ליותר מ-1,400 עובדי ניקיון בחברת ברק-גדעון לא הופרשה פנסיה כראוי על ידי חברת הניקיון, כך עולה מתביעה ייצוגית שהוגשה בשמם לבית הדין הארצי לעבודה. מדובר באחת מחברות הניקיון הגדולות במשק, שמתפארת בכך שהיא מספקת שירות למאות לקוחות פרטיים וציבוריים, ביניהם מוסדות פיננסיים כמו עשרות סניפי בנק לאומי ובית הנהלת הבנק.
עו"ד ערן גולן, שמייצג את העובדים התובעים, ניתח את דוחות נתוני השכר שהגישה החברה למס הכנסה וחויבה להציג בבית הדין הארצי לעבודה. מהדוחות עולה שבשנים 2010-2012 לא שולמה לקבוצה גדולה מעובדיה של חברת הקבלן פנסיה לפי צו הרחבה בענף הניקיון: בשנת 2012 בלבד היו למעלה מ-500 עובדים שלא הופרשה להם פנסיה בהתאם לצו, ובשנת 2011 היו קרוב ל-400 עובדים כאלו. זוהי הערכת חסר משום שהחברה לא צירפה את 100 העמודים הראשונים לשנת 2012, למרות שנדרשה למסור נתונים מלאים, ובניתוח לא נכללו בשל כך חלק מהעובדים.
איור: דניאלה שניצר
הבעיה חמורה הרבה יותר. מתברר שאי הפרשת כספי פנסיה לעובדים – למרות שהם נגבים מהם בתלושי השכר – היא כמעט בגדר נורמה במשק. מחצית מהמעסיקים שנבדקו בביקורת של מנהל ההסדרה והאכיפה במשרד העבודה והרווחה, הגוף האחראי על אכיפת חוקי העבודה, לא הפקידו את פנסיית החובה המינימלית בעבור העובדים שלהם, כך עולה מנתונים שהגיעו למקום הכי חם ונחשפים כאן לראשונה. אולם המעסיקים אינם הבעיה היחידה, אלא המנהל עצמו – מהנתונים עולה כי בשנת 2015 איתר המנהל 2,827 מקומות עבודה שבהם לא הופקדה הפנסיה, אך לא עשה בדיקה חוזרת כדי לוודא שאותם מעסיקים שינו את מנהגם.
בשנת 2016 עלתה תמונה דומה בשליש מבין הבדיקות שעשה מנהל ההסדרה והאכיפה (1,014 בדיקות). גם אז לא עשה המנהל בדיקה חוזרת מול העובדים או מול קרנות הפנסיה כדי לוודא שהפנסיה מופרשת לפי חוק.
לפני כשנה וחצי התפרסם דו"ח הביקורת האחרון של החשב הכללי במשרד האוצר על הפרות זכויות עובדים במשרדי הממשלה. בדו"ח נמצאו ליקויים אצל 11 אחוזים מהעובדים שהיו בקבוצת המדגם (המדגם כיסה כ-10 אחוזים מכלל העובדים). בארבעת סבבי הביקורת של החשכ"ל נמצא כי שיעור הפרות השכר הגדול ביותר הינו בהפרשות לפנסיה. המידע אודות זהותן של החברות הפוגעניות אינו נגיש לציבור ולעובד אין יכולת לדעת האם מועסק באחת מאלו.
אחת החברות הפועלות במגזר הממשלתי ומאבטחת בין השאר את משרד העבודה והרווחה עצמו היא חברת "אגודת השומרים". גם נגדה מתנהלים בימים אלה הליכים משפטיים מצד ההסתדרות ועו"ד ערך גולן, שהגיש גם נגדה תביעה ייצוגית, על רקע אי העברה של כספי פנסיה וקרנות השתלמות שלקחה מהעובדים.
"למאות עובדים לא הופקדו כספי פנסיה הנאמדים בכ-50,000 שקלים לעובד בממוצע לאורך שלוש שנים", טוען עו"ד גולן, ומוסיף כי בעבר כבר הוגשה תביעה ייצוגית כנגד "אגודת השומרים", אולם היא נפסלה לאחר שהחברה הציגה חמישה תלושים מדגמיים לבית הדין, שבהם נראו הפרשות תקינות לפנסיה. רק עכשיו, בעקבות דרישה וניתוח של הנתונים המלאים, עולה התמונה הקשה במלואה.
ע' עבדה יותר מעשור בחברה, ולא הופרשה לה פנסיה במשך כשנה וחצי. "משנת 2008 כשהחוק חייב להפריש לנו פנסיה, הפרישו כחוק, אבל מסוף 2015 הפסיק להיכנס כסף לקרן", היא מספרת, "בשלב מסוים העובדים הבינו שיש בעיה כשקיבלנו מכתבים ממנורה מבטחים שהמעסיק לא משלם לנו. המנכ"ל שהתחלף באותו זמן אמר לנו שלא נדאג ונתן צ'קים דחויים לחובות. מורידים לי 800 שקל בכל חודש מהמשכורת וכלום לא נכנס למבטחים, אם יבדקו את התשלומים זה נראה כאילו החברה מפרישה אבל איפה הכסף? אנחנו לא רואים אותו. זה הכסף שלי".
