"תראה איזו חומה הקימו לי פה מול העיניים", אומר איציק אהרון. "זה גטו. אני מסתכל מהחנות החוצה ורואה את הקיר הזה. לפחות היו עושים גדר או פרספקס, הייתי יכול לראות מה עושים, הייתי יכול לראות את השכן שלי ממול, להגיד לו שלום בבוקר.
"הבחור לידי, עם החומוס האורגני, נאלץ לסגור. היו לו 12 עובדים ופתאום הוא הבין שאם אף אחד לא בא, אין לו אפשרות לשלם להם ולהחזיק את המסעדה. זה היה מקום מצליח ובבת אחת נגמרה העבודה. זה עוד כלום. תכף הם יקרבו את הקיר הזה עוד יותר, ויהיה רק מעבר של מטר וחצי להולכי רגל. כמו מסדרון של בית. גטו, אני אומר לך. גטו".
לאיציק אהרון יש מעבדה קטנה של הקלטות, שכפולים והעברות ברחוב יהודה הלוי 55 בתל אביב. את המעבדה הקים בחנות זעירה לאחר שנאלץ לסגור את חנות הצילום שהיתה לו במשך שנים, כמו הרבה מעבדות צילום שנסגרו עם המעבר מפילם לפורמט הדיגיטלי.
"וואלה, הצלחתי להשתקם אחרי הנפילה של הפוטו", הוא אומר. "הקמתי פה מעבדת שירות קטנה. לא צריך השקעה גדולה, רק כמה מכשירים שממירים כל מה שאתה רוצה. מכל הארץ באו אלי. יש לי מוניטין שבניתי במשך שנים, אנשים יודעים איפה אני נמצא ומגיעים. חונים לרגע, נכנסים ויוצאים. עכשיו מי יגיע אלי? אין בכלל עבודה. מאז שהקימו לי פה חומת הפרדה, כלב לא נכנס".
על עשרות חזיתות העסקים שממוקמים על תוואי עבודות התשתית מתנוססים שלטים. חלקם שלטי מחאה עם תצלום של שר התחבורה ישראל כץ: "ישראל כץ דורס לי את הפרנסה". על שלטים אחרים, שקוראים להצטרף להפגנה, מתנוססים פניהם של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר האוצר משה כחלון ושר הכלכלה אריה דרעי.
עשרות עסקים שהיו הומים עד לא מכבר עומדים סגורים וריקים, כשרק שלטי "להשכרה" או "למכירה" מקשטים את חלונות הראווה שלהם.
תנועת הולכי הרגל באזור דלה וגם העסקים שעדיין פתוחים ריקים מהרגיל. דרך בגין, רחוב קרליבך, יהודה הלוי, רחוב הרכבת ולינקולן נראים קצת כמו רחובות רפאים. הסוחרים ממתינים ללקוחות שלא יגיעו והתנועה הסדירה היחידה היא של משאיות, רכבי עבודה ופועלים עם אפודות זוהרות וקסדות בצהוב.
זו רק ההתחלה, אומרים סוחרי האזור. מרגע שיחסמו את גשר מעריב ויפוצצו אותו, לא תהיה באזור אפשרות לתנועה. זה ישפיע לא רק על מי שקרוב לתוואי, אלא גם על מי שהתוואי היה הדרך להגיע אליו. בשיחה עם בעלי עסקים בשדרות רוטשילד ורחוב לילינבלום, מתברר שכבר עכשיו ירד היקף העבודה, כי לקוחות נמנעים מלהתקרב לאזור, או שאינם יודעים מהן הדרכים החלופיות.
דרכים חלופיות לא יעזרו לסוחרים שנמצאים על דרך בגין או רחוב יהודה הלוי. אליהם אי אפשר להגיע ברכב ואפילו ההליכה לא נוחה ולא נעימה. שאול קאוואז, בעל חנות חומרי בניין ותיקה על דרך בגין, מניד ראש בפסימיות. "הולך להיות פה רע מאוד. כל העסקים פה ייפגעו. הפרנסה של הרבה אנשים נמצאת בסכנה. זה מסעדות, חנויות, משרדים. הפקירו אותנו. לך תראה מה קורה ביהודה הלוי. לך אל איציק, דבר אתו, תבין באיזה מצב אנחנו נמצאים".
איציק, כמו מאות בעלי עסקים שנמצאים על תוואי עבודות התשתית של הרכבת הקלה, לא יודע איך ישרוד את השנים הקרובות. על פי התכנון, העבודות יארכו לפחות שש שנים, ושש שנים ללא פרנסה זו לא אופציה.
"הרגו אותנו", הוא אומר ומראה לי חבל תלייה ושלט שהכין לכבוד הפגנת בעלי העסקים של האזור. "בהתחלה אספו אותנו, הראו לנו מצגת יפה, אבל זהו. לא נתנו פתרון, לא סיוע, לא פיצוי. נגיד אני רוצה לעבור למקום אחר, אף אחד לא מכיר אותי שם. ייקח לי שנים רק לבנות קהל לקוחות, איך אני משלם משכנתא בינתיים? איך אני משלם שכירות? מי יממן לי את המעבר לשם? חסמו אותנו לגמרי, אין אפשרות אפילו לראות שאנחנו פה. הכל הלך. אני כל החיים מחייך, אני ממשיך לחייך לילד שלי, אבל בפנים אני כמו אחד שעבר תאונה ורק עכשיו קולט מה קרה לו".