו גם אליך. אני כותבת שאתה יזמת את הקמת הועדה במחוז תל אביב ושימשת כיור משותף שלה. עוד אני כותבת כי היזמה הזו נולדה על רקע ____ (ההשמטה אינה במקור – ש"ש). אם תרצה להגיב או להתייחס לדברים אתה מוזמן לצלצל אליי. ובכל מקרה אנא העבר את תגובתך עוד היום ובכל מקרה לא יאוחר מהשעה 17:00".
הודעת התגובה של וינברג (הטעויות במקור): "אני נמצא כעת בבית משפט. תועבר אלייך תגובה מפורטת במייל. קחי בחשבון שאת מסתכנת בעבירה חמורה של פגיעה בפרטיות על מלוא משמעות הדבר, כהמשך ישיר של שורה של הפרות צווי איסור פרסום שמבוצעות בדף שלך וביצוע עבירות לשון הרע ונוספות.
אבקש לדעת האם את משתפת את גולשייך בדף המרתק שלך בעןבדה שאת חד הורית ובמצבך המשפחתי הרגיש לשון המעטה. בכוונתי לבחון פרסומים נוספים שבוצעו על ידך או בדף הפייסבוק ולהגיב משפטית בהתאם.
אשר לאתר הקיקיוני שבו את מפרסמת את הכתבות המרתקות שלך, שכחת בגילוי נאות לציין כי ייצגתי בהצלחה מול האתר אשר ביקש לפרסם לשוו הרע נגד לקוח שלי. על כל פנים לא אחת כמוך בהתנהלותה הפלילית המתמשכת תניא אותי מלהמשיך ולפעול למען טובת החברה ולטובת הלקוחות. כמי שסילקו אותה מערוץ 10 ומפרסמת מסרים אנרכיסטיים רדיקליים בדף שלה, כנראה שכחת מהם החובות המוטלים על עתונאי. לידיעתך הודעה זו תשמש בכל הליך משפטי עתידי שיינקט נגדך במידת הצורך. האגנדה האישית הקיצונית שלך והניסיון להלך אימים על גורמים שונים ממניעים אישיים לא תצלח גב שפורר".