החברה בחובות, הפנסיה נעלמה
הסיפור של עובדי אגודת השומרים מתאר בעיה שמקשה מאוד על העובדים בחברות קבלן שמפוזרים על פני מקומות גאוגרפים שונים, אלמנט שמחליש מאוד את כוחם להיאבק במשותף: "אנחנו בסביבות 300 עובדים עם אותה בעיה שאין להם פנסיה", אומרת ע', "אבל אנחנו לא מלוכדים במאבק הזה כי כולם מפוזרים ברחבי הארץ. אין מאיפה לשלם לי, לחברה יש חובות".
מי את מצפה שידאג היום לכסף שנלקח מכם?
"אם החברה בחובות, אני לא מבינה איך בית המשפט מאפשר את זה ולא מפרק את החברה כדי לשלם לעובדים. המנכ"ל ממשיך לקחת הביתה עשרות אלפי שקלים כל חודש, ולנו גונבים. אני רוצה לצאת לפנסיה בקרוב ואין יכולת, זו התעללות באנשים".
לכאורה אמורים העובדים לדאוג פחות, כיוון שהם "נושים מובטחים", מי שהכסף ישולם להם במידה והחברה תתפרק בעדיפות על פני כל שאר הנושים – אולם מדובר בהליך הדורש התערבות משפטית ולעובדים מוחלשים כמו עובדי חברות הניקיון והשמירה הנגישות להליך המשפטי היא נמוכה ממילא.
מי שאמורים למנוע מצבים כאלה מלכתחילה הם אנשי מנהל ההסדרה והאכיפה במשרד העבודה והרווחה, אולם כאמור – הם אינם בודקים את כל המקומות, וגם באלה שנמצאו בהם אי סדרים – הם אינם עושים ביקורות חוזרות. למנהל יש את ההסמכה בחוק לנקוט באמצעי אכיפה שונים כלפי המעסיקים, אולם לרוב הוא אינו עושה זאת. את רישיונה של "אגודת השומרים" כחברת קבלן, למשל, חידש המנהל במשך שלוש השנים שבהן לא הופקדו כספי הפנסיה של העובדים, על אף שתלונה על התנהלות החברה מצויה בידיו כמעט שנה.
גורמים בענף העבודה אומרים כי גם כאשר המנהל מאתר הפרת זכויות של עובד מסוים, הוא לא בודק לרוב האם הפרות כאלה התקיימו גם ביחס לעובדים אחרים באותה החברה, אלא מסתמך על דיווח המעסיק בלבד לגבי התנהלותו. מבקר המדינה מתח ביקורת חריפה על נוהג זה ועל התנהלות המנהל בשלושה מהדו"חות שהגיש.
ממשרד העבודה והרווחה נמסר: "ביקורות חוזרות הן חלק מכלי האכיפה שהמנהל מפעיל כנגד מעסיקים מפרי חוק, והן אכן מבוצעות. החל מ-2016 מדיניות המנהל החדשה מטילה את האחריות לתיקון הליקויים ישירות על המעסיק, שעליו להציג בפני המנהל ראיות המצביעות על תיקון הליקויים לכלל העובדים שאותם הוא מעסיק. אישורים מקרנות הפנסיה הינם חלק מהראיות שאותם נדרש המעסיק להציג וזאת בנוסף לאישור של בודק שכר מוסמך או רואה חשבון, לפיו המעסיק הפסיק את ההפרה ותיקן אותה, פירוט של הפעולות שעשה ויעשה המעסיק למניעת הישנות ההפרה בעתיד וכן, התחייבות בכתב של מנהל התאגיד שאישר בחתימתו את ביצוע הפעולות כאמור. נדגיש כי מעסיק שלא יציג את תיקון הליקויים צפוי לעיצומים כספיים בגובה של עשרות אלפי שקלים.
"כקבוע בחוק, בשנים 2016-2017 המנהל ביצע ביקורות חוזרות אצל מעסיקים שהפרו הוראות שכר ולא תיקנו את הליקויים על פי קריטריונים שגובשו, והוטלו עיצומים כספיים בגובה של כ-8 מיליון שקלים בגין אי הפרשה לפנסיה חובה. מנהל האכיפה וההסדרה מתמקד בעיקר באוכלוסיות מוחלשות עם שכר נמוך, הן באכיפה היזומה שנעשית (המהווה כשני שליש מפעילות המנהל) והן בעדיפות לטיפול בתלונות.
"בנוגע לחברת אגודת השומרים לחברה בוטל הרישיון, רוכש החברה מצוי בבירור מנהלי מול מנהל הסדרה ואכיפה. מעבר לאמור אין באפשרותנו להעביר מידע".
[mc4wp_form id="1006521"]